בדיני הברכות

הנרות הללו

לאחר שהדליק נר ראשון שהוא עיקר המצוה אומר "הנרות הללו שאנו מדליקים על הניסים ועל הנפלאות וכו'" 125 ובעוד שאומר מזמור זה יגמור ההדלקה וזהו משום פרסומי ניסא 126 ויש אומריםשיאמר אחר הדלקה , והטעם:לפי שהברכה באה על גמר כל הדלקה ואיך יפסיק בין הברכה להדלקה 127 וכתב במשנ"ב שם ומ"מ מי שאמר אחר הדלקת כל הנרות שפיר דמי.

והטעם באמירת הנרות הללו מה שלא מצאנו בשאר קיום מצוות שיהיה חיוב לפרש ולהוציא בפה טעם המצווה בשעת קיומה אלא סומכים על הכוונה שמכונים בשעת עשייתה.

משום פרסומי ניסא שהרי עיקר מצווה הדלקה בשביל פירסום הנס ומפרסם הנס ע"י אמירת "הנרות הללו " .128

טעם אחר: כיון שכל אחד שמדליק מדליק בקיבוץ בני ביתו, וחששו שמא אחד מבני הבית יבוא להשתמש בנרות, ולכן תקנו להזהיר אותם ולומר "הנרות הללו קודש.. ואין לנו רשות להשתמש בהם" .129

סימן לג' הברכות מהפסוק 130 "עשה לך שרף", שרף מלשון שרפה, דהיינו ברכת להדליק, "ושים אותו על נס" ברכת "שעשה ניסים", "וראה אותו וחי" ברכת "שהחיינו" .131

בדיני הברכות

הדליק נר חנוכה ושכח לברך

נזכר קודם שהדליק את כל הנרות, יש לו לברך על ההדלקה כשנזכר .132 נזכר אחר שהדליק הנרות, אין מברך להדליק, אלא מברך "שעשה ניסים לאבותינו" בלבד "ושהחיינו" ביום הראשון .133

לא ברך שהחיינו ביום א' יברך למחרת

והטעם: שמברך למחרת אע"ג דקי"ל דכל מידי דמזמן לזמן עבר ולא בירך בשעת המצווה אינו חוזר ומברך לפי שעבר זמנו בטל קרבנו. דכל הנאמר שעבר זמנו בטל קרבנו, הנ"מ

מקורות

.125 טור תרעו ד ומקורו במסכת סופרים פ"ב. .126משנ"ב תרעו ס "ק ג. .127 מאמ"ר ס"ק ה. .128 ערוה"ש תרעו ס"ח. .129 שו"ת מהרש"ל ס' פה. .130 במדבר כא ח. .131 בן איש חי וישב. .132 משנ"ב תרעו ב ס"ק ב. .133 משנ"ב תרעו ב ס"ק ב.

במצוות שאין הזמן נמשך אלא ביומו כגון בדיקת חמץ למ"ד שמברכים שהחיינו דאם עבר ולא בירך אינו חוזר ומברך, משא"כ הדלקת הנר שזמנו נמשך שמונה ימים יכול לברך למחרת כל זמן שלא עברו שמונה ימים .134

שינה מנוסח הברכה - אמר להדליק נר של חנוכה, או על מצוות הדלקת נר חנוכה, או הדלקת נר שלחנוכה יצא ידי חובה .135

שכח והדליק נר אחד פחות מן הראוי – ידליק עוד נר ולא צריך לברך, כי הברכה שאמר בתחילה היא על כל הנרות .136

טעם אחר: שעיקר מצוות נר חנוכה סגי בנר אחד ושאר הנרות הוי הידור ועל הידור מצווה לא מברכים, ובתנאי שנזכר בזמן ששאר הנרות דולקים, דאם אינם דולקים והוא ידליק לא יהיה כמהדרין כיון שהנרות הראשונים כבו .137

בירך על ההדלקה ומצא שלא הניח פתילות, יתכן שאין צריך לברך שוב כאשר מניח את הפתילות אףשהוא נמצא בפתח הבית וצריך להביא את הפתילות מן הבית פנימה .138

נהגו הנשים לא לעשות מלאכה חצי שעה אחרי הדלקת הנרות

והטעם:לפי שעל ידי אשה נעשה הנס שיהודית הרגה את המלך .139 טעם אחר: כדי לעשות היכר שאסור להנות מאור נרות חנוכה 140. וצ"ב שמטעם זה קבעו ליתן שמש אלא שחוששים שמא יכבה הנר שמשתמשים בו לאור, ויכשלו להשתמש לאור נרות חנוכה .141

טעם אחר: לפי שימיחנוכה נקבעו כיו "ט להלל והודאה ובכדי לציין דבר זה אסרו לעשות מלאכה.

והטעם שנהגו כן רק הנשים מכיון שנס חנוכה נעשה על ידם וקיבלו על עצמם לא לעשות מלאכה .142

נפק"מ בין שתי התירוצים

א. שלא נמצאים בבית ואין חשש להשתמש לאורה

למ"ד משום היכרא שאסור להנות מאור חנוכה אין חשש שיהנה מאור חנוכה ולמ"ד משום יו"ט יש איסור עשית מלאכה.

מקורות

.134 ב"ח תרעו ס"ק א. .135 פסקי משה ט-א. .136 ב"י תרעב. .137 ערוה"ש תרא ט. .138 הגר"י זילברשטיין חוברת והגית תשע"א. .139 טור תרע א. .140בית יוסף שם משנ "ב שם ס"ק צט . .141 כל בו חנוכה סימן מד, מטה משה תתקצד. .142 מטה משה תתקצד.

ב . עד מתי אסור לעשות מלאכה

לטעם א' אסור רק כמחצית השעה ולטעם ב' כל זמן שהנרות דולקים.

ולהלכה נפסק כסברא ראשונה להתיר אחר חצי שעה.

טעם אחר:דלדידן קי "ל 143 דהדלקה עושה מצווה וכשנגמר הדלקה נגמר היו "ט, משא "כ אצל הנשים העיקר אצלם משום פרסומי ניסא וכל זמן שהנר דולק זה ההלל והודאה שלהם ומימלא זמן זה הוא יו"ט בעבורם ואסור במלאכה .144

טעם אחר: ע"פ הר"ן שכתב שהטעם שאסור להשתמש באור של חנוכה דומיא דנרות של בית המקדש, והיינו אומרים שדין זה שייך רק בגברים שיש להם שייכות לבית המקדש אבל נשים שאין להם שייכות כלל יהיו מותרים להשתמש על כן אינם עושות מלאכה להיכר שאסור להשתמש לאורה .145

איסור מלאכה במה

יש אומרים שתפירה אריגה טויה וכביסה גיהוץ אסור , ובישול ואפיה מותר.

ויש אומרים שאסור גם בישול ואפיה.

ויש אומרים עבודה שאסורה בחול המועד אסורה בעת הדלקת נרות, ועבודה המותרת בחול המועד מותר בעת הדלקת נרות .146

מקורות

.143 שו"ע תרעה א. .144 חידושי הרי"ם עה"ת ומועדים עח סב. .145 שו"ת כנף רננה סימן פ וסימן פב. .146 הגרשז"א שלמי מועד פרק נג.