"על הניסים" בברכת המזון

טעה ואמר בימי מרדכי

יש אומרים שלא הוי הפסק ולא צריך לחזור, והטעם: כיון שחייב לומר בחנוכה על הניסים ואמר על הניסים בימים ההם ורק טעה בימי מרדכי ולא בימי מתתיהו לא הוי כאומר שקר דלא אמר שהיום פורים רק אומר מה היה בימי מרדכי ומה שאמר בימים ההם בזמן הזה נכון .378

טעם אחר: שאינו נחשב כהזכיר שקר בתפילתו, ע"פ המבואר במנחות 379 דמרדכי האריך ימים רבים והיה חי עד המלחמה של החשמונאים נמצא שבפועל נס חנוכה נעשה בימי מרדכי 380 381

ויש אומרים שחוזר - והטעם: משום שנחשב שאומר שהיום פורים שקראו אלו הניסים והוי הפסק וחוזר לתחילת התפילה 382

המתפלל ערבית בפלג המנחהשל כ"ד כסלו יאמר על הניסים .383

מנחה קצרה בחנוכה

הרגילים להתפלל כל ימות השנה מנחה קצרה בחנוכה ובפורים יש להמנע מכך והטעם ע"פ התוספות 384 שכתב דאמירת על הניסים על ידי השליח ציבור הוי פרסומי ניסא דתפילה .385

"על הניסים" בברכת המזון

מקור דין על הניסים בברכת המזון מהגמרא בשבת 386 שמסתפקת האם צריך להזכיר חנוכה בברכת המזון, ופשטו שאין צריך להזכיר, אלא שאם בא להזכיר מזכיר בהודאה, והטעם: דדינה כתפילה מה תפילה בהודאה אף ברכת המזון אומרים בברכת הודאה.

בברכת המזון בשבת ור"ח, מזכירים של חנוכה בברכת הארץ ושל שבת ור"ח בבונה ירושלים

והטעם שלא מקדימים של שבת ור"ח אע"פ שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, לפי שתקנו לומר של חנוכה בברכת הארץ שהיא לפני בונה ירושלים ותקנה לא זזה ממקומה .387

מקורות

.378 עי' שונה הלכות קח, כט. .379 סד, ב. .380 ועי"ש בתוס' דחולק. .381 בשם רבי אביגדור נבנצל. .382 עיין מקור חיים קח סוף ס"ק יב, הגר"ש ואזנר הובא בעלון מים חיים גליון 38. .383 שעה"צ תרצג ס"ק ו . .384 שבת כד, א ד"ה מהו. .385 מועדים וזמנים הוספות חלק ו' סימן צ"ד, (נדפס אחר ח"ח) .386 כד, א. .387 כל בו סימן מה.

בדיני על הניסים בברכת המזון

נזכר לפני "ברוך אתה ה'" אומר מיד.

נזכר לאחר ה' אינו חוזר כתפילה ,388 והטעם: שאינו חוזר לפי שקימ"ל כל יום שאין בו קרבן מוסף אם לא אמר מעין המאורע אין מחזירים אותו שהוי תקנה מדרבנן ולא דאורייתא ואם חוזר הוי ברכה לבטלה .389

ובמקום זה יש אומרים שיאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה..." וממשיך "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול..." וכו'. ואומר זאת כשמגיע ל"הרחמן" .390

בר "ח טבת יאמר קודם הרחמן הוא יחדש עלינו את החודש הזה ואח"כ הרחמן של חנוכה, והטעם: משום דתדיר 391 ושאינו תדיר 392 תדיר קודם .393 ובשבת יקדים של חנוכה, והטעםאע"פ ששבת תדיר, כיון שהזכיר של שבת ברצה , ואמירת הרחמן אינו מעיקר הדין .394

הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו

הטעם שאומר הרחמן הוא יעשה לנו ניסים והרי בגמרא בברכות 395 כתוב דאין להתפלל שיעשה לו נס 396

הנ"מ ביחיד שלא יתפלל, מהטעם דמי יימר שראוי הוא לנס. אבל כשמתפלל שיעשה נס לרבים, יכול להתפלל .397

טעם אחר: בספר ישועות יעקב 398 כתב לבאר לפי שהטעם שאסור להתפלל על נס מפני שמנכים לו מהזכיות, ועל נס כזה שעל ידו נתקדש שמו של הקב"ה אין לחשוש לניכוי זכיות, כי מאחר שיתפרסם ויתרומם שמו של הקב"ה שכרו הרבה מאוד. טעם אחר: דמה שנאמר בגמרא בברכות שאסור להתפלל על נס דווקא נס שאינו בדרך הטבע כגון להתפלל על נקבה שתהפך לזכר, אבל על נס שבדרך הטבע כנצחון החשמונאים, שבא ע"י נצחון במלחמה מותר להתפלל .399

חל יום א' דחנוכה ביום א' והמשיך סעודה שלישית דשבת לתוך הלילה -

אין אומרים על הניסים בברכת המזון .400

והטעם: לפי שהזכרת על הניסים באה לפני רצה, ולכן יש מקום יותר לחשוש לתרתי דסתרי .401 טעם אחר: כיון דהזכרת המאורע בחנוכה אינו אלא רשות .402

מקורות

.388 טור תרפב א. .389 ס"ק א. .390 שו"ע תרפב א. .391 ר"ח . .392 חנוכה. .393 משנ"ב תרפב ס"ק ג. .394 שו"ת רבבות אפרים ח"ג סימן תנג אות ב. .395 ס ע"א. .396 בכור שור בסוף ספר תבואת שור שבת כא, ב. .397 בכור שור. .398 סימן תרפב. .399 בכור שור. .400משנ "ב קפח ס "ק לג. .401 פסקי תשובות תרפב הערה 1. .402 ע"פ משנ"ב קפח ס"ק לג.