זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
חודשי השנה
חודשי השנה ה לפי חודשי הלבנה שנאמר 12 "עולת חודש בחודשו" שניכר בו החידוש הלבנה שנראת כדבר מחודש, שבחצי הראשון הולכת וגודלת ובחצי השני הולכת ומתמעטת ואח"כ שוב מתחדשת משא"כ חודשי החמה לא ניכר בה שו התחדשות, והשני אנו מחשבים לפי שנות החמה שנאמר 13 "שמור את חודש האביב" תלה הכתוב בקי ולא יכוונו זמני השנה שבה הקיץ החור קור וחום אלא בחשבון השמש ולפי שיתרת ימות החמה על שנת הלבנה קרוב לי"א יו [שנות החמה שפ"ה ורביע יו , ושנות הלבנה שנ"ד יו ושמונה שעות ותרע"ו חלקי [ וכשמתקבץ מ החיסרון ל' יו פחות או יותר מוסיפים חודש אחד ועושים השנה מעוברת .14
הטעם שמעברים את השנה
תנו רבנן על שלושה דברי מעברים את השנה על האביב, על פירות האילן , ועל התקופה .15 על האביב: כתוב בפסוק 16 "שמור את חודש האביב" ודרשו חז"ל 17 שמור אביב של תקופה שיהא בחודש ניסן , והטעם : שאז מבשילה התבואה ויהא מוכן להביא קרבן העומר.
על פירות האילן : מכיון שבחג השבועות מביאים ביכורי לבית המקדש א מתאחרת הבשלת הפירות מזמן העצרת צריך לטרוח ולעלות לירושלים פעם אחרת לכן מעברים השנה כדי לדחות את חג השבועות בעוד חודש.
על התקופה: שחג הסוכות יחול בתקופת האסיף כדכתיב 18"חג הסוכות תעשה ל שבעת ימי באספך מגרנך ".
הטעם שמעברים חודש אדר ולא חודש אח ר
משום דכתיב באסתר 19 "חודש שני עשר הוא חודש אדר" וא מעברים אחד משאר החודשים לא יהיה אדר חודש שני עשר .20
מקורות
במדבר כח, יד. דברים טז א. אבודרהם, רמב"ם הלכות קידוש החודש א ב. סנהדרין יא, א. דברים טז א. ר"ה כא, א. דברים טז יג. ג ז . תוס' סנהדרין יב, א ד"ה אין.
כעין זה כתב הרבינו יונהלפי שאם "א לעבר חודש אחר, א נעבר אייר נמצא שבין 21 פסח לעצרת יהיה יותר מנ' יו , וא נעבר חודש מחודשי הקיץ נמצא שלא יהיה תשרי חודש השביעי, וא נעבר אחד מחודשי החור לא יהיה חודש אדר חודש י"ב. טעם אחר: לפי שלומדים עיבור השנה מעיבור החודש מה עיבור החודש אין תוספת עיבורו אלא בסוף החודש א שנה אין תוספת עיבורה אלא בסוף השנה .22 טעם אחר: דילפינן מדכתיב 23 "שמור את חודש האביב" חודש הסמוך לאביב אותו תעבר שתמיד יבוא אביב בזמנו .24
טעם אחר: לפי שאדר הוא סמוך לניסן ובו נדע א צריך לעבר את החודשים .25 טעם אחר: דבר ידוע שחודשי השנה ה כנגד י"ב שבטי ישראל 26, וחודש אדר מזלו דגים והוא כנגד יוסף שנמשל לדגים שאין העין שולט בו 27, ויוסף הוליד ב' שבטי מנשה ואפרים ולכן מעברים חודש אדר שהוא של יוסף כנגד ב' שבטי מנשה ואפרים בניו .28
הטעם שאין מוסיפים כל שנה כמה ימי
הטעם שלא תקנו לעבר כל שנה כמה ימי כדי להשוות שנת הלבנה ע שנת החמה: משום שמבואר בגמרא 29 אמר רבי אבא אמר שמואל מנין שאין מונים ימי לשני שנאמר 30 "לחדשי השנה" חודשי אתה מונה לשני ואין אתה מונה ימי לשני וע "כ תיקנו שיוסיפו חודשי שלמי כדי להשוות בין השני .
מרבים בשמחה 31 באדר א'
אדר א': ביעב" מובא שדי זה נאמר על אדר ב' ולא על אדר א' 32 ע"פ רש"י בתענית 33 דאיתא ש משנכנס אדר מרבים בשמחה וכתב ש רש"י 34 ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח, משמע שדווקא אדר ב' שבו חוגגים נס פורים וימי ניסן סמוכים לה משא"כ אדרא' אין בו פורים ואינו סמוך לפסח, וכן מובא בר' חיים פלאג'י 35. וכן כתב הגריש"א דהדעת נוטה דקאי אדר ב' 36, ובעל שבט הלוי כתב דפשיטא ליה דאדר ב' קאי .37
מקורות
עמ"ס סנהדרין יב, א. מכילתא שמות פרשת בא ב ט, אבודרהם תפלת פורים. דברים טז א. רש"י ראש השנה ז, א ד"ה ואעפ"כ. אבודרהם תפילת פורים. תנחומא ויחי טו, מהרש"א חידושי אגדות סנהדרין יב, א. רבי חיים ויטל בספר ליקוטי תורה סוף פרשת ויצא. ספר קדושת לוי סוף פרשת כי תשא. מגילה ה, א. שמות יב ב. תענית כט, א . שאילת יעב"ץ ח"ב סימן פח, וכן כתב בשו"ת תשובה מאהבה ח"ב ס' שאם. כט, א. ד"ה משנכנס אדר. בספרו מועד לכל חי סימן לא נב. חשוקי חמד מגילה עמ ' עז . ח"י ס' קח אות יג.
ויש אומרים : שדי זה נאמר ג על חודש אדר א', 38 החת"ס חת בתשובה 39 יו ג' א' דר"ח אדר ראשון שמרבים בו בשמחה 40 וכן במשנ"ב משמע דקאי ג אדר א' מדלא חילק 41. והביא בעל השבט הלוי 42 שיש מוסיפים שמחה מאדר א ' וטוב לב משתה תמיד.
ברכת החודש
בשבת שמברכים את החודש נהגו לומר באדר א' "ראש חודש אדר ראשון '", ובאדר ב' "ראש חודש אדר השני'" .43
דיני ומנהגים בשנה מעוברת
ארבע פרשיות
נוהגים לקרוא ארבע פרשיות באדר ב', והטעם : משום דקי"ל דאדר שני עיקר משום דעדין להסמיך אותו לחג כדי להסמיך גאולה לגאולה דהיינו גאולת מרדכי לגאולת משה ,44 וא טעו וקראו פרשיות ומגילה באדר ראשון , בב"י משמע שאם"צ לחזור, ובד"מ ובא"ר כתב שצריך לחזור ולקרוא .45
קריאת זכור בשנה מעוברת
יש אומרים שצריך לכוון לצאת ידי חובת זכירת עמלק בפרשת כי תצא: בשו"ת מהר" שיק מובא שהקשה לחתן"ס דהטעם שקוראים פרשת זכור פעם בשנה כדי שלא ישכח מהלב, ולכאורה בגמ' 46 משמע ששיעור שכחה הוא י"ב חודש [אין המת משתכח מהלב אלא לאחר י"ב חודש[, לפי זה בשנה מעוברת יכוון בקריאת זכור שקוראים בפרשת שבוע "כי תצא" שלפני פורים כדי לצאת ידי חובת "זכור", והשיב החת"ס שכך הוא נוהג .47 ולמעשה : כתב הגריש"א שאין להקפיד בזה ואין צריך כוונה מיוחדת בקריאת כי תצא .48
מקורות
תשובות חת"ס חו"מ סימן כ. שם. שפת אמת ליקוטים לר"ח וכן"כ בספר דרך שיחה בשם הגרח "ק. לוח הלכות ומנהגים. שם. ערוה"ש תיז ט, משנ"ב תכז ס"ק ג. מגילה ו, ב. משנ"ב תרפה ס"ק ב. ברכות נח, ב. שו"ת מהר"ם שיק על תרי"ג מצוות מצווה תרה. הליכות והנהגות פורים עמוד 3.
ולכפרת פשע
בשנת העיבור מוסיפים בתפילת מוסף בברכת "אלוהינו ואלהי אבותינו" "ולכפרת פשע" ,49 הטעם : משום שיש בברכה זו י"ב לשונות לטובה ולברכה וכו' כנגד י"ב החודשים וכנגד חודש העיבור אומרים ולכפרת פשע .50
טעם אחר: לפי שחוששים שמא העיבור שלנו הוא שלא כהוגן , וא"כ יוצא שאוכלים חמץ בפסח .51
עד מתי אומרים "ולכפרת פשע"
יש שנהגו לאומרו: כל השנה, והטעם : לפי שסוברים שטעם אמירתו כנגד חודש העיבור, וכמו שאומרים כל י"ב לשונות בכל החודשים כ יש לומר ג כפרת פשע .52
ויש שנהגו לאומרו: רק עד סו אדר ב' ,53 והטעם : לפי שאומרים אותו כל זמן שראוי לעבר את השנה דהיינו עד חודש אדר ולא מחודש ניסן והילך .54
בדיקת מזוזות
יש שנהגו לבדוק המזוזות בחודש אדר בשנה מעוברת,והטעם : כיון שמעיקר הדין צריך לבדוק פעמיים בז' שני כמבואר ביור"ד רצא א וכדי לזכור הלכה זו בדקו באדר בשנה מעוברת שזה יוצא בער פעמים בשבע שני .55
מקורות
משנ"ב תכג ס"ק ו. אליהו רבה תכג ס"ק ו, כה"ח תכג ס"ק יח. טעמי המנהגים עניני ר"ח בקונטרס אחרון על ס' תמח. כה "ח תכג ס"ק יח . משנ"ב תכה ס"ק ו. לקט הלכות חנוכה ופורים עמוד 64. קונטרס אגרת הזאת דביצלקי עמוד מב.