כשרות המים

ישנם הנוהגים שלא להשתמש במי שנשאבו בפסח ומכינים מי לכל ימות הפסח קודם הפסח .698

הטעם : לפי שחששו שמא נפל חמץ בתוך המים ונכבש ש מעת לעת והוא אסר את כל המים דחמ בפסח אוסר במשהו.

ביתר ביאור: עיקר החשש הוא במי שמגיעים מהכינרת ומעוד אגמי פתוחים החשש שמא נפלה פרוסה של לח ממש או עיסה של חמץ בתוך הי וא"כ המים נאסרי ולא אמרינן בטל בשישי ,699 הטעם שאינובטל בשישי : לפי שטבע הפרוסה והלח להתפורר ולהיות נמס בתוך המים ויש לחשוש לפירורי שנימחו בתוך המים הפסח ואפילו סינו לא מהני 700, לכן יש המקפידים להכין את המים לפני פסח. בזמנים קדומים לא היתה בעיא במי לפי שהשאיבה היתה נעשית על ידי בורות פרטי שבחצרות והיו שומרי בכל ימות השנה מחמץ ונשארו בחזקת ג בימות פסח.

הטעם שמנהג העולם שלא לחשוש לזה

לפי שדבר זה אינו אלא חומרא ולא מחזיקינ באיסורא , וגם על הצד שנפל חמץ יש סיבה להתיר משום שהחמץ הוי נותן טעם לפגם וקי"ל 701 דנות טעם לפגם מותר .702 טעם אחר: כיון שאם א נתערבו במי משקים של חמץ כיון שאין התערובת מורגש כלל בחושים האדם אין לחשוש לחמם .703

טעם אחר: לפי שיש אומרים שבחמ של נכרי לא גזרו שיאסר במשהו .704 טעם אחר במקום שהמים אינם מכונסי

במקום שאין המים מכונסי אלא בכל פעם נמשך לתוך הבור מי חדשים דהיינו הללו הולכים והללו באים כמו באר וכיצו"ב יש טעם נוסף להתיר לפי שיש הסוברים שהמים באים והולכים לא הוי כבוש אפילו שהה החמץ בתוכם אפילו מעת לעת .705 טעם אחר: לפי שיש הסוברים שכשהמי מתחלפים דהיינו באים ויוצאים כל הזמן לא גזרו חכמים איסור חמץ במשהו מהטעם שגם במשהו צריך שיהיה קצת חשיבות לתת טעם במקומו וכשהמי מתחלפים בכל פעם אין אפשר לבוא לידי נ"ט לא גזרו חכמים .706

מקורות

שו"ת קרן לדוד סימן קיא, מעדני שמואל קיז ס"ק טז סעיף ב בשם ספר מנחת משה. משנ"ב תסז ס"ק סב. עיין שערי ציון שם. שו"ע תמז א. מג"א תמז ו . הגרשז"א הליכות שלמה פסח פרק ד ה. שערי תשובה תרז קל, מעדני שמואל קיז ס"ק יט. מהרש"ק אלף לך שלמה שטו. מעדני שמואל קיז טז בשם אחרונים.

הכנת מי לפני פסח

יש הנוהגים : להכין מי לפני פסח לכל החג, ובה בטילים בשישי לפני פסח ואין חשש חמץ ואינו חוזר וניעור להיאסר בפסח במשהו.

שטיפת כלי

א המכיני מי לצורך שתיה ואכילה נוהגים להשתמש במי ברז רגילים לצורך שטיפת הרצפה והכלי , הטעם : משום שחשש משהו חמץ מותר בהנאה .707

סינו המים – חתיכת בד על ברז המים

יש הנוהגים : לסנ את המים ולכן שמי חתיכות בד על הברזים ,708 הטעם :כדי שלא יהיה בה שו גרעין של חמץ , וכמו שמצאנו במהרי"ל 709 שכתב ויסנ את המים כדי של יהא בה שו גרעין של חמץ ויכסה יפה יפה .710

הטעם להקל במסננות: 711 כיון שהמים היו יותר נקיים כיון שאינם מגיעים ממעיינות והפסיקו לשאוב מבורות או בארות ואין חשש למשהו חמץ במי וא"כ ודאי אין צריך לשי מסנני על הברזים או חתיכת בד כפי שנהגו .712

טעם אחר: כיון שאין המשהו של החמץ מורגש בחושים האדם ואין לחשוש לזה כל עיקר .713

טעם אחר: משום שבשבת יש חשש של בורר כדכתב הרמ"א 714 שמי עכורי אסור לסננ ומחמת כ לא הניחו מסננת על הברזים כל ימי החג .715

יש שכתבו: אע"פ שאין צריך לעשות כ המחמיר תבוא עליו הברכה .716

חשש בורר

הנוהגים שלא לשתות מי שאינם מסונני מהברז מותרים להשתמש בפסח בברז שיש בו מסננת ואין חשש בורר ,717 הטעם : כיון שלא נראה בעי שו ערבוב רק חשש חמץ שרוב שומרי מצוות אינם חוששים לזה לכן מסתבר להתיר .718

מקורות

שו "ת שלמת חיים ח "ד סימן יז . בית לוי סה א. הלכות מים בלישת מצות מצווה עמוד לב. ד "מ תנה ז מג"א תנא ס"ק ב עיין משנ"ב תנה ס"ק י שכתב כן לענין שאיבת מים שלנו. כך נהג החזו"א הובא בדינים והנהגות ממרן החזו"א פרק יז כח. אורחות רבינו ח"ב עמוד פ בשם החזו"א. הגרשז"א הליכות שלמה פרק ד ה. שיט י. ספר מנהגי מהרי"ץ דינר דף צב בהערות שם בשם הגרח"ק שהעיד משמיה דחזו"א, הגרח"ק המבשר תשע"א. נזר הברכה בשם ר' חיים. הגרשז"א הליכות שלמה פרק עשירי יא. דבר הלכה שם טז.