מנהגי ימי החנוכה

מאכלי חלב

נהגו לאכול מאכלי חלב בחנוכה והטעם

לפי שהנס היה על ידי חלב, שיהודית בת יוחנן כהן גדול האכילה את האויב תבשיל של גבינה כדי שיהיה צמא וישתה וישתכר, ונרדם והרגתו וברחו כולם .505 טעם אחר: לפי שבימים אלו ניצלו מן היונים שרצו לבטל את התורה מישראל ונחשבים ימים אלו כעין זמן נתינת התורה מחדש, וכשם שאוכלים מאכלי חלב בחג השבועות כך נוהגים לאוכלם בחנוכה .506

טעם אחר: המילה 'חלב' רומזת לשלוש מצוות שגזרו לבטלם, שהם חודש שבת ומילה. האותח ' דחלב היא האות הראשונה של חודש. והאות ב'דחלב היא האות השניה של שבת והאות ל ' של חלב היא האות השלישית של מילה .507

אכילת סופגניות

נהגו לאכול סופגניות, והטעם: לפי שבחנוכת בית חשמונאי טיהרו את המקדש, ואילו אבני המזבח ששקצו היונים לא ידעו לטהרם וגנזום 508 , והצטערו עלכך ולכן נהגו לאכול מאכלים שמברכים עליהם ברכת מעין שלש שבה מוזכר "ועל מזבחך", משא"כ בברכת המזון שאין מוזכר בה מזבח ביחוד, ובטעמא דמילתא כתב הגרשז"א משום דטעם פירות תלוי במזבח כדכתיב בסוטה 509 משחרב בית המקדש ניטל טעם פירות .510 והטעם שמטוגנות בשמן:זכר לנס חנוכה שהיה בשמן .511

משחק הסביבון

כתב הבני יששכר 512: מנהג אבותינו בימי חנוכה לשחק בחתיכת עץ מרובעת. על הסביבון שהוא אחד מסמלי החג המובהקים מופיעות בסביבונים בארץ ישראל האותיות נגה"פ: "נס גדול היה פה ". ואילו על סביבונים בחוץ לארץ מופיעות האותיות נגה"ש: "נס גדול היה שם".

טעם במשחק הסביבון

הטעם למשחק הסביבון שבימים ההם כאשר גזרו היונים "להשכיחם תורתך" ולא לעסוק בתורה היו מתאספים אבות ובנים ללמוד תורה במקום סתר, וכשהיונים היו מגיעים

מקורות

.505 שו"ע תרע ב. .506 בני יששכר טבת מאמר ג מב. .507 בן איש חי וישב כג. .508 ע"ז נב, ב. .509 פרק ט משנה יב .510 שלמימועד נג. .511 אבי הרמב"ם בקובץ שריד ופליט . .512 מאמר ב כה.

לבדוק האם לומדים תורה היו האבות והבנים משחקים בסביבון להראות שאינם לומדים ובכדי לפרסם הנס שבזכות משחקי הסביבון יכלו ללמוד תורה הנהיגו לשחק כן בחנוכה .513

מובא בשם האבני נזר שאמר כיון שישנו ענין שכל בני הבית ישתתפו בהדלקת הנרות משום פרסומי ניסא לכן הנהיגו לשחק ולהשתעשע כדי שהילדים לא ירדמו לפני הדלקת הנרות .514

טעם אחר: מובא עפ"י מה שכתוב בתהילים 515 "רבים מכואבים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו" והכוונה על מה שסמכו עם ישראל על הקב"ה שיעשה להם נס עשה להם הקב"ה נס ונצחו את היונים ועל זה אנו משחקים בסביבון בימי חנוכה לרמוז על הנ"ל "שהבוטח בה' חסד יסובבנו" .516

בחנוכה מסובבים את הסביבון מלמעלה לומר שהנס בחנוכה היה על ידי איתערותא דלעילא, ובפורים מסובבים מלמטה לומר שהנס היה על ידי איתערותא דלתתא .517

בדיני הסביבון

האם סביבון נחשב למוקצה בשבת יש לומר שלא נחשב למוקצה לפי שהוא רק משחק ואף שיש שמשחקיםבו בכדי להרוויח כסף אבל הרבה משחקים בו בלי להרויח כסף ובפרט שיש חשש גזל שמשחקים עם כסף ולכן מסתבר שאין איסור מוקצה. סביבון המנגן - סביבון המנגן או המדליק אור על ידי מנגנון חשמלי וסוללה אסור לתת לקטן משום איסור ספיה לקטן 518 כמו כן אסור לטלטלו ככלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גופו ומקומו.

סביבון רגיל - מותר לשחק בסביבון רגיל ומותר גם לגדולים לטלטלו. סביבון על ידי קפיץ - לדעת הגרשז"א אין למחות בילדים המשחקים בסביבון זה, אולם לדעת הגריש"א יש למנוע מילדים לשחק במשחקי קפיץ כולל הסביבונים המסובבים על ידי קפיץ .519

סביבון רגיל המשמיע קול מסוים בשעת סיבובו- מותר לילדים לשחק בזה כיון שעומדים יקרבע למשחק ולא להשמעת קול , ומעל לבר מצווה אין לשחק בהם 520 ומ"מ גם לגדולים מותר לטלטל לצורך הקטנים .521

מקורות

.513 אוצר כל מנהגי ישורון יט ד. .514 פסקי תשובות ח"ו עמוד תסג בשם ספר שיח שרפי קודש. .515 לב-י. .516 בשם רבי רן יוסף חיים מסעוד אבוחצירא הובא בבטאון מרי"ח ניחוח פרשת וישב התשע"א. .517 בשם האבני נזר. .518 אורחות שבת פרק כד אות טו. .519שש "כ פרק טז יד , אורחות שבת ח "ב פרק כד ומנחת שלמה סימן ט. .520 שש"כ טז יד. .521 הגרשז"א שו"ת משנה הלכות ח"ו עד.

בגדי שבת

לא נהגו ללבוש בגדי שבת בחנוכה שלבישת בגדי שבת נוהגת רק ביום שיש בו קרבן מוסף .522

צדקה

נהגו שהעניים מסתובבים בפתחים ונותנים להם מעות לצדקה, במג"א כתב נהגו הנערים ,523

הפרי מגדים כתב הטעם לפי שבני ישראל התרשלו באותו דור בתורה ובעבודה ובגמילות חסדים בממון, ונענשו בכך שגזרו עליהם היונים גזירות וביטלו אותם מתורה ומעבודה בבית המקדש ומשום הכי מחויבים אנו בימי החנוכה להתחזק בלימוד התורה ובעבודה שזו תפילה ובגמילות חסד בממון ובגוף .524

טעם אחר: כדי שיכנס ויצא העני מביתו בין הנר למזוזה, וכך הוא מקיים את מצוות אהבת ה' "בכל לבבך" ביחוד ה' במזוזה, "בכל נפשך" בנר חנוכה 525, "ובכל מאודך" בצדקה לעני, ועי"ז יתברך ויתקיים בו "ויהי נעם ה' אלוהינו עלינו" נעם ר"ת נר ע ני מזוזה .526

טעם אחר: על פי דברי הרמב"ם בהלכות חנוכה 527 שהתקינו חכמים שבאותו הדור שימי חנוכה יהיו ימי שמחה והלל ובהלכות מגילה 528 כתב שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים אלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, ולכן יש לתת צדקה בחנוכה .529

טעם אחר: לפי שהיוונים פשטו ידיהם בממונם של ישראל כמבואר ברמב"ם 530 ובחנוכה הושיעם השי"ת וניצלו מהם לכן המנהג לעשות מצוה בממון להרבות צדקה בחנוכה .531 טעם אחר: משום שישראל מפזרים בכל יו"ט ממון רב לחיבוב המצווה, ובחנוכה ההוצאות אינם מרובות לפיכך מוצאים ממון בשביל חיזוק ת"ת וגם מחלקים מעות לתינוקות לפרסם הנס ולחבב המצווה כי מצווה שעולה הרבה חביבה יותר .532 טעם אחר: כיון שחנוכה דומה לפורים לפי שנעשה ג"כ נס בו ביום ובפורים מרבים בצדקה .533

בספר חנוכת הבית כתב הטעם לפי שהמילה חנוכה באתב"ש עולה בגימטריא "סוד צדקה ", והוסיף שהצדקה צריכה לינתן בסוד כמו השמן שמצאו המכבים שהיה סמוי מן העין.

מקורות

.522 ספר חסידים תרטו. .523 מג"א, משנ"ב תרע. .524 פמ"ג א"א ר"ס תרע. .525 שנר ה' נשמת אדם. .526 דרשות החת"ס. .527פרק ג הל ' ג. .528 פרק ב הל' יז . .529 רבבות אפרים ח"א סי' תמ. .530 חנוכה ג א . .531שו "ת אמרי כהן לח . .532 ספר בינת ישראל. .533 נוהג כצאן יוסף חנוכה יא.

רמז לדבר: נס חנוכה 534 בגימטריא צדקה .535

דמי חנוכה

הטעם שנהגו לתת מעות לקטנים - הואיל והיונים רצו לבטל תורה מישראל לכן מעודדים את הילדים ללימוד תורה על ידי מתן מעות, והרמב"ם 536 מבאר כיצד המלמד ישדל את הילד ללימוד "למוד פרשה זו או פרק זו ואתן לך דינר או שני דינרים" ולכן בימי חנוכה נותנים דמי חנוכה כדי לחזקם בלימוד התורה .537

טעם אחר: הואיל ובחנוכה נוהגים העניים לחזר על הפתחים לכן נוהגים לתת דמי חנוכה לילדים כדי לא לבייש את מקבלי הצדקה .538 טעם נוסף על פי הקבלה. טעם אחר: כדי לשמח את הפעוטות, וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות יו"ט לענין שמחת יו"ט לתת להם 539 אגוזים ומגדנות 540 וגם בחנוכה הם ימי שמחה והלל כמו שכתב הרמב"ם 541 ולכן מחלקים להם כסף ומתנות כיון שהם ימי שמחה. יש שכתבו שמקור דין זה 542 מהמנהג שהיו נותנים מעות למלמדים והיו שולחים המעות ע"י התלמידים ומזה נשתרבב המנהג שנותנים מעותלילדים .543 טעם אחר: בשו"ת משנה הלכות כתב וראיתי באחד הספרים וכעת איני זוכר מקומו שהיה מנהג קדום שראשי ישיבות היו הולכים בחנוכה לקבץ מעות חנוכה, והטעם נראה לפי שהנס נעשה ע"י שנמסרו זידים ביד עוסקי תורתך ולעורר זה הנס נותנים צדקה ללמדי התורה ומחזיקים אותם דלולי הם לא היה הנס, ואולי בדורות אחרונים הנהיגו לתינוקות לסובב מפני טעם הנ"ל והרבנים לא היו הולכים כי הושפל כבוד התורה ונחשב לביזיון .544

יש שנהגו לתת המעות ביום חמישי של חנוכה וכך נהג הגר"י קמינצקי 545 וכן מובא שהגרי "י היה נוהג כן 546 ובטעם הדבר הסביר הגרח"ק שליט"א בשם אביו דה' של חנוכה לעולם אינו חל בשבת.

מקורות

.534 מאה תשעים ותשע. .535 מאה תשעים ותשע. .536 הלכות תשובה ריש פרק י' ה"ה. .537 פרי יצחק חנוכה ז . .538 כנסת יחזקאל. .539 לקטנים. .540 הובא בשו"ע או"ח תקכט ב. .541 הלכות חנוכה פ"ג. .542 לתת לנערים. .543 ספר אמת ליעקב הערה 580. .544 חלק ז סימן מח. .545 ספר אמת ליעקב סימן תרע. .546 אורחות רבינו ח"ג עמוד א אות ג.