זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
הזמן שראוי שידלק – בעת הדלקה צריך שיהיה כמות שמן שראוי לדלוק לפחות חצי שעה. ויש הידור מצוה שידלק כל זמן שיש פרסומי ניסא. .273
להזיז החנוכיה – אין להזיז את החנוכיה ממקום שהודלקה בו. לפי שהדלקה עושה מצווה - ועיקר המצווה בשעה שמדליק .274
כבתה אחר הדלקה – אינו צריך לחזור ולהדליק פעם נוספת, והטעם: משום שהדלקה עושה מצוה, וכבר קיים מצוותו. ואם רוצה יכול לחזור ולהדליק 275, ואין לברך עליה והאחרונים כתבו דראוי להחמיר ולחזור ולהדליק .276
הדליק במקום שיש רוח וכבתה – לא יצא ידי חובת הדלקה, והטעם:משום שלא נחשב להדלקה כיון שצריך הדלקה שראויה לדלוק והדלקה כזאת אינה ראויה לדלוק והוי כאילו לא נתן בה שמן כראוי ומדליק שוב בלי ברכה.
ופשיטא שאם רואה שאין האור נאחז בפתיל ובודאי יכבה במהרה דגרע מפתילות שאין האור נאחז בהם יפה דהוי רק חשש שיכבה 277שאינו יוצא בהדלקה זאת ודינה לחזור ולהדליק .278
הטעם שמדליקים ל"ו נרות
כנגד ל"ו שעות של אור הגנוז שהיה לאדם הראשון עד שנגנז .279
טעם אחר:כנגד ל"ו מסכתות של תורה שבע "פ .280
מקורות
.273שו "ע תרעא ו . .274 שו"ע תרעג ב. .275 משנ"ב תרעג ס"ק כה. .276 שער הציון שם ס"ק לא. .277 משנ"ב תרעג ס"ק כה. .278 סידור התפילה לרוקח חנוכה קמא. .279 הגרנ"ק .280 בני יששכר חודש כסליו טבת מאמר ב יא.
דיני השמש
להניח שמש
נתבאר שאסור להנות מנרות חנוכה, ולכן מדליקים נר נוסף שנקרא שמש, שאם ישתמש לאור הנרות ישתמש באור השמש .281
מקום השמש
ויניחנו רחוק קצת משאר הנרות ,282 והטעם: כדי שהיה ניכר כמה נרות מדליקים באותו היום ולא יחשב השמש עמהם .283 ויש לעשותו יותר ארוך משאר הנרות 284 והטעם: שאם בא להשתמש ישתמש לאותו הנר, וכתב המשנ"ב וה"ה אם מעמידו גבוה קצת משאר הנרות .285
והטעם דסגי בנר אחד לשמש
אע"פ שהנרות מאירים בכל הבית והשמש בטל כלפיו ולפ"ז יצטרכו שמש במספר הנרות שמדליקים משום דזה וזה גורם והתירו חכמים .286
מצאנו כמה מנהגים היכן להניח השמש
יש שמעמידים את השמש בצד ימין של החנוכיה, והטעם: להראות חשיבותו, ועוד מפני שהוא סמוך למקום הנר שסיים בו הדלקה.
יש שמעמידים בצד שמאל, והטעם: מפני שאינו עיקר המצוה. יש שמעמידים לפני הנרות, והטעם: כדי שמיד שיתקרב אצל החנוכיה יפגע בשמש. ויש שמעמידים אחר הנרות ולא בשורה עם הנרות, והטעם: לפי שמקפידים שלא יעכב השמש את ראית הנרות .287
נר השמש
יש שנהגו שהשמש יהיה משמן ,288 ויש שנהגו לעשות את השמש משעוה .289 והטעם:לפי שנר של שעוה שני בדרגה לשמן זית, ובכך יש היכר בין השמש לנרות של מצווה .290 טעם אחר: לפי ששעוה היא דרגא פחותה משמן ולכן לנר של חול לא רצו לעשות משמן זית כמו שעושים לנר מצווה .291
מקורות
.281 שו"ע תרעג א. .282 שו"ע שם. .283 משנ"ב שם ס"ק טז. .284 שו"ע שם. .285 שם ס"ק יט . .286 שע"ת תרעג, ה בד"ה השמש בשם עבה"ט. .287 נטעי גבריאל פרק ב-ג. .288 סדר היום חנוכה. .289 הגהות מהרי"ל חנוכה. .290 שערי הלו"מ רפ ח"ב הערה ערה. .291 מועדים לשמחה חנוכה סימן ב.
הדלקתו
ידליק הנר אחר הדלקת כל הנרות, ולא ידליק בין הברכה להדלקה, ולא ידליק השמש תוך כדי הדלקת הנרות משום הפסק .292
אור החשמל דולק
במשנ"ב מבואר שגם כשאור אחר דולק ידליק שמש. דכתב שמדליקים השמש מלבד הנר שמניחין על השולחן .293 והגרשז"א כתב שאין צריך להדליק, ואף למהשכתב המשנ"ב שאני הכא דאור החשמל הוא נחשב לענין זה כמדורה דמבואר במשנ"ב 294 שאין צריך להוסיף עליו הנר, ובמקום אור החשמל אין דרך להשתמש בנרות, ומ"מ כיון שמצוי לפעמים שנכבה החשמל יש לחוש ולהדליק השמש .295
מקורות
.292 אבודרהם חנוכה. .293 תרעג ס"ק יד. .294 משנ"ב תרעא ס"ק כ"ה. .295 הליכות שלמה טו יג, ובדבר הלכה שם.
דיני השמנים
כל השמנים כשרים להדלקת נר חנוכה 296, ודוקא בשבת שיש חשש שמא יטה אסרו להשתמש בשמנים שאינם נמשכים היטב אחר הפתילה, משא"כ בנר חנוכה לא שייך שמא יטה, שהרי אסור להשתמש לאורה .297
שמן
מצווה מן המובחר להדליק בשמן, והטעם: לפי שהשמן בטבעו עולה למעלה על המים, וכשם שהיהודים עלו על גבי היוונים מפני מעלת התורה .298
[טעם אחר: השמן לעולם נבדל מן המים כמו כן עם ישראל אינם מתבוללים עם האומות אלא מופרדים מן העמים.
טעם אחר: השמן אינו מוכן בפרי הזית כמו היין בענבים וצריך עבודה מרובה בשביל להכין אותו אבל לבסוף חשוב הוא מאד ויש בו הרבה תשמישים יקרים כגון לאור ולחום, וכן הוא בעסק התורה ובחינוך ילדים, ומפני זה איתא בשבת דהרגיל בנר הוי ליה בנים תלמידי חכמים 299[.
נתינת מים קודם נתינת השמן
יש שנהגו לתת מים קודם נתינת השמן בזכוכית בכדי שיצוף השמן על המים והטעם: לפי שיש בזה רמז על ניצחון ישראל שנמשלו לשמן על אומות העולם שנמשלו למים הזידונים .300
טעם אחר: ע"פ מה דאיתא בבעה"ט פר' תולדות 301 דהיונים גזרו שלא יטבלו כדי למונעם מפריה ורביה ונעשה להם נס ונזדמן להם מקווה לכל אחת ואחת וכדי לעשות רמז לאותו נס נותנים מים תחת השמן .302
ויש שלא נהגו כן. והטעם: לפי שבבית המקדש לא היו עושים כן אלא היו מדליקים בשמן בלבד ומאחר שהדלקה זו זכר להדלקה שהיתה במקדש לא נהגו כן.
שמן זית
מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, והטעם: לפי שבו נעשה הנס .303 ועוד מפני שאורו של שמן זית צלול יותר .304
מקורות
.296 טושו"ע תרעג א. .297 חיי אדם כלל קנד ח. .298 ע"פ הכה"ח תרעא לב. .299הרה"ג ר' יוסף פרלמן . .300 כה"ח מהר"ח פלאזי ספר יפה לב ח"ב ב. .301 בראשית כו, ב. .302 שו"ת שבט הקהתי ח"ג סימן רו. .303 משנ"ב תרעג ס"ק ד. .304 ערוה"ש תרעג א.
שמן ראוי למאכל
דעת הגריש"א שיש הידור להדליק בשמן הראוי למאכל. והטעם: דומיא דמנורת בית המקדש שהיו מדליקים בשמן משובח הראוי למאכל. ולפי זה ראוי לנקות את כוסיות השמן משירי פתילות ופחם שיהיה נקי וראוי לאכילה דומיא דמנורת המקדש .305 ויש אומרים דלא צריך שמן ראוי לאכילה וסגי בשמן למאור, ואע"פ שאינו כ"כ טוב לאכילה כיון ששמן מר בדיעבד כשר במקדש, ואטו בנר חנוכה צריך יותר מזה .306
ומה דלא הצריכו חכמים שמן ראשון כמו במקדש
לפי שהשמן של ימינו כשר להדלקת המנורה, ומה שהצריכו במקדש שמן ראשון כדי שיהיה זך, והשמן של ימינו זך הוא .307
באגרות משה מתרץ דליכא עתה בזמנינו, לפי שאין בני אדם משתמשים בשמן ראשון, ואין לנו שמן זית שהוכשר למנורה .308
שמן שנשאר בחנוכיה
נתן כשיעור הדלקה ונכבה באמצע אסור בשימוש, והטעם: משום דדבר שהוקצה למצותו אסור להנות ממנו, ומדליק בו למחרת .309
נתן הרבה שמן בנר ונשאר מותר להשתמש לכתחילה, והטעם: משום שאין השמן מוקצה רק למה שצריך להדלקה לשיעור חצי שעה למצווה, ויש אומרים:שכל זה דווקא בהתנה אבל בלא שהתנה כל השמן אסור לפי שהוקצה למצוותו .310 שמן שאסור בשימוש, ביום השמיני עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו .311 והטעם שלא אמרינן להניח לשנה הבאה דחישינן לתקלה שמא יבוא לאוכלו, ולא אמרינן שיצניע בכלי מאוס דודאי לא יבוא לאוכלו, משום שחוששים שמא יבוא להדליק ולהנות ממנו במשך השנה .312
והטעם שא"א לזרוק השמנים הרי קי"ל שתשמישי מצווה נזרקים.
לפי שחלוק תשמישי קדושה כגון עצי סוכה ונויה לפי שדעתו עליהם אחר המצווה שיישארו, משא"כ בשמנים ופתילות שאין דעתו עליהם משום שיודע שישרפו, אלא שבסוף לא נשרפו, וכיון שיעדם למצווה אסור בשימוש וקדושים הם ,313 עוד יש לומר: שחכמים תיקנו בהם קדושה יתירה לפי שהדלקה היא זכר לשמן של הקדש שהדליקו את המנורה .314
מקורות
.305 הגריש"א פניני חנוכה ז. .306 חוט שני עמוד שיט. .307 הגריש"א פניני חנוכה ז. .308 חוט שני עמוד שיט. .309 משנ"ב תרעז ס"ק יח. .310 משנ"ב תרעז ס"ק יט. .311 משנ"ב תרעז ס"ק יט. .312 טור תרעז. .313 ר"ן שבת מד. ד"ה שבנר. .314 הליכות שלמה בדבר הלכה טו-יט.