סעודות בחנוכה

נהגו להרבות בסעודה, ונהגו להרבות זמירות ותשבחות בסעודות אלו והוי סעודת מצווה, ויש אומרים שיש בה מצווה לשמוח לפי שהיה יום חנוכת המזבח 485 מהרמב"ם משמע שהוי ימי שמחה.

יש שכתבו שקבעו את ימי חנוכה אף למשתה ושמחה 486 והטעם:לפי שבאותם ימים היתה חנוכת המזבח על ידי החשמונאים .487

טעם אחר: שבזמן הזה נגמרה מלאכת המשכן .488

טעם אחר: לפי שבכל סעודה אומרים על הניסים ומהללים לקב"ה על הנס והגבורות והוא פרסומי ניסא .489

טעם אחר: כיון שבחנוכה לא בטלה מגילת תענית נקרא יום טוב ואי אפשר בלא פת .490 ויש חולקים וסוברים שהסעודות שמרבים בימי חנוכה הן סעודת הרשות שלא קבעום אלא להלל ולהודות ולא למשתה ושמחה.

הטעם שחלוק חנוכה מפורים, שבפורים סעודת היום היא מצווה ובחנוכה לא תקנו סעודה זכר לנס

לפי שחלוק הגזרות בפורים וחנוכה, בפורים הייתה גזרה על הנפש להשמיד ולהרוג את כל היהודים מנער ועד זקן, משא"כ בחנוכה הגזרה הייתה על הרוחניות ולכן לא תקנו על זה חיוב סעודה .491

המשבצות זהב מוסיף על דברי הלבוש שבפורים היה הכול על ידי נס כמו שכתוב במגילת אסתר "בלילהההוא " כמה ניסים היו באותו לילה, משא"כ בחנוכה הנס אע "פ שהיה בסיעתא דשמיא הוא נעשה על ידי אדם 492 ופחות התפרסם נס זה ועיקר הנס התפרסם על השמן.

טעם אחר: שבפורים היה נס על הצלת הנפשות ודבר זה התפרסם בעולם, משא"כ בחנוכה אע"פ שהיה נס גדול לא התפרסם על המלחמה אלא עיקר הנס היה על פך השמן ולכן תקנו בעיקר על השמן להדליק נרות .493

טעם אחר: לפי שעם ישראל לא יקבעו משתה אם אין השמחה כוללת את כולם, ולכן לא קבעו ימי משתה בחנוכה לפי שמתו בו כמה מישראל במלחמת החשמונאים .494

מקורות

.485שו "ע תרע ב. .486 מרדכי הארוך הובא בד"מ תרע ובחידושי אנ"ש על המרדכי פסחים. .487מרדכי הארוך שם. .488 מג"א תרע ס"ק ג. .489 מרדכי הארוך שם. .490 ב"ח תרע בשם מהר"ש מאוסטרייך. .491 לבוש תרע ב. .492 יהודית. .493 ט"ז תרע ס"ק ג. .494 יוסף לקח.

טעם אחר: לפי שבחנוכה היה הנס ע "י מלחמה שהיהודים נלחמו באויביהם ונצחו משא "כ בפורים שהנס נעשה מאליו בלתי מלחמה ולא עוד אלא שהמלך היה עכו "ם ונתן רשות להרוג בעכו "ם והוא פלא פלאות ונמצאת השמחה כפולה וע "כ קבעום גם למשתה ושמחה .495

טעם אחר: בפורים קבעו למשתה ושמחה לפי שהתשועה באה להם על ידי משתה ושמחה שעשתה אסתר, ומתוך המשתה נתלה המן ועלה מרדכי לגדולה לא כן בחנוכה שהנס היה בענין הנרות .496

טעם אחר: יש מבארים על פי מה שמבואר בשו"ע 497 דנוהגים להתענות בבה"ב אחר פסח וסוכות שמא מתוך שמחה ומשתה באו לידי עבירה, אבל אחר עצרת שהוא רק יום אחד אין לחשוש,ולכן לא תיקנו בה"ב אחר עצרת וא "כ חנוכה שנמשך שמונה ימים לא רצו לקבוע לימי שמחה ומשתה שלא יבוא לידי עבירה .498

טעם אחר:לפי שבפורים קבלנו את התורה שבע "פ 499, וכתיב 500 "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" לכן עושים משתה ושמחה .501

טעם אחר: לפי שיעקב אבינו נפטר ביום א ' של סוכות ונמשכו ימי אבל ובכי של מצרים שבעים יום נמצא שיום השבעים חל בכ"ה בכסלו, ואין זה מן הראוי לעשות ימי משתה ושמחה בגמר אבילות של יעקב אבינו 502 .503

הטעם שאין מגילת חנוכה כמו בפורים

הטעם שאין מגילה בחנוכה לפי דדבר פשוט הוא דמגילת אסתר נכתבה בנבואה, ויש לה דין כתבי הקודש, ואפילו למ"ד דאין בה דין כתבי הקודש ממש, מ"מ הא מרדכי ואסתר היו נביאים, אבל בחנוכה שזה היה אחרי שבטלה נבואה לא תופס לסיפורי מעשיות מקום בתורה .504

מקורות

.495 כה"ח תרע ס"ק יא. .496 מאמר מרדכי. .497 תצב .498 שו"ת כנף רננה פ. .499 כדאיתא במסכת שבת פח, א. .500 משלי ט ה. .501 מחב"ר אות ד הובא בכה"ח תרע יא. .502 טעם זה לדעה שיעקב אבינו נפטר בתשרי. .503 חת"ס פרדס משה חנוכה, בני יששכר חודש כסליו טבת מאמר א. .504 הגראי"ל שטינמן שליט"א.