סדר התפילות

על הניסים

על הניסים - בשמונה ימי חנוכה שתחילתם בליל כ"ה בכסלו, אומרים על הניסים, בשמו"ע אחרי מודים, ובברכת המזון בברכה שנייה לפני ברכת הארץ .335 והטעם באמירה זו, לפי שעיקר תקנת חנוכה היא בהלל והודאה .336

הטעם שעל הניסים נתקן לאומרו בברכת מודים

כיון שכל עיקר 'על הניסים' להודאה נתקן, לכן מקומו בתפילת הודאה .337

הטעם שאומרים על הניסים לפני 'ועל כולם' ולא בברכת רצה עם יעלה ויבוא

לפי שיעלה ויבוא היא תפילה ולכן אומרים אותו בין התפילות, משא"כ 'על הניסים' הודיה היא, ואומרים אותה בברכת הודיה .338

אמירת על הניסים במוסף ר"ח ושבת

גם במוסף של ראש חודש ושבת אומרים על הניסים אע"פ שאין לחנוכה מוסף, והטעם: כיון שזה יום שאדם חייב בו בד' תפילות צריך להזכיר של חנוכה בכל התפילות .339

אמירת על הניסים ברכת מעין שבע

בשבת חנוכה אין מזכירים ברכת מעין שבע של חנוכה ,340 והטעם: לפי שלא נתחייב היום 341 בברכה זו דאלמלא שבת אין ש"ץ יורד לפני התיבה .342

אמירת על הניסים בעל פה

המתפלל בעל פה יזהר בתפילה ראשונה של חנוכה לשנן קודם התפילה נוסח על הניסים, והטעם: לפי שאין אומרים אותו אלא לפרקים אין רגיל בו כ"כ, ולכתחילה צריך להתפלל תפילה ראשונה מתוך הסידור .343

מקורות

.335 שו"ע תרפב א. .336 בית יוסף תרפב א. .337 רש"י שבת כד, א ד"ה מה תפילה. .338 ערוה"ש תרפב א, שערי הלכה ג א. .339 שבת כד, א, שו"ע תרפב, ב, משנ"ב ס"ק ו . .340 רוקח . .341 חנוכה. .342 ע"פ שבת כד, ב, רמב"ם תפילה פרק ט הלכה יב. .343 שע"ת, משנ"ב סימן ק ס"ק א.

הכרזה של הש"ץ על הניסים

בספר כל בו מובא שהשליח ציבור מכריז לפני תפילת שמו"ע לומר על הניסים, ומכריזים בתפילת ערבית ולא בשחרית, והטעם:משום שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה , ובתפילת ערבית רשאי להכריז והטעם משום שאינו חייב לסמוך גאולה לתפילה מעיקר הדין, והטעם שהכרזה לא הוי הפסק, דהוי צורך תפילה .344

יש שנוהגים שאין החזן מכריז, והטעם: ע "פ מה שכתב המג"א דאפשר שרק ר"ח דהוא דאורייתא וגם אם לא אמרו מחזירים אותו לכן מכריזים, משא"כ חנוכה ופורים דאם לא אמר אין מחזירים אותו אפשר שאין מכריזים.

טעם אחר: לפי שחוששין לסוברים שהוי הפסק, ומ"מ שמגיע הש"ץ לעל הניסים יגביה קולו להזכיר לציבור.

טעם אחר: לפי שבחנוכה מדליקים נרות בבית הכנסת קודם ערבית ולכן זוכרים לומר על הניסים ואין צורך בהכרזה .345

הטעם שאומרים ועל הניסים עם ו' החיבור 346 לפי שהוא המשך לברכת הודאה שהתחיל בה דסדר הברכה היא שהולך ומונה כל מה שצריך להודות ולהלל ובחנוכה מוסיף עוד דבר שצריך להודות .347

הטעם שלא נזכר בו נס פך השמן

לפי שעל נס פך השמן תקנו הדלקת נרות, ועל נס הנצחון תיקנו הלל והודאה וא"כ בהודאה בשמו "ע אין צריך להזכיר נס פך השמן כי לשם כך אנו מדליקים נרות ומברכים שעשה ניסים, ובשמו "ע שתקנו הודאה, להודאות ולהלל על נצחון האויבים ע"כ מוזכר נס הנצחון בעל הניסים .348

והדליקו נרות בחצרות קודשיך

הטעם שאומרים שהדליקו נרות בחצרות קדשך והרי מקום המנורה היה בהיכל: ביאור א:על פי קושית החת "ס איך היו מחנכים בכ"ה , הרי קימ"ל 349 דאין מחנכים המזבח אלא בעבודת השחר ונראה מכח קושיא זו שלא היו יכולים להדליק בהיכל ואעפ"כ מגודל השמחה היו רוצים לקיים המצווה ולכן היו מדליקים בחצר המקדש .350 ביאור ב: ע"פ הירושלמי 351 דהשולחן והמנורה והמזבח מעכבים זה על זה ולפי המתבאר במגילת תענית 352 דהמזבח לא נגמר רק אחר ז' ימי חנוכה כמבואר באו"ז 353א"כ איך הדליקו המנורה והרי מזבח מעכב, ומבואר בירושלמי דמה שהכלים מעכבים דווקא בפנים

מקורות

.344 שו"ע רלו ב. .345 ליקוטי מהרי"ח סדר דיני ומנהגי חנוכה. .346 משנ"ב תרפב ס"ק א. .347 ערוה"ש תרפב א. .348 בית ישראל ח"א רי. .349 מנחות ו, א. .350 וילקט יוסף מונקשט תרעב נג. .351 שקלים פ"ד ה"ב. .352 פ"ט חנוכה. .353 חנוכה אות שיא.

במקומם, ופסק הרמב"ם 354דהדלקת נרות כשרה בחוץ, ע "כ הדליקו בחצר כדי שלא יעכב המזבח 355 .

הטעם שמסיימים בעל הניסים בחנוכה "וקבעו שמונה ימי חנוכה" ובפורים אין מסיימים כן

לפי שקבעו שייך לומר רק על תקנת חכמים ולא על תקנת נביאים ומה שתקנו למעלה , ולכן חנוכה שהיא תקנת חכמים כמבואר ברמב"ם 356 שחכמים שבאותו הדור התקינו שמונה ימי חנוכה, שייך לומר "וקבעו". משא"כ פורים שהיא תקנת נביאים וכדכתב ברמב"ם 357 "והדברים ידועים שהיא תקנת הנביאים", ובפרט שהוא דבר שלא יתבטל כמ"ש "שקיבלולמעלה מה שקיבלו למטה ", על כגון זה לא שייך לכתוב "וקבעו". טעם אחר: לפי שמצוות פורים רבים הם ואי אפשר לסיים בה "וקבעו פורים בשמחה והודאה" שהרי יש בה עוד מצוות קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, ולפרט כל זאת בחתימה לא ניתן לפרט, משא"כ בחנוכה.

טעם אחר: לפי שהדברים שנתחייבו בהם בפורים כתובים ועומדים במגילת אסתר שניתנה ליכתב, ועל דבר שכתוב וחתום אין מן הראוי להזכיר בתפילת הודיה, משא"כ חנוכה שלא ניתנה ליכתב, וגם במשנה אינה מוזכרת, לכן קבעו חכמים בתפילת על הניסים להודיע שנקבע בזמן קדמון על ידי חכמים שבאותו הדור .358 חשמ(ו)נאי - ר"ת חודש, שבת, מילה, נדה, ארוסה, יחוד ה', שרצו היונים לבטל .359 "זדים ביד עוסקי תורתך" - הטעם שלא אומר דבר והיפוכו כשאר הנוסח ב'על הניסים', לפי שנתקן כדרך הפסוק 360 "זדים הליצוני עד מאוד ומתורתך לא נטיתי" .361 "שעשית לאבותינו" - אין אומרים "כשם שעשית ניסים לאבותינו כן תעשה לנו בעת הזאת" והטעם: לפי שברכת הודאה הוא על לשעבר ולשון כן תעשה לנו הוא תפילה על להבא ואין מערבין להבא בלשעבר, ולכן אומרים על הניסים.. שעשית לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה" .362

"על המלחמות"

והטעם שאומרים גם בעל הניסים וגם בפיוט מעוז צור על המלחמות בלשון רבים הרי היתה מלחמה אחת

לפי שמבואר שהיתה ליונים מלחמה אחרת בארצם ולכן הוצרכו ללכת למלחמה ההיא.

מקורות

.354 ביאת המקדש פ"ט ה"ז. .355 משנת שכיר ח"ב רי"ט. .356 פרק ג' הלכות חנוכה ה"ג. .357 פרק א מהלכות מגילה וחנוכה הלכה א. .358 שו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן מ"ב. .359 אוצר כל מנהגי ישורון עמוד 48. .360 תהילים קיט נא. .361 ב"י תרב בשם אורחות חיים. .362 לבוש תרפב ס"ק ב.