הגעלת כלי

אלו דברי צריכים הגעלה

כלי שמשתמשים בה במשך ימות השנה בחמץ אסור להשתמש במשך ימות החג אלא א כ הכשיר ,627 הטעם : לפי שכשמבשלי מאכל בכלי טעם המאכל נבלע בדפנות וכשחוזרי ומבשלים בכלי, נפלט הטעם מדפנות הכלי לתוך התבשיל נמצא שאם בישלו בכלי הזה חמץ יפלט מדפנות הכלי לתוך התבשיל והוא יאסר, ועל ידי ההגעלה במי חמים יוצא הבלוע החוצה .628

הגעלת כלי : הגעלה מלשון מקיא ופולט 629, דהיינו שהמים החמים מפליטי [מוצאי ] את הבליעה.

מקור דין הגעלת כלי

מקור דין הגעלת כלי נלמד מהתורה ממדי 630 כאשר בני ישראל נלחמו במדי ושללו ובזזו מה את הכלי שהשתמשו בה למאכלות אסורות ורצו בני ישראל להשתמש בכלי אז נצטוו על דיני הגעלה.

ודרשו חז"ל 631 "כדרך תשמישו כ הגעלתו", דהיינו כדרך שרגילים להשתמש בכלי בדרך זו מכשירי אותו, משום שכלל הוא בידינו "כבולעו כ פולטו" דהיינו כמו שהכלים בולע את המאכל כ דרכו לפולטו בחזרה.

הטעם שאין מברכים על הגעלת כלי

משום שאין מצווה להשתמש בכלי שנאסרו ואפשר להשתמש בכלי חדשים וכשם שאין מברכים על ניקור הגיד .632

טעם אחר: יש שהקשו דמצינו בטבילת כלי שמברך א שאפשר להשתמש בכלי של ישראל לכן כתבו הטעם לפי שטבילה היא מצות עשה ולכן מברך והגעלה רק לא תעשה כמו ניקור גיד הנשה ולכן אין מברכים .633

טעם אחר: כיון שעל ידי ההגעלה נפרד האיסור מהיתר אבל האיסור עצמו לא ניתקן .634 טעם אחר: משום שהאיסור הוא הבלוע ואין בו ממש ולכן אין מברכים עליו .635

פעולת ההגעלה

יש מבארים : שהמים הרותחים מפליטי את הבליעה מהכלי וכן נפסק.

מקורות

שו"ע תנא א. כמו שיתבאר בהמשך. רש"י פסחים מד, ב ד"ה גיעולי נכרי רמ"א תנא ז. במדבר לא כב כג. ע"ז עה, ב. אורחות חיים הלכות חו"מ סעיף צה. כנסת הגדולה יור"ד קכא אות יג. שו"ת ערוגות הבושם יור"ד סימן לט. כה"ח תנא אות ר.

ויש מבארים : שהמים החמים ה כמו אש השורפת והמים שורפים את הבליעה שמבפני .636

כל י שאין צריך להגעיל

כלי חמץ שאין בדעתו להשתמש בפסח אין צריך להגעיל , וניקוי צריך כדי שלא יהיה חמץ דבוק עליה .637

כלי שיש חשש שיתקלקלו בהגעלת

אין להגעיל כלי שיש חשש שיתקלקלו על ידי הגעלה או ליבו ,638 הטעם : שחוששים שלא יכשיר כהוגן בכדי שלא יהרס הכלי 639 וגם כשאדם אחר מכשיר בעבורו, הטעם :לפי שצריך לשל א יתקלקל, וא מתקלקל קצת ואינו חס על הכלי מותר .640

כלי חרס

כלי חרס לא ניתן להכשיר בפסח ,641 הטעם : כיון שהכשרה אינה מפליטה ממנו את הטעם הבלוע .642

שיש [יש חילוק בין שיש סינטטי לשיש מקורי] קרמיקה חרסינה דינם ככלי חרס .643

כלי זכוכית

לבני אשכנז: דינו ככלי חרס ולא ניתן להכשירו לפסח .644

לבני ספרד: זכוכית אינה בולעת טעם כלל ודי בשטיפה והדחה, ויש נוהגים להחמיר .645

כלי פלסטיק וכדומה

כלי העשוי מפלסטיק גומי סילקו טפלו אין להכשיר בפסח, הטעם : כיון שהם חומרי חדשים ואין אנו בקיאים וחוששים שמא אינו פולט כל הבלעה שבתוכו כמו שמצאנו בכלי חרס וכשנבלע מדבר שאסור מדרבנן יתכן שאפשר .646 ויש אומרים : שכלי פלסטיק אפשר להגעיל ודווקא באופן שאין חשש שיתקלקלו מהמים כגון שנבלע האיסור על ידי עירוי או כלי שני שאז מותר להגעיל על ידי עירוי או כלי אבל א נאסרו על ידי כלי ראשון אין להגעיל לפי שצריך חו גבוה ויש לחוש שלא יגעיל יפה .647

מקורות

כל בו סוף הלכות הגעלה. שו"ע תנא א. שו"ע תנא ז. שו "ע שם. פמ"ג תנא משב"ז יא א. הכשרה על ידי ליבון עיין שו"ע נא לענין הסק מבפנים וסידור פסח כהלכתו פרק ט יב. פסחים ל, ב כלי חרס שנטמאישבר, שו"ע תנא א. עיין תנא ח. רמ"א תנא כו. שו"ע רמ"א תנא כו, בן איש חי פרשת צו אות יד. הגריש"א הגדש"פ עמוד 11. שו "ת מנחת יצחק ח"ג סז, סידור פסח כהלכתו פרק ט כה.

זמן ההגעלה

טוב להגעיל ג ' ימי לפני חג הפסח ,648 הטעם : כדי שיוכל לדקדק בכל דיני הגעלת כלי בלי טרדות בהכנת צרכי החג.

טעם אחר: משום שחששו מעת לעת ג אחר הגעלה קודם הבישול שלא יהיה ב יומו בתוך הפסח מהעגלה שמא בלע הכלי מי מי הגעלה וכיון שרגילים לבשל בערב פסח ראוי לעשות מילתא דפסיקא שכל פעם שיבשל בערב פסח יהיה כבר אחרי ג' ימי דא יגעילו אחר ב' ימי פעמים שבשעת בישול כבר יהיה זמן איסור .649

סו זמן הגעלת כלי

לכתחילה עד סו זמן אכילת חמץ בערב פסח ובדיעבד עד כניסת החג, ביום"ט אסור 650 ובחול המועד לבני אשכנז אסור .651

הכנת הכלי לעגלה

כלי שמשתמשים בה במשך ימות השנה חייבים לעגיל בכדי להשתמש בה בפסח.

שימוש בכלי לפני הגעלה

כלי ב יומו: אין להגעיל כלי ב יומו לפיכך אסור להשתמש בכלי עשרים וארבע שעות לפני ההכשרה ,652 הטעם : כיון שבשעת ההגעלת הכלי פולט את הבליעה למי חמים ויש חשש שמא יבלע חזרה טעם זה וכל זמן שהכלים אינו ב יומו אין הפליטה שלו אוסרת אע"פ שבולע מפני שטעמו פגום .653

טעם אחר: משום גזרה שמא יגעיל כלי של איסור בפחות משישים דש לא מהני העגלה כל זמן שהוא ב יומו לפי שהוא חוזר ובולע .654

ניקיון הכלי

קודם הגעלה יש לנקות את הכלי מבפנים ומבחוץ מחמץ שבעים .655

הטעם : כיון שהגעלה פולטת רק את החמץ הבלוע בדפנות הכלי ולא מוציאה את החמץ שבעים שדבוק בכלי כמו כ לכלוכי הדבוקים לכלי מונעים מההגעלה לפלוט היטב את הטעם הבלוע בכלי לכן בשעת ההגעלה הכלי צריך להיות נקי מכל לכלוך של שומן ומאכל מבפנים ומבחוץ .

מקורות

מהרי"ל הלכות הגעלה הובא במג"א תנב ט. הגדת אגודת אזוב אות יב. שו"ע תקט ה. משנ"ב תנב ס"ק יא יב. רמ"א תנב ב, משנ"ב שם ס"ק כ. משנ"ב שם ס"ק א , הגהות מימוני פרק יז מהלכות מאכלות אסורות א. משנ"ב תנב ס"ק ב. שו"ע תנא ג.

חלודה

כלי שיש בצידו הפנימי חלודה דהיינו הצד שנוגע באוכל יש להסיר את החלודה מש , בכפות ומצקות שדרך לתוחב לתוך המאכל יש להסיר את החלודה א מציד החיצון .656

כת חלודה: שאין בו ממשות רק צבע הכלי השתנה אינו מעכב .657

אבנית

אבנית המצטברת על הכלי אינה מעכבת את ההגעלה .658

ידות [ידיות] הכלי

הגעלת ידות הכלי : ידות הכלי צריכות הגעלה ככלי עצמו .659

הטעם : לפי שח מקצתו ח כולו וא"כ הבליעה שבכלי נכנסת ג לידות הכלי .660

לטעם זה ידות שייך רק בכלי מתכת .661

וכן טעם זה שייך רק שהידות הוא גוף אחד ע הכלי אבל בידות המחוברות ע "י ברגי או הלחמה הרי זה כב' כלי שהבליעה לא עוברת מכלי לכלי.

טעם אחר: לפי שידות הכלי מתלכלכות על ידי נגיעה בידיים מלוכלכות מחמץ וגם מתלכלכות בשעת רחיצה ע שאר הכלי .662

ניקוי הידיות

יש לנקות ידיות המחוברים לכלי ככל כלי שצריך הגעלה.

לפרק הידיות המחוברות בהברגה

כיון שלרוב נכנס חמץ במקום החיבור וא "א לנקות לכן צריך לפרק את היד מהכלי כדי לנקות ש או ילב בליבו קל במקום החיבור ואח"כ יגעילו .663

ידיות שאם"א להסיר : יש ליתן אש בין הידית לכלי כדי לשרוף את כל הלכלוכי שנמצאים ש וא אין אפשר כגון שהידית עשויה מחומר המתקלקל באש אין להכשיר כלי זה אלא א"כ ברור בודאות שאין שו לכלוך ופירורי בין הידית לכלי .664

מקורות

שו"ע תנא ג, רמ"א שם ה, משנ"ב שם ס"ק מג. משנ"ב שם ס"ק כב. ספר הגעלת כלים פרק יג הערה שפה בשם הגרשז"א. שו"ע תנא יב. ב"ח תנא יא, לבוש שם יא. משנ "ב שם ס"ק סח, ובשו"ע כתב כל הכלים. משנ"ב תנא ס"ק סח. משנ"ב תנא ס"ק מד בשם הפרי מגדים. עיין רמ"א שם ה ו משנ"ב שם ס"ק מד.

מכסה הכלי

מכסה הכלי ג צריך הגעלה, הטעם : כיון שמזיע מחוץ הסיר .665

סדר הגעלה

הגעלת הדוד שמגעילי בו

"ונוהגים להחמיר להגעיל הדוד שמגעילי בו" 666 הגעלת הדוד על ידי שממלאי מי על גדותיו, ומשלי לתוכו אב או ברזל כדי שיעלו המים על שפתיו, ואח"כ ישפוך המים וישטו את הדוד במי קרי , וירתיח שוב כדי להגעיל בו כלי וה"ה כשיש מכסה לכלי יש להגעילו.

מילוי דוד מי : ממלאי מי בדוד ומרתיחים אותו עד שיגיעו המים לרתיחה [בועות] וצריך שיתפשט בכל הכלי .667

הגעלה במי

הגעלה רק במי נקיים ולא בשאר משקים ,668 הטעם : משום ששאר משקים אין בכוח להפליט הבליעה .669

מי עכורי

מי שהגעיל בה הרבה כלי עד שנראים כרוטב או ציר אין להגעיל בה יותר ,670 הטעם : לפי שאין בה כח להפליט את החמץ הבלוע .671

חימום על ידי אש: צריך לחמם את המים רק על ידיאש הבוערת תחת הדוד , מי שהוחמו על ידי דוד שמש או על ידי מעיינות טבעיי אינם מועילות להכשרה .672

ניגוב הכלי

קודם שמכניס את הכלי למי להגעילו טוב לנגב את הכלי, הטעם : כדי שלא יהיו עליו מי ויצננו את מי העגלה .673

הכנסת הכלי למי

אחרי שניגב מכניס את הכלי לתוך המים להגעילו.

אע"פ שמעיקר הדין כלי שמשתמשים בו מתוכו צריך הגעלה רק בתוכו, כיון שחוששים שמא נבלע חמץ ג מבחוץ ראוי להגעילו ג מבחוץ .

מקורות

לבוש תנא יב. שעה"צ תנב טו. שו"ע תנב א שו"ע הרב שם ג. רמ"א תנב ה. משנ"ב שם ס"ק ק. רמ"א תנב ה. משנ"ב תנב ס"ק כז. שו"ע תנב ה. מג"א תנב ט לענין הגעלת שולחנות, משנ"ב שם ס"ק נ בשם חיים אדם ס"ק לד.

אין צריך להכניס את הכלי לעומק המים ומספיק כל שהמים מכסים את הכלי.

בדיקת המים בשעת הכנסת הכלי

כיון שטבע של מי רותחים לנוח מרתיחת כשמכניסים דבר קרן לתוכם , או כשנכנס אויר קרן כשפותחים את המכסה, לכן כשמכניס את הכלי יש לבדוק א המים רותחים ומעלים בועות ,674 הטעם : כיון שהמים מתקררי ואין פולטי את מה שבלוע בתוך הכלי אלא כשהם רותחים 675 וא אין מעלים בועות ישאיר את הכלי במי עד שיעלו בועות.

הכנסה על ידי צבת או סל

יכול להכניס את הכלי על ידי צבת או על ידי סל.

סל: יש אומרים :שטוב יותר להכניס את הכלי על ידי סל .676

זהירות בצבת: כשמכניס בצבת יעביר את הצבת אח"כ לחלק אחר של הכלי ,677 הטעם : לפי שבמקום אחיזת הצבת אין המים נכנסים .

נגיעת הכלי שבסל

אין להכניס כמה כלי לסל א נוגעים זה בזה ,678 הטעם : משום שבמקום נגיעת הכלי לא נכנסים מי ההגעלה .679

הטעם שלענין טבילה אינו חוצץ 680ולענין הגעלה הוי חציצה , כיון שבהגעלה צריך רתיחת המים בכל הכלי שיהיה בכוחו להפליט ולא סגי בכה"ג משא"כ בטבילה .681

בשעת הצורך : בשעת הצורך ינער את הכלי בתוך המים ויערב את הכלי היטב, הטעם : כדי שיגיעו המים לכל מקום .682

כלי בשר וחלב יחד

יש להיזהר שלא להגעיל כלי בשר וחלב יחד .683

הטעם : לפי שבפליטת הבשר והחלב מתערבין יחד ונבלעים בתוך הכלי ונאסרי והוי איסור בשר וחלב .684

מקורות

משנ"ב תנא ס"ק ח. לבוש תנב א. ח"י בשם או "ה ט"ז ס "ק ה , משנ "ב שם ס"ק כג. שו"ע תנב ב. שו"ע תנב ג, רמ"א שם. שו"ע הרב ס"ק כה, משנ"ב תנג ס"ק כב. ש"ך יור"ד רב ו. לבוש תנב ב. סידור פסח כהלכתו פרק ז הערה 64. שו"ע תנב ב. משנ"ב תנב ס"ק טז.

אפשריות שמותר להטביל יחד

שאחד מה אינו ב יומו ,685 הטעם : ב יומו מותר לפי שמקבל מאינו ב יומו רק טעם פגום , ושאינו ב יומו ג"כ מותר, הטעם : כיון שהטעם שהוא בולע מהכלי ב יומו הוא נותן טעם בר נותן טעם דהתירא ולא חייב טעם .686

צורת הכנסת הכלי

טוב להכניס את הכלי כשפיו מופנה כלפי מעלה או לצדדים .

הטעם : לפי שלפעמים כשמכניס את הכלי ופיו למטה מתמלא הכלי אויר ואין המים מגיעים עד הסוף אפילו כשכולו בתוך המים .687

זמן שהות הכלי בתוך המים

ראוי להשאיר את הכלי במשך זמן מועט, הטעם : כדי שיספיקו המים ליכנס לחורי ולהוציא הבליעה .688

אין להשאיר את הכלי הרבה זמן במי , הטעם : כדי שלא יחזור ויבלע בחזרה טעם שבמי .689

כלי גדול

כלי גדול שאם"א להגעילו בבת אחת מגעיל חלק אחד ואח"כ את החלק השני .690

הכנסת הכלי למי קרי

אחר ההגעלה [והליבו ] מכניסי את הכלי למי קרי .691

הטעם : בכדי שלאיבלעו בחזרה מי ההעגלה שעל הכלי ואע"פ שמעיקר הדין אין חשש שהרי הכל אינו ב יומו וכשחוזר ובולע הרי זה טעם פגום אע"פ כ לכתחילה טוב שלא יבלעו את המים חזרה .692

טעם אחר: זכר למקדש, ביאור הטעם שאין אומרים כטעם לעיל משום שקשה לה שהרי בלע מיד בחזרה קודם שהכניסו למי הקרי ומה מועיל הכנסה אח"כ ועוד שהרי יש שישי כנגדו או כשאינו ב יומו לא חוששים לבליעה לכן כתבו אולי סמך לזה שכך מצאנו בקדשי 693 ממרק ושוט במי מריקה בחמין ושטיפה בצוננים ואולי נהגו כ זכר למקדש .694

מקורות

שו "ע שם. משנ"ב תנב ס"ק יז. עיין שו"ע יור"ד רב ו לענין טבילת כלים ובט"ז שם ו ובביאור הגר"א שם. ט"ז תנב ב. שו"ע תנא ד. טושו"ע תנא יא. שו"ע תנב ז. משנ"ב תנב ס"ק לד. זבחים צז א. ערוה"ש תנב כ.

אופנים נוספים להכשיר כלי , ליבו קל, וליבו חמור

פעולת הליבו הליבו שור את כל הבליעה שבכלי.

ליבו קל

נתינת האש על הכלי עד שאם יהא קש או חוט וכו ' בצידו השני הוא ישר .695

כלי שצריכים ליבו קל

כלי שמבשלים בה מאכלי ע רוטב או שנותנים בה מאכלי חמים יש להכשיר בהגעלה או להכשיר בליבו קל,

ליבו חמור

נתינת האש על הכלי עד שיותזו ממנו ניצוצות או עד שהכלים יתקל , ובזמנינו בכלי מתכות אין ניצוצות או קילו ודי בכ שהכלים יגיע לחו שבזמנם היה ניצוצות .696

כלי שצריכים ליבו חמור: כלי שמשתמשים בה על האש או בתנור למאכל בלא רוטב כגון תבניות אפיה כלי צליה וכדומה ובעי ליבו חמור שאז ודאי נשרף כל הטעם הבלוע בכלי.

צורת הליבו : את האש יש ליתן על הכלי מצידו הפנימי דהיינו הצד הנוגע במאכלי .697

עירוי

שפיכת מי חמים שהורדו מהאש ישר על הכלי כדי להכשירו וצריך לערות מיד כשמוריד את המים מהאש כדי שלא יצטננו המים .

מקורות

רמ"א תנא ד, ולדעת המומחים הוא חום של 200:250 מעלות. עיין ספר הגעלת כלים עמוד תמה בשם הגר"מ פינשטין שהוא חום 350:400 מעלות צלזיוס. שו"ע תנא ב, עיין שו"ת מנחת שלמה ח"ב סימן סז.