מחצית השקל

יש אומרים שיש ליתן קודם פורים מחצית מ המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר .308

בזמן שבית המקדש היה קיים היו נותנים מחצית השקל, והיו קונים בממון זה קרבנות שהיו מקריבים מר"ח ניסן .

הטעם שנקבע שהתשלום הוא חצי שקל ולא שקל של .

לפי שמחצית השקל באה לכפר על עוון העגל שהיו ישראל מתעסקים עימו חצי יו . אמר לה הקב"ה, חצי יו אכלתם משלי והיית עובדי עבודה זרה, תחזירו לי, אמרו חז"ל, כיון שעבדו חצי יו , יתנו חצי שקל .309

זמן הנתינה

זמן הנתינה בתענית אסתר, והטעם : כדי להסמיך לפורים .

טעם אחר:כדי לקיים מצוות נתינה ברוב ע וי"ג הוא זמן שרוב הציבור מתאס לבית הכנסת כדי לשמוע מגילה.

שעת הנתינה

נוהגים לתת מחצית השקל לפני תפילת מנחה בתענית ,310 והטעם : כדי שתהיה צדקה ע תענית לכפרה .311 ויש שנהגו לתת אחר מנחה .312

וגם בכרכי המוקפים נותנים בין"ג 313 וא כשחל פורים במוצ"ש, כדי שתהיה צדקה ע תענית לכפרה .314

ויש שנהגו לתת בליל פורים , זמן הנתינה יש שכתבו לתת קודם קריאת המגילה .315 והטעם : כדי להסמיך לפורים כמה שאפשר .316

הגרשז"א נהג לתת את זכר למחצית השקל בליל ט"ו לפני תפילת מעריב 317, וכן נהג הגריש"א .318

מקורות

שו"ע תרצד א. ירושלמי שקלים פרק ב הלכה ג. משנ"ב תרצד ס"ק ד, לוח א"י. כה"ח תרצד כה. סידור יעב"ץ דיני קריאת המגילה ז ד, לוח א"י, וכן מנהג החת"ס. לוח א"י. כה"ח שם. קיצור שולחן ערוך קמא ה. שו"ת דבר יציב ח"ב רצג. שלמי מועד פרק נו, הליכות שלמה פורים יח ט. באשרי האיש פרק מב ב.

לא נתן מחצית השקל לפני פורים : משלי אפים' לשנה אחרת כדתנן תקלי חדתי ועתיקי .319 ויש אומרים שישליך אחר פורים .320

אמירת "זכר למחצית השקל"

יזהר שלא לומר שהכסף שנות יהיה עבור מחצית השקל אלא "זכר למחצית השקל", והטעם : כיון שאסור להקדיש לבית המקדש בזמן שאינו קיים והמקדיש הקדשו קודש ואסור בהנאה א לצורך צדקה .321

ויש אומרים : שאפשר לומר ואין חשש, והטעם : דכיון שדבר ידוע שאין זה לשם כופר אלא לשם צדקה .322

שיעור הנתינה

מטבע של ח צישקל, ונותנים שלושה חצאי שלמטבע שכלאחתמה מכונה בשם חצי ,323 והטעם : לפי שנאמר בפרשה של שקלים 324 שלוש פעמים "תרומה" ולומדים מזה חיוב לשלוש מטבעות .325

יש אומרים : דא"צ ג' מטבעות וסגי במטבע אחד שנקרא מחצית .326 יש אומרים : שאם"צ כלל למטבע וסגי כל שיתן איזה סכום לצדקה ואפילו בשטר או בשיק דחוי זכר למחצית השקל .327

במנהג ליקח ג' חצאי דולרים

יש מקומות בא"י שלקחו ג' חצאי דולר, והטעם : לפי שבזמן מסוים לפני שני לא היה לה מטבע שהיה רשו עליו ער נקוב חצי, ועוד דבחצי דולר מעורבב בו כסף ממש [ובשני אחרונות אינו כ ולכן יש לקחת מטבעות ישנות] ובימינו שיש חצי שקל אין עני לקחת חצי דולר .328

ויש מקומות שבה הגבאי מכין חצאי דולר שיש בה צירוף השיעור ומקנה אות עבור ג' חצאי שקלים .329

בני ספרד: נוהגים לתת כפי ער מחצית השקל של אז דהיינו שהמטבע של זמנם שווה היה כשוי כסף ממש ותורמי את שוים של הכסף של היו כפי המשקל של אז.

מקורות

הגאונים סימן מ, על פי מסכת סופרים פרק כא הלכה ד. שו "ת זכר שמחה סימן עו . רמ"א תרצד א. כי תישא ל יג יד טו. רמ"א תרצד א, חיים אדם כלל קנה ד. מעשה רב אות רלג. מנחת אליעזר ח"א סימן ל, בית יהודה למהר"י עייאש ז"ל. עיין הליכות שלמה פורים יח דבר הלכה ט . לוח א"י.

לתת מכסף מעשר

אין לתת מחצית השקל מכסף מעשר ,330 והטעם :לפי שכל דבר שהוא חובה אינו בא אלא מ החולי כדברי חז"ל 331 בענין עולת ראיה וחגיגה שאינה באה מ המעשר ולכן אין לתת מחצית השקל מכסף מעשר ולהוסיף שרי .332

נשים וקטנים

יש אומרים : שנשים וקטנים יכולים לתת מכסף מעשר, והטעם : לפי שהם אינם בכלל החיוב ונותנים רק משום חומרא ולכן יש להקל .333

מאיזה גיל החיוב לתת

יש אומרים : מכן' שנה ,334 ויש אומרים : מגיל י"ג שני וכן כתבו הפוסקים 335, [ויסוד מחלוקת באיזה גיל היו נותנים בזמן המקדש[ וא"ר כתב דהוי רק לדינא .336 בניו הקטנים : המנהג שהורי נותנים עבור ילדיה הקטנים ,337 והטעם : לפי שנאמר 338 "לכפר על נפשותיכם " ולכן נותנים א עבור הילדים כדי לכפר על הנפש ,339 טעם אחר: משום חינוך ויש לעיין .340

עובר : המנהג לתת א על עובר במעי אמו 341. וסימנך 342 "זה יתנו כל העובר על הפקודים " עובר אותיות עובר .343

הפסקת הנתינה: קטן שאביו התחיל לתת בעדו שוב אינו פוסק 344. ובמקור חיים 345כתב ואין מועיל בזה התרה.

נשים ובנות במחצית השקל

יש שכתבו שיש ליתן א בעד הנשים והבנות, ,346 והטעם : לפי שנאמר 347 "לכפר על נפשותיכם " וא הנשים והבנות צריכות כפרה 348, ויתנו על ידי בעליה .

מקורות

של"ה מגילה ד"ה כל דבר, הובא בבאר היטב ב. חגיגה ז,ב. קיצור השל"ה מסכת מגילה. נטעי גבריאל פורים כו ח הערה טו. שו"ע תרצד ג, וכן דעת הרע"ב שקלים פרק א משנה ג. מג"א תרצד ס"ק ג, וכן דעת התוי"ט שקלים שם, עיין משנ"ב תרצד ס"ק ה. משנ"ב שם. משנ"ב תרצד ס"ק ה. שמות ל טו. כה"ח תרצד כז. נטעי גבריאל פורים תש"ס פרק כז הערה ה, עיין רוקח הלכות פורים אות רלז. לקט יושר הלכות פורים כא, משנ"ב תרצד ס"ק ה. שמות ל יג. סדר מנהגים לר"א טירנא בהגהות ומנהגים, כה"ח תרצד כז. שקלים פרק א משנה ג רמב"ם שקלים פרק א הלכה ז, משנ"ב תרצד ס"ק ה. כאן . הגרשז"א הליכות שלמה

תרצד כז.

טעם אחר: כיון שהקדים שקליה לשקלי המן ועי"ז היה הנס, והרי א הנשים והילדות היו באותו נס לכן ג ה חייבות .349

טעם אחר: דר חומרא לפי שחוששים לשיטת הדעת תורה שנשים חייבות במחצית השקל בזמן המקדש .350

ויש אומרים : שנשים פטורות ממחצית השקל ,351 הטעם : דא בזמן המקדש פטורות מלתת מחצית השקל .352 טעם אחר: לפי שמחצית השקל בא לכפר על חטא העגל ונשים לא חטאו בחטא העגל .353

יעוד מעות מחצית השקל

יש אומרים : שאת המעות שנאספו ממחצית השקל יחלקו לעני 354 בכה"ח כתב שיתן אותו לידי גבאי של ת"ח או של עניים או ית בידו לת "ח עני בצינעא או לעני ב טובים ירא שמי .355 והטעם : כשם שבבית המקדש היו קונים מהמעות קרבנות הציבור להקריב כל השנה כ יש לתת מחצית השקל לעני לפי שצדקה מכפרת כקרבן .356 ויש אומרים : שאפשר להשתמש א לצורך בית הכנסת ותשלו עבור הש" והגבאי .357 וכן כתב הגריש"אאפשר לתת לבדק הבית של בית הכנסת וכן לתומכי תורה ולהפצתש היהדות וחינו וכד' ,358 והטעם :כמו שבמדבר בנו את המשכן וכן בזמן שבית המקדש היה קיים השתמשו במותר המעות שנשארו לצרכי בית המקדש ה"ה בימינו .359

הטעם שלא היו מברכים על מצות שקלים בזמן המקדש

לפי שאין הממון שלו אלא ממון גבוה [ומאותו טעם לא היו מברכים על נתינת מתנות כהונה כשישראל נותן חלקו לכה [ בשונה מפדיון הב או במעשר שמברכים מפני שאין הברכה על הנתינה אלא על ההפרשה ועל הפיקדו שחלים בזה .360 טעם אחר: כיון שהנתינה אינה אלא הכשר מצוה והכנה למצוות ששוקלי שקליה כדי לקנות בה קרבנות ציבור, ואין מברכים על הכשר מצוה .361

מקורות

תורה תמימה פרשת כי תשא. שו"ת שבט הלוי ח"ז ס' קפג. משנה שקלים ט, ג רמב"ם שקלים פרק א הלכה ז. עיין רמב"ם שקלים פרק א הלכה יז. אלשיך פרשת כי תשא. לבוש תרצד ב, קיצור שולחן ערוך קמא, לוח א"י. תרצד א. עיין מסכת סופרים כא ב, שערי ימי הפורים שער ב פרק י ז. ערהו"ש תרצד ח. אשרי האיש פרק מב ד. כה"ח תרצד כב בסופו, שערי ימי הפורים שם. רשב"א בתשובותיו סימן יח. שו"ת שב משמעין חלק יור"ד סימן כה.