מאי חנוכה

מאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון 26, שכשנכנסו היוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול , ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה .27

הטעם ששמונה ימים אלו תחילתם מליל כ"ה בכסלו אע"פ שהתחילו להדליק המנורה רק בליל כ"ו

לפי שביום כ"ה היה הנצחון .28

טעם אחר: יש שכתבו שגברו על אויביהם ביום כ"ד והדליקו בליל כ"ה שהיה יום ראשון לנס .29

טעם אחר: יש שתירצו שלדעת הסוברים שכתבו שהדלקת הנרות במקדש היתה אף ביום, התחילו להדליק ביום כ"ה .30

טעם קביעת שם חנוכה

שם חנוכה מלשון חניה "חנו כ"ה מאויביהם" שכן בכ"ה כסלו חנו מאויביהם .31 יש שאמרו בלשון אחרת חנובכ"ה מנסיעתם למלחמה מלשון הפסוק 32 "ויסעו ויחנו" .33 ב. חנוכה מלשון חינוךשחנכו את המזבח , לאחר שהיוונים טימאו את המזבח ואסרוהו , ובני חשמונאי היו צריכים לגנוז את אבניו ולבנותו מחדש .34

יש אומרים על שחנכו את כלי שרת, שכן אחרי שטימאו היונים את ההיכל והעזרה בני חשמונאים היו צריכים להתיך את הכלים ולעשותם מחדש .35

יש אומרים על שם שחונך בית המקדש והעבודה כשהיונים גברו נטמא המקדש ובטל העבודה, וכשגברו ישראל טהרו את ההיכל והמקדש .36

יש אומרים משום שמלאכת המשכן הושלמה בכ"ה בכסלו והיה המשכן מוכן לחנוכתו .37 ג. חנוכה מלשון חן-כה 38 שבכ"ה כסלו מצאו עם ישראל חנינה 39 .40 ד. חנוכה מלשון מנוחה שאסור במלאכה. כתב המהרי"ל קבלה בידינו שאסור לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקים, ויש אומרים גם ביום הראשון ואחרון, ונראה ראיה

מקורות

.26 לא מספידים בימים אלו, ולא מתענים. .27 שבת כא, ב. .28 פר"ח או"ח תרע. .29 מאירי שבת כא, ב .30 אור גדול למשניות יומא פ"ז מ"ד. .31 כל בו סימן מד. .32 במדבר לג. .33 לבוש סימן תרע א. .34 או"ז ח"ב סימן שכא. .35אבי נחל סוף דרוש יב. .36 אור זרוע סימן שכא. .37 מחזור ויטרי רלט. .38 כה. .39 בעיני ה'. .40 מחזור ויטרי רלט.

מדקראו ליה חנוכה כלומר חנו בכ"ה שאסור במלאכה דאם אין איסור כלל מה חניה שייך כאן דדוחק לומר חניה מלשון מלחמה .41

ה.לפי שביום זה חנתה שכינה על ישראל .42

ו. חנוכה- על שם חינוך ההיכל ביום כ"ה בכסלו, בימי חגי הנביא כמובא בנבואת חגי 43 שבכ"ד בכסלו הוסד ולמחרת חנכוהו בהקרבת קרבנות ובהדלקת הנר .44 ז.לפי שהוא נוטריקון של ח' נרות והלכה כית ה לל .45

חג האורים - חג הנרות יש המכנים את ימי החנוכה בשם "חג האורים" או חג הנרות והטעם: לפי ששמות אלו נובעים מנס פח השמן וממצות חכמים להדליק נרות שמונה ימים .46

והטעם שלא קבעו חנוכה ט' ימים מספק כמו בחג הסוכות

לפי שסוכות הוי מדאורייתא והחמירו על כך מספק אע"פ שאין אנו קובעים עכשיו על פי הראיה, משא"כ חנוכה דמדבריהם והם אמרו לעשות ח ' ימים והם מחשיבים את המולד .47

טעם אחר:לפי שבחג הסוכות ושאר המועדים שעושים יום אחד מספק שמא הוא יום קדוש ואנו נוהגים בו חול , משא "כ בחנוכה שאין הטעם אלא להזכיר הנס שנעשה שהשמן דלק שמונה ימים אין צורך להוסיף יום .48

הטעם שנס חנוכה לא הוזכר במשנה

לפי שרבינו הקדוש מסדר המשנה היה מזרע דוד המלך ע"ה, ונס חנוכה היה על ידי בית חשמונאים שתפסו המלוכה ולא היו מזרע דוד, וזה הרע לרבינו הקדוש, ובכתבו המשנה ע"פ רוח הקודש נשמט הנס מחיבורו .49 ובנוסח אחר יש שכתבו, שלא רצה רבינו הקדשו להזכיר במשנה את נצחון החשמונאים שיהיה להם לגנאי בזה שתפסו המלוכה שלא כהוגן. .50

ישנם המערערים על טעם זה ואומרים שלא יעלה על הדעת שרבינו הקדוש לא הזכיר את דיני חנוכה במשניות בגלל סיבות של קפידא .51

יש שמבארים טעם אחר ע"פ הרמב"ם בפירוש המשניות 52 שמסביר מדוע במשניות לא מוזכר עניני תפילין ומזוזות על אף היותם חלק ממצוות התורה, לפי שבזמן שחיברו את המשנה היו דינים אלו ידועים היטב לכל אדם ואדם, יתכן איפה לומר שגם הלכות

מקורות

.41 הובא בב"ח סימן תרע. .42 יסוד ושורש העבודה שער יב פ"א. .43 ב-יח. .44 מור וקציעה סימן תרע. .45 אבודרהם סדר הדלקת נר חנוכה. .46 חנוכה הלכות ומנהגים פרק א הערה כא. .47 אליה רבא בשם בעל העיטור תרפד ס"ג. .48 כנסת הגדולה הגהת טור תרע. .49 בשם החת"ס. .50ספר זכרון למשה בשם שו"ת מהריא"ץ או"ח סי' עח.. .51 ראה זיו המנהגים. .52 מנחות פרק התכלת פ"ד משנה א.

חנוכה היו שגורים וידועים בפי כל, עד שרבי מסדר המשניות לא מצא נכון להעלותם בכתב במשניות .53

יש ש מועה המובאת בענין זה בשמו של הגר"א מוילנא, שממנין שבעה מסכתות קטנות היו עוד מסכת תפילין, ומסכת מזוזה, ומסכת חנוכה, ומכיון שהיה מסכת חנוכה לא כתבה רבי.

טעם אחר:לפי שעד רבי לא היה היתר לכתוב את המשנה ובימי רבי נתחדשה ההלכה והותר לכתוב את המשנה, וכיון שמעיקר הדין אסור לכתוב את תורה שבע"פ ורק מפני שהתחילו לשכוח פרטים הותר לכתוב, וכל זה בשאר תורה שבע"פ, אבל מצוות נר חנוכה שנתחדשה בבית שני לא עבר זמן רב מזמן הנס עד שיהא חשש שיכחה ולכן לא כתב רבי דלא היה עת לעשות לה' .54

טעם אחר: לפי שרבי סמך על מגילת תענית שבו הוזכרו דיני חנוכה .55

הטעם שקבעו את חנוכה על נס פך השמן ולא על נס נצחון המלחמה:

לפי ששאר המקרים יש פתחון פה למינים לומר מקרה הוא ולא ה ' פועל כל זאת, אבל נס השמן ששמן אשר יש בו להדליק רק יום אחד ונתרבה מעצמו עד שיספיק לשמונה ימים אין צד לומר כי מקרה הוא וכולם יודו ויאמרו מאת ה' היתה זאת ולזכר נס זה תקנו להדליק נרות בכל לילה .56

טעם אחר: כדי שלא לעורר קנאת הגוים עלינו, שיאמרו שאנו חוגגים על מפלתם .57

הטעם שהותר להנות ממעשה ניסים

הטעם שהיה מותר להדליק בשמן זה הרי מבואר 58 שאסור להנות ממעשה ניסים וא"כ השמן ביום השני אסור באכילה מכיון שנעשה על ידי נס, והוי פסול למזבח ולא הוי ממשקה ישראל מן המותר לישראל ולכאורה גם במנורה צריך ממשקה ישראל כמבואר בגור אריה יהודה .59 ו אפשר לומרעל פי דברי החיד"א שבציבור לא נאמר שאסור להנות ממעשה ניסים שכל הטעם שאסור להנות ממעשה ניסים משום שמנכין לו מזכויותיו ובציבור לא שייך דבר זה .60

הטעם שאין חיסרון שאינו שמן מעץ זית

תירץ הגר "ח מבריסק שנס פח השמן לא היה בכמות - בהוספת השמן, אלא באיכות - שנתעצם כח השמן ודלק ח' ימים .61

מקורות

.53 בית נפתלי מובא בנר מצווה, חת"ס גיטין עח, א. .54 הגר"י גרינוואלד בקובץ הקדמות. .55 דרשות מהחיד"א דרוש לב. .56מטה משה תתקעד .57 אוצר כל מנהגי ישורון סימן י"ט חנוכה א. .58 תענית כד, א. .59 סימן יט ס"ק ג. .60 מועדים לשמחה א. .61 מועדים בהלכה.

מצוות ההדלקה

חובת ההדלקה

כל אחד מישראל חייב בהדלקת הנר, אפי' הוא עני המתפרנס מן הצדקה דינו ששואל נר להדלקה או שמוכר בגדיו בשביל נר. והטעם משום פרסומי ניסא .62

מצות נר חנוכה

מצות נר איש וביתו,יאורו, שהאיש וכל בני הבית די להם בנר אחד לכל לילה מלילותב החנוכה והטעם לפי שנר חנוכה הוא חובת הבית, מהדרין- נר לכל אחד בכל ימי החנוכה , מהדרין מן המהדרין - מדליקים לכל אחד מבני הבית בכל ימי החנוכה כב"ה שמוסיף והולך .63

מנהג הספרדים

מצות נר איש וביתולכל בית שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד, מהדריןנר לכל אחד ואחד מכל בני הבית , מהדרין מן המהדריןמדליק רק בעל הבית בכל לילה נר נוסף כמספר הימים .64

הטעם שמצאנו דין מהדרין רק במצוות נר חנוכה

כיון שבשנה הראשונה לא נתקנה חובת הדלקה וכל אחד ואחד הדליק לעצמו נרות לכבוד הנס שאירע וכל אחד נהג בהדלקה הזאת בצורה אחרת, על כן בשנה הבאה כשחכמים תיקנו להדליק השאירו מקום להבדלים השונים בקיום המצווה .65 טעם אחר: למרות שטומאה הותרה בציבור או לפחות דחויה בציבור מ"מ הקב"ה עשה נס על מנת שישראל ידליקו נרות המנורה בשמן טהור, וזאת כדי להראות חיבתם של ישראל, ומכיון שהקב"ה הראה את חביבותם לישראל להמציא להם שמן טהור אף שזה אינו אלא הידור כך גם אנו נוהגים הידור במצווה זו .66

טעם אחר: זכר להידור המיוחד של הכהן הגדול שהיה נוהג להדר ולעשות את מנחתו בשמן זית כתית, למרות שמעיקר הדין לא חייב בכך, וזה היה השמן שנמצא בחותמו של הכה"ג .67

טעם אחר: משום פרסומי ניסא .68

מקורות

.62 טור תרעא א, משנ"ב שם ס"ק ב. .63 שבת כא, ב. .64 רמב"ם פ"ד מהלכות חנוכה ה"א. .65מנחת ברוך. .66 הגר"ח שמואלביץ. .67 אמרי אמת ליקוטים שבת כא , ב. .68 שו"ע הרב רסג קו"א ס"ק ה.

טעם המצוה

כיון שהנס היה בנרות תיקנו להדליק נרות להזכיר הנס.

טעם אחר: משום נס הנצחון קבעו לימים טובים, וכיון שנכפל להם הנס בשמן הוסיפו הדלקת הנר להזכיר כפילת הנס .69

נשים בהדלקת נר חנוכה

נשים חייבות בנר חנוכה אע"פ שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, והטעם: שאף הם היו באותו הנס, שגזרוהיונים על כל ארוסה שתבעל לטפסר תחילה , והרגתו יהודית בת יוחנן כהן גדול, והביאה ראשו .70

והטעם שאינם מדליקות נר חנוכה

כיון שיוצאת ידי חובה בהדלקת הבעל, מדין אשתו כגופו .71

הדלקה על ידי אשתו

מעיקר הדין אשה יכולה להדליק עבור בעלה והוא יעסוק בתורה ומיהו אין לנהוג כן, והטעם: לפי שמצווה בו יותר בשלוחו .72

טעם אחר: אורחא דמילתא שכל אדם מדליק בביתו מפני חביבות הנס .73 טעם אחר: לפי שאין אנו כרשב"י וחבריו שלא הפסיקו מתורתם לשום דבר כלל, וכמו שאנו מבטלים לפעמים תלמוד תורה לשאר צרכים ואפי' לצרכי חול כן יש לנו להפסיק מהלימוד ולקיים המצווה כתיקונה .74

בנות הבית בהדלקת נרות

בנות הבית אינן מדליקות, והטעם: לפי שאין זה דרך ארץ שהנשים תפטרנה בהדלקת בעליהם ובנותיהם תדלקנה .75

טעם אחר:כיון שהדלקה לבני הבית אינה מעיקר הדין אלא מהדרין ועל נשים לא תקנו תקנת מהדרין .76

ומפורסם טעמושל החתם סופר לפי שעיקר חיוב הדלקת הנר להניחו ברשות הרבים, ומטעם ש"כל כבודה בת מלך פנימה" לא תיקנו שידליקו הבנות ברשות הרבים .77

מקורות

.69 צפנת פענח חנוכה פ"ג ה"ג. .70 שבת כג, א. .71 משנ"ב תרעה ס"ק ג. .72 משנ "ב תרעז ס"ק י"ב. .73 רא"ש פ"ק דפסחים ס"י. .74 הליכות שלמה פרק טז שם בדבר הלכה א. .75 משמרת שלום. .76שו "ת עולת שמואל סימן קה. .77 חת"ס חידושים שבת כא, א.

סדר ההדלקה

זמן הדלקת הנר

שקיעת החמה - מנהג אשכנז כדעת הגר"א 78 שזמן הדלקת נרות חנוכה הוא בשקיעת החמה , 79 קודם צאת הכוכבים, ודעת מרן הגרי"ז זצ"ל שצריך להדליק ממש בשקיעה ,80 ומפורסם בשמו שצריך שיהיה כבר דלוק בשקיעה והטעם לפי שאז רוב העם חוזרים ממלאכתם ואיכא פרסומי ניסא,ועוד כשמגיע זמן המצווה כל רגע ורגע שלא מדליקים מאבדים חלק מהמצווה .81

עשר דקות אחר השקיעה - אמנם באגרו"מ 82 כתב שראוי לאחר מעט את ההדלקה בכעשר דקות. וכן דעת הגריש"א לאחר בכעשר דקות, והטעם, משום שבעת שקיעת החמה עדיין יש אור גמור ובאור היום אין הנר נראה כלל ,83

עשרים דק' אחר השקיעה - מרן החזון איש זצוק"ל היה מדליק כעשרים דקות אחרי השקיעה ,84 והטעם: שבעת השקיעה עדיין יש אור גמור והנר אינו נראה, ועיקר הפרסומי ניסא הוא שיראה הנר מבחוץ .85

צאת הכוכבים - דעת הרא"ש, מרדכי, והטור, וכן פסק מרן השו"ע שזמן הדלקת נרות חנוכה הוא בצאת הכוכבים, בערך חצי שעה אחרי השקיעה, והטעם:כדי לצאת ידי כל השיטות שלדעת הגאונים זמן הדלקההוא צאתהכובכים ולדעת ר"תזמן ההדלקה הוא תחילת השקיעה השניה ואפילו לסוברים שמדליקין בתחילת השקיעה הראשונה מ"מ כל שהדלקה בתוך חצי השעה יוצאים ידי חובה גם לשיטתם ואפילו לסוברים שצריך בצאת הכוכבים ממש אפשר להקדים רבע שעה קודם .86

איסור אכילה ועשית מלאכה מחצי שעה לפני ההדלקה - אסור לאכול אכילת קבע קודם הדלקה ואפילו התחיל פוסק .87

אשה הסומכת על הדלקת בעלה -אשה שבעלה מוציאה ידי חובת נר חנוכה , יש אומרים שאסורה באכילה קודם הדלקה 88 ויש אומרים דמותרת באכילה .89 עשיית מלאכה - עשיית מלאכה אסורה מחצי שעה לפני הדלקת הנר 90. וכתב הגריש"א ובמקומותינו אין מחמירים בזה .91

מקורות

.78 מעשה רב רלה. .79 שהוא יוצא בימי החנוכה בערך בשעה 4:37. .80 שבות יצחק חנוכה פ"ד עמ' עא. .81 שו"ת אבני נזר סימן תצט אות יא. .82 או"ח ח"ד ק"א אות ו'. .83 הגרי"י קניבסקי אורחות רבינו ח"ג עמוד יד ועי' בזה בס' שבות יצחק שהאריך בדעת מרן הגריש"א. .84 חוט שני חנוכה פרק יט עמוד שיח. .85 עי' תרעב, א ומשנ"ב וביה"ל ותוס' זבחים נו, א. .86 חוט שני חנוכה פרק יט עמוד שיח. .87 חיי אדם קנד ד, משנ"ב תרעב ס"ק י ושעה"צ שם יב. .88 הליכות שלמה חנוכה פרק טז ס"ג. .89 פסקי משה פרק ז , וכן דעת הגריש"א פסקי שמועות חנוכה עמוד צח. .90 מג"א תרעב ה. .91 קונטרס הלכות חנוכה עמוד 5.

נשים בעשית מלאכה – המנהג הוא שגם הנשים אינן עושות מלאכה לפני ששמעו הדלקת הנר .92

עשיית שומר – בקש מחברו שיזכיר לו להדליק נר חנוכה מותר לאכול ולעשות מלאכה בתוך החצי שעה .93

איסור ללמוד – אסור להתחיל ללמוד לפני זמן הדלקת הנר ואפילו התחיל פוסק ,94 ויש אומרים שאם התחיל ללמוד בהתר לפני הזמן אין צריך להפסיק .95 ללמוד הלכות חנוכה - יש אומרים שהלכות חנוכה מותר ללמוד, והטעם: כדאיתא בשבת לגבי שמא יטה בשבת שמותר ללמוד במה מדליקים לפי שלומד ענינים אלו אין חשש שמא יטה ה"ה בהלכות חנוכה כיון לומד הלכות חנוכה אין חשש שישכח .96

החנוכיה

הטעם שנקראת שמה חנוכיה ולא מנורה

מקור שם נרות חנוכה חנוקיאה מקורו לרבי אברהם ב"ר שמואל מיוחס בעל שדה הארץ והשם הזה נקרא כדי שלא יקראו מנורה וכאילו לדמותו למנורת המקדש. חנוכיה מכסף - ואשרי מי שזכה לעשות נרות חנוכה מכסף להידור מצוה .97 הדלקת הנר במקום נקי - מבואר בביאור הלכה 98 דאין לקיים מצווה במקום שאסור להזכיר בו דבר שבקדושה, משום שבשעה שמקיים מצווה בפועל היא עבודת ה' ואין לעשות עבודת ה' דרך בזיון דהוא בכלל ביזוי מצווה.

כוונה בברכה- לפי שעיקר תקנה להדליק נרות חנוכה הם להודות על ידי זה על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לאבותינו בימים ההם בנצחון המלחמות ולכן כוונת הלב בשעת הברכה להודות לה' על ניסי המלחמה הוא עיקר המצווה .99

עמידה בברכות

הדלקת נר חנוכה צריכה לכתחילה להעשות בעמידה, והטעם: א. כמו הדלקת המנורה במקדש שהכהן הדליקה מעומד .100 ב. ככל מצוות שמברך בעמידה .101

צורת ההדלקה

לא יסלק ידו מן הנר עד אשר תבער רוב הפתילה היוצאת מן השמן .102

מקורות

.92 הליכות שלמה פרק טו ג, בשם שו"ת בצל החכמה ח"ד ס' נח. .93 פסקי משה ז, ג. .94משנ "ב תרעב ס"ק י. .95 פסקי משה ז . .96 חוט שני חנוכה סימן תרעב. .97 קיצור שו"ע קלט ה, סדר היום סדר חנוכה. .98 תקפח ד"ה שמע. .99 הליכות שלמה טו – ט. .100 שו"ת חקל יצחק ג, ו. .101ב"י ריש סימן ח שמביא מא"ח דבירושלמי כל הברכות מעומד על ברכות המצווה קאי. .102 כה"ח תרעג גן .