חודש ניסן פסח · פרק 26 מתוך 45 · עמוד 100

דיני השייכים במצה

זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.

אלו דברי שיוצאים בה ידי חובת מצה: חיטים , שעורים , כוסמי , שיבולת שועל, שיפו , .836

קמח חיטים למצות

א שכל חמשת מיני דג כשרים לעשות בה את המצות שמקיימים בה את מצות אכילת מצה בלילה הראשון 837 המנהג הוא ליקח חיטים

הטעם : משום הידור מצווה שהחיטה חביבה לאדם ביותר ויאכל מצה לתיאבון .838 טעם אחר: משום שהחיטה אינה ממהרת להחמי כשאר מיני דג .839 טעם אחר: לפי שהיא המוקדמת מחמשת מיני דג .840

טעם אחר: לפי שמצות מצה באה לכפר על חטא אדם הראשון שחטא בחיטה .841 טעם אחר: כיון שגם' המצוות הוי מעשרו אחד קמח כעין לחמים תודה ולפי שהיוצא מבית האסורים צריך להביא תודה ואנו בפסח יצאנו מבית האסורים משיעבוד מצרים ומבואר בסוטה 842 דמנחות באות מחיטים וכיון שהתודה מגיעה רק מחיטים זכר לזה אנו לוקחים דווקא חיטים למצות .843

הטעם שלא עושים מצה משעורי

משום שכתוב 844 שמאכל שעורים קשה לשכחה וביציאת מצרים כתיב 845 "למען תזכור את יו צאת מארץ מצרים " .846

מצה עגולה

הטעם שעושים מצוות [יד] עגולות דווקא: לפי שנאמר בפסוק 847 "עוגות מצות" ועוגה זה עגול כמו שמצאנו בגמ' 848 "עג עוגה ונכנס לתוכה" .849

והוסיף ש הטעם שהדגישה התורה לומר שגם צורת עגולה דכתיב 850 "ויאפו את הבצק עוגות מצות" אלא הוא סימן שנעשה המצות דומות ממש למצות שנאפו אז .851

מקורות

פסחים לה, א. משנה פסחים לא, א, שו"ע תנג א. משנ"ב תנג ס"ק ב. תפארת ישראל פסחים פרק ב משנה ה. חמד משה תנג א. שער המלך פסח פרק ג. יד , א. ספר ברכת הפסח סימן ב, בפתחא זוטא ס"ק א. שבת קמ, ב. דברים טז ג. מהר"ם שיק בספרו על המצוות סימן יא בשם חת"ס שבת קמ, ב. שמות יב לט . תענית יט, א ד"ה עג. שו"ת יהודה יעלה סימן קנז, שו"ת אלף לך שלמה בהשמטות לאו"ח סימן לב. שמות יג לט. מהר"י אסא סימן קנז.

טעם אחר: לפי שהכתוב קראה 852 "לח עוני" ועניות הוא גלגל חוזר בעולם , ולכן עושים עגולות שמרמז על גלגל חוזר בעולם .853

טעם אחר: לפי שתשעה באב חל תמיד באותו יו בשבוע שבו יחול יו"ט ראשון של פסח 854, ולכן נהגו לאכול ביצה שהיא עגולה בליל הפסח כדרך האבלים שאוכלים דברי עגולים .855

טעם אחר: לפי שבחוקי מצרים היה מותר לאפות לחמים רק בצורה מרובעת או משולשת לפי ריבוי אלקות שהאמינו בו, וכדי להרחיק מאמונה של מצרים הרחיקו את ישראל ותיקנו לעשות ההיפ הגמור מצות עגולות שמראות על אחדות כמו העיגול שאין לו סו ואין לו התחלה .856

לח עוני "הא לחמא עניא"

המצה נקראת לח עוני:מדכתיב 857 "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימי תאכל עליו מצות לח עוני".

הטעם שהמצה נקראת "לח עוני"

אמר שמואל לח עוני לח שעוני עליו דברי , פירוש אומרים עליו הגדה וגומרים עליו את ההלל .858

טעם אחר: עוני מלשון עניות, ביאור דהגמרא אומרת 859 מה דרכו של עני בפרוסה א כא בפרוסה כלומר שבלילה הזה יפרוס בעל הבית את המצה לזכרון שהיו ישראל במצרים עניים .860

טעם אחר: מה עני הוא מסיק ואשתו אופה [שאין לו עבדי ומשרתי ] א כא הוא מסיק ואשתו אופה 861 [ואפילו הוא עשיר שלא יבוא לידי חימום , דבזמ הגמרא היו אופים בכל יו מימי הפסח מצוות לאותו יו ולכן היו צריכים למהר שלא יחמי [ .862 טעם אחר: לפי שאין לשי אותו אלא כשיעור קרבן עני דהיינו עומר שהוא עשירית האיפה הבאה במנחת עני .863

טעם אחר: העני אוכל מצה מפני שהוא ממהר למלאכתו ואין לו פנאי להניח את הבצק עד שיחמי .864

מקורות

דברים טז ג. אבן עזרא ויקרא ד על הפסוק "חלות מצות" מהר"י אסף"א שם. או"ח תכח ג. שם. שם. דברים טז ג. פסחים קטו, ב רש"י שם לו, א ד"ה שעונים. פסחים קטן, ב. הגדש"פ זבח פסח. פסחים קטו, ב. שבלי הלקט ערוגה ז סדר פסח סימן ריח. רוקח בפירוש ההגדה. סידור יעב"ץ ביאור ההגדה "הא לחמא".

טעם אחר: לח שהיו אוכלים בעוני לפי שלא היה לה פנאי להשהות עיסת עד שתחמ מפני הנוגשי שנגשו בה .865

טעם אחר: עוני מלשון עינוי שהמצה מזכירה את העינוי של אבותינו במצרים .866 ועוד זכר ללחם זה שאכלו אבותינו במצרים שכך היה דרכ של המצרים להאכיל את ישראל מצה שהיא קשה לאכילה וגורמת עינוי .867

מצות דקות

יש לעשות רקיקי ולא פת עבה כשאר לח , הטעם : לפי שאין הרקיקי ממהרים להחמי ,868 ומנהג בני אשכנז לעשותה דקה ככל שאפשר .869

גודל המצות

אין לעשות מצה של מצווה בשיעור יותר משישית האיפה הנקראת בלשון הגמרא 870 "אשישה" דהיינו גולסקא גדולה, הטעם : לפי שהמצה צריכה להיות לח עוני ומצה גדולה הוי דר חשיבות והרי היא כמצה עשירה .871

נתינת תבלינים במצה

מלח: "והרבה נוהגים שלא ליתן מלח בפת בפסח וכן נוהגים בכל מדינות אשכנז ואין טעם ברור לאסור ואין לשנות משום ואל תיטוש תורת אימ " ,872 טעם אחר: מפני שמחמ העיסה .873

פלפלי : הטור כותב שאין ליתן פלפלי מפני שהוא חד ומחמ העיסה 874, המשנ"ב מוסיף ודווקא בשעת לישה אבל אחר אפיה מותר [המשנ"ב דיבר ג על מלח] .875

יין או שמן

אין ליתן יין או שמן במצה, הטעם : לפי שנאמר 876 "לח עוני" ודברי אלו מעשירים את הלחם והוי מצה עשירה ואין יוצאים בה ידי חובה בליל פסח .877

מדידת המצות ליל יו"ט

מותר למדוד המצות בליל יו"ט לצורך היו ואינו נראה כמקח וממכר כיון שניכר שעושה כ לצורך מצות היו .878

מקורות

רבינו עובדיה ספורנו בפירושו על התורה שם. ספרי דברים קל, רש"י דברים טז ג. סדר הערוך עמוד קמז ד ב. רמ"א תס ד. הגרשז"א שלמי מועד פרק עג. פסחים לו, ב. שו"ע תנד ה. טור תנה ה. ב"י שם ה, משנ"ב שם ס"ק מ. תנה ו . תנה ס"ק מא. דברים טז ג. לבוש תנה ה. הגרשז"א הליכות שלמה פרק ט ה"ז.

פתיחת אריזה של המצות ביום"ט ובשבת

קופסת קרטון של מצות הסגורה בדבק נייר, מותר לפתוח בשבת ויו"ט ע"י קריעת הנייר ובלבד שיקרע דר קלקול וכן יש להיזהר שלא יקרע האותיות או הציור שעליו .879

קריעת אריזות של המצות מנייר או מניילו

אריזות העשיות מנייר או מניילו ששכח ולא פתח בערב יו"ט יש להקל לפותח ביום"ט בקריעה, ובתנאי שלא יהיה מתכוון לעשות פתח יפה,ועוד דאין כוונתו להשתמש באריזה זו לאחר הוצאת המצות .880

ברירת מצות בשבת ויו"ט

מצות שלמות ושבורות הנמצאות יחד ובא ליטול השלמות עבור לח משנה יש לחוש משום בורר, כיון דהוי כשני מיני או מטעם איסור והתר המעורבי יחד או מטעם שהוי מי אחד אלא דסבירא ליה שאם יש שינוי במידה או במראה או בטעם ומיועדי למטרות שונות הוי כשני מיני .881

ברירת מצות מתוך הקופסא

חבילות מצות שיש בה מצות שלמות או שבורות זו על גב זו מותר להוציא עד שימצא שתי מצות שלמות ללחם משנה ואין בזה משום בורר, הטעם : כיון שהחבילה עצמה לא גורמת לתערובות ונחשבת ככיסוי והוי כבגדי המונחים זה על גב זה .882

מצה שרופה

מצה שרופה אינה מצטרפת לכזית ומותר א לכתחילה לדרום עליה .883

לח משנה למקפיד על מצות מכונה

יש אומרים : שמי שאינו אוכל מצות מכונה מחמת חומרא בעלמא יכול לצרף ללחם משנהמצה מכונה למצה שליד .884

ויש אומרים : שיש להחמיר .885

מקורות

הגרשז"א הליכות שלמה פרק י הלכה ד. הגרשז"א הליכות שלמה פרק י ה"ח. הגרשז"א הליכות שלמה פרק י הלכה ו. הגרשז"א הליכות שלמה פרק י הלכה ז. הגריש "א הגדש "פ עם פסקיו עמוד 26. הגרח"ק מועדי הגר"ח פסח תשובה פו. שו"ת ישיב יצחק ח"ד סה.

בהידור לאכול מצה שנאפו בתוך ל' יו

יש אומרים : שראוי לאכול מצה שנאפתה תוך ל' מחג הפסח, הטעם : כיון ששיטת הב"ח 886 שמצה שנאפתה ל' יו קודם הפסח אין יוצאים בה ידי חובת מצה מדרבנן , ומנין מסוכה, דג סוכה 887 שעשה ל' יו קודם החג קי"ל צריך לחדש בה משהו לכו"ע ובמצה אין מה לחדש ודבר זה אינו אלא להידור לכתחילה משום ששאר הפוסקים חולקים על הב "ח .888

מקורות

תנח בד"ה בירושלמי פליג. משניות סוכה א א. מנהג ישראל תורה תנג יב.