תענית אסתר

נהגו כל ישראל בזמנים אלו להתענות בין"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 249 "דברי הצומות וזעקתם " .250

טעם התענית

לפי שבימי מרדכי נקהלו היהודי להלחם על נפש ביום י"ג אדר והיו צריכים לבקש רחמים לנצח במלחמה וכשהיו יוצאים למלחמה היו מתענים כמו שמצאנו כשמשה רבינו נלחם בעמלק היה מתענה, וא"כ בודאי ג בזמן מרדכי היו מתענים באותו היו ולכן נהגו כל ישראל להתענות בין"ג אדר ונקרא תענית אסתר כדי שנזכור שהקב"ה רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה' בלב של .251 טעם אחר: זכר לתענית שגזרה אסתר כמבואר במגילת אסתר 252 "ל כנוס את כל היהודי הנמצאים בשושן הבירה וצומו עלי".

טעם אחר: מובא שהמגיד 253 גילה לבית יוסף שהקב"ה רצה להקדים התענית לפני פורים מאחר והתענית היא סגולה להינצל על ידה מ החטא ולא יהיה כח לשטן לקטרג ולהביא לידי חטא בפורים מחמת ריבוי האכילה והשתיה 254 וכעין זה כתוב בכה"ח שהתענית היא בכדי להכניע כח השטן מלקטרג על כ שאנו אוכלים ושמחים בפורים .255 טעם אחר: לפי שעיקר מצוות פורים היא לבסומי עד דלא ידע ודבר זה מסוכן ואתי לאמשוכי בתרי להקדים השיכרות קודם הפורים ואחרי הפורים ולכן לאחר הפורים כתיב 256 "ולא יעבור" ומיהו חששו שיקדימו לפני פורים לכן תקנו תענית שלא יקדימו השכירות ויבאו לידי תקלה .257

טעם אחר: מובא בספרי המקובלים הקדמונים שגזרת המן לא נדחתה אלא שנתקיימה בפורעניות שבאו אח"כ במשך השני ולכן קבעו להתענות בכל שנה בכדי לבטל את גזרת המן [וע"ש שגזרות שהיו בשנת ת "ח ות"ט היו גזרות שנדחו לשנה הזו רמז לדבר ששתי אותיות נכתבו גדולות ח' ב"חור" 258 ות' ב"ותכתב אסתר המלכה" 259 לרמז על שנת תח [ 260.[

תענית אסתר: אסתר צמה שלושה ימי היא וכל ישראל.

מקורות

אסתר ט לא. רמב"ם הלכותתענית פרק ה הלכה ה. טור לבוש תרפו א, משנ"ב שם ס"ק ב. ד טז . מגיד מישרים פרשת ויקהל. קב הישר פרק צז. תרפו ס"ק ח. אסתר ט כז . משנת הלכה ח"ח רלג. אסתר א ו . אסתר ט כט . שארית ישראל הנקרא חלק שני מספר יוספון, שו"ת שבט הקהתי ח"א פורים סימן כג א.

הטעם שצמה דווקא שלושה ימי

לפי שאין הקב"ה משאיר את הצדיק בצרה יותר מג' ימי , כמו שמצאנו במרגלי ששלח יהושע לרגל באר ישראל דכתיב 261 "ונחבאת שמה שלושת ימי ", וכן יונה במעי הדגה היה שלושה ימי 262וכן בגאולה העתידה כתיב 263 "יחיינו מיומי " וכו' .264

הטעם שלא גזרו צו שלושה ימי כצו אסתר

לפי שאין הציבור יכול לעמוד בצום ג' ימי .265

הטעם שאין מתענים בניסן

אע"פ שתענית אסתר היתה בניסן לא תיקנו התענית בימי ניסן לפי שבו נגאלו ישראל ממצרים ובחודש זה הוקם המשכן .266

הטעם שתענית אסתר נקבעה לדורות

לפי שבו נקהלו לעמוד על נפש , והיו צריכים רחמים , ואנו עושים כמו שהם היו עושים בימי מרדכי ואסתר .267

טעם אחר: לפי שזכו ישראל שנתקבל אותו תענית בין"ג בימי מרדכי ונצחו האויבים , א"כ הוא יו רצו לכן אנו מתפללים ביום זה על הגלות כיון שהוא יו שנעשה בו נס, ומתפללים שיעשה לנו ג"כ נס ויתקבלו תפילותינו להינצל מהגלות לפי שמגלגלי זכות ליו זכאי .268

בסגולת היו הזה – אמירת מזמור "למנצח על איילת השחר" 269

בספר קב הישר 270 מובא שכל מי שצריך רחמים על איזה דבר יאמר פרק כב שבתהילים למנצח על אילת השחר שדרשו חז"ל דאסתר נקראת אילת השחר ואח"כ ישפוך ש שיחו לפני ה ' ולבקש בקשתו ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכות יעתר לו הקב"ה ויפתח לו שערי רחמים ויקבל תפילותיו ברצון .

מקורות

יהושע ב טז. יונה ב א. הושע ו ב. טעמי המנהגים עניני מגילה תתסח בשם כד קמח. ערה"ש תרפו ג. טור תרפו בסופו. טור תרפו א. בית דוד להגאון ר' יוסף דוד מסלוניקי תעה. כב שבתהילים. פרק צז.

צו נדחה

חל פורים ביום שישי או ראשון מקדימים הצום ליו חמישי

הטעם שמקדימים התענית בשונה מכל התעניות שמאחרים ודוחים ליו א', לפי שאם"א לדחות את ימי הפורים כדכתיב 271 "והימים .. לא יעבור" .272

טעם אחר: לפי שתענית אסתר אינה זכר לפורענות אלא זכר לנס וזכר לנס מקדימים ולא מאחרים בשונה מכל הצמות שהם מפני הצרות שאירעו לאבותינו .273

[והטעם שאין מקדימים שאר תעניות: משום דאקדומי פורענותא לא מקדימינן 274.]

חל פורים ביום ראשון

כשחל פורים ביום ראשון , מקדימים התענית ליו חמישי ואין צמים ביום שישי .275 הטעם : מפני כבוד השבת שאם יצומו לא יוכלו להכין את תבשילין השבת כדי הצורך לפי שלא יכולו לטעום ולבדוק את האכול .276

טעם אחר: לפי שמרבים בתפילה ובתחנונים ביום הצום ולא יספיקו להכין את צרכי השבת .277

טעם אחר:כדי של יכנס לשבת כשהוא מעונה .278

טעם אחר: כיון שתענית זו נדחתה מזמנה אין קובעים בערב שבת .279

חובת הצום

תענית אסתר אינה חובה ,280 הטעם : לפי שתענית זו אינה מד' צומות שהוזכרו בידי הנביא זכריה 281 ואינו מוזכר בגמרא ומצאו סימנים לצום זה ממגילת אסתר .282

מקורות

אסתר ט כז . לבוש תרפו ב. שאילתות ויקהלסז . מגילה ה, א. שו"ע תרפו ב. טז תרפו ג, לבוש שם ב. טור תרפו ב, משנ"ב שם ס"ק ג, תשובות הגאונים שאילתות ויקהל שאילתה סז. שו"ע רמט יח, ערוה"ש תרפו ג. הרב המגיד תענית פרק ב הלכה ה, ערוה"ש תרפו ג, משנ"ב רמט ס"ק יח. שו"ע תרפו ב. בפרק ח יט . לבוש תרפו ב.

בדיני הצום

כל אדם בריא בין איש מגיל י"ג שני בין אשה מגיל י"ב שני חייבים לצום ואין לפרו גדר .283

מצטערים הרבה לא יתענו 284 מהו מצטערים הרבה כאבי עיניים והחש בראשו .285 עוברות ומניקות: עוברות ומניקות אינם צריכות לצום 286 ובמשנ"ב 287 כתב א שאינה מצטערת, והטעם : לפי שצו זה נקבע זכר לתענית שהיה בימי מרדכי ולא כשאר הצומות שנקבעו מפני הצרות שאירעו בה . ובשם הא"ר כתב שמחמיר בתוך ז' וביולדת תוך ל' מיקל.

וגם מי שאינו צ מ"מ לא יענג עצמו במאכלי אלא רק יאכל כפי מה שצריך .288

נישואין

יש אומרים :שמותר לינשא בליל התענית , והטעם : דתענית אסתראינה מדברי סופרים שאינה מד' צומות .289

רחיצה בצום

יש אומרים : דשרי ,290 והטעם : דכיון דתענית אסתר אינה משום אבילות ומותר א בחמין ובפרט ע כוונתו לכבוד הפורים .291

כלי נגינה ושירי

יש אומרים : דאין ראוי לשמוע כלי נגינה ושירי בתענית דא שאין התענית על צרות מ"מ יו תענית הוא .292 ויש אומרים : שמותר לשמוע כלי זמר בתענית אסתר .293 בליל התענית יש להקל בריקודי ומחולות בשונה משאר צומות .294

טיפולי שיניים

מותר ללכת לטיפול שיני בתענית אסתר אע"פ שמחמת הטיפול יכול ליכנס מי לפיו, והטעם : דס"ס צריך את הטיפול הזה לרפואתו .295

מקורות

שו"ע תקנ א, משנ"ב שם. שו"ע תרפו ב. משנ"ב שם ס"ק ד. שו"ע שם. שם ס"ק ד בשם ישועות יעקב. עיין במשנ"ב תקנ ס"ק ה. הגרשז"א בהליכות שלמה פורים פרק יח סה. הגריש"א בהליכות שלמה פרק יח סו, הגרנ"ק ישמח ישראל פרק ד. הגרשז"א בשלמי תודה עמוד שדמ. הגריש"א בפסקי שמועות עמוד מה. הגרח"ק ישמח ישראל פרק ד ס כא. הגריש"א בתל תלפיות קובץ סג. הגרשז"א בשלמי מועד פרק נח.

סדר התפילות 296

שחרית

מתפללים שחרית כחול, הש" מוסיף בחזרת הש" בסיום "ראה בעניינו" תפילת "עננו" 297, ובמנחה הציבור אומר בתפילת "שמע קולנו" "עננו".

עננו

יחיד המתענה בין תענית ציבור בין תענית יחיד אומר "עננו " בברכת עבודה וחותם "עונה בעת צרה".

סליחות

בתענית אסתר מרבים באמירת סליחות אחר שמו"ע ,298 סדר הסליחות: מתחיל ב"אל ארץ אפים " י"ג מידות ואומרים סליחות ופזמו פסוק פסוק החזן והציבור, בין פזמון לפזמון אומרים י"ג מידות, וממשיכים "זכור רחמן ", ותפילה על תחלואי ילדים , "שמע קולנו " [פותחים את ארון הקודש ואומרים הציבור והחזן פסוק פסוק חצי פזמון ], וידוי "אשמנו בגדנו" פעם אחת, "אל רחום ", "עננו", "מי שענה", "אבינו מלכינו". פזמונים א . "אדם בקו עלינו", ב ."אתה האל " פזמון "במתי מספר " .299

קריאת התורה והפטרה

קוראים פרשת "ויחל" בשחרית כשאר תעניות ואין מפטירים .300 הטעם שאין מפטירים : מפני ביטול מלאכה .301

תפילת מנחה

מתפללים מנחה ככל צו קריאת התורה, ומפטירים 302"דרשו ה '" ומברך ברכות הפטרה עד מג דוד, ומזכיר עננו בשמו"ע, ואין נופלים על פניהם 303

אבינו מלכינו

אין אומרים אבינו מלכינו, והטעם : כיון שהוא ערב פורים וכמו שאין אומרים תחנון בערב ר "ח ובשאר ימי טובים ג למקומות שמוקפי חומה שפורים אצל בט"ו .304

מקורות

עוד בענין התפילות בצום עיין בסדר תעניות. שו "ע תקפו א. לבוש תרפו ב. לבוש תרפו ב. שו"ע תרפו ב. לבוש תקסו ב. ישעיהו נח ו. משנ"ב תקסו ס"ק ג. לבוש תרפו ב.

תחנון

אין אומרים בו תחנון , והטעם : כיון שהוא ערב פורים וכמו שאין אומרים תחנון בערב ר"ח ובשאר ימי טובים .305

בתענית אסתר מוקדמת [יו חמישי], אומרים תחנון ואבינו מלכנו. והטעם : משום דאינו ערב יו "ט.

צדקתך

חל פורים ביום ראשון אין אומרים "צדקתך " במנחה בשבת .306 והטעם :לפי שבכל יו שאם היה חול לא היו אומרים בו תחנון אין אומרים בו "צדקתך " .307

מקורות

לבוש תרפו ב. משנ"ב תרפו ס"ק ג. לבוש תרפד ב.