תענית בכורות

נוהגים הבכורות בין בכור מאב בין בכור מא להתענות בערב פסח, תענית בכורות היא תענית יחידה במינה שהיא חלה רק על הבכורות בלבד ולא על שאר הציבור.

נהגו בערב פסח להתענות הבכורים 316

הטעם : כשם שבתענית אסתר מתענים לפי שקבלה בידינו שכישראל נלחמו ע עמלק התענו אבותינו ואנו נוהגים אחריה שנראה שבערב פסח מצרים התענו הבכורים שלא ימותו ע בכורי המצרים ואב התענה בשביל בנו שלא יענש בעוון אביו ואנו נוהגים כ אחריה לזכר עולם .317

טעם אחר: מפני הנס שניצלו ממכת בכורות שהיה בכולם , והוא משום פרסומי ניסא שניצלו הבכורות .318

וקשה לטעם זה: היכן מצאנו שמתענים על נס שהיה הרי להפך כל החגים ה ימי משתה ושמחה ולא ימי צו .319

ועוד קשה: שאם"כ צריך שיהיה כמו במצרים שלא היה בית שאין בו מת א"כ ג בכור מא יצטרך לצום וגם הגדול שבבית.

הטור מיישב שכולי האי לא מחמירים ג על גדול שבבית, ומבאר הלבוש 320 לפי שעיקר התראה והמכה הכתובה במפורש בתורה לא היתה אלא על הבכורות. הגרשז"א כתב טעם מחודש: לפי שעיקר דין עבודת בית המקדש היא עבודה על ידי הבכורים אלא שקלקלו במעשה העגל וניתנה העבודה ללווים וערב פסח זה היו שבו היה מגיע שיא עבודה ע כל ההוד והפאר והבכורי ביום זה היו מלאים עלבו ומרירות על זה שירדו ממעלת ולא חזרה לה העבודה ובודאי שביו זה לא יכלו להכניס דבר לפיה ומאז נתקן הצום כדי לכפר עוון חטא העגל .321

לפי זה כתב שלכאורה בכורי כהנים אינם צריכים להתענות, מפני שהם לא חטאו ולא ניטלה מה העבודה 322, ומבאר דמ"מ ניטלה מה הבכורה מדין בכור וניתנה מדין כהנים ולא פלוג.

טעם אחר: מפני שבאותו היו כתב המן לאבד את כל היהודי .323 [וטעם זה שייך לתענית של צנועי ואסטניסטי כמבואר במסכת סופרים פרק יא ה"ג].

מקורות

שו"ע תע א. חתם סופר פסחים קח, א. מסכת סופרים פרק כב הלכה ב. זכרון יהודה או"ח קלג. תע א. הליכות שלמה פסח פרק שמיני ארחות הלכה 1. קונטרס סדר הפסח הערה 12. סידור יעב"ץ דיני ערב פסח שער המפקד.

טעם אחר: לפי שהבכורי של מצרים היו כמרים לעבודה זרה שלה , ואפשר שגם מבכורי ישראל בזמן ההוא היו מ החוטאי וכדברי הנביא 324 "איש שקוצי עיניו השליכו" ואע"פ כ חס הקב"ה והציל ולכן ציווה לפדות .325

טעם אחר: כיון שבליל פסח שניצלו ממכת בכורות הוקדשו הבכורים לעבודת בית המקדש, וכיון שחטאו בחטא העגל עברה העבודה ללוי וכיון שביציאת מצרים ה נתקדשו לעבודה בבית המקדש כשמגיע ליל פסח יש עליה קטרוג למה לא נשארת בקדושתכ ולכן צמים בערב פסח להראות שמציד ה חוזרים בתשובה וראויים לעבודה .326

[ויש לדחות מדברי השו"ע 327 שכתב שגם בכור מאמו מתענה ובזה לא מהני התירו , ועוד שיש אומרים שאם נקבה בכורה מתענה ובנקבה ודאי לא שייך טעם הנ"ל 328.[ טעם אחר: לפי שהבכורות צמו במצרים והסיבה שהתענו כדי שלא ימותו ג ה במכת בכורות וכן כל אב התענה על בנו הבכור ולכן היו ה צמים זכר לנס .329 טעם אחר: לפי ישראל חייבים לשתות ארבע כוסות יין בליל פסח וכדי שלא יקטרגו המקטרגים נהגו להתענות ערב פסח כדי להכריע כוח ולהראות ששתיית היין בימי אלו אינו מפני השלמת התאוה היצר הרע בשתיית יין אלא לעבודת ה' שהרי מקדים להתענות קודם לכן להכניע תאות היצר .330

הטעם שמתענים בין"ד א שמכת בכורות היתה בליל פסח, כיון שאין אפשר להתענות ביום"ט הקדימו התענית לי"ד בבוקר .331

הבכורים מתענגי

יש הנוהגים : שאין מתענים ביום זה, הטעם : לפי שבמסכת סופרים שממנה נלמד הדין להתענות נזדקר טעות ובמקום הבכורים מתענים צריך לומר הבכורים מתענגי .332

[ראייה לדבר מדבריהרמב" שלא הזכיר מנהג זה כלל וגם בספר המנהיג אינו מזכירו כלל, ורבינו יחיאל הורה בפירוש שמותרים הבכורות לאכול בערב פסח מיני תרגימא ולמעשה לא נתקבלה דעתו של הפאר יצחק להלכה[.

מי הוא בכור: בכור אחר נפל לעני זה נחשב כבכור .333

מקורות

יחזקאל כ ז . כל בו ריש הלכות יו"ט סימן נח. מועדים וזמנים חלק ז סימן קסט תענית בכורות ערב פסח. תע א. מועדים וזמנים שם. חידושי חת"ס פסחים קח, א, הובא במועדים וזמנים שם. ספר מגיד מישרים פרשת ויקהל ד"ה אור יג שהמגיד גילה טעם זה לב"י ובדבריו כתב שמתענים הבכורות והאיסטניסין וקצת בני אדם. חיד"א ברכי יוסף תע ז. ספר פאר יצחק בשם ר' יצחק אייזיק אייכנשטין מזידישטוב, נימוקי או"ח סימן תע בשם צדיק אחד. משנ"ב תע ס"ק ב.

נשים בכורות

יש אומרים :שגם נקבה בכורה תתענה , הטעם : לפי שבמצרי נהרגו ג הבכרות הנקבות, וראיה לדבר: מהמדרש 334 שכתב שבתיהם בת פרעה ניצלה בזכות משה משמע שגם בנקבות היתה מכת בכורות .335

המנהג: ומ"מ המנהג שאין בכורות נקבות מתענות ,336 הטעם : דבנקבה לא ציוה הקב"ה לקדש אלא בכורות זכרי .337

טעם אחר: כיון שעיקר ההתראה והמכה הכתובה בתורה בפירוש לא היתה אלא על הבכורים הזכרים .338

לחומרא: יש הנוהגים לתת לנשים הבכורות מסעודת הסיום לצאת ידי כל הספיקות .339

בכור קטן

בכור קטן אינו מתענה עד גיל בר מצוה ככל הצומות, ויש אומרים : שהאב מתענה בשבילו או שמסיים עבור בנו או שמשתת בסיום של אחר .340

אב ובנו בכורי

יש אומרים : שאם האב והבן בכורי הא מתענה תחתיו כשהוא קטן ,341 ויש אומרים : שאין הא צריכה להתענות 342 וכן כתב המהרי"ל 343 יתענה האב והתענית עולה לשניה .

פטור מהתענית על ידי סיום

נהגו הבכורים לפטור עצמם על ידי סיום מסכת .344

הטעם שרק בתענית זו מצאנו שאפשר ליפטר על ידי סיום 345: כיון שתענית זו אינה אלא מנהג, וכיון שהדורות חלשים וא יתענו הבכורים בערב פסח עלולים להימנע מלערו בלילה את הסדר וכל המצווה הקשורות בו כהלכתו .346

טעם אחר: לטעם של הגרשז"א שסיבת התענית לפי שניטלה הבכורה מהבכורי , נפטרים על ידי סיום כיון שעל ידי שמחת התורה הבאה על ידי סיום מסכת מפיגי את המרירות והצער שבליב , שכך התורה יקרה היא מפניני ודרשו חז"ל 347 יקרה התורה מכה"ג שנכנס לפני ולפני ביום"כ וכיון שזכו לתורה שוב אין לה להתעצב בחסרון הכהונה .348

מקורות

שמות רבה פרשה יח ג. שו"ת מהרי"ל יד, משנ"ב תע ס"ק ג. משנ"ב שם. ערהו"ש תע ג. עיין לבוש תע א. הגרשז"א הליכות שלמה פרק שמיני הערה 2. רמ "א תע ב. רמ"א תע ב. מג"א תע ב בשם המטה משה. הלכות שבת הגדול. משנ"ב תע ס"ק ו . משנ"ב תע ס"ק ו. ע ולת שמואל סימן כח. הוריות יג, א. הגרשז"א קונטרס סדר הפסח הערה 81 והערה 12.

טעם אחר: לפי שעיקר הסיבה לתענית היא לפרסם הנס וא"כ כשעושה באופן מיוחד סיום מסכת ביום זה מחמת היותו בכור זה גופא פרסו הנס .349

אכילה או טעימה

לכתחילה צריך לטעום בשביל ליפטר על ידי הסיום , וא א לא טעם ורק שמע הסיום מהני .350

סיום על ידי אחר: א שהבכור עצמו לא סיים מסכת, יכול לצאת ידי חובה בסיום של חבריו, הטעם : כיון שאוכל אצל המסיים שאצלו זה סעודת מצווה .351

ויש אומרים : שאין נפטרים אלא א"כ יש לה שייכות לשמחת הסיום כגון שלמדו עימו קצת או שעוזרי בממונם למסיים או לבית המדרש .352

סיום של קטן

לפטור עצמו: קטן העושה סיום לפטור עצמו ודאי שיכול .353

לפטור אחרי

יש אומרים : שאם מבין מהשלומדיכול לפטור אחרי ,354 הטעם : כיון שאין חיוב להתענות, לפי שבגמרא אינו מוזכר תענית זו, וגם לפי הירושלמי במסקנא אין צריך להתענות, ואינו אלא מנהג על פי מסכת סופרים לכן יש להקל בקטן .355

ויש אומרים : שאינו יכול לפטור אחרי בסיום שלו, הטעם : לפי שעצם העני לפטור על ידי סיום ישנם שהתנגדו לעצה זו 356 וא שלא נהגו העולם כ ונפטרי על ידי סיום כדכתב המשנ"ב 357 להוסיף קולא ולסמוך על סיום של קטן שלכמה מהראשונים אינו מצווה במצוה כלל, לא אמרינן .358

מה נחשב לסיום : סיום הוא כשסיים דבר של שיש לו בזה שמחה כגון סיום אחת ממסכתות של הש"ס.

מקורות

שו"ת ערוגות בושם סימן קלט. הגרשז"א הליכות שלמה פסח פרק ח אות א. משנ"ב ת"ע ס"ק י. מהר"ם מבריסק ח"א קלג, ערגות הבושם קלט. הגדש "פ מבית לוי בריסק עמוד לג אות ג. מבית לוי חודש ניסן פרק ע יא. הגריש"א הובא בקובץ פסקים ותשובות להגר"מ גרוס ניסן תשס"ט. נודע ביהודה ורע"א, עיין בספר תשובה מאהבה ליור"ד תשובה שעו דף נא ע"א, וכן בשואל ומשיב ליור"ד ס' שהם סעיף חי שהביא משום"ת תשובה מאהבה ח"ג הלכות כבוד רבו בשם הנודע ביהודה, וכן מובא בספר זכרון למשה סימן ח אות י"א שהחתן"ס אמר שאילו היה בכור לא היה מתיר לעצמו לאכול על סעודת סיום. תע ס"ק ו. שו"ת להורות נתן חלק טו סימן טו.

סיום משניות

יש אומרים : שאם למד ששה סדרי או סדר אחד או מסכת אחת ע פירוש נחשב כסיו .359

סדר מתוך המשניות

יש אומרים : כיון שענין סעודת מצוה בסיום מסכת הוא בשמחה המלווה את האדם לכן בסיום משניות שזה דבר תדיר אין זה נחשב כסעודת מצווה ורק כשמסיים סדר בהבנה נחשב כסעודת מצווה .360

מסכת מתוך סדר

יש אומרים : שאם למד בעיון ע תיו"ט שרי לפי שיש לו בזה שמחה .361

יש אומרים : דאין סיום על משניות פוטר רק סיום מסכת בגמרא .362

סיום מסכת תמיד

יש אומרים : שאין מסכת תמיד פוטרת התענית, הטעם : כיון שאין תלמוד בבלי על כל דפיה .363

ויש אומרים : שאם סיום מסכת תמיד פוטר מהתענית, הטעם : משום שלא גרע משאר מסכתות קטנות כתענית והוריות א שהם קצרות אפשר לסיימ .364

לימוד כסדר

אין מעכב סדר הלימוד ואין הבדל א התחיל מסופה לתחילתה .365 והוסיף בשו"ת בצל החכמה 366 שעדיף שאת הסיום יעשה מסוף המסכת, הטעם : כדי שלא יהיה הדבר תמוה בעיני האנשים ויחשבו שאפשר לפטור את הבכורים ג בלימוד חלק מהמסכת.

החסיר במקצת: למד מסכת שלמה והחסיר בה מקצת הוי סיום , הטעם : כיון שהשלים רוב לימודו הוי ליה שמחה .367

מקורות

שו"ת פני מבין חאו"ח קג, לקט קמח החדש עמוד קלא אות נח. שו"ת בצל החכמה ח"ד סימן צט, שו"ת בנין שלמה סימן נט, מבית לוי חודש ניסן פרק ע ז. שו"ת פרי השדה ח"ג צא. הגרשז"א הליכות שלמה פסח פרק ח אות א הערהט. הגרח"ק הובא בחוברת אליבא דהילכתא פו שיח הלכה, עיין לוח דבר בעיתו גנוט כ"ח סיון, ובשו"ת אור לציון ח"ג פ' יב אות א כתב שנחשב לסיום. הגריש"א אמרי שפר בסופו, שו"ת אור לציון ח"ג פרק יב. שו"ת מנחת יצחק ח"ב צג, שו"ת בצל החכמה ח"ב כה. שם. הגרשז"א הליכות שלמה פסח פרק ח אות ב ד"ה שם ג.

לימוד ע רש"י ותוס'

יש אומרים : שסיום הוי בלימוד ע רש"י .368

יש אומרים : שכל שמבין לימודו א בלא לימוד רש"י הוי סיום אבל א אינו מבין לימודו ורק קורא אין זה סיום .369

סיום נביא

יש אומרים : שאם למד בהבנה עמוקה ע מפרשי יכול לסיים ג נביא אחד, תנאי נוסף שלמד את זה במשך זמן ויש לו בזה שמחה עצומה וא למד בתוך זמן קצר לא הוי שמחה בשביל סיום .370

סיום אחד מחלקים השו"ע

נחלקו בזה א הוי שמחה בשביל סיום או לא .371

סיום על ידי טלפון

יש אומרים : שלא מסתבר לשמוע סיום בטלפון ועל סמך זה לאכול בערב פסח 372 ובשעת הדחק יכול הבכור לצאת ידי חובה בשמיעת סיום על ידי טלפון .

להמתין ע הסיום עד ערב פסח

יש אומרים :שמותר לכתחילה לחכות ע הסיום בכדי לעשותו בערב פסח לצורך תענית בכורי .373

ויש אומרים : שאין לכוין לסיים בכדי לאכול ולהזמי הקרואים אלא א"כ באמת סיימו בערב פסח .374

אמירת "עננו": בכור המתענה אומר "ענינו" ב"שמע קולנו" במנחה .375

ערב פסח שחל בשבת מתי מתענים

יו שישי: אין מתענים ביום שישי, הטעם : כדי שלא יכנס לשבת כשהוא רעב .376

מקורות

שו"ת אור לציון ח"ג פרק יב אות א, מנחת אהרון נח. פניני רבינו הקה"י ח"א עמוד יג. שו "ת האלף לר' שלמה שס"י, ספר פסקי תשובה לודז ח"ב סימן קצד דף כג, א בהגה מהגאון ר' מאיר מונק שהמסיים אחד מכן"ד ספרי הקודש הוי סעודת מצווה, מבית לוי חודש ניסן פרק ע ז. שו"ת בית אבי ח"ב סימן נב, משנה הלכות ח"ו ס' קסו, הגרח"ק הובא בחוברת אליבה דהילכתא פו שיח הלכה כתב שלא מהני. הגרנ"ק והגרח"ק הובא בעלון באר מים חיים גליון 210. שו"ת מקום"ח סימן לו, שו"ת מהרי"ל וויל סימן לח שכך נהג אביו בעל הקרבן נתנאל. שו"ת רע"א מכתב יד סימן לד. משנ"ב תע ס"ק ב. שו"ע קנח א, ערהו"ש תע ד.

יו חמישי: יש אומרים : שמתענים ביום חמישי, ויש אומרים : שאין מתענים כלל דכיון דאידחי אידחי 377 ומכיון שאינו אלא מנהג מתענים דווקא בערב פסח ממש, ולדינא מתענים ביום חמישי .378

הטעם שמקדימים התענית בשונה משאר תעניות [י"ז בתמוז תשעה באב] שמאחרים ולא מקדימים כמבואר במגילה 379. היינו בתעניות שסיבת התענית משום פורענות אבל תענית בכורות ותענית אסתר שהם זכר לנס מקדימים ,ועוד שאם יאחרהו צריך לאחר עד אחרי פסח שהוא זמן רב לכן מקדימים .380

טעם אחר: כיון שאינו זמנו טוב יותר לדחותו ליו ה' .381

טעם אחר: משום שאסור להתענות בערב שבת כשהוא רעב .382

מקורות

לבוש תע א. שו"ע סו ב. ה , א. שו"ת מהרי"ל קנח, מקראי קודש פסח סימן רב. משנ"ב תע ס"ק ו. מג"א רמט ז בשם ב"ח תרפו.