סדר הברכות

כובע וחליפה בשעת ההדלקה

יש מקפידים להדליק עם כובע וחליפה ואינו חובה, והעושה כן תבוא עליו ברכה .103

סדר הברכות

מברך להדליק נר, ושעשה ניסים, ובלילה הראשון מוסיף ברכת שהחיינו, ומברך קודם שמתחיל להדליק ,104 והטעם: משום דבעינן שהברכות יהיו עובר לעשיתן .105 יש שנוהגים לברך להדליק נר של חנוכה ומדליקים הנר, ואח"כ מברכים שעשה ניסים, ושהחיינו .106

ואלו הן:

א. "ברוך אתה ה' וכו' וצוונו להדליק נר של חנוכה".

בשו"ע 107 כתב לברך להדליק "נר חנוכה", אמנם בגמרא וכל הפוסקים 108איתא "נר של חנוכה", וכתב המהרש"ל 109 שיאמר שלחנוכה במילה אחת ולא בשתי תיבות והעולם אין נוהגים להקפיד .110

לשיטת השו "ע שמברך "להדליק נר חנוכה", הטעם שלא מברך כברכת הנר בשבת "להדליק נר של שבת".

לפי שמטרת הנר בשבת להאיר פני הבית משום שלום בית, והיינו נר להשתמש בו, ולכן נקרא נר של שבת, משא"כ בחנוכה שאינו להאיר, אלא לפרסומי ניסא מברכים "להדליק נר חנוכה " כלומר שעושים זאת לחנוכה בלבד ולא למטרה אחרת .111 טעם אחר: דבחנוכה המעשה רק בנר לבד, משא"כ בשבת שיש בה עוד מצוות מעשיות כגון קידוש, סעודה ונר אחד מהם שייך לומר נר של שבת , הנודעת בכמה ענינים מבלעדי הנר .112

והטעם שלא מברך להדליק נרות מלשון רבים שהרי הולך ומוסיף בנרות , לפי שלא רצו חכמים לשנות הנוסח בין היום הראשון לשאר ימים .113 ועוד דמעיקר הדין סגי בנר אחד והשאר הידור מצווה ופר "ח סו"ס תרעב כתב שעל הידור מצווה לא מברך .114

מקורות

.103 הגרח"ק דולה ומשקה עמ' רלה, הובא בספר נקיות וכבוד בתפילה עמ' קפג אות כז . .104 שו"ע תרעו ס"א. .105 משנ"ב שם ס"ק ד. .106 לקט יושר קנג שכן נהג התה"ד והגר"ח. .107 תרעו א. .108 שבת כג, א רי"ף שם ורמב"ם. .109 שו"ת מהרש"ל פ"ה, וכן נהג החזו"א דינים והנהגות פרק כא. .110משנ "ב ס"ק תרעוא. .111 לקט יושר עמוד קנב. .112 שערי תשובה תרעו א. .113 פמ"ג רסג א"א ס"ק יא. .114 כנסת יחזקאל, ילקוט גרשני תרע.

והטעם שאין מברך להניח נר של חנוכה, לפי שהדלקה עושה מצווה ולא הנחה עושה מצווה .115

וצוונו: אע"פ שמצוות חנוכה אינה אלא מדרבנן מ"מ מברכים עליה "וצוונו", והטעם: רב אדא אמר מ"לא תסור", רב נחמן אמר "משאל אביך ויגדך" .116 והטעם שאומר בלשון "וצוונו להדליק" הא קימ"ל בפסחים 117 דכל מצווה שאין אדם מוכרח לעשותה בעצמו ויכול לעשותה ע"י שליח לא מברכינן בלמד אלא בעל: דכיון שחייב להשתתף עם השליח בשביל לצאת ידי חובת הדלקת הנר נחשב שאינו יכול להתקיים על ידי אחר, וזה מה שמברכים "וצוונו" .118

טעם אחר: דכל אחד מדליק בביתו משום חיבוב המצווה, הוי כמוטל עליו לעשות .119

ב' "ברוך אתה ה' וכו' שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".

והטעם דלא הוי לשון כפול "בימים ההם" "בזמן הזה": לפי שעיקר הנס היה שניצחו החשמונאים את היוונים ונס זה לא היה בכ"ה בכסלו אלא בימים רבים שכבשהו, ורק בזמן הזה היה עוד נס שמצאו את פך השמן, וא"כ ב' ניסים הם א. בימים ההם נס המלחמה, ב. בזמן הזה, נס פך השמן .120

ג' "ברוך אתה ה' וכו' שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

הטעם בברכת שהחיינו,ככל מצוה הבאה מזמן לזמן.

והטעם שאין מברך שהחיינו בזמן עשיית הנר אלא בהדלקה: לפי שאין ניכר שהעשיה לשם מצווה שאפשר שידליק לצרכיו .121

הטעם שמברך "שעשה ניסים" בכל יום וברכת "שהחיינו" מברך רק ביום הראשון

כיון שברכת שהחיינו היא על מציאת השמן, ואילו הנס שהספיק השמן אין בו חידוש בגוף השמן אלא רק שלא נתמעט .122

טעם אחר: לפי שברכת שהחיינו היא על שמחת לבו של אדם שהגיע לזמן הדלקת נרות חנוכה ושם הדלקת נר חנוכה חד הוא , וביותר שכל ימי חנוכה נחשבים כחד יומא אבל נס בכל יום היה נס אע"פ שהזמן הוא אחד .123

האגר "מ מוכיח ממהשאין מברכים שהחיינו כל לילה דהדלקת נר חנוכה שמונה ימים היא מצווה אחת .124

מקורות

.115 משנ"ב תרעה ס"ק א. .116 שבת כג ,א, שבלי הלקט קפד. .117 ח, ב. .118 בית יוסף תרעו ב. .119 ערוה"ש תרעו, ב בשם הרא"ש פסחים ח, ב. .120 ערוה"ש תרעו ג. .121 מרדכי סוכה פ"ד תרס"ט, מג"א תרמא. .122 ב"ח תרעו א. .123 ב"ח תרעו א. .124 דברות משה שבת כו הערה כה.