אמירת הלל

כל שמונה ימי חנוכה גומרים ההלל, ומברכים על אמירת הלל 426 כתב הרמב"ם 427 אע"פ שקריאת הלל מצווה מדברי סופרים מברך עליה אקב"ו כדרך שמברך על מגילה ועירוב, שכל ודאי של דבריהם מברכים עליו , אבל דבר שהוא מדבריהם ועיקר עשיתו הוא מן הספק, כגון דמאי אין מברכים עליו.

יש שמבארים דמה שאמרינן שאין מברכים על מצות דרבנן דווקא במצות שאין בהם עשיה כגון חיבוטערבה דמעשה חביטה בעלמא הוא , אבל דבר שיש בו עשיה , כגון אמירת הלל שיש בו אמירה מברכים.

כל שמונת ימי החג גומרים את ההלל 428

והטעם: לפי שדומה לחולו של מועד דסוכות שגומרים את ההלל בכל יום מפני שכל יום חלוק בקרבנותיו 429 חנוכה נמי חלוק כל יום בנרותיו .430

טעם אחר: לפי שבכל יום נוסף נס חדש וראוי לגמור עליו את ההלל 431 .432 טעם אחר: לפי שבכל יום נשיא אחר הקריב קרבן א"כ כל נשיא צריך לגמור הלל על קורבנותיו ואין ראוילחדש קריאת התורה בלא קריאת הלל בשביל כל אחד ואחד שהרי יו "ט הוא לו .433

טעם אחר: לפי דעיקר דין חנוכה דינו בלהודות ולהלל, בשונה מכל יו"ט שקוראים את ההלל מדין רגל .434

טעם אחר:לפי שבזמן גזרת מלכות החשמונאי בטלו גם מלהקריב קרבנות בחג הסכות ובשמיני עצרת וכנגד זה עושים שמונה ימי החג וגומרים את ההלל כמו בסוכות .435

נשים בחיוב אמירת הלל בחנוכה

נחלקו הפוסקים בחיוב נשים באמירת הלל בחנוכה.

שיטת הרמב"ם - מדברי הרמב"ם בהלכות חנוכה 436 מוכח שנשים פטורות מאמירת הלל , והטעם: שכשתקנו זכר לנס חייבו גם את הנשים שאף הם היו באותו הנס, אבל אמירת הלל שהוא חיוב כללי להודות ולהלל על כל נס הצלה מצווה זו לא נתחייבו הנשים, משום שהוי מצות עשה שהזמן גרמא .437

מקורות

.426 שו"ע תרפג א. .427 חנוכה פ"ג. .428 טור תרפג א. .429 ערכין יג, ב. .430 בית יוסף תרפג בשם שבלי הלקט קעד. .431 כמו שיתבאר. .432 ב"י תרפג א. .433ב"י תרפג אמשנ "ב שם ס"ק א. .434 מנחת שלמה נח ה. .435 ערוה"ש תרפג א. .436 פרק ג הלכה י"ד. .437 מועדים וזמנים ח"ב קמו.

שיטת החולקים - שנשים חייבות באמירת הלל וראיתם מהתוס' בסוכה 438דכתב משום שאף הם היו באותו הנס .439

ולדינא - נשים אין חייבות לומר הלל בחנוכה 440 והטעם: כדברי התוס' בסוכה.

ומנהג הוא - שאומרות הלל בברכה תחילה וסוף , ואע "פ שפטורות יכולות לברך .441

קטן באמירת הלל - קטן פטור מן ההלל 442, ומיהו שהגיע לחינוך מחנכים אותו לגמור ההלל.

אמירת חצי קדיש אחר הלל

אחר הלל אומר חצי קדיש 443 - והטעם: לפי שיש כלל כל יום שיש בו מוסף אומרים קדיש שלם קודם קריאת התורה. והטעם: כדי שיאמרו "תתקבל צלותהון" על תפילת שחרית ואחר כך יחזרו ויאמרו תתקבל על תפילת מוסף, וביום שאין מוסף כגון חנוכה ופורים אין אומרים קדיש שלם אלא אחר 'ובא לציון', לפי שהכל תפילה אחת היא, לכן אומרים ח"ק אחר הלל וק"ש בסופו כדי לכלול הכל יחד .444

מקורות

.438 לח, ב. .439 מועדים וזמנים שם. .440הליכות שלמה פרק יז ו . .441 שו"ע הרב רצו ס"ק ג בקו"א. .442 סוכה לח, א. .443 משנ"ב תרפג ס"ק א. .444 לבוש מנהגים כב.