מנהגי במידי דאכילה

נהגו הרבה מקהילות ישראל במיני מאכל שונים שהיו בדורות קודמים חשש חמץ שוב אין אוכלים אות משום "ואל תיטוש תורת אמן ".

הטעם שנהגו ישראל להחמיר חומרות בפסח יותר מכל השנה. משום שהיא המצווה הראשונה שנצטוו עליה ישראל כולם וקיבלו עליה באהבה והחמירו בכלליה ופרטיה וכל המאריך בדקדוקיה מאריכים לו ימיו ושנותיו .383

טעם אחר: לפי שיציאת מצרים היתה בגלל שלא שינו שמן לשונם ולבושם 384שהוא בגדר חומרא יתירה ולכן מקפידים בפסח על חומרות והרחקות יותר מכל השנה .385 טעם אחר: כיון שראינו שהקב"ה מחמיר באיסור חמץ וכתב בל יראה ובל ימצא ומאי נפק"מ לקב" הא אנואוכלי חמץ או מצהאלא כמלך שציווה על עבדיו לעשות דבר וכשרואי שהמלך מאד מחמיר בדבר ג עבדיו מחמירים בזה .386 בסגולותיה: מובא בשם האר"י שאמר "שכל הנזהר ממשהו בחמץ מובטח לו שלא יחטא כל השנה " ,387 יש שכתבו מי שנשמר בפסח יועיל לו שלא יזדמן לו חטא כל השנה ,388 וכן כתב המקובל רבי עמנואל חי ריקי בעל משנת חסידים 389 "והשומר בפסח מחמץ כהלכתו ומחמיר בכל החומרות שמחמירים יועיל לו לנפש כל השנה".

אכילת מצה

יש שמחמירים ביותר שאין אוכלים מצה כלל אחר ליל הראשון [והשני לבני חו"ל] רק אוכלים למעדנים מיני תבשילין .390

הטעם : כיון שאין חיוב אכילת מצה רק בלילה הראשון דכתיב 391 "בערב תאכלו מצות", וכיון שאם המצה לא נעשתה כדי יש בזה חשש חמץ דאורייתא א שאופים המצות ע כל הדקדוקים מ"מ צדיקים ויראי שמי חששו בכל זאת למשהו חמץ ונמנעו מאכילתה בשאר הימים , אלא שבליל הסדר אין אפשר לבטל מצות דאורייתא משום חשש בעלמא .392 ואין כל אחד יכול לנהוג כ אלא א"כ הוא חסיד שמדקדק בכל הדינים לפי שיש בזה ביטול כמה מצות.

יש אומרים שצריך לאכול מצות כל ימי הפסח

הטעם : משום שמחת יו"ט כי פתא סעדתא דלבא .393

מקורות

רדב"ז שו"ת ח"ג תקמו, שו"ת מן השמים סימן ע. עיין מכילתא שמות פרשה ה. משך חכמה פרשת בא יב כב על הפסוק "ואתם לא תצאו". לקט יושר דף צ בשם רבו בעל תרומת הדשן. באר היטב תמו א. אמרי פנחס אות רנב דהקשה איך אדם מובטח על החטא. ניסן פרק ג אות ד. שערי תשובה סו"ס תס. שמות יב יח . עיין מחצית השקל תנח א. שע"ת תס.

בספר מעשה רב 394 משמע שהגר"א תמה על מנהג אין אכילת מצה, הטעם : כיון שכותב שאכילת מצה בכל ימי הפסח היא מצווה 395 ומה שקראו חכמים אכילת מצה בכל שבעה רשות, הכוונה שמצווה לגבי חובה נחשבת רשות אבל באמת מצווה היא. טעם אחר למנוע חומרה זו: לפי שמבטל מצות ברכת המזון ,ועוד שמבטל על ידי זה סעודות שבת ויו"ט .396

בשו"ת ציץ אליעזר כתב שאין כל מקום לחומרא שלא לאכול מצה בשאר ימי הפסח בגלל חשש שאין לו יסוד בהלכה שלא ניתנה תורה למלאכי השרת ואינו נקרא חומרא כי א קולא במצות שמחת החג .397

אכילת דגים

יש הנוהגים שלא לאכול דגים בכל ימי הפסח .398

הטעם : וז"ל הפמ"ג 399 דגים חיים שקורין קרפיון שולחים מעיר לעיר ובכדי שישארו חיים מניחים פרוסת חמץ ע יין שר בפיו עד הלילה א שמת.

טעם אחר: לפי שהיו מורחים יין"ש על הדגים כדי שלא יסריחו, וחששו מחמץ ואע"פ שהיו לא נהגו כ א על פי כ יש הנוהגים בחומרה זו.

דגים חיים : יש שקונים דגים חיים שבה אין את החששות הנ"ל .400

במנהג אכילת דגים בפסח

כתב בסידור יעב" 401 "יזמין בשר ודגים ויין כפי כוחו מ המשובח למצות שמחת יו"ט" הרי להדיא שהתיר אכילת דגים .

מקור לאכילת דגים : מדברי חז"ל 402 שבשכר נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים , שבשעה שהלכו לשאוב מי הזמין לה הקב"ה דגים קטנים בכדיהם והוליכו אות אצל בעליה , וכן מפורש ברמב" 403 לאחר שהיו גומרים עבודת במצרים היו רגילים לתת לה דגים קטנים המצוי מאוד חל עבודת .404

[כמו שמצאנו שהטעם שתקנו לאכול כרפס 405 זכר שהיו אוכלים ירקות שהיא רפואה לחבורות שנעשו לישראל מחמת המכות שקבלו מהמצרי 406.[

מקורות

אות קפא. משנ"ב תעה ס"ק מה מביא דבריו. נמוק "י או "ח תעה א. חלק י כז ה. מהר"ם שיק מנהגיו אות נט. א"א סו"ס תמז מו. ויגד משה סימן כז אות ט, דרכי חיים ושלום מונקאטש מנהגי פסח אות תרו. שער האיתון דף כא, א. סוטה יא, ב. בהעלותך יא ד. יפה ללב תעו ה. עיין רבינו מנוח בהלכות חמץ ומצה. שו"ת שיח יצחק סימן רו.

דגים מלוחים : מנהג אשכנז שלא לאכול דגים מלוחים וה"ה דגים כבושים , הטעם :לפי שבעבר היו מולחים אות במלח שנתערב בו חמץ 407 ועל א שהיו המלח הוא נקי נשאר המנהג עד היו .

אכילת שו

יש הנוהגים : שלא לאכול שו בכל ימי הפסח, הטעם : בפמ"ג 408 כתב שאין יודעים טעם לחומרא זאת מ"מ עתה אין להקל בפני ע האר ובצנעא לת"ח אין להחמיר. יש שכתבו טעם לאי אכילת שו : כיון שאכילת שו מביאה לידי ריח רע ולפי שבפסח צריך אדם לספר ביציאת מצרים , לכן ראוי שלא יריח ממנו ריח של שו [וצנון ] .409 יש שכתבו בשונה: מפני שע ישראל עולים לרגל ונמצאי יחד הקפידו שלא יאכלו שו כדי שלא יגרמו לה סבל על ידי הריח, ואמנם מטעם זה היה צריך לאסור בכל שלושת הרגלים אלא שנחרב בית מקדשינו בעונותינו הרבים והמנהג הוא רק זכר בעלמא למה שנהגו אבותינו והנהיגו כ רק בפסח שבלאו הכי נהגו בו חומרות רבות .410 טעם אחר:לפי שהיה מקומות שהיו גרעיני גדולי הדומים לשון שהיו מכנים אות קנאבעל ובכדי שלא יתבלבלו ובמקום שו האמיתי יבוא לאכול חיטים המכונים שו וה יתחמצו בבישולו לכן תיקנו שלא לאכול שו .411

טעם אחר: לפי שיש חשש שהעכו" שורין את השו בשכר .412 ובחיי אדם 413 כתב דאין לזה שו טעם וריח ומותר באכילה, והמנהג לאסורהגיע בטעות מדברי המג אברהם שכתב שאם יש שו אסור אפילו במשהו, א ש מדובר בשו שחתכו בסכין חמץ והוא חריף ולכן אסור באכילה במשהו.

יש אומרים : שמנהג זה מבוסס על דברי הרמ"א 414 שכתב שאין לאכול שו פירות יבשים בפסח א לא ידוע שנתיבשו בדרך שאין לחוש לחמם , או כגון שיש עליה השגחה לפסח והיות שהשו שמשתמשים בו במשך השנה הוא בדרך כלל שו יבש כי בכ הוא נשמר לאור זמן ממושך לכן לא משתמשים בשו בפסח כמו בשאר דברי יבשים , ולפ"ז האיסור רק בשו היבש אבל בשו טרי מותר .

ומיהו מנהג בחלק מקהילות שלא אוכלים שו בפסח. השר שלו מבעלזא שנשאל מדוע אינו אוכל שו השיב כתיב 415"אל תטוש תורת אמן " וכן הוא המנהג בבית אבי ואמי שלא לאכול שו בפסח .416

מקורות

רמ "א תמז ה. א"א תסד א. ספר ויגד משה סימן יז. דובר ישרים מרגליות ע' קיא. שערי ימי הפסח פרק ב ט הערה כה בשם הרב ר' מרדכי הכהן שבדרון נין של המהרש"ם. שדי חמד מערכת פסח סימן ו אות ט בשם הרב שב יעקב. כלל קכז ז. תסז ח . משלי א ח . הובא בשו"ת חמדת משה סימן כב, פתחא זוטא סימן ב אות ז.

ביצים

יש הנוהגים לשטוף את הביצים ולנקות את התבניות

הטעם : לפי שחוששים שמא נדבקו פירורי חמץ ממאכלי התרנגולים לקליפת הביצה וחמץ בפסח אסור במשהו 417, וחשש זה מצוי בעיקר בביצים שלא עברו תהלים שטיפה ורחיצה.

חותמת בביצים

יש הנוהגים : בפסח לקנות ביצים בלי חותמת, הטעם : לפי שחששו שמא יש חמץ בדיו, והוי חומרא בעלמא שאם א הוי חמץ בדיו נפסל כבר באכילה, והיו מקפידים שהדיו של הביצים יהיה ללא חשש תערובת חמץ 418 ומיהו עיקר החשש כשמבשל הביצה ע קליפה .419

תבניות ביצים : יש הנוהגים לבדוק בתבניות הביצים שמא נשתיירו ש חמץ . קדירה לביצים בלבד: יש הנוהגים שבקדירה שבשלו בה ביצים אין מבשלים בה שו מאכל רק חוזרים ומבשלים בה ביצים ,420 הטעם : משום שחוששים שמא היו מונחים הביצים בקמח חמץ ובלע .421

מנהגי בפירות וירקות

פירות שיש לה קליפה

יש הנוהגים : שלא לאכול פירות וירקות רק כאלו שאפשר לקלפם ,422 הטעם : כדי להישמר מכל נדנוד של חמץ שאולי בא במגע ע הפרי והירק, וכן חוששים שהחומר של הריסוס מעורב בו חומר מחמץ .

טעם אחר: יש שמדמים את פירות וירקות לפירות יבשים האסורים בפסח מפני החשש שמפזרים עליה קמח בשעת תיקונם .423

פירות וירקות שקליפתם רכה: יש הנוהגים שלא לאכול פירות וירקות שקליפתם רכה כגון תותים מלפפונים ועגבניות .424

קילו פירות: יש הנוהגים לקלף את הפירות והירקות לפני אכילת ,425 הטעם : לפי שמשתמשים לריסוס הפירות והירקות בחומרי שיש בה חשש לתערובת חמץ , וכן חוששים שמא בא הפרי במגע ע פירורי או חשש חמץ .426

מקורות

בן איש חי ח"א פרשת צו אות ל, אגר"מ פרק ב יד. מדריך הכשרות העדה עמוד 53. הגריש"א אבני ישפה, שערי ימי הפסח פרק ב' חומרות הפסח טו. פמ"ג בוטאטש תמז, ד, תוספות חיים על הח"א כלל קל ס"ק כב. פמ"ג שם. חיים אדם כלל קכז ב. חיים אדם וכן באורחות חיים. הגדש"פ שלשלת הזהב מנהגי חומרות בפסח ו. חיים אדם כלל קכז ב. תשובות והנהגות סימן רכה.

אכילת פירות יבשים

יש הנוהגים :שלא לאכול פירות יבשים ,427 הטעם : לפי שמפזרים עליה קמח בשעה שמיבשים אות וחוששים שמא נדבק בה קמח בשעה שמיבשים אות . טעם אחר: שחוששים שמא נתייבשו בתנור חמץ .428 בא ידוע שנתייבשו בדרך שאין חשש לחמם מותר באכילה .429

גזר

יש הנוהגים : שלא לאכול גזר, הטעם : משום ששמו באידיש מייער שהוא לשון מערי תופח וחמץ תופח .430

מלפפונים

יש הנוהגים : שלא לאכול מלפפונים , הטעם : משום שהגרעיני שבתוכ נראים כקטניות .431

צנון

יש הנוהגים : שלא לאכול צנון וכתב על זה בחיי אדם 432 ואין לזה שו טעם וריח וא מי שנהג שלא לאכול מותר להתיר לה בפשטות דבזה לא שייך גדר וסייג וכן המנהג הפשוט.

תפוחי אדמה

החיים אדם בנשמת אדם 433 כתב המנהג באשכנז שלא לאכול תפוחי אדמה, הטעם : משום גזרת קטניות לפי שעושים מה קמח ומחל בקמחי אחרי .

מנהג העולם : לאכול תפוחי אדמה והוא עיקר המאכל בפסח לרוב בני אדם . בספר אוהל שלמה 434 לבעל התפארת שלמה מרדאמסק, כתב שצריך לתת הודאה על כ שלא היה מאכל זה בימי הגאונים שהיו אוסרים אותו לפסח מחמת גזירת קטניות משום שעושים מה קמח.

רחיצת תפוחי אדמה: יש שרוחצים לפני פסח את כל תפוחי אדמה שקנו לפסח .435

קמח תפוחי אדמה

יש הנוהגים שלא לאכול קמח תפוחי אדמה בפסח . הטעם : ע"פ דברי הטור 436 דהיכא

מקורות

רמ"א תסז ח . רמ"א תסז ח, משנ"ב שם ס"ק כו, חיים אדם כלל קכז ב. רמ"א שם. ביתו נאוה קודש חודש ניסן חומרות וקפידות עמוד תרלה, מנהגי בעלזא סקווירא. נטעי גבריאל פרק לט יד. כלל קכז ז . סימן כ. דף לה. אורחות רבינו ח"ב הנהגות והידורים בענייני פסח אות ב עמוד פד. תסג ג.

דאיכא עבדי דמזלזלים במצווה אסור לאפות מקמח של מצה אפויה או שאר קמחי דאתי לשרוי א בקמחא.

טעם אחר: לפי שהוא דומה לקמח דג וחוששים משום מראית עין .

מנהג רוב העולם : מנהג רוב העולם להשתמש בקמח תפו"א, הטעם : לפי שאין לחדש ולגזור גזרות מעצמנו וכל גזרת הגאונים דווקא בקמח העשוי ממיני קטניות.

מנהג הגרשז"א נהג להחמיר בזה ובביתו לא קנו קמח תפוחי אדמה .437

טבילת מצה במלח

יש הנוהגים : שלא לטבול את המצה במלח ומניחים המלח בידי על גבי המצה, הטעם : משום חשש חימום , וחששו לשיטות דס"ל שמלח מחמיץ ועל כל פני לא רצו לבטל עני טיבול במלח לכן נתנו מלח על גבי המצה ואכלו לאלתר .438

אכילת סוכר

יש הנוהגים שלא להשתמש בסוכר בפסח ,439 הטעם : לפי שחוששים שמא עירבו בסוכר קמח ולכן החמירו על עצמם 440, וא שבדורות אחרונים התבטל חשש זה מ"מ חששו שמא הפועלים האוכלים ש כל ימות השנה נפל מחמצם לתוך הסוכר ונדבק ש והוא חמץ בעי .

המנהג: היו להתיר דאין בזה חשש חמץ 441, ובפרט בדורינו שהסוכר מיוצר בהכשר ובהקפדה מרובה 442אמנם יש מחמירים . שלא לאכול סוכר בפסח.

גושי סוכר: יש הנוהגים להשתמש רק בגושי סוכר שעליה לא היה חשש שמא נגעו בו הפועלים בידיים מחומצות וא אותו מזקקים ומרתיחים בערב פסח.

ציפורן

יש הנוהגים : שלא להשתמש בציפורן בפסח, הטעם : משום ששורים אות במי שעורים לפני שמיבשים אות 443ויש אומרים , שאם היו קיים חשש חמץ לפי שמשרי את הציפורן בספירט קודם היבוש .444

להריח: נוהגים להחמיר ג לא להריח ולכן מבדילים במוצאי שבת חול המועד על הדסים או קינמון .445

מקורות

שלמי מועד פרק פא . עדות ביהוסף חומרות בפסח ט מקורות והערות שם ט. רמ"א תסז ח . משנ"ב שם ס"ק כט. חיים אדם כלל קכז ג. נמוקי או"ח תסז א, ערוה"ש שם טו. משנ"ב תסז ס"ק לד. קובץ מבית לוי ח"ו סד. עיין אורחות רבינו ח"ב עמוד פז שכך נהג מרן החזו"א לקחת הדסים להבדלה.

כרכום

יש הנוהגים : שלא להשתמש בתבלין הנקרא כרכום ,446 הטעם : לפי שמזייפין אות בסולת כדי להעמיד מראית .447

טעם אחר: לפי שמניחים עליה שאור כדי להחזיר את מראית .448 טעם אחר: כיון שמרטיבים אות במי סובין כשמוליכים אות למקומות הרחוקים כדי שלא יתיבשו הרבה ויפסידו במשקל .449

כרכום הגדל בביתו: כרכום הגדל בביתו א שנזהר בו מחמץ כל השנה אסור להשתמש, הטעם : משום מראית עין שלא יבואו להחליף בין המינים הגדל בביתו לגדל שלא בביתו .450

קינמון

יש הנוהגים : שלא לאכול קינמון , הטעם : משום חשש זילו .451

דבש :

יש הנוהגים :שלא לאכול דבש ,452 הטעם : לפי שהיו מערבבים בו חמץ , ובמדינתנו המנהג להקל .453

קפה

יש הנוהגים : להחמיר ולא להשתמש בקפה בימי החג, הטעם : משום חומרת קטניות, ויש הנוהגים : לקנות קפה מיוחד שנעשה בעבודת יד בשימור אחר שימור .454

חומוס [ג לאוכלי קטניות ]

יש הנוהגים : שלא לאכול חומוס בפסח, הטעם : לפי שחומוס מלשון חמץ .455

מוצרי חלב

יש הנוהגים שלא לאכול ולשתות מאכלי חלב בפסח ,456 הטעם : משום שחוששים שמא הבהמה אכלה חמץ בפסח.

טעם אחר: לפי שחוששים שמא התערב פירור חמץ בשעת החליבה, ואע"פ שהיו חולבים במכונות וכמעט שאין מצוי חשש חמץ , מ"מ עדיין יש השומרים על חומרות שנהגו ממסורת אבותיהם .457

מקורות

רמ "א תסז ח . משנ"ב שם ס"ק לג. משנ"ב שם. לבוש תסז ה. משנ"ב שם ס"ק לג. ספר מעדני שמואל קיז ס"ק לד בשם ספר לב דוד, ארחות חיים תסז כ בשם ספר מאורי אור. רמ"א תסז ח. משנ"ב שם ס"ק כה. עיין הלכות חג בחג פרק יב הערה 23. בן איש חי, אור יצחק יור"ד לא. הליכות חיים פסח פרק הכשרות עמוד פג. ר' שמעון אודר בספרו הלכות הפסח ח"ב פ"ג בשם השמועה.

יש הנוהגים לקנות חלב לפני פסח לכל ימי החג

הטעם : משום שחוששים שמא הבהמה אכלה חמץ בפסח וחוששים לאיסור הנאה בפסח ולכן קונים לפני פסח שאם א הבהמה אכלה חמץ באותו יו של החליבה מותר לכו"ע לשתות החלב בפסח, לפי שהחמץ השתנה לפני סו זמן איסורו .458

שטיפת מוצרי שקונים לפסח

יש הנוהגים : לשטוף לפני פסח דברי הנקני לפסח כגון פירות וירקות, וכן לשטוף את בקבוקי היין והשמן , הטעם : לפי חוששים לפירורי חמץ שנדבק בה .459

אוכלים שנפלו על הרצפה

יש הנוהגים שאוכל שנפל על הרצפה בפסח שלא לאוכלו שוב בפסח, הטעם : שחוששים שמא נשאר פירור חמץ על האר ונדבק אל האוכל [א ששטפו את הבית וניקו אות ע חומרי ניקוי שהם פוסלי את החמץ [ .460

במנהגי בבשר ועופות

לקנות עופות לפני פסח

יש הנוהגים : לקנות עופות לפני פסח ,461 הטעם : משום שחוששים שמא ימצא חיטים ושאר דגנים במעיה 462, ומנקים את אבריה הפנימי כדי שלא ימצא דגנים במעיה,היו ישנם הכשרח שמקפידים על מאכל העופות לפני פסח שלא יהיה ע חשש חמוץ .463 יש הנוהגים שלא לאכול בשר של תרנגולים

הטעם : לפי שחוששים פ ימצא בה חיטים ושעורים ויפול לתוך התבשיל בלא שימת לב ויבאו לידי איסור .464

טעם אחר: כיון שהתרנגולים אוכלים חמץ נמצא שנהנים מאיסור .465

רגלי עופות

יש הנוהגים : שאין אוכלים רגלי עופות, הטעם : כיון שהם דורכים בכל מקום והרבה חמץ ולכלכוך נדבק בה לא שייך לנקות כראוי לכן לא אוכלים אות .466 חלקי הפנימי של העופות יש הנוהגים שלא לאוכלו .467

מקורות

קיצור הלכות פסח פרק יד טז הערה כד בשם הגרח"ק, אולם"צ ח"ג עמוד קד. מדריך הכשרות העדה גליון סח כשרות הבית לפסח א – ב. עיין באר היטב תנא מג, הגרשז"א שלמי מועד עמוד שלא. זכרון משה תסז שכך נהג זקינו הח יד"א, חיד"א בספרטוב עין סימן יחאות פד, בא"ח פרשת צואות מ . מדריך הכשרות העדה גליון סט כשרות הבית טז ב. מדריך הכשרות שם. לב חיים ח"ב סימן רז, ברכי יוסף תסז יא, בא"ח צו אות מ. לב חיים שם בשם ספר בית הרואה. דרכי יוסף צבי פסח סימן ט. מנהג בעלזא הובא באסיפת חכמים חומרות בפסח.

מנהגי במידי דאכילה

לקנות אוכל מוכן : יש שהקפידו לבשל כל המאכלים בבית ולא לקנות מ המוכן .468

זכר לדבר: מהמשנה ב"איזה מקומן " 469 בכל הקרבנות כתיב "ונאכל לכהנים " "ונאכל ליו או לשני ימי " ובסוף 470 כתוב הפסח "אינו נאכל אלא בלילה" "ואינו נאכל וכו' ואינו נאכל" הביאור שבפסח הכל אינו נאכל דהיינו שפסח אינו זמן של אכילה .471 יש הנוהגים לקנות כל מאכל לחג אפילו פירות וירקות לפני פסח ,472 הטעם : לפי שאם יש פירור חמץ יתבטל לפני פסח .473

לאכול אצל אחרי

רבי מקפידים שלא לאכול כלל אצל אחרי בפסח ,474 הטעם : כי משפחה ומשפחה מנהג אבותיהם בידיהם , וכן מביא הפלא יועץ ומוסיף ואין בזה משום יוהרא שהרי רגילים לומר בפסח איש אצל רעהו אינו אוכל, כי לא כל אדם שווים בזהירות , והמרבה להיזהר הרי זה משובח.

מאפה הנראה כמאפה של חול

יש הנוהגים : שלא לאפות ולאכול מאפה הנראה ודומה למאכלי חמץ , הטעם :ע"פ דברי הראב" הובא בברכי יוסף 475 שלא יעשו ג מקמחים המותרים כדי שלא יעשו ג מקמחים האסורים , וכן היה נוהג הגרשז"א 476 שלא לאכול הדבר הנראה כמו עוגת חמץ .

שתית משקה הנקרא בארשט

הטעם שרבי נוהגים לשתות משקה חמוץ שנקרא "בארשט" בפסח: כדי להוציא מליבם של קראי וצדוקים שמפרשים את הפסוק 477 "כל מחמצת לא תאכלו", כפשוטו של מקרא שאין לאכול דברי חמוצים בפסח, וכדי לעקור את דבריהם ולפרש הפסוק על פי מסורת חז"ל שפירושה עיסה שהתחמצה, שותים בארשט שהוא סלק חמוץ להורות שהוא מותר בלא כל ספק .478

מקורות

עדות ביהוסף חומרות בפסח ה. זבחים פרק ה. שם משנה ח. הרה"ק מגארליץ זצ"ל. מנהג ירושלים עיין מנהגי ארץ ישראל. מועד לכל חי סימן ב סעיף כד. מועד לכל חי סימן ב אות טוב. תסג ב. שלמי מועד פרק פא. שמות יב כ. הגדה ילקוט שמעוני עניני פסח והנהגתיו הובא בספר מנהג ישראל תורה.