ד' פרשיות

ד' פרשיות 80

משה רבינו תיקן שיקראו בתורה בשבתות ובשני וחמישי ובמועדי ישראל. 81 מלבד זאת, ישנם עוד ארבעה שבתות בה נוהגים לקרוא פרשה נוספת, ואלו ה : פרשת שקלים , פרשת זכור, פרשת פרה פרשת החודש .82

פרשת שקלים 83

פרשת שקלים , היא הפרשה הראשונה מד' פרשיות ונאמר בה תרומת השקלים שנתנו בני ישראל למשכן , וחיוב מחצית השקל לדורותאמר קרא 84 "זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה", ו"חודשי השנה" מיותר, למדו מכן חכמים שיש חודש בשנה שצריך לחדש ולהביא בו את הקרבנות מתרומה חדשה, ומנין שחודש זה הוא חודש ניסן , גמרינן 85בגזרה שווה "חודש" 86 "החודש הזה לכן " 87 שהוא חודש ניסן , ומכיוון שכך , היו אוספים לצורך כ מחצית השקל מכל אחד מישראל, ובכדי שיספיקו להביא עד ר"ח ניסן , היו מכריזים על כ כבר בר"ח אדר וכדאיתא במשנה בשקלים 88 "באחד באדר משמיעים על השקלים " .89

והטעם בא' באדר, אמר הקב"ה, גלוי וידוע לפני שעתיד המן הרשע לשקול שקלים לאחשורוש כנגד ישראל, לכן אמר למשה שיקדימו שקלים ישראל לשקלי המן .90

טעם קריאתה

משום ונשלמה פרי שפתינו דבפרשת כי תישא כתיב בה עני השקלים ותחשב הקריאה כאילו קיימנוה בפועל ממש .91

טעם אחר: לזכרון מצוות מחצית השקל .92 טעם אחר: זכר לקריאת פרשה זו בבית המקדש .93

חיובה

פרשת שקלים [ופרשת החודש] הוי מדרבנן .94

ויש שכתבו שאם שקריאת פרשיות אלו הוא מדרבנן בכל זאת יש להיזהר בה יותר מקריאת הפרשיות של כל השנה .95

מקורות

שו"ע תרפה. רמב"ם הלכות תפילה פרק יב. הלכה א מגילה כט, א. שו"ע תרפה א. במדבר כח, יד. מגילה כט, ב, ר"ה ז, א. דברים טז א. שמות יב ב. פרק א משנה א. ט"ז תרפה א. מסכת סופרים פרק כא ד. משנ"ב תרפה ס"ק א. לבוש תרפה א, משנ"ב תרפה ס"ק א. מקראי קודש סימן א. עיין שו "ע תרפה ז . א"ר תרפה כא בשם השל"ה ריש מסכת מגילה.

זמן הקריאה

בשבת שלפני ר "ח אדר , או בשבת שחל בו ר "ח אדר .96

הטעם שנקראת בשבת הסמוכה לאדר ולא בר"ח עצמו שבו משמיעים על השקלים כמבואר במשנה בשקלים .97

לפי שבשבת כל העם בטלים ממלאכת ונאספי לבית המדרש ושומעי חיוב שקלים ואילו בחול לא שכיח רבי בבית הכנסת, ועוד חששו בחול מפני ביטול מלאכה .98

הפרשה הנקראת

קוראים בפרשת כי תשא 99 שהיא מענין השקלים , וקוראים מתחילת הפרשה עד 100 "לכפר על נפשותיכם " .101

סדר הקריאה

חל ראש חודש אדר באחת מימות השבוע : מוציאים ב' ספרי , בראשו קוראים שבעה קרואים בפרשת השבוע, ובשני פרשת שקלים , ומפטירים בשקלים . ראש חודש שחל בשבת מוציאים ג' ספרי באחד קוראים ששה קרואים בפרשת שבוע דהוי תדיר, ותדיר [פרשת שבוע] ושאינו תדיר [פרשת שקלים ] תדיר קודם , בשני קוראים לשביעי בקריאת ראש חודש שהוא יותר תדיר מפרשת שקלים , ובשלישי מפטיר בפרשת שקלים .102

הפטרה

מפטירים במלכים 103, "ב שבע שני – לכהנים יהיו " ,104 והטעם :לפי שמוזכר בה עניים תרומת בני ישראל לבדק הבית .105

הספרדים מתחילים מתחילת "ויכרות יהוידע" 106, והטעם שמתחילים ש א שש לא מוזכר מנדבות בדק הבית כדי להשלים כ"א פסוקי 107. שהוא מספר הפסוקים שצריך לקרוא לכתחילה בהפטרה .108

וכשחל ראש חודש בשבת אין מפטירים בשל ראש חודש א שהיא תדירה, והטעם :לפי שהפטרה של שקלים מדברת ג בענין ראש חודש .109 טעם אחר: משום שקראו באחרונה בשקלים מפטירים מענין השקלים .110

מקורות

מגילה כט, א, שו"ע תרפה א. פרק א משנה א. מועדים לשמחה פרשת שקלים סימן ה. שמות ל, יא. פסוק טז. שו"ע תרפה א. שו"ע תרפה א. מלכים ב פרק יב פסוק א. שם יב יז. משנ"ב תרפה ס"ק ה. שו"ע תרפה א. עורה"ש תרפה ג. כמבואר טושו"ע רפד א. אליה רבא תרפה יז בשם תשובות רמ"א לח ב. משנ"ב תרפה ס"ק ג.

טעם אחר: שמה שאומרים להקדים התדיר הוא רק בקריאת התורה ולא בהפטרה לפי שד' פרשיות אלו קבועות מפי רבותינו כהפטרת ראש חודש .111

הוצאת ב' או ג' ספרי

בשו"ע 112 מבואר שמוציאים ב' ספרי , והטעם שמוציאים ב' ספרי : משום טירחא דציבורא שלא יצטרכו להמתין בשעת גלילת הספר 113, ואע"פ שפרשת השבוע ופרשת שקלים כי תשא סמוכות ה ולא שייך טירחא דציבורא, אעפ"כ מוציאים ב' ספרי , הטעם : כדי להחשיב את הקריאה ולפרסם הדבר, ומתוך כ ישימו לב שיש כא קריאה מיוחדת .114

ויש שנהגו להוציא [בשבת שקלים ] רק ס"ת אחד, והטעם : לפי שסמוכות ה ואין צריך לגלול הרבה ואין בכ משום טירחא דציבורא. .115

פרשת זכור 116

פרשת זכור היא הפרשה השנייה מד' פרשיות שבה נאמר מעשה עמלק, והטעם : כדי לקיים מצות זכירת מעשה עמלק, ולעולם היא שבת לפני פורים , והטעם : בכדי להקדים זכירה לעשיה וכדכתיב 117 "והימים האלה נזכרים ונעשים " .118

ביאור פרשת זכור

פרשת זכור 119 מסופר על מלחמת עמלק בישראל. כשע ישראל יצאו ממצרים , הכל היו יראי מע ישראל בשמע את הניסים שנעשו לישראל עד שהגיע עמלק, ונלח בה . ועל ידי כ העביר את יראת כל האומות , משה אמר ליהושע , בחר לנו אנשי וצא הלחם בעמלק. משה אהרן וחור [בנו של מרי ] עלון לראש הגבעה, והיה כאשר ירי משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק, וידי משה כבדים ויקחו אב וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב צווה הקב"ה את משה כתוב זיכרון בספר 120 "כי מחה אמחה את זכר עמלק".

מקורות

שבלי לקט הקצר סימן כג. תרפה א, ב. שו"ע קמד ג. שערי ימי הפורים פרק א ו. הגר"נ אדלר רבו של החת"ס בספר נחל אשכול על האשכול ח"ב עמוד ו אות יא, וכן נהג הגר"ש סלנט

עיין לוח א"י פרשת משפטים. שו"ע תרפה ב. אסתר ט כח . מגילה ל , א, לבוש שם ב,

משנ"ב תרפה ס"ק א. שמות יז ח- טז. שם יז יד.

חיובה מדאורייתא

פרשת זכור חיובה מדאורייתא, דכתיב 121 "זכור את אשר עשה וכו'" וגמרינן בגמרא, דהאי זכירה הכוונה אמירה מתוך הספר דווקא ולא סגי במה שיקבע בליבו .122 וכיון שקריאה זו מדאורייתא לפיכך יש להקפיד לשמוע במנין של עשרה 123 וקריאה מספר תורה .124

קריאה באדר

הטעם שקבעו קריאת זכור באדר לכאורה היה צריך לקרוא בחודש אייר שבו היה המלחמה, ואפשר שבימי מרדכי ואסתר ובית דינו קבעוה לסמכה בכל שנה למעשה המן שהיה מזרעו של עמלק ומהתורה היה סגי באחת מימות השנה .125

קריאה בשבת לפני פורים

הוא שהיה צריך לקרוא זכור בפורים עצמו שהוא מענינו של יבדי ו שהמן הוא מזרע עמלק , אלא להודיע שקודם נס הפורים נצטונו בזכירת מחית עמלק, וקבעו קריאתה קודם לפורים וסמוך לו .126

שרשי המצוה

לתת אל לבנו שכל המיצר לישראל שנאוי לפני הש ב"ה, וכי לפי רעתו וגרמת רוב נזקו תהיה מפלתו ורעתו, כמו שאתה מוצא בעמלק כי מפני שעשה רעה גדולה לישראל שהתחיל הוא להזיק ציונו הקב"ה לאבד זכרון מנין ארץ ולשרש אחריו עד כלה .127

הטעם שתקנו לקרוא פרשת "זכור" יותר משאר שש זכירות

לפי שזכירת מת תורה יש את חג העצרת, וזכירת שבת יש שבת, ומעשה העגל, ומעשה דמרי , לא תיקנו מפני שהוא גנות לישראל .128

סדר הקריאה

מוציאים שני ספרי תורה. בראשו קוראים את פרשת השבוע, ובשני קוראים מפטיר זכור , 129 "זכור",, עד 130"לא תשכח " .131

מקורות

דברים כה יז. מגילה יח, א, שו"ע תרפה ז, משנ"ב שם ס"ק יד. משנ"ב תרפה ס"ק יב. מג"א רס"י תרפה, משנ"ב שם ס"ק ז. לבוש תרפה ב. חינוך מצווה תרג. חינוך מצווה תרג. מגן אברהם תרפח ט. דברים כה, יז. פסוק יט. שו"ע תרפה ב.

הפטרה

מפטיר 132 "ויאמר שמואל... פקדתי את אשר עשה ל עמלק" 133 והטעם : לפי שהוא מענין מחית עמלק 134. הספרדים מתחילים מפסוק א', ואשכנזי מפסוק ב' ושניה מסיימים 135 "עלה אל ביתו גבעת שאול".

קריאת העולה

המנהג הוא שהעולה קורא בלחש ע הבעל קורא, ואין חסרון של קורא יחידי, כיון שכולם שומעים הקריאה וגם הוא נכלל בכלל עשרה .136 ויש אומרים : שאין העולה צריך לקרוא "זכור" ע הבעל קורא .137

קריאה של הציבור ע הבעל קורא

יש שנהגו שרק הבעל קורא, קורא את הקריאה ואין קוראים עימו בלחש, והטעם : לפי שיש חשש שמא לא ישי לב לבעל קורא ויפסיד קריאה מתוך הספר תורה .138

ויש שנהגו לקרוא ע הבעל קורא,והטעם : לפי שחוששים לסוברים שאין שומע כעונה במחית עמלק .139

יש שנוהגים שהעולה למפטיר "זכור" הוא ג קורא את "זכור" .140 והטעם : לפי שנפסק שהעולה צריך לקרוא ע הבעל קורא,והטעם : כדי שלא יהיה ברכתו לבטלה והוא דעת תוספות הרא"ש, וקימ"ל דכל כי האי גוונא שקורא ע הבעל קורא אינו נותן דעתו לקריאה ע הציבור ונמצא חסר לו במנין עשרה דהוי כקורא יחיד ולכן העולה הוא ג הקורא .141

טעם אחר: לפי שחלוק פרשת זכור משאר קריאות דשאר קריאות חיוב הוא חובת שמיעה על הציבור וא"כ אין מעלה לקרות בעצמם ויוצאים בשמיעה, משא"כ פרשת זכור חיובו הוא חובת קריאה על כל יחיד ויחיד וכשהקורא קורא הציבור יוצא ידי חובה מדין שומע כעונה ולכן יש שקוראים ע הבעל קורא משום מצוה בו יותר מבשלוחו .142

מקורות

שמואל א פרק טו, א. שו"ע תרפה ב. לבוש תרפה ב. פסוק לד. הגר"מ פינשטין מועדי ישראל פרק 2 הערה 13 וכן נהג הגריש"א הובא בספר איש על העדה ובספר שבות יצחק. עיין תשובות והנהגות חלק א סימן שצט. הגר"ח קניבסקי פסקי שמועות תרפה עמוד לג בהערה. שו"ת מנחת אליעזר ח"ב א. מעשה רב אות קלג, וכן נהג הגריש"א מובא בספר איש על העדה זכור. ספר מאורות נתן ד' פרשיות סימן ה. שו"ת בנין שלמה סימן נד.

בדיוקי הקריאה

זכר [בצירי] או זכר [בסגול]: מכיוון שיש אומרים שצריך לקרוא "זכר עמלק" בצירי, ויש אומרים שצריך לקרוא "זכר עמלק" בסגול, מחמת ספק זה חוזרים על הפסוק האחרון פעמים בכדי לצאת ידי חובת שתי השיטות .143

צורת החזרה

יש שנהגו לחזור רק על המילים "תמחה את זכר עמלק" .144

והטעם שלא יגמור את הפסוק ויחזור עליו, משום שאם יגמור הפסוק מסתבר שיצא בדיעבד בקריאה ראשונה ולא שייך שוב לתקן .145

ויש שנהגו: לגמור את קריאת הפסוק ולחזור עליו,והטעם : לפי שאם חוזר המילים בלבד נראה כחוזר ומתקן טעות , והקריאה האחרונה היא עיקר, וא "כ אין יוצאים ידי חובה בקריאה הראשונה ואין יוצאים ידי הספק .146

בקדימת זכר בסגול או בצירי: יש שהקפידו לקרוא את זכר עמלק בצירי ואח"כ בסגול ,147 ויש שכתבו שאין נפק"מ ואפשר להקדים ולאחר כרצון הקורא .148

חיוב נשים בשמיעת זכור

יש אומרים : שנשים פטורות משמיעת זכור, והטעם : כדרבינו החינוך 149 שכתב וז"ל "ונוהגת מצוה זו רק בזכרים כי לה לעשות המלחמה ונקמת האויב ולא לנשים ", ומיהו הנוהוגת לשמוע ודאי שיש לה שכר.

טעם אחר: משום שהוי מצוות עשה שהזמן גרמא שהקריאה היא רק פעם אחת בשנה וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות [וכן מובא בספר טעמא דקרא לגרח"ק שכך דעת החזו"א, וכן מובא באורחות רבינו ח"ג עמוד לג וכן בקונטרס ימי הפורים להגר"י שכטר בשם הרבנית זק"ש בתוך של החפץ חיים [.

ויש אומרים : שאם נשים חייבות בשמיעת זכור, והטעם : כיון שנשים היו בכלל רצונו של עמלק בהשמדת ישראל וכיון שבמלחמת מצוה יוצאת א כלה מחופתה ה"ה בזכור, ועוד שאין הזכירה תלויה בכיבוש, ועודשיש כא ג לאו ש"לא תשכח " .150 טעם אחר: שאם ה היו באותו הנס .151

מקורות

משנ"ב תרפח ס"ק יח. קיצור שו"ע פד ס"ק כב, כן נהגו בבית מדרשו של הגריש"א ישמח ישראל עמוד י הערה 10, הגר"ח קניבסקי. בספר שלמי תודה סימן ד בשם הגראי"ל שטיינמן שליט"א. מועדים וזמנים ח"ב סימן קסז הערה א. תשובות והנהגות ח"ה ס' רכה אות ה. הגריש"א בהלכות והנהגות פורים עמוד ג. מצווה תרג. שו"ת תורת חסד לז. ספר פתח שערים מגילה ו, ב.

טעם אחר: דמצוות זכור נוהגת בכל מקום ובכל זמן , וכיון שאין זמן קבוע לזכירת מעשה עמלק רק שיהיה פעם בשנה, אינו נחשב כמצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות .152

טעם אחר: משום שזכירת עמלק הוא כמו מצות זכירת השבת דפשיטא שנשים איתניהו בזכירת שבת .153

ונהגו שגם הנשים שומעות את קריאת "זכור" 154. ויש מקומות שעושים קריאה מיוחדת בשביל הנשים , 155 וראוי שיהיו בקריאה זו עשרה אנשי , והטעם : משום שלדעת המחבר 156. קריאת זכור שחיובו מהתורה עיקרו בעשרה .157

הוצאת ספר תורה לקריאה לנשים

יש שכתבו שאין להוציא ספר תורה ולקרוא בו קריאה מיוחדת לנשים בפני עשרה, והטעם : לפי שיש לחוש למה שכתב בספר תורת רפאל להגאון ר' רפאל שפירא ז"ל 158 שיש חיוב ברכה מדאורייתא בכל עת שקוראים בתורה בציבור, וגם א קוראים בלי עשרה אנשי בתורה דאין בזה חיוב ברכה מדאורייתא אכתי יש בזה משום זלזול התורה .159

עצה לדבר שיהיו עשרה שישמעו זכור מאוחר יותר ויברכו על הקריאה והפטרה ויתפללו מוסף אח"כ כדי שלא לשנות את הסדר, וגם א נמצאים בבית הכנסת בזמן הקריאה יכולים לכו לא לצאת ידי חובה כדי שיוכלו להוציא אח"כ ידי חובה.

עוד עצה: שיקראו זכורבתחילת תפילת מנחה באופן שהעולה השלישי יכוון בברכה ג על קריאת זכור ואחר שיקראו בפרשת שבוע יגללו הספר ויקראו פרשת זכור ואח"כ יברך ברכה אחרונה .160

קטנים

קטנים חייבים מדין חינוך ככל המצוות שחייבים מדין חינוך , וזמנו : משיכול הקטן לזכור מעשה עמלק .161

מקורות

ספר המצות הקצר לחפץ חיים מצות עשה עו, שו"ת בני ציון החדשים ח. דרשות חת"ס ח"ג עמוד צב. הגריש"א כתב שבירושלים נהגו הנשים לשמוע זכור שבות יצחק פרק יא א ג. ומובא שהגה"ק מו"ה נתן אדלר הקפיד שאפילו המשרתת שלו תשמע קריאת זכור. כמבואר במג"א תרפה א. הגריש"א בקונטרס הלכות והנהגות. בסימן ב בשם הבאר שבע ומשכנות יעקב. שבות יצחק פרק יא א ג בשם הגריש"א הגר"מ פינשטיין מובא בספר מועדי ישורון. שבות יצחק פרק יא א ב בשם הגריש"א. ספר חינוך ישראל חלק א פרק ב סימן כב.

בדיני הקריאה

קריאה בעשרה

הטעם שצריך לקרוא בעשרה: לפי שעיקר המצוה בציבור כיון שהזכירה תכלית המחיה והמלחמה בעמלק , וכשם שמצוות המלחמה עיקרה על הציבור , כמו כ עיקר מצוות הזכירה בציבור .162

וכן כתב הקרן אורה 163 דכיון דכוונת הזכירה היא לנקום נקמת הש מאת החטאים האלה ודבר זה מוטל על הציבור [וצ"ב שהרי מצות מחית עמלק שייכת ג ביחיד]. טעם אחר: דכיון שהזכירה הוי מצוה מדאורייתא הוי דבר שבקדושה דבעי עשרה .164

כוונה בקריאה ובברכות

א. צריך הבעל קורא לכוון להוציא את השומעים ג בקריאה 165 וגם בברכות שלפניה ואחריה ,166 הטעם : דיש סוברים שהברכות על הקריאה ה ברכת המצוה של זכירת מעשה עמלק .167

ב. על הציבור להתכוון לצאת ידי חובה בברכות ובקריאה כדי כל מצוות הצריכות כוונה, שמדאורייתא ליתן מא דפליג בזה .168

ג. לקיים ולצאת ידי חובה שתי מצוות עשה של זכירת מעשה עמלק .169 . לכוון שזו תהיה כברכת המצוות על זכירת מחית עמלקד .170

במנהגי הקריאה

לקרוא בס"ת המהודר ביותר

יש שנהגו להוציא את הספר תורה המהודר ביותר בכשרותו שיש בבית הכנסת .171 והטעם : משום שיש סוברים שקריאה מתוך הס"ת היא מדאורייתא וא קרא על פה לא יצא ידי חובה.

מקורות

מהר"ם שיק או "ח סימן שלו . ברכות דף ג, א ד"ה ואודי. שו"ת תורת חסד לז ב. משנ"ב תרפה ס"ק יד. הג' חת"ס לשון"ע תרפה. הובא במנהגי החת"ס. שו"ע קמו, משנ"ב תרפה ס"ק נ. משנ"ב תרפה ס"ק טז, מנהגי חת"ס ט, ג, כה"ח תרפה ס"ק לג. הגריש"א בהלכות והנהגות פורים עמוד 2. לקט יושר הלכות פורים ב, שערי אפרים שער ח אות פה.

הכרזה קודם הקריאה

נהגו להכריז קודם הקריאה לפרשת זכור [ופרה] שיכוון כל אחד לצאת ידי חובה ג בברכות ובקריאה .172

להכות ברגליו אחר הקריאה

יש הנוהגים להכות ברגליהם אחר קריאת פרשת זכור, והטעם : כדי לקיים מחית עמלק, ומקור מנהג זה מובא ברמ"א 173 ומוסיף ואין לבטל שו מנהג או ללעוג עליו כי לא לחינם הוקבעו.

הא הטעמים מעכבים

יש אומרים : שניגון הטעמים מעכבים , והטעם : מכיון שהטעמים ה מהתורה, כדילפינן במסכת מגילה 174 מקרא ד"ויבינו במקרא" 175 זה פיסוק טעמי 176, וא"כ בפרשת זכור שחיובה מדאורייתא צריך לקרוא ע הטעמים , וא טעה צריך לחזור .177 ויש אומרים : שאע"פ שטעמים מדאורייתא אינם מעכבים כשם שאין צריך לקרוא ע תרגום אע"פ שהוא מהתורה כדילפינן במגילה 178, וא למ"ד שמחזירים בטעה בטעמי הוא רק לקיומי דין הטעמים אבל לא לומר דבלי זה לא יצא ידי חובה .179

הטעם שאין מברכים על מצות זכירת עמלק

כיון שאין הקב"ה שמח במפלת של רשעים .180

טעם אחר: לפי שאין מברכים על קללה .181

טעם אחר: לפי שעיקר מצוות זכירת מעשה עמלק היא מחית עמלק, נמצא שיסוד המצוה לקלקל ולהשחית, ועל השחתה אין מברכים ואפילו על השחתה של אומות העולם מדחזינן 182 דאמר הקב"ה [בקריאת י סו שהמצרים טבעו בין ] מעשה ידי טובעים בין ואת אומרים שירה .183

טעם אחר: לפי שכל מצוה שאין עשיתה גמר מצותה אין מברכים עליה, ומאחר ויסוד הזכירה היא כדי להלחם בעמלק ולמחותו, נמצא שמצות הזכירה אינה גמר מצוה ולכן אין מברכים .184

מקורות

הג' חתם סופר שבסוף השו"ע סימן תרפה שכך נהג החת"ס. תרצ סעיף יז. ג, א. נחמיה ח יח. וכן כתבחיי אדם כלל לא לא. מועדים וזמנים ח"ו סימן צח. ג,א. ימי הפורים. על פי הגמרא מגילה י, ב. המהר"ם שיק או"ח סימן שלו בשם רשב"א בתשובות סימן יח. מגילה י, ב. כה"ח תרפה ס"ק כט, בשם יפה לב אות ג. שבט יהודה ס' לב.

טעם אחר: אין מברכים על מצוה שמוטלת על הציבור 185 ומאחר שמצות זכירת מעשה עמלק אינה מוטלת על היחיד 186 אלא על הרבים אין מברכים .187 יש שכתבו: דבאמת מברכים , לפי שברכה על הקריאה היא ג ברכה על מצוות מחית עמלק, ולפיכך צריך ג העולה לכוון להוציא את השומעים בברכה .188

הטעם שזכירת מעשה עמלק דין בקריאה פעם אחת בשנה

לפי שצוותה התורה "לא תשכח", ומצאנו ששיעור שכחה הוא י"ב חודש, לגבי אבידה שמשתכח בין "ב חודש 189 וכן גזירה על המת שמשתכח אחר י"ב חודש 190, ולכן מהני פעם בשנה .191

"שמא יעבירנו"

הטעם שאין חוששים בפרשת זכור שמא יעבירנו ברה"ר ד' אמות כמו שחוששים לגבי שופר. לפי שחוששים רק במצוה שיחיד חייב בה, כגון תקיעת שופר, נטילת לולב, קריאת מגילה בזמנה, משא"כ בקריאת ס"ת שאם אין מנין עשרה אין חיוב על היחיד לקרוא ורק ברבי קוראים , וברבי אין חשש שמא יעביר ד' אמות וכדברי הגמ' בשבת 192 דרבי מדכרי הדדי [מזכירים אחד לשני] .193

טעם אחר: על פי דברי המג אברהם 194 דכתב "כששומע בפורים פרשת "ויבא עמלק" נמי זוכר מעשה עמלק ויוצא בה ידי חובה" וכיון שאפשר לצאת ידי חובה המצוה ביום אחר ולאו דווקא בשבת, וגם שאפשר לצאת ידי חובת בפרשת "כי תצא" לא חוששים לשמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר .195

פרשת פרה

פרשת פרה, היא הפרשה השלישית מד' פרשיות.

זמנה: לעולם נקראת בשבת לפני פרשת החודש, כסדר שהיה במדבר, שריפת הפרה שבאה לטהר את ישראל שנטמאו טמא מת בכדי שיכלו לטהר ולהקריב הפסח כשהם בטהרה, ורק אחרי שנטהרו, לימדו אות את הלכות פסח ובקריאה אנו מתפללים שיזה עלינו ה' במהרה את אפר הפרה ויטהר אותנו ויגאלנו .196

מקורות

תשובות הרשב"א ח"א סימן יח. כמבואר בט"ז תרפה ז. שבט יהודה שם. מקראי קודש להגרצ"פ פרנק, וכן"כ הגריש"א בהלכות והנהגות פורים עמוד 2. ב "מ כח , א. ברכות נח, ב. מהר"ם שיק על תרי"ג מצוות מצווה תרח. דף קמז, ב. הגהות פעולת שכיר על מעשה רב אות קעה. ריש סימן תרפה עין משנ"ב תרפה ס"ק טז. ספר מאורות נתן ד' פרשיות סימן ח. משנ"ב תרפה ס"ק א.

מקור לחיוב קריאה בזמן הזה

לפי שבפרשת פרה 197 כתיב פעמיים "לחוקת עולם " אחד בפסוק י"א ואחד בפסוק כ"א אחד ללמד שגם בזמן הזה אפשר לטהר באפר פרה ואחד כדי ללמד שגם בזמן הזה יש חיוב קריאה .198

טעם קריאתה: כדי להודיע לע שיטהרו באפר הפרה לפי שבר"ח ניסן מתחילים הרחוקים לעלות לירושלים ,ועוד שדורשים בהלכות הפסח קודם הפסח ל' יו לכן קוראים בפרשת פרה הלכות טהרה ודיני הזאה כדי שילמדו ישראל לטהר עצמם לפני פסח ויעשו פסח בטהרה .199

וא שבזמנינו אין לנו בית מקדש מ"מ לא בטלה תקנה זו זכר למקדש ועוד שקוראים פרשה זו להתפלל לפניו יתברך שגם עלינו יזרוק מי טהורים במהרה .200

חיובה מדרבנן או מדאורייתא

בחיוב פרשת פרה נחלקו הפוסקים הא קריאה זו חיובה מהתורה כפרשת זכור, או שחיוב זה מדרבנן , כמו שקלים והחודש, נפק"מ הא נשים חייבות לשמוע פרשה זו.

השו"ע 201 כתב בשם יש אומרים שחיובה מדאורייתא וכן הביא בתרומת הדשן 202בשם התוס' בר"ה 203, ומיהו המשנ"ב 204 כתב והרבה אחרונים כתבו שפרשה זו אינה מדאורייתא.

מתוס' שנ" 205 משמע דהוי מדרבנן שכתב "דאין שו קריאה מדאורייתא רק פרשת זכור", וכן משמע בתשובות מהרי"ל 206שלא הזכיר מדאורייתא אלא פרשת זכור , וכן כתב הרא" 207 שפרשת פרה מדרבנן לפי שאין טעם בקריאה מדאורייתא וגם מי יודע היכן רמיזה 208, [וכן הארי השל"ה 209 שפרשת פרה אינה מדאורייתא, וכן כתב הב"ח 210.[

למעשה: מכיון שיש שיטות שקריאתה מדאורייתא לכתחילה יש לשמוע ג פרשה זו ע כל הדקדוקים .211

מקורות

במדבר פרק יט. ערוה"ש תרפה ז. מטה משה. לבוש תרפה משנ"ב ס"ק א. קמו ב, תרפה ז. סימן קטן . יג, א. תרפה ס"ק טו. ברכות יג, א. סימן קפב. סימן ב. הובא במג"א תרפה א. ריש מגילה דף רסו. תרפח א. עיין מועדים וזמנים ח"ב סימן קסח.

נשים בשמיעת פרשת פרה

ג לסוברים שפרשת פרה היא מדאורייתא אין חיוב על הנשים לשמוע, לפי שמצוות טהרת פרה אדומה חלה על האנשים ולא על הנשים .212

טעם אחר: לפישהוי מצוות עשה שהזמן גרמא שזמנה דווקא לפני חג הפסח כדי שישראל יהיו טהורים לרגל ומצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות.

סדר הקריאה

מוציאים ב' ספרי תורה, באחד קוראים שבעה קרואים בפרשת השבוע, ובשני קוראים מפטיר פרשת פרה מתחילת פרשת חוקת 213 עד 214 "תטמאו עד הערב", והטעם : לפי שש נתבארו כל דיני פרה אדומה.

הפטרה

מפטירים ביחזקאל 215 "ויהי דבר ה' ב אדם " עד "אשר דיברתי ועשיתי". והטעם בהפטרה זו לפי שבנבואה זו נאמר 216 "וזרקתי עליכם מי טהורים " ובערוה"ש כתב לפי שהנביא הוכיח על טומאת לכן קבעוה לפרשת פרה שמטהרת את הטמאים .217 סיום ההפטרה:הספרדים מסיימים בפסוק ל"ו "אני ה' דברתי ועשיתי",והטעם : לפי שעד פסוק זה יש כ"א פסוקי שהוא מספר הפסוקים שצריך לקרוא לכתחילה בהפטרה .218 ובני אשכנז: ממשיכים עוד ב' פסוקי עד 219 "וידעו כי אני ה'", והטעם : לפי שהוא סו העני ש .220

פרשת החודש

מתקנת חכמים שבת הסמוכה לניסן או א חל ראש חודש ניסן בשבת קוראים פרשת החודש בספר שמות פרשת בא 221 "החודש הזה לכן ".

פרשת החודש, היא הפרשה הרביעית מד' פרשיות, חיוב קריאת פרשת החודש

מדרבנן .222

הטעם שנקראת סמוך לניסן : כדי לקדש את חודש ניסן כדכתיב 223 "החודש הזה

מקורות

מועדים וזמנים ח"ב סימן קסח. במדבר יט א. פסוק יז. פרק לו, טז – לו לח. פסוק כה. ערוה"ש תרפה ו. כמבואר טושו"ע רפד א. פסוק לח. ערוה"ש שם. יב א. משנ"ב תרפה ס"ק א. שמות יב א.

לכן ראש חודשי " .224

טעם התקנה

כדי לקדש ולהחשיב את החודש הזה מפני חשיבותו של חודש זה שכך כתבה התורה 225 "החוד ש הזה לכן ראש חודשי ראשון הואלכ לחודשי השנה" שהואראש השנה לרגלי .226

טעם אחר:להודיע לע שפסח קרבן ובא ושיכינו עצמם לעליה לרגל שחמורה עליה לרגל בחג הזה יותר משאר הרגלים לפי שיש בה קרבן פסח .227

קריאתה בשבת

הטעם שתקנו לקרוא בשבת לפי שבשבת כל העם בטלים ממלאכת ונאספי לבית המדרש ואילו בחול לא שכיח רבי בבית הכנסת, ועוד חששו בחול מפני ביטול מלאכה .228

סדר הקריאה

מוציאים שני ספרי תורה בראשו קוראים שבעה קרואים בפרשת שבוע ובמפטיר קוראים בפרשת החודש 229 מ"החודש הזה לכן " עד 230 "בכל מושבתיכ ".

ר"ח שחל בשבת

חל ראש חודש ניסן בשבת מוציאים שלושה ספרי , באחר קוראים ששה קרואים בפרשת השבוע, בס"ת השני עולה שביעי, וקוראים בה קריאה של ראש חודש 231מ"ביום השבת" עד "ונסכו", ובס"ת השלישי קוראים מפטיר פרשת החודש .232

הפטרה

בני אשכנז: מפטירים בנביא יחזקאל 233 "כל העם האר יהיו על התרומה" ומסיים בפרק מו בפסוק יח "ולא יקח" שש מבואר משפט הנשיא והעם ע קרבנותיה לעתיד לבוא. בני ספרד : מפטירים ביחזקאל 234 "כה אמר הש אלוהים" ומסיימים 235 "ועשו את הכבש".

מקורות

משנ"ב תרפה ס"ק א. שמותיב א. משנ"ב תרפה ס"ק א. אבודרהם סדר הפרשיות. עיין מועדים לשמחה פרשת שקלים סימן ה. שמות יב א. פסוק כ. במדבר כח ט,טו . משנ"ב תרפה ס"ק יג. פרק מה פסוק טז. פרק מה פסוק יח. פרק מו פסוק טו .

כשחל שבת החודש בראש חודש ניסן מפטירים בפרשת החודש, ולא בשל ראש חודש 236 "השמים כיסאי" .237

הטעם : כיון שסיימו הקריאה של פרשת החודש וצריך להפטיר במה שסיימו. טעם אחר: לפי שבהפטרה של פרשת החודש מוזכר בה ג עניים ראש חודש .238

בדיני קריאות ד' פרשיות

עמידה בשעת הקריאה

יש הנוהגים לעמוד בקריאת ד' פרשיות, והטעם : מפני התעוררות וחשיבות המצוה המתקיימת פעם בשנה והוא כעין מה שנהגו לעמוד בקריאת שירת הי , ובפרשת עשרת הדברות .239

הסתכלות מתוך החומש

בשעת הקריאה יביט בתוך החומש וישמע כל תיבה ותיבה מפי הקורא, והטעם : בכדי שלא יפנה מחשבתו לבטלה ח"ו .240

אמירת שני מקרא

יש שכתבו שאין צריך להשלימה לפי שהטעם שאומרים בכל שבוע שני מקרא, הוא בכדי שכל אחדמישראל יקרא לעצמו את כל התורה מתחילה ועד סופה במשך השנה כמו שעושים בציבור, וכיון שהטעם הוא משום השלמה נראה דלא הצריכו להשלים הפרשיות אלו כיון שמשלימים וקוראים על סדר פרשת השבוע .241 ויש שנהגו להשלים הפרשיות בשני מקרא, והטעם : משום שהחמירו על עצמם בד' פרשיות, כיון שיש שסוברים שזכור ופרה ה מדאורייתא ובכדי לצאת ידי חובת כל השיטות .242

לדינא: פסק השו"ע 243אין צריך לקרוא פרשת יו"ט ובמשנ "ב 244 ביאר דהרי קרא כבר את כל התורה מידי שבת בשבתות וה"ה ד' פרשיות .245

מקורות

ישעיהו סו א. משנ"ב תרפה ס"ק יג. מרדכי מגילה פרק בני העיר סימן תתלא. ספר עדות ביהוסף מנהגי שבתות ד' פרשיות סעיף ד. יסוד ושם ורש העבודה שער יב פרק שלישי. שו "ת תרומת הדשן סימן כג. טעמי המנהגים עניני שבת אות שמו בשם דברי חמודות. רפה ז . שם ס"ק יח . אגר"מ או"ח ח"ג מ.

בר מצוה

ג לנוהגים לעלות לתורה שבת לפני הבר מצוה , בשבת של ד ' פרשיות יאחר את הקריאה לשבת שאחרי הבר מצוה , הטעם : משום הכלל כל המחויב בדבר מוציא את חבריו ידי חובה, ומי שאינו מחויב אין מוציא ידי חובה את חבריו, ולפי דהוי דאורייתא אין הקטן מוציא ידי חובה .246

ואע"ג שלא כל ד' הפרשיות מדאורייתא לא פלוג רבנן , ואפי' א יקרא רק הברכות אין מעלים אותו לתורה .247

אב הרחמים : בכל שבתות השנה, לפני תפילת מוסף , מנהגינו לומר "אב הרחמים ",

בשבתות אלו אין אומרים "אב הרחמים " .248

מקורות

מגילה יג ב תוס' ד"ה שכל. משנ"ב ס"ק כג וביאור הלכה רפב. עין משנ"ב תרפה ס"ק יח .