אכילת מצה

מצות עשה של אכילת מצה היא המצוה היחידה שנשארה לנו מכל מצוות אכילה מדאורייתא , אין לנו לא פסח לא קדשים לא תרומה לא מעשר שני רק מצוה אחת משנה לשנה .889

חיוב אכילת מצה כל שבעה

יש אומרים : שחיוב אכילת מצה בלילה הראשון בלבד, דכתיב 890 "בערב תאכלו מצות" מכאן ואילך יכול לאכול כל דבר שרוצה ובלבד שלא יאכל חמץ שאיסורו כל שבעה .891

יש אומרים :שיש מצווה באכילת מצה כל שבעה רק אינו חיוב 892. וכן הביא במעשה רב 893 שאכילת מצה ג מצווה, ועל כ היה מחבבם מאוד אכילת מצה כל שבעה וכמו כ ביום"ט האחרון היה אוכל סעודה שלישית א שבשאר יו"ט לא היה אוכל כ .

הטעם שקראו לזה רשות כלשבעהמשו דמצוה לגבי חובה רשות מפני שאין זה מצות עשה אלא רצו ה' שיאכלו בני ישראל מצה כל ימי הפסח .894

הטעם לסוברים שהוי מצווה כל שבעה שאין מברכים כל שבעה על אכילת מצהלפי שמצווה יש א אוכל אבל היא רשות דאין בעי לא אכיל .895

לכוון בלילה ראשון על כל אכילות של פסח

יש אומרים : שמכיו שלא תקנו ברכה כל שבעה על מצה כיון שאינו חיוב, מ הראוי לכוון בלילה הראשון על כל המצות שיאכל בימי הפסח שאז המצווה קיומית .896

במעלת האוכל מצה כל שבעה

האוכל מצה כהלכתה בכל שבעת ימי נעשה שות להקב"ה במעשה בראשית דכתיב 897 "מצות יאכל את שבעת הימים ", ימי אין כתיב כא אלא שבעת הימים שבעת ימי בראשית .898

הטעם שאין מברך על אכילת מצה כל שבעת ימי הפסח כמו שמצאנו לעני סוכה שמברך כל פעם שיושב בה: לפי שאדם יכול בשאר ימי להתקיים משאר מיני כגון פירות וירקות משא"כ בסוכה שיש חיוב לישון בסוכה ואין יכול להתקיים בלא שינה ג' ימי והוא חייב לישב בה .899

מקורות

שו"ת חת"ס סימן קצו. שמות יב יח. ר"ן פסחים, טושו"ע תעה ז, משנ"ב שם ס"ק מד. שו"ת חת"ס חיור"ד קצא בד"ה ומ"ש התוס' שכך דעת החזקוני עה"ת. קפה. ערוה"ש סו"ס תעה. תשובת חת"ס יור"ד קצא. תשובות והנהגות ח"ב רלג. שמות יג ז . רוקח הלכות פסח סימן רצא בד"ה האוכל מצה. בעל המאור סוף ערבי פסחים, מאירי סוכה כז, ב.

טעם אחר: לפי שמצה בשאר ימי אינה לשם מצות מצה אלא להשביע רעובו לפי שאין רשאי לאכול חמץ , ודומה למי שאוכל בשר בהמה טהורה לפי שאין יכול לאכול בשר בהמה טמאה שאינו מברך אשקב"ו לאכול בשר בהמה טהורה , אבל הישיבה בסוכה ודאי לא צורך גופו הוא ולא להשביע רעבו אלא לקיום המצווה בלבד ולכן מברך .900 טעם אחר: לפי שבשאר ימות הפסח אין באכילת מצה מצות עשה אלא לאו דלא תאכל ולא תקנו לברך על לאווי , משא"כ לגבי סוכה כל שעה שיושב בה מקיים מצוות עשה ד"בסוכות תשבו שבעת ימי " ולכן מברך .901

מצה גזולה

אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, הטעם : לפי שנאמר לעני מצה 902 "לח עוני" ובחלה נאמר 903 "והיה באכל מלח האר " ולומדים מזה מה לח האמור בחלה צריך להיות משלכ א לח האמור במצה צריך להיות משלכ .904

הקנאת מצה אב לבניו

יש אומרים : שצריך האב להקנות לבניו את המצה בליל הסדר כדי שלא יהיה חסרון של "לכן " .905

ויש אומרים : שאין צריך להקנות דכיון שמוכח על ידי הנתינה שמקנה לו המצה .906

ברכה על המצה

מנהג בני ספרד: לברך על המצה בשאר ימות השנה "בורא מיני מזונות", הטעם : כיון שהם נעשות קשה ונאכלים בכסיסה 907 ורק בפסח ברכתו המוציא וברכתו אחרונה ברכת המזון .908

נישוק המצות

כתב השל"ה ראיתי מבני עליה שהיו מנשקים המצות והמרור וכו' והכל לחבוב מצווה .909

מקורות

כלבו הלכות סוכה סימן עא. העיטור בעשרת הדיברות סימן נב. דברים טז ג. במדבר טו יט. פסחים לח, א, משנ"ב תנד ס"ק טו. זכרון בצלאל ח"ב לז, שפת אמת סוכה לה, א ע"פ הגמרא פסחים לא, א. חוט שני פרק יג לכם במצות שכך נהג גם החזו"א, מנחת יצחק ח"ח לז . שו "ע קסח ו ז . אור לציון הלכות דברים הנוהגים בסעודה פרק יב ג. תחילת מסכת פסחים.