יום הפורים

יו הפורים

מקור הש פורים

מקור הש הוא כפי שנכתב במגילת אסתר 362 "על כ קראו לימי האלה פורים על ש הפור" דהיינו כשנודע לע ישראל מחשבתו של המן שהפיל פור בכדי לקבוע את החודש שבו יבצע את זממו, קראו ליו זה פורים .363

"פורים " לשון רבי

הטעם שנקרא פורים בלשון רבי ולא בלשון יחיד, לפי שהמן עשה שני גורלות אחד על הימים והשני על החודשים .

יש אומרים בשונה פורים מלשון רבי על ש שני גורלות שהיו אחד שאחשורוש הפיל פור הוא הגורל וכיון לבטל הדת, והמן הפיל פור להרוג ושתיה נתבטלו .364 טעם אחר לשם פורים : פורים בגימטרייא "המן עמלק" ע הכולל, וכשם שנמחה המן כ ימחה עמלק .365

במילת 'פורים ' רמוזים כל המועדים של השנה

פ' פסח , ו ' וסוכות, ר'ראש השנה , י ' יו כיפור, מ' מת תורה .366 במילת פורים רמוז ד' מצוות היו

פו' פותח את יד , דהיינו משלוח מנות, ר ' רש מתנות לאביונים , י' יין משתה וסעודה , מ' מקרא דהיינו מגילה .367

מנהגי ליל פורים ויו פורים

בגדי שבת

לובשים בגדי שבת ויו"ט בפורים ,368 והטעם : לפי שנאמר באיגרת הראשונה של מרדכי ואסתר 369 "לעשות אות ימי משתה ושמחה" .370

טעם אחר: זכר ל "ותלבש אסתר מלכות " 371וזכר למה שנאמר 372 "ומרדכי יצא לפני המלך בלבוש מלכות" .373

מקורות

ט כו . אגרת הפורים. ספר מטעמים החדש פורים כ בשם ספר חומת אנך. ספר מטעמים החדש פורים יט בשם החיד"א מדבר קדמות מערכת פ יא. חיד"א דבש לפי מערכת פ אות ב. ספר שער ניסים. רמ "א תרצה ב, משנ"ב שם ס "ק ג. אסתר ט יט. מעבר יבוק. אסתר ה א. אסתר ח ו. כה"ח תרצה ג.

טעם אחר: מפני קבלת התורה המחודשת בפורים כדברי הגמרא 374 "הדר קיבלוה בימי אחשורוש" .375

בקיצור שולחן ערוך 376 כתב שיש ללבוש בגדי שבת לכבוד קריאת המגילה,ויש שכתבו הטעם : לכבוד היו , דאמרו חז"ל מובא במדרש 377 "שכל המועדים עתידים להתבטל, וימי הפורים אינם בטלים לעולם " .378

בגדי יו"ט: בספר עבודת הקודש כתב שאם"צ בגדי יו"ט וסגי בבגדי שבת .379

זמן הלבישה

נכון ללבוש מבערב ,380 והטעם : לפי שהיו הולך אחר הלילה ,381 טעם אחר: לדברי הכהן"ח 382 שהטעם בבגדי שבת זכר ל"ותלבש אסתר" וכו', וזכר "למרדכי יצא" אין יתכן לקרוא פסוקי אלו בלבוש חול .383

במנהג להתחפש

נוהגים להתחפש בתחפושת בפורים 384 ואינו חיוב אלא מנהג ישראל ומכיון שמנהג ישראל דינא אין לבטל מנהג זה.

רמז לתחפושת מהתורה דאמרינן בגמרא 385 אסתר מ התורה מנין שנאמר 386 "ואנכי הסתר אסתיר פני" מכאן רמז להסתרת הפנים בפורים .387

טעמי למנהג זה

א. זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות .388

ב. זכר לזנב שצמח לושתי כשנקראה לבוא אל המלך .389

ג. לזכר פחד היהודי אשר נפל עליה ורבי מה היו מתיהדים [נעשו יהודי ] .390 ד. ע"פ דברי התוס' 391 שהביא את המדרש שמסופר שעמלק התחפש כשבא להילחם ע ישראל במדבר וכן עשו העמלקים במלחמה ע יהושפט 392 זכר לזה אנו מכסים את הפנים .393

מקורות

שבת פח, א. מחזיק ברכה לחיד"א. קמא ד. מדרש משלי ט, ב, ירושלמי מגילה פרק א ה"ה. ועד לחכמים ענין פורים. פרשת זכור עיין שם הטעם. משנ"ב תרצה ס"ק ג. ספר אורה ושמחה עמוד יז. תרצה ג. קובץ בית אהרן. שו"ע תרצו ח. חולין קלט, ב. דברים לא יח. אוצר דינים ומנהגים פורים שמחת פורים. כנה"ג, הובא בא"ר תרצו טו. א"ר תרצו טו. מחצית השקל, שלמי תודה פורים לא. ר"ה ג, א ד"ה וישמע הכנעני. דברי הימים ב כ. הוספת קצות השולחן ח"ג.

ה. לפי שיש עניים שמתביישי לבקש צדקה בגלוי וכאשר יתחפשו ולא יכירו יוכלו לבקש ולקבל צדקה .394

ו . לפי שתחפושת מוסיפה שמחה גדולה .395

ז. לפי שנס פורים היה בהסתר לכן ג אנו מסתירי פני זכר לנס הנסתר כלומר שהמאורעות שמסופר במגילה היו י"ב שני והיו נראים כבדר הטבע ורק בסיומם התברר שהיתה יד ה' שכיונה את כל המהלך .396

ח.לפי ששנאת עמלק שהוא מצאצאי עשיו נובעת מזה שיעקב לקח את הבכורה מאחיו במרמה על ידי שהתחפש לעשיו ובפורים אנו מתחפשים ומראים לה שהברכות היו ראויים ליעקב ולא גנב ממנו .397

ט . מתחפשים בבגדיגוי על דר שאמרו חז"ל "עד דלא ידע ", כמו כ בין המתחפשי אין לדעת מיהו זה , הא הוא גוי או יהודי .398

י.לפי שחלק מהאישי הנזכרים במגילה פרושה על פניהם כעין מסכה המכסה את פרצופ האמיתי, אליהו התחפש לחרבונא, כמו כ כשקם המלך בחמתו ממשתה היין 399 באו מלאכי השרת ונדמו כאנשים והחלו לקצץ את האילנות, והסבירו למלך שהדבר נעשה בפקודת המן .400

יא . על פי מה שאמרו חז"ל 401 "ה לא עשו אלא לפני " שהשתחוו לפסל בימי נבוכדנצר, "א הקב"ה לא עשה אלא לפני ", ע"כ בזמן השמחה בפורים מתחפשים במלבושי שונים ולא ניכר הפנים של מי הוא .402

דיני המצוי בתחפושת

תפילה בתחפושת

מותר להתפלל בתחפושת בתנאי שאינה גורמת לקלות ראש וצחוק, וא התחפושת גורמת לקלות ראש אסור להתפלל, דהוי דבר המפריע בתפילה שצריך לסלקו. וכן אסור להתפלל בתחפושת שאין דר לעמוד עמה בפני מלך .403

מקורות

פורים וחודש אדר לר"צ כהן עמוד צז, אוצר המנהגים. אוצר המנהגים. שלמי תודה פורים לא. תודעה פרק עשירי. תודעה פרק עשירי. אסתר ח ו. כנסת יחזקאל. מגילה יב, א. ליקוטי מהרי"ח בשם בני יששכר מאמר ט ס' י שמביא בשם מהר"ם חגיז בספרו אלא המצוות מצוה תקמג. שו"ת שבט הלוי חלק י סימןי.

'שעטנז'

הרמ"א מביא "אין איסור בדבר מאחר שאין מתכון אלא לשמחה" .404 טעם אחר להתיר: דאין כונת אלא לנוי וקישוט, או כדי לבטל היכר .405

איסור 'לא ילבש'

מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכונים אלא לשמחה בעלמא .406

והטעם : ע"פ התוס' 407 שכתב שבמקום שנהגו האנשים ונשים בשווה אין בזה משום לא ילבש ובפורים שאיש לובש בגדי אשה ואשה בגדי איש, נמצא שאין האיש והאשה שוים ביום זה בבגדי ולא שייך בזה לא ילבש .408

ועוד שכל האיסור לא ילבש אינו אלא שלובש בגדי נשים כדי לשבת בין הנשים , אבל במתכון לעני אחר שרי .409

כעין זה מובא בשו"ת התעוררות לתשובה 410 לפי שבפורים הכל יודעים שדרכו בכ , וגם א רואים את האיש לבוש בבגדי נשים יודעים שאינו אשה וא"כ אין מרגיל בפריצות. טעם אחר: כשם שהתירו ביום זה איסור לא תגזול כמבואר בשו"ע 411 "חוטפים זה מזה בפורים ואין צריך להשיב", כמו כ אין לחוש לאיסור "לא ילבש" משום שמחת פורים .412 המנהג הנכו : ומיהו השומע לאיסור תבוא עליו הברכה, והטעם : משום שהרבה מכשלות באים על ידי זה שאין הכר בין איש לאשה .413

'כלאים '

הרמ"א 414 כתב וכן לבישת כלאים דרבנן [שמותר], ויש אומרים דאסור והמנהג כסברא ראשונה.

והטעם : כשם שמצאנו שחכמים התירו לבישת כלאים בשביל לעבור את המכס, או כשלובש להראות מידת למוכרם וכד' וכן התירו כל שאינו מתכון ללבישה 415, ויש מתירים ללבוש כלאים כל שלא מתכון להנאתו 416 ה "ה הכא.

ויש אומרים דאסור, והטעם : דאע"פ שהתירו חכמים גזל בפורים 417 שאני מגזל משום שממו ניתן למחילה דהפקר ב"ד הפקר משא"כ איסור כלאים ולא ילבש .418

מקורות

תרצו ח. עין ט"ז יור"ד קפג ד. שו"ע תרצו ח. ע"ז כט, א ד"ה המסתפר. שו "ת מהרי"ץ מינץ טז בשם מהר"ר אליקים סגל. עיין תשובת מהרי"ץ מינץ טז. ג תק. תרצו ה. דברי משה תרצו ס"ק ה בשם מהרי"ץ מינץ. של"ה מגילה נר מצווה אות טז וכן כתב בכנה"ג הובא דבריו בבאר היטב תרצו יג. תרצו ח . רמ"א יור"ד שאם ו. דרכי משה תרצו ס"ק ה. שו"ע תרצו ח חוטפים זה מזה. דרכי משה תרצו ח בשם מהר"י ברוזא.

בדיני היו

לחטו זה מזה

וכן בני אדם החוטפי זה מזה דר שמחה אין בזה משום גזל. ונהגו כ ובלבד שלא יעשו דבר שלא כהוגן ע"פ טובים העיר ,419 והטעם : דשרי לפי שאין עושים כ ע"מ לגזול ולהרוויח אלא משום שמחת פורים .420

ולענין ברכה: ולפ"ז מותר לברך על מה שחוטפים .421

ולדינא לעני לבישה, כתב השל"ה השומר נפשו ירחק ממלבושי כלאים ולחטו מחבריו .422

הזיק את חבריו בפורים

יש אומרים : דא היזיק את חבריו בפורים מכח שמחת פורים פטור מלשלם .423 הזיק את חבריו מחמת שכרות: חייב לשל , והטעם : שאל"כ כל שונא ישתה יין וישתכר על חבירו להזיקו .424

בסגולת יו הפורים

יש שנהגו לגמור את כל ספר התהילים בלילה ויו , ובפרט באשמורת הבוקר שזה שעת רצו גדול.

בספר סגולת ישראל מובא דמקובל מפי גדולי צדיקים ומתלמידי הבעל ש טוב שסגולה בפורים להשכים בבוקר ולהרבות בתפילה ובבקשה לפני ה' יתברך על כל דבר ה על בני חיים ומזוני וה על שאר דברי והוא כעין יו כיפורים שהוא תפילה וע"ז אמרו 425 "כל הפושט יד נותנים לו" .426

פורים סגולה לרפואה על פי מה שאמרו חז"ל 427"הדר קיבלהו בימי אחשורוש" א "כ דומה פורים ליו קבלת התורה, ואיתא בתנחומא פרשת יתרו שבקבלת התורה נתרפאו כל החולי ממילא ג פורים הוא זמן מסוגל לרפואה .428

מקורות

ש ו"ע תרצה ב. מהרי"ץ מינץ. משנ"ב תרצו ס"ק לא, שו"ע תרצה ב. של"ה מגילה נר מצווה אות טז. שו"ע תרצו ב. ים שלשלמה ב"ק פגסימן ג. עיין שו"ע תרצד ג. מערכת פ אות ד. שבת פח, א. אהבת ישראל.