שבת הגדול

שבת הגדול 719

שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שהיה בו 720

מהו הנס: בשנה שיצאו ישראל ממצרים חל עשרה בניסן בשבת 721 ולקחו כל אחד מישראל שהם וקשרו בכרעי המיטה 722 והמצרים ראו זאת ושאלו למה זה לכן והשיבו לשחטו לשם פסח כמצות ה' והיו שיניהם קהות על ששוחטים אלהיהם [דהמצרים עבדו לצאן [ ולא היו עושים לה דבר ומפני שאז היה בעשירי לחודש בשבת לכן קבעהו לקרות שבת שלפני פסח לעולם שבת הגדול .723

בכל בו 724 מובא בנוסח אחר כשראו המצרים כ חגרו חרב ובקשו להשמיד ולהרוג את כל היהודי והש ברחמיו המרובים הג עליה והחלה את המצרים בתחלואים שונים ולא יכלו להזיק לבני ישראל ועל ש הנסים הגדולים שנעשו לישראל באחד בשבת שהיה לפני פסח נקרא שבת לפני פסח שבת הגדול.

טעם אחר: שראו המצרים שישראל לוקחים שהם לשחוט שאלו לה מה זה, ואמרו לה ישראל לפי שימותו בכורי מצרים ובכורי ישראל ישארו בחיי , כיון ששמעו זאת בכורי מצרים בקשו מאבותיהם ומפרעה שישלחו את ישראל ולא רצו לשלחם , התחילו להלחם זה בזה ונהרגו מה ע רב, ועל ש דבר זה תקנו שבת הגדול .725 במדרש 726 מובא שהרגו הבכורים שישי ריבוא מהמצרי .

הטעם שלא נקראים הימים שמעשור עד ערב פסח ימי גדולי שבכולם היה הנס, לטעם א' משום קהיון שיני : עיקר הנס היה בהתחלה שאז היה עיקר קהיון שיני המצרים אבל אחר שעבר היו הראשון כיון דדשו דשו .727

וכן לפי הטעם של הכל בו שהחלאה את מצרים בחלאים משונים צ"ל שעיקר הנס היה בהתחלה שאז החלו היסורים .728

לטעם ב' שהנס שנלחמו זה בזה, הנס היה ביום הראשון .729

הטעם שהיו שיניהם קהות עכשיו וכי לא היו יודעים שישראל שוחטים ואוכלים אילים וכבשי בכל יו ויו : נראה שישראל הודיעו למצרים שמצות הש עלינו לשחוט למטה כי בזה ישחט [הקב"ה] למעלה 730 וזהו על ששחטו את אלהיהם ד"את" מרבה את אלהיהם למעלה .731

מקורות

שו"ע תל. שו"ע תל א. כמבואר בשבת פז, ב שביום חמישי שלאחריו יצאו ממצרים. שמות יב ג. טור תל, משנ"ב שם ס"ק א. סימן מז. בית יוסף תל א ע"פ המדרש שמות רבה טו יב, תוס' שבת פז, ב ד"ה ואתו. תהילים קטו י, וכן במדרש תנחומא בא יח. ב"י תל א. עיין ב"י שם. דרישה תל א. זוהר בא לט, ב. ב"ח תל א ד"ה ומנו.

טעם אחר: "ואת אלהיהם " משמע את אלהים של ישראל כי רוב של ישראל עבדו עבודה זרה וכדברי חז"ל 732 "משכו ידיכם " 733 מעבודה זרה "וקחו לכן צא " של מצווה ולכן היו שיניהם קהות כי עד עתה עבדו לו ועכשיו שוחטים את אלהיהם של עצמם למטה כי בזה נשחט למעלה .734

הטעם שדווקא נס זה נקרא גדול

לפי שנמשך חמשה ימי ועיקר הנס היה ביום הראשון , שכך אחר השבת כבר הורגלו בנס, לכן נקרא שבת הגדול שבו היה הנס גדול משאר הימים .735

הטעם שיחסו את הנס לשבת ולא לתאריך י' בניסן שבו היה הנס

לפי שבעשירי קבעו צו 736 לפי שבאותו יו נפטרה מרי , ולכן קבעו את הנס של הקרבן בשבת .737

טעם אחר: לפי שבאותו יו עשירי לחודש היה נס נוסף שנבקע הירדן 738, וכדי שלא יחשבו שמצייני את הנס על בקיעת הירדן ולא על נס זה, לכן יחסו הדבר אל שבת שידוע שעלייתם מ הירדן לא היתה בשבת .739

טעם אחר: מפני שהנס בא על ידי שמירת השבת לפי שהיו יודעים המצרים שישראל שומרי שבת במצרים 740 והיו תמהים האי מטפלים בבעלי חיים בשבת, ולכן תלו הדבר בשבת .741

יש שכתבו בשונה לפי שהיו יודעים המצרים שאסור לישראל לעשות קשר בשבת וראו אות קושרים בכרעי מיטתם את השה [לבדקו שאין בו מו ] לכן שאלו מהו, ולא היו יודעים שיש חילוק בין קשר של קיימא ובין קשר שאינו של קיימא והשיבו ישראל כי מצות ה' עליה ועיקר הנס היה בשבת לכן קבעהו בשבת .742

טעם אחר: לפי שהשבת היא ג"כ לזיכרו יציאת מצרים ולכן התחיל הנס בשבת ולכן קראהו שבת הגדול כי הוא גדול משבת בראשית, כיון שבעינינו ראינו את יכולת הש יתברך והיא אות על הבריאה שחידש יש מאי כמו שמורה מעשה בראשית .743 טעם אחר: עשו כ כענין שקלים שבאחד באדר משמיעים על השקלים וקבעו בשבת דבלאו הכי הוא יו הכניסה וכענין אנשי הכפרים בקריאת המגילה .744 יש שהקשו לטעם שנקרא שבת הגדול על ש הנס, מאחר שלשונם הייתה לשון ארמית היה צריך לקרוא שבת רבא כמו צומה רבא הושענה רבא.

מקורות

מכילתא בא פרשת יא. שמות יב כא. ב"ח שם. תורת חיים חולין צב. עיין שו"ע תקפ ב. מג"א תל א. עיין יהושע פרק ז פסוק יט . ט"ז תל א בשם הר"ר משה חריף. כדאיתה במדרש שמות רבה א כח. לבוש תל א. פרישה תל א. חידושי הגהות תל יא בשם מהרל"ח. מלבושי יו"ט תל א.

ולכן כתבו שהטעם שנקרא שבת הגדול על ש ההפטרה לפי שביו זה קוראים בהפטרה 745 "הנה אנוכי שולחן וכו' לפני בוא יו ה' הגדול והנורא" וכמו ששבת חזו ושבת נחמו ושבת שובה נקראות על ש ההפטרה שלה כ ג שבת הגדול נקראת ע"ש ההפטרה .746

ולפי זה מיושב מדוע נקראת שבת הגדול ולא שבת רבה משום ההפטרה שנאמר בה הגדול .747

יש שדחו טעם זו דא"כ היו צריכים לקרוא על ש פתיחתה שבת "וערבה" כמו בשבת "חזו " ושבת "נחמו" ולא על ש סיומה ,748 וכתבו טעם אחר : שנקראת שבת הגדול לפי שבמילה הגדול מרומז הפטרה ["הנה אנוכי שולחן וכו' לפני בוא יו ה' הגדול והנורא"] והנס .

טעם אחר מדוע נקראת שבת זו "שבת הגדול"

לפי שבשבת זו עשו ישראל את המצווה הראשונה שנצטוו בה והיא לקיחת השה .749 טעם אחר: לפי שכל התעוררות השבוע באה מכח השבת הקודמת לו שהיא שורש הכל ולפיכך התעוררות הגאולה בפסח באה על יד שבת זו וע"ש הגאולה נקראת שבת הגדול .750

טעם אחר:לפי שבני העיירות הקטנות מתקבצים לעיר לכבוד החג, ולכן היו ממתינים בני העיר ע הדרשה של הרב עד שבת לפני פסח כדי שגם בני העיירות יוכלו לשמוע, וכיון שמתקבצים לעיר הגדולה נקראת שבת הגדול.

טעם אחר: מפני הדרשה הגדולה שדורשים בשבת זו, דהיינו שמנהג בני אדם כשאינם הולכים לכאן ולכאן כל היו אלא יושבי במקום אחד הרי ה נוהגים לומר כמה גדול היו .751

טעם אחר: לפי שהגדול שבעיר דורש לכן נקרא שבת הגדול .752 טעם אחר: שבת הגדול על ש השבת הראשונה שנכנסו ישראל למצות .753 טעם אחר: מפני שביו זה משכו ישראל ידיהם מעבודה זרה וחאט עבודה זרה נקרא גדול .754

מקורות

מלאכי ג כג. ביאור מהרש"ל לטור הובא גם בדרישה תל א בשמו. מטה משה אות תקמב. ביאור מהרש"ל על הטור. חיזקוני שמות יב ג. מהר"ל בביאור הגדה. שבלי הלקט הלכות פסח רה. מהרי"ל הלכות פסח. פר"ח תל א. הגהות חת"ס על השו"ע תל.

טעם אחר: ע"פ דברי הגמרא מגילה 755על הפסוק 756"ואת כל בית גדול שר באש" ר ' יוחנן ור' יהושע ב לוי חד אמר מקום שמגדלין בו תורה וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה", וכן בשבת זו שמרבים בה דברי תורה, לכן נקראת שבת הגדול דהיינו שמגדלין בה תורה .757 טעם אחר: על פי הגמרא בחולי 758 על הפסוק 759 "והכהן הגדול מאחיו" גדלהו משל אחיו היינו שאם אין לכה רכוש וממון משלו אז אחיו הכהנים מעשירים אותו ולמדנו מכאן שקבלת רכוש נקראת גדולה ומימילא כשיצאו בני ישראל ממצרים בשבוע הזה ברכוש גדול מ הראוי לקרוא לשבת זו שבת הגדול .760

טעם אחר:כדי להוציא מליבם של צדוקים שטענו דמחרת השבת האמור בספירת העומר היינו ממחרת שבת בראשית וכפרו בקבלת חז"ל דהיינו ממחרת יו"ט ראשון של פסח דיו"ט נמי איקירי שבת 761 וכדי להוציא מטעותם של הצדוקים נהגו לקרוא שבת הגדול כדי לפרסם ש יש עוד ימי הנקראים שבתכגו יו"טשל פסח שעתידלהיות בשבוע, אלא שיו השבת הוא הגדול והקדוש מכולם וכמו שתקנו בברכת "רצה והחליצנו" את יו השבת הגדול הזה דהיינו שכל יו שבת הוא גדול ונהגו להכריז ולפרסם זאת במיוחד בשבת זו כדי להשריש בלב כל ישראל שגם יו"ט איקרי שבת .762

טעם אחר: שבת הגדול על ש הכתוב בפרשת בשלח 763 "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים " ועל ש היד הגדולה נקראת שבת הגדול .764 טעם אחר: לפי כשמגיע אדם לגיל י"ג נעשה בר מצוה ונתחייב במצות ומאז נקרא גדול, וכאשר נתחייבו ישראל בשבת זו במצווה ראשונה נקראו כבר גדולי ועל ש זה קוראים אותו "שבת הגדול" .765

הטעם שנקראת שבת הגדול בלשון זכר

הטעם שנקראת שבת הגדול בלשון זכר אע"פ ששבת היא לשון נקבה דכתיב 766 "כי היא אות ביני ובינכם ", כיון שנקראת ג בלשון זכר דכתיב 767 "עולת שבת בשבתו" לכן נקראת שבת הגדול בלשון זכר .768

אמירת "שבת הגדול המבורך "

"ונהגו המדקדקים לברך איש לרעהו "שבת הגדול ומבורך " ,769 ויש שכתבו"לומר שבת הגדול שלו " ,770 הטעם : לפי שקשה מדוע השו"ע כתב סעיף אחד בכל הסימן 771 לכן שנקרא שבת הגדול למאי נפק"מ ולכן כתבו שיש הנוהגים מטעם זה לומר שבת שלו

מקורות

כז, א. מלכים ב כה ט. ספר איבא דאברהם עניני שבת הגדול. קלד, ב. ויקרא כא י. ספר עטרת דוד על המועדים. כמבואר במנחות סה, א. הגרשז"א הליכות שלמה חודש ניסן אורחות הלכה 17. יד א. שו"ת אור לציון ח"ג פרק ה סוף הערה ב. בית יצחק שבת הגדול בשם ספרים. שמות לא יג. במדבר כח י. רשב"ץ מאמר חמץ אות א. מחזיק ברכה לחיד"א הלכות הפסח. נתיבי עם עמוד קלט. תל.

ומבורך כדי שנזכור את הנס שנעשה בשבת זו ולכן השו"ע הביא דין זה כדי ללמדנו שאדם צריך לזכור הנס .772

מזמור "ברכי נפשי" 773

במנחה אין אומרים "ברכי נפשי".

אמירת סדר ההגדה

יש אומרים ההגדה בשבת הגדול "מעבדי הינו" עד "לכפר על כל עוונותינו" .774

הטעם באמירת ההגדה

כדי ללמוד ע הילדים והנערים שיבינו מה שאומרים בליל הסדר, וז"ל הראבי"ה "נהגו התינוקות להקדים ולקרות ההגדה ביום שבת הגדול" .775

טעם אחר: "יגיד צריך חיזוק קודם " ביאור הדבר שיחזור הגדה מקודם ולכן נהגו לאומרה במנחה של שבת הגדול אפילו חל פסח ביום ראשון והוא משום חיזוק .776 טעם אחר: כדי להתרגל באמירתה, לפי שגזרו משום פסח שחל להיות בשבת שמא יטה את הנר א לא יהיה מורגל באמירתה ואומרים עד "לכפר על כל עוונתינו ", ומכאן עד סו הגדה ה רק ברכות ותהילה וה שגורים בפי כל ואין לחשוש שמא יטה .777

והקשה עליו בכתר ש טוב א הטעם משום שמא יטה הרי בליל הסדר אפילו עני שבישראל יושב ע משפחתו ומיסב וא אין לו משפחה ודאי משהו יזמין אותו אליו ושם יזכירהושלאיטה.

ב. וכי מקריאה אחת בשבת ישאר חקוק בזכרנו שיוכל לאומרו בעל פה.

ג. וכי מאמר "רב גמליאל פסח מצה ומרור", וכן מאמר "בכל דוד ודור" "ולפיכך " שגורים על פיו יותר מהפסקאות הראשונות.

ד. מובא בשולחן ערוך 778 ליל פסח שחל להיות בשבת מותר לקרוא ההגדה בספר משום דהוי כעין ראשי פרקי דאין ע האר שלא תהא שגורה בפיו קצת .779

וכתב הט ע : לפי שאמירת ההגדה היא כעין הכרזה והודעה לציבור כי חג הפסח הנה בא ויתעוררו להכין את צרכי החג וכשם שהיו נוהגים לקרוא מגילת אסתר בשבת 780 שלפני פורים וכן שאר המגילות.

מקורות

שו"ת בית דוד קסב. תהילים קג. רמ"א תל א. ראבי"ה בספרו סימן תכה. מהרש"ל בשו"ת סימן פח. אוצר כל מנהגי ישורון סימן עא מד. רעה סעיף ט. כתר שם טוב עמוד 104. עיין לוח דבר בעיתו פרשת זכור שכתב שכך מנהג לוב.

טעם אחר: משום שהיתה בו התחלה של גאולה והניסים , ומבאר הגר"ט מפני שלקחו את השה לקרב פסח אז התחילה הגאולה .781

בספר אוצר הלכה: הביא את דברי הבאר מי חיים שכתב שהטעם לאמירת הגדה כי כל הברכות והטובות והחסד שנעשה בכל ימי השבוע לכללות העולם או לאדם פרטי הכל נעשה ונתמש מהשבת קודש שלפניה, אשר על כ הטובה הגדולה והנס שנעשה ביציאת מצרים באחד מימי השבוע הנה ודאי כבר נמשך ונעשה הנס הזה בשמים השמים בשבת קודש שלפניו, ואין בפרט אלא מה שבכלל וכיון שתחילת הניסים כדברי הלבוש התחילו בשבת הגדול לכן נוהגים לאמרו בשבת .782

בויגד משה הביא את הגמרא בר"ה 783 "לעולם יסדיר אדם תפלתו ואחר כ יתפלל" והוא כדי שתהיה שגורה בפיו וא שאנו לא נוהגים כ כמו שכתב הרמ"א784 מכל מקום כתב הט"ז ושאר אחרונים 785 דבתפילה צריך להבין פירוש הדברים ובפרט בפיוטים שחמור פירוש א לא בנתינת דעת רבה עליה , ודאי צריך להסדיר תחילה וכל שכך כא דהמצווה שיספר לבניו ובני ביתו וא לא ישנה מקודם מנין לה .786

אומרים "עד לכפר על כל עוונותינו"

הטעם שאומרים עד "לכפר על כל עוונותינו", לפי שיש אומרים שזמן הגדה הוא בשעה שמצות ומרורים מונחים לפני , וזה בא למעט הגדה קודם זמן חיוב, ומאחר שעיקר ההגדה הוא פסח מצה ומרור לכן יש לומר רק עד רב גמליאל .787

טעמי לאלו שלא נוהגים לאומרו

יש סוברים שאין לקרות את הגדה בשבת הגדול לפי שאמרו בהגדה יכול מבעוד יו בא למעט שלא לקרוא לפני כ .788

טעם אחר: שהסיבה שלא לאומרו קודם כשם שאין לאכול מצה מבעוד יו משום חביבות המצה כ ג הגדה תהא חביבה כשיאמרו לראשונה בלילה מה שאין כ א הרגיל לשונו מבעוד יו כבר נזדקנו הדברים ואין הנפש מתפעלת ממנו כל כ .789 ויש שדחו טענה זו דאדרבה הרי לגבי תורה אמרו חז"ל 790 "א שמוע ביש תשמע בחדש" וא כ להיפך לא רק שאין שביעה מדברי תורה אלא ככל שאומרים יותר מתאווי לעוד ועוד ולא דמי למצה ושאר דברי .791

מקורות

לבוש תל א. אוצר הלכות סימן תל ס"ק טו. לה, א. או"ח סימן ק. שם. סימן יט אות טו. סדר הערוך פרק סב עמוד שסח אות יז. ביאור הלכה תל ד"ה במנחה, בשם הגר"א מעשה רב אות קעז, עיין כה"ח שם אות ח שגם המור וקציעה תמה על מנהג זה, וכן הגריש"א לא היה אומר סדר הגדה הובא בהגדש"פ עמוד 36. ראה סדר הערוך פ רק סב עמ' שס"ז אות טז. ברכות מ, א. הובא בספר כהלכות הפסח בשם הפנים מנחם.

מסקנת הדברים : מנהג אמירת הגדה מקובל ברוב קהילות החסידים , ובספר שערי מצוינים בהלכה 792 כתב ששמע שהרבה מ הגאונים והצדיקי שנהגו לומר רק החרוז הראשון כדי שלא לבטל את מנהג הגדה בשבת הגדול.

דרשת שבת הגדול

מנהג ישראל שרב בית הכנסת או הגדול שבקהל דורש בשבת זו, הטעם : לפי שבשנה שיצאו מצרים היה משה רבינו דורש לפני בני ישראל בשבת שלפני פסח בהלכות הפסח .793

נושא הדרשה: הדרשה בהלכות הפסח וגם בדברי מוסר, הטעם : כדי להודיע לע את המעשה אשר יעשו .794

ומ"מ מצוה לכל אחד לעסוק בהלכות הפסח ל' יו קודם החג וכן בחג עצמו .795

ערב פסח שחל בשבת

יש אומרים : שיקדים דרשת שבת הגדול לשבת שלפניו ,796 הטעם : לפי שבערב פסח אין אפשר להזהיר ולתקן מה שצריך קודם הפסח .797

ויש אומרים : שדורשים בשבת זו כדרך כל השני , הטעם : דבזמנ שהיו אומרים בדרשת שבת הגדול דיני הפסח היו צריכים להקדים אבל בזמנינו שכל מי שיש לו שאלה שואל את הרב והדרשות בעניני אחרי , אנו דורשי בשבת ערב פסח .798

להתעטף בטלית בשעת הדרשה

יש הנוהגים להתעטף בטלית בשעת הדרשה , הטעם : מפני כבוד הציבור .799 טעם אחר: כדי שלא ישלוט עין הרע 800 דכתב בספר אזהרת החודש שישמור אדם עצמו מעין הרע בשעה שדורש כי שכיח היזק ראיה והטלית של הציצית מועילה שלא ישלוט בו שו עין הרע כדאיתה בזוהר 801 הלובש ציצית מג מעין הרע.

הפטרת שבת הגדול

יש נוהגים להפטיר בסוף ספר מלאכי 802 "וערבה לה'", הטעם : משום שהפטרה זו מסתיימת 803 בפסוק "הנה אנכי שולחן לכן את אליה הנביא" שבשורה זו דומה לבשורת הגאולה של משה רבינו בגאולה במצרים והיא מעין המאורע בשבת הגדול.

מקורות

סימן קז אות ה. טעמי המנהגים תעג בשם בני יששכר. מג"א תכט א, ב"ח שם א, משנ"ב שם א. משנ"ב שם ס"ק ב בשם אחרונים. חק יעקב תל ג, בה"ט תכט ב בשם מהרי"ל, הלכות ל' יום קודם פסח, משנ"בשםס"ק ב. חיים אדם פמ"ג. ערהו"ש תל ה. אלף המגן תרב כג. שו"ת לב חיים ח"ג סימן צט ד"ה ואע"פ. פרשת נשא. ג ד. שם כג.

ומעשרות שמי נעצרים וא נותנים מתברכים ובהפטרה זו מזכיר הנביא לתת את המעשרות 806 "הביאו את כל המעשר..." ולכן מפטירים בה לפני פסח להזהיר את העם על עני מעשר קודם גמר הדין של התבואה שלא תלקה בשביל .

יש הנוהגים שמפטירים בנביא שנקבע לפרשת השבוע ורק כשחל שבת הגדול בערב פסח אז מפטירים "וערבה".

הטעם : משום שבהפטרה כתוב 807 "הביאו את כל המעשר" והרי זה מעין המאורע כי בערב פסח של שנה הרביעית לשמיטה ובערב פסח של שנת שמיטה הוא זמן הביעור שכל אדם חייב להוציא את כל המעשרות שהפריש מהתבואות בכל שלוש השני והיו מונחים בביתו ולכן קבעו שלעולם כשיחול שבת הגדול בערב פסח אפילו שלא בשנה הרביעית או בשביעית יקראו הפטרה זו .808

יש הנוהגים שכשחל שבת הגדול בערב פסח לא מפטירים "וערבה" הטעם : משום שרק ביום חול אפשר לבער המעשרות ובערב פסח שחל בשבת אין אפשר לקיים ביעור מעשרות וכל מקום יתפוס מנהגו .809

"ויהי נועם " במוצ"ש שבת הגדול

במוצאי שבת כשיו א' דפסח חל באחד מימי השבוע אין אומרים "ויהי נועם " "ואתה קדוש ".

הטעם : לפי שאומרים ב"ויהי נועם ", "ומעשה ידינו" שתי פעמים צריך שיהיו כל ששת הימים שאחרי שבת ימי מעשה ומלאכה וליכא .810

חל יו א' של פסח בשבת

יש אומרים : שאין אומרים "ויהי נועם " במוצאי שבת הגדול, הטעם : משום שבערב פסח אסור בעשית מלאכה מחצות וממילא אין ששת ימי מעשה .811 יש אומרים : שאומרים "ויהי נועם " ,812 הטעם : כיון שעד חצות מותר במלאכה בערב פסח וגם אחר חצות ישנם כמה מלאכות שמותר לעשות מצד הדין .813 מנהג הספרדים : לומר "ויהי נועם " אפילו כשחל יו טוב באמצע השבוע .814

מקורות

ראש השנה טז, א. לב, ב. שם ג י. שם ג י. לבוש תל א. לבוש שם. רמ"א ריש רצה, משנ"ב שם ס"ק ג. מנהג אנשי ירושלים. משנ"ב שם רצה ס"ק ג, שע"ת שם ב, וכן נהגו אצל החזו"א הובא באורחות רבינו ח"א עמוד קכח. טעמי המנהגים עניני שבת הערה י. כה"ח רצה אות יא.