חייב איניש לבסומי

אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי איבסום ק רבה שחטיה לרבי זירא למחר בעי רחמים ואחייה לשנה אחרת אמר ליה וכו' .1085

חיוב לבסומי

חייב איניש לבסומי, וזמנו אינו רק בסעודת פורים אלא כל היו .1086 שיעור השיכרות: עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

מצוה או לעיכובא: אע"פ שאמרינן חייב איניש לבסומי אינו אלא למצוה בעלמא ואינו לעיכובא .1087

נשים בחיוב לבסומי

נשים אינם מצוות לשתות יין בפורים 1088 1089 וכתבו בדרך צחות דכתיב 1090 "ומאמר אסתר קיים דברי הפרי האלה" פרי כתיב חסר לפי שאסתר הודיעה לנשים חיוב פורים , אבל הפורים חסר וא"ו להורות שמשלוח מנות ושמחת פורים נוהג אבל לא חיוב לבסומי.

קטנים בחיוב לבסומי

אין חיוב חינוך לקטנים לבסומי, והטעם : לפי שמצוה זו מתקיימת בלב ולא שייך בזה דין חינוך 1091. באורחות רבינו מביא שהגריי"ק היה אומר לנכדותיו לשתות קצת יין .1092

ביאור עד דלא ידע

יש שביארו שחייב אדם לבסומי במידה כזאת שלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי ויחשוב שהמן הוא הברוך ומרדכי הארור .1093

ביאור אחר:דעל ידי השיכרות יתבלבל בסדר ויאמר קודם "ברוך מרדכי" ואחר כ "ארור המן " .1094

מקורות

מגילה ז , ב. הגרשז"א בשלמי מועד פרק סב. א"ר תרצה ב בשם מהרי"ל סימן נו. משנ"י תרצה. עיין פנ"י כתובות דף סה, א בד"ה בגמרא ואלו הטעם. באסתר ט לב. הגרנ"ק הובא בספר יד פורים עמוד קטן הערה ח. ח"ג פורים צג. קיצור פסקי הרא"ש ס"ק ח, שער הכוונות דף קטן ע"ד. ב"ח תרצה ב בשם צידה לדרך.

ביאור אחר: ארור המן וברוך מרדכי שווים בגימטרייא [502] ושיכור בקלף טועה בחשבון .1095

ביאור אחר: שהולך על הפיוט שהיו אומרים בזמנם ולאחר בית אחד היו עוני ארור המן ואחרי הבית השני היו עוני ברוך מרדכי, וצריך דעת בשביל לא לטעות מתי לומר ארור המן ומתי לומר ברוך מרדכי .1096

ביאור אחר: ע "פ הירושלמי שצ"ל ארור המן ארורה זרש ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים , וכשהוא מבושם קשה לאומרו כולו .1097

ביאור אחר: לפי שנס פורים מתחלק לשני א. מפלת המן שעי"ז בטלה הסכנה שהיתה לע ישראל, ב. גידול מרדכי שע"י זה נהיה לישראל עושר גדול וכבוד, ולפי זה ארור המן הכוונה לנס מפלת המן , ברוך מרדכי הכוונה לגדולת מרדכי, וזהו חייב איניש לבסומי עד דלא ידע מכח המשקה להכריע איזה נס יותר גדול מפלת המן או גדולת מרדכי .1098

ביאור אחר: דבר זה משל שישליך כל אדם הקנאה והשנאה שיש לו לאדם על חבריו בפורים , כי לפעמים אדם שונא את מי שצוררו ועשה לו דבר רע וחשב רע, ודרכו לקללו תמיד דוגמת המן כי שונאו של אדם הוא המן שלו, ולפעמים אדם מתקנא באדם מחמת שרואה אצלו ברכה מעושר וגדולה כדוגמת מרדכי שמחמת גדלו קינאו בו אחיו שנאמר 1099 "רצוי לרוב אחיו", והנה השתיה ביחד מקרבת הלבבות ומוסיפה אהבה עד שתנטל הקנאה ביניהם , ועל זה אמר שישתכר עד דלא ידע לשנוא השונא והוא דוגמת המן , ולא ידע ג כ לקנא בחברו המתברך בעושר וגדולה שהיא כדוגמת מרדכי, כלומר שלא דין שירחיק השנאה מלבו אלא אפילו הקנאה ירחיק מליבו .1100

יש אומרים דלאו דוקא שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי אלא ה"ה שאר דברי שהם שני הפכים ולא נקט המן ומרדכי אלא למשל בעלמא, וכן מובא בהגהות מוהר"א אזולאי שהוא רמז שלא ידע להבחין בין בשר לבשר כגון בין בשר של שור לבשר של פרה וכיוצא וכן ברוך מרדכי בגימטרייא בשר ומשום שמחת יו"ט נקטו דר בדיחותא לשון השייך לסעודה [בשר] .1101

ויש אומרים שלרבותא נקט זה שאפילו אלו לא ידע אעפ"כ שותה מחמת שמחת פורים וכל שכך כשלא ידע דברי אחרי .1102

מקורות

אבודרהם תפילת פורים, מהרי"ל הובא במטה משה תתריב, א"ר תרצה ב. אבודרהם שם בשם בעל המנהגות, א"ר תרצה ב. תוס' מגילה ז, ב ד"ה דלא, ערוה"ש תרצה ג בשם הב"ח. ט"ז תרצה ערהו"ש שם, משנ"ב שם ס"ק ד. אסתר י ג. חכמת מנוח מגילה דף ז, א. הגהו"ת מוהר"א אזולאי תרצה א. חכמת מנוחמגילה ז, א.

לצאת ידי חובה לבסומי על ידי שינה

יש אומרים : שאין צריך להשתכר כל כ אלא ישתה יותר מלימודו ויש ומתוך שינה אינו יודע ב ארור המן לברוך מרדכי ,1103 וכתב המשנ"ב בשם הפמ"ג 1104 וכן ראוי לעשות. ויש אומרים : מ"מ ג לדעה זו צריך שיבוא לישן מכוח שתית היין ואינו מקיים המצוה בשינה לחוד .1105

היודע בעצמו שיזלזל אז במצוה מ המצוות, כנטילת ידי וברכה ובברכת המזון או שלא יתפלל מנחה או מעריב או שינהג קלות ראש מוטב שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לשם שמי .1106

שיכרות על ידי יין או שאר משקאות משכרים

רש"י במגילה 1107 כתב על דברי הגמרא חייב איניש לבסומי בפוריא לבסומי ביין , וכן נקט הרמב" ,1108 ושותה יין עד שישתכר, וכן נקט הרוקח 1109 חייב איניש לבסומי פירוש ירבה משתה היין .

הטעם שעיקר השיכרות מיין

לפי שכל הניסים שהיו לישראל בזמן אחשורוש היו על ידי משתה והמשתה היה ביין דכתיב 1110 "במשתה היין " לכן המצוה להשתכר מיין .1111

טעם אחר: על פי המדרש 1112 שהמן הלשין על היהודי שאם נופל זבוב בכוס ה זורקים את הזבוב ושותים את היין , וא יגע המלך ביין ה ישפכו את היין ושמע המלך וכעס, וא"כ על ידי היין באה כל הגזרה .1113

דעת הרדב"ז: מספקו של הרדב"ז מוכח דס"ל שחיוב אינש לבסומי הוא ביין , דהסתפק באדם שנדר שלא ישתה יין עד שיחזור לביתו א יהיה מותר לשתות יין של מצוה , ומבארמהו יין של מצוה כגון קידוש היו ד' כוסות ופורים , הרי דס"ל דיין של פורים מצוה כמו יין של קידוש וד ' כוסות, וביותר דאין ס"ל דמצות חייב איניש לבסומי בפורים לאו דדוקא ביין א"כ ודאי דאסור יין בפורים שהרי אפשר בשאר משקים .1114 ויש אומרים שאין צריך להשתכר דווקא ביין , והטעם : לפי שלא כתוב יין ורק דדבר ידוע

משקה דהוי חמר מדינא, וכן מובא באורחות רבינו 1116 בשם הגרי"י קניבסקי שלאו

מקורות

שו"ע תרצה ב. שם ס "ק ה. אורחות רבינו ח"ג פורים צג. חיים אדם כלל קנה אות ל. ז, א ד"ה חייב איניש. הלכות מגילה פרק ב הלכה טו. סימן רלז . אסתר ז ב. שו"ת התעוררות לתשובה ח"ג סימן תצא, מקראי קודש פורים סימן מד. אסתר רבה ז יב. שו"ת משנה הלכות ח"ה סימן פג. רדב"ז ח"א סימן תסב. תהילים קד טו. ח"ג עמוד נז אות צב.

דווקא ביין ה"ה שאר משקאות, והוסיף שצריך לשתות ג קצתיי משום משתה שזה דרכו ביין .

הטעם שחייבו חכמים לבסומי ועוד שהרי בכמה מקומות בתורה מוזכר שהוא מכשול גדול כגון בנח ולוט,לפי שכל הניסים שהיו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, ושתי נטרדה מהמלכות על ידי משתה, שנאמר 1117 "ויהי ביום השביעי כטוב לב המלך ביין ... אמר להביא את ושתי", ובאה אסתר תחתיה על ידי משתה כדכתיב 1118 "ויעש המלך משתה גדול וגו' את משתה אסתר", וכן עני המן ומפלתו על ידי משתה היה, ולכן תקנו להשתכר בפורים מפני שנעשה הנס ע "י משתה היין שעשתה אסתר ועתה יהיה פרסו הנס בשתיית היין .1119

טעם אחר: לפי שהמן בקש להשמיד ולהרוג את כל היהודי ולשפוך ד יהודי לכן נצטווינו לעשות עני קרוב לזה מתוך שמחה לשתות הרבה עד שנהיה כמתים מושכבים ארצה , ועוד הוא חשב לשפוך ד ואנו נוסיף ד על דמינו .1120 טעם אחר: כדי לתקן עוון שנהנו מסעודתו של אחשורוש וע "י המצוה לשתות עד שיכרות , אנו נעשים בעלי תשובה על חטא ההנאה מסעודתו שהשתכרו וקלקלו .1121 טעם אחר: בספר יד אפרים כתב שנתגלה לו הטעם בחזיון ליל שעיקר החיוב כדי שיהיה

ויתן להודות לה ' על הנס מתוך הרחבת הלב .1123

טעם אחר: לפי שבזמן נצחון מרדכי כתיב 1124 "ורבי מעמי האר מתיהדים כי נפל פחד היהודי עליה " א מרדכי רצה לבחון מי הוא המתגיר בלב של לשם שמי , ומי עושה כ רק לפני ושנאתם נשאר בלבו נגד היהודי , לכן צוה על כל היהדים שיקהלו וישתו יין רב וישתכרו, וידועים דברי חז"ל נכנס יין יצא סוד וע"י כ ראה מי שצעק ג בעת שיכרותו "ארור המן ברוך מרדכי" סימן שנתגיר בלב של ולבו עמו, ומי שנתגיר ולבו אין עמו כשהינושיכור יצא סוד והוציא מפיו מה שבלבו וקלל את מרדכי ובר את המן , ואז הרגו, ומכיון שהונהג כ בגזרת מרדכי בעת ההיא לא השתנה המנהג עד היו הזה .1125

טעם אחר: לפי שבשאר המצוות עיקר השמחה לשמוח בהש ובשר ויין ה הסיבה לעורר השמחה, אבל בפורים דכתיב "משתה ושמחה" הרי שהשמחה עצמה היא גוף המצוה ועל מצוה זו תקנו חייב איניש לבסומי עד דלא ידע .1126

מקורות

אסתר א, י יא. אסתר ב יח . אבודרהם תפילת פורים, מטה משה תתריב, ביאור הלכה תרצה ד"ה חייב איניש. סדר היום סדר פורים. חת"ס בתורת משה על פורים. תהילים קד טו . יד אפרים להגרז"א מרגליות בהערותיו הנדפס לשון"ע סימן תרצה. אסתר ח יז. אמרי חיים מהמגיד מקמניץ עמוד קסו. עמק ברכה עניני סעודת פורים עמוד קכו.

המזיק את חברו בשיכרות

יש אומרים שאם הזיק את חברו מכוח שמחת פורים [לאפוקי א התכון להזיק 1127] פטור מלשלם 1128 וכתב המשנ"ב שאין המנהג לפטור בהזק גדול .1129

אדם שדרכו להזיק בשיכרותו: אע"פ שבכל השנה אסור לשתות דברי המשכרי א דרכו להזיק בהיותו שיכור במקום מצוה כגון בפורים שרי .1130

מקורות

משנ"ב שם ס"ק יד. שו"ע תרצה ב. שם ס"ק יג. הגריש"א באשרי האיש פרק מח ח .