סעודת פורים

אמר רביוס הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכן מ"ט ימי משתה ושמחה כתיב ביה, וכתב רש "י 990 שישמח בו במאכל ומשתה .991

סעודה בליל פורים

ומ"מ ג בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה .992

פורים שחל במוצאי שבת אע"פ שהירבה בסעודה שלישית מ"מ צריך להרבות קצת סעודה בלילה לכבוד פורים .993

הטעם שקבעו סעודה בפורים

לפי שבפורים היתה גזירה על הגופות להשמיד ולהרוג את כל היהודי שהוא ביטול שמחה ומשתה ולכן כשהצילם ה' קבעו לעשות משתה ושמחה .994 טעם אחר:זכר לנס שנעשה על ידי הסעודה .995

חיוב נשים בסעודת פורים

א נשים חייבות בסעודת פורים ,והטעם : דא ה היו באותו הנס ובאותו פסוק שמובא חיוב משלוח מנות 996 כתוב "לעשות אות ימי שמחה ומשתה" .997

בדיני הסעודה

קיבוץ אנשי ביתו: ויקבץ אנשי ביתו וחבריו, והטעם : כדרך המסיבה שמתאספים הרבה לעשות סעודה ומתוך כ מתרבה השמחה, וכשיושב יחידי וגלמוד א"א לשמוח הרבה .998 כוונה בסעודה: וז"ל המשנ"ב אפשר דצריך כוונה לשם מצוה .999

הטעם שלא תיקנו ברכה על מצות סעודת פורים

לפי שסעודת פורים ומשלוח מנות ה בכלל ברכת שעשה ניסים כי רק על ידי הנס נתחייבנו במצוות הללו .1000

והקשה [מהרי" חיות 1001] לפי זה מדוע מברכים על מקרא מגילה והרי נתחייבנו ג בזה מחמת הנס .

מקורות

בד"ה דבעינן נמי לכם. פסחים סח, ב. שו"ע תרצה א. משנ"ב תרצה ס"ק ג. משנ"ב תרע ס"ק ו. פמ"ג משב"ז תרצה א. אסתר ט יט. פמ"ג תרצה בא"א יד. קיצור השל"ה מסכת מגילה, סדר היום סדר פורים. תרצה ס"ק ד. מהרי"ץ חיות בהגהותיו מגילה ז, א. שם.

ומבאר טעם אחר: שכל מצוה שלא ניכר בה שעושה לשם מצוה אין מברכים עליה ובסעודה אין שינוי בסעודה זו לסעודה שאוכל בכל יו , וכן נראה מדברי המג אברהם שכתב 1002 וז"ל נר אה שמי שאין לומגילה לאיבר שהחיינו עלמשלוחמנותוסעודה דזהו דבר הנהוג בכל יו ובכל שבת ויו "ט ולא תיקנו עליה ברכה כלל .1003

זמן הסעודה

ביום העושה סעודה בלילה לא יצא ידי חובה: ,1004 הטעם שביו : כיון שהיו יותר חשוב מהלילה , טעם אחר: לפי שעיקר הנס נעשה ביום שנהרגו הגוים במלחמה ,1005 טעם אחר: דכתיב 1006 "ימי משתה ושמחה" ימי משמע יו .1007

אחר מנחה ,1008 הטעם שהסעודה אחר מנחה: דא יאכלו קודם יש לחוש שיהיה שיכור בשעת מנחה ושיכור שהתפלל תפילתו תועבה .1009

הטעם שאין עושים סעודת פורים שחרית: לפי שבבוקר צריך לקרוא את המגילה ואחר כ טרודים במצות משלוח מנות ומתנות לאביונים ואין פנאי לאכול הסעודה בשמחה .1010 ומכל מקום ישתדל שרוב הסעודה תהיה ביום .1011

פורים ביום שישי

זמן הסעודה: עושים סעודה בשחרית לפני חצות ,1012 והטעם : מפני כבוד השבת .1013

אכילת פת

נחלקו האחרונים א יש חיוב לאכול פת בסעודה זו, יש אומרים : שצריך לאכול פת , והטעם : לפי שצריך סעודה גמורה כמו בשבת ויו"ט ואין סעודה בלא פת .1014 ראיה מתוס' לאכילת פת מתוס' בברכות 1015 כתב ומיהו א קבע סעודתיה עליהו כמו בפורים מברך המוציא, מבואר שסעודת פורים היתה בפת 1016 .1017 בשערי תשובה 1018, כתב שאם עשה סעודה בלא לח יצא, ומנהג העולם לאכול פת .1019

מקורות

תרצב א. שו"ת בית השערים או"ח שפא. שו"ע תרצה א. סדר היום סדר פורים. אסתר ט כב. ע"פ הגמרא מגילה ז, ב. שו"ע תרצה ב. ספר מהרי"ל הלכות פורים טו. תרומת הדשן ס' קא. שו"ע תרצה ב. שו"ע תרצה ב משנ"ב שם. משנ"ב שם ס"ק י. יעב"ץ בספר מור וקציעה סימן תרצה, ט"ז תרצג ב, ערהו"ש תרצה ו. לח, א סוד"ה לחם. נמוקי או"ח. עיין עוד תוס' שם ד"ה מר זוטרא וכן שם מב, א ד"ה לחמנית. תרצה ד"ה מצווה להרבות. שו"ת מהר"ם שיק סימן שמן, משנ"ב תרצה ס"ק טו .

אכילת בשר

מצוה לאכול בשר בסעודה זו, וז"ל הרמב" 1020 כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה ושותה יין כפי אשר ימצא , ובספר לקט יושר 1021 כתב הטעם :משום "שאין שמחה אלא בבשר ויין ".

הטעם שחלוק חנוכה מפורים , שבפורים סעודת היו היא מצוה ובחנוכה לא תקנו סעודה זכר לנס , לפי שבחנוכה הגזרה היתה להמיר את הדת ונתן הקב"ה וגברו ישראל ולפי שרצו למנוע מאיתנו קיום הדת ובעזרת הש לא עלה ביד לכן קבעהו להודות ולהלל לקב"ה שלא עזבנו, משא"כ בימי אחשורוש שהגזרה היתה להרוג ולהשמיד שהוא ביטול משתה ושמחה ולא רצו את הנפשות שאם מי שהמיר דתו לא היו מקבלים לכן כשניצלו קבעהו להללו ולשבחו ג כ על יד משתה ושמחה .1022

המשבצות זהב מוסיף על דברי הלבוששבפורי היה הכל על ידי נס כמו שכתוב במגילה 1023 "בלילה ההוא " כמה ניסים היו באותו לילה, משא "כ בחנוכה הנס אע "פ שהיה בסיעתא דשמיא הוא נעשה על ידי אדם [יהודית] ופחות התפרסם נס זה ועיקר הנס התפרסם על השמן .

וכעין זה כתב הט"ז שבפורים היה נס על הצלת הנפשות ודבר זה התפרסם בעולם , משא"כ בחנוכה אע "פ שהיה נס גדול לא התפרסם על המלחמה אלא עיקר הנס היה על פ השמן ולכן תקנו בעיקר על השמן להדליק נרות .1024

טעם אחר: לפי שבחנוכה הנס היה ע"י מלחמה שהיהודים נלחמו באויביהם ונצחו, משא"כ בפורים שהנס נעשה מאליו בלי מלחמה, ולא עוד אלא שהמלך היה גוי ונתן רשות להרוג הגוים והוא פלא פלאות, ונמצאת השמחה כפולה וע "כ קבעו ג למשתה ושמחה .1025

טעם אחר: בפורים קבעו למשתה ושמחה לפי שהתשועה באה לה על ידי משתה ושמחה שעשתה אסתר, ומתוך המשתה נתלה המן ועלה מרדכי לגדולה לא כ בחנוכה שהנס היה בענין הנרות .1026

טעם אחר: לפי שבפורים קבלנו שוב את התורה שבעל פה כדאיתא בגמ' בשבת 1027 הדר קיבלוה בימי אחשורוש וכתיב 1028 "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" ולכן עושים משתה ושמחה .1029

מקורות

הלכות מגילה פרק ה הלכה טו. מנהגי ופסקי רבינו בעל תרומת הדשן. לבוש תרע ב. אסתר ו א. ט"ז תרע ג. כה"ח תרע אות יא. מאמר מרדכי. פח, א. משלי ט ה. מחב"ר אות ד הובא בכה"ח תרע יא.

מנהגי בסעודה

לעסוק בתורה לפני הסעודה

טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה ,1030 והטעם : לפי שמגינה עליו שלא יארע לו קלקול בסעודה .1031

סמך לדבר:דכתיב 1032 "ליהודי היתה אורה ושמחה" ודרשו בגמ' במגילה 1033 "אורה " זו "תורה " ואח"כ "ושמחה " .1034

ללמוד הלכות פסח

מתחילים ללמוד הלכות פסח בפורים מדין 1035 שלושים יו קודם החג דורשי בהלכות החג .1036

אכילת זרעוני

יש אומרים שיש לאכול מאכל זירעונים בפורים 1037 בלילה הראשון ,1038 והטעם : זכר לזירעונים שאכלו דניאל וחבריו בבית המלך 1039, דכתיב 1040 "ויתנו לנו מ הזירעונים ", וזה ג המאכל שאסתר אכלה שנאמר 1041 "וישנה ואת נערותיה לטוב" מלמד שהאכילתם זירעונים .1042

ובמחזור מעגלי צדק 1043 כתב ולא ראיתי ולא שמעתי לנוהג מנהג זה.

תמיהת הערוה"שלמה לומר שסיבת אכילת הזירעונים מפני דניאל שאין זה שייך לפורים הרי אסתר אכלה זירעונים כדאיתה במגילה 1044 על הפסוק 1045 "וישנה ואת נערותיה לטוב" אמר ר' יוחנן שהאכילתם זירעונים , ועוד כתב ולא ידעתי למה בלילה .1046

הטעם שעשו זכר לדניאל: ע"פ הגמרא 1047 שהתך אחד מסריסי המלך שמוזכר במגילה 1048 הוא דניאל ,1049

מקורות

שו"ע תרצה ב. דרכי משה תרצה ס "ק ב בשם מהר"י ברין . אסתר ח ט. טז , ב. רמ"א תרצה ב, קיצור השל"ה מסכת מגילה. סנהדרין יב ב. משנ"ב תכט ס"ק ב. שו"ע תרצה ב. משנ"ב תרצה ס"ק יא. שו "ע שם בשם הכל בו . דניאל א יב. אסתר ב ט . משנ"ב תרצה ס"ק יב. דף מ, ב. יג, ב. אסתר ב ט . ערוה"ש תרצה ט. מגילה טו, א. אסתר ד ה. לבוש תרצה ב.

אכילת קרעפלאך

מנהג ישראל לאכול בפורים לביבות הנקראות קרעפלאך ממולאות בבשר,והטעם : מפני שביו"ט נאמר שאין שמחה אלא בבשר ויין , א פורים שהוא יו"ט באיתכסיא שהרי מותר במלאכה, לכן מכסים ג כ את הבשר .1050

רמז לדבר: בג' פעמים בשנה אוכלים קרעפלאך בהושענה רבא, בערב יו"כ ובפורים , ובג' פעמים אלו מכין , בהושענא רבה חובטים את הערבות, בערב יו"כ מלקות 1051, ובפורים מכין את המן 1052, ונתנו על כ בדרך מליצה "הכהן תכה" דהיינו בימי שבה "הכהן" המן פורים כ יפורי ושענה רבא , "תכה " ר"תה תאכל כיסנים 1053 הרבה.

המן טש 1054

יש שאוכלים מאפה ע שלוש קצות הנקרא המן טש,והטעם : לזכר שראה המן שלושת אבות מיד תש כוחו, וכתיב 1055 "וכל קרני רשעים אגדע" זו המן "תרוממנה קרנות צדיק" זה מרדכי .1056

טעם אחר: לפי שעד נס של פורים היו רגילים לניסים גלוי כמו מפלת סנחריב סיסרא ועוד משא"כ בפורים הנס היה נראה כדרך הטבע שטבע האיש לבטל דעתו לאהבת אשתו, אכן מרדכי ושאר הקרובים למלך ידעו שטבע אחשורוש שלא לחזור מדבריו בשו פני ואופן , והבינו שזה היה נס גדול רק שהיה מוצנע בתוך הטבע אבל עיקרו נס, לזכר זה התקינו הלחמים שעיקר המילוי מוסתר בתוך הבצק כהצלתם נס מוסתר בתוך הטבע .1057

אכילת שומשו

יש הנוהגים למלאות אוזני המן בשומשומי , והטעם : לפי ששומשומי נקרא בלשון אשכנז מה שהם אותיות המן .

אכילת מאכלי חלב

יש הנוהגים לאכול מאכלי חלב, והטעם :על פי מה שאמרו חז"ל 1058 שבימי אחשורוש קיבלו את התורה מאהבה והתורה משולהלחלב .1059

מקורות

גאולת ישראל, ליקוטי מהרי"ח סדר ומנהגים ערב יו"כ. כמבואר בשו"ע תרז ו. טעמי המנהגים עניני מגילה תתצה בשם גאולת ישראל. קרפלך. אוזני המן. תהילים עה יא. ספר מטעמים פורים ב. ספר מנוחה וקדושה להגאון רבי ישראל איסר זצ"ל מפונביז הובא בשלמי תודה סימן לב. שבת פח, א. או"ח ספינקא ס"ק ב בשם ספר יפה לב.

להרבות בנרות

יש להרבות בנרות דכתיב 1060 "ליהודי היתה אורה" ,1061 טעם אחר: דר שמחה ויו"ט .1062

שירי של יו"כ

יש ששרי בפורים משירי יו"כ, והטעם : לפי דאמרינן פורים כפורים .1063

על הניסים בברכת המזון

מקום אמירתו בברכת הודאה ["נודה ל "] לפני "ועל הכל", והטעם : שנתקנה בברכה זו כיון שברכת נודה היא ברכת הודאה ואמירת על הניסים היא הודאה להשי"ת .1064

בדיני על הניסים בברכת המזון

שכח לומר ונזכר קודם שהזכיר "ברוך אתה ה'" חוזר לעל הניסים וממשיך כסדר .1065 נזכר לאחר שסיים ה' אינו חוזר כתפילה ,1066 והטעם : שאינו חוזר לפי שקימ"ל כל יו שאין בו קרבן מוסף א לא אמר מעין המאורע אין מחזירים אותו שהוי תקנה מדרבנן ולא דאורייתא וא חוזר הוי ברכה לבטלה .1067

נזכר לאחר שאמר ה', אין לומר "למדני חוקי " ,1068 והטעם : לפי שהלכה היא שאם לא אמר על הניסים אינו חוזר, ממילא הוי הפסק באמצע הברכה א יחזור ויאמר .1069 אמירת הרחמן : ויאמר כדרך בקשה לפני הרחמן הוא יזכינו "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימי הה בזמן הזה..." וממשיך "בימי מרדכי ואסתר..." וכו'. .1070 שכח א בהרחמ אינו חוזר.

טעה ושכח וסבר בטעות שצריך לחזור ולברך ובאמצע נזכר שאין צריך פסק מיד ואפילו באמצע הברכה וא נזכר לאחר שאמר ה' יסיים "למדיני חוקי " .1071

בדיני על הניסים

התחיל סעודתו ביום והמשיך בלילה אומר "על הנסים " למרות שפורים כבר יצא לפי שהולכים לפי תחילת הסעודה .1072

מקורות

אסתר ח ט. ערוה"ש תרצה ה. קשו"ע קמב ה. עיין לוח דבר בעיתו תשסב יד באדר. עיין שו"ע תרצה ג ותרפא א. שו"ע תרפא ו. טור תרפב א. ס"ק א. שעה"צ קפח יח. חיד"א שו"ת יוסף אומץ סימן ח. שו"ע תרפב א, משנ"ב שם ס"ק ה. עין נטעי גבריאל עה ז. משנ"ב תרצה ס""ק טו.

שכח : אינו חוזר אלא אומר "מהרחמ הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו" .1073 פורים ביום שישי: ונמשך סעודתו בלילה אומרים רצה ואין אומרים "על הניסים ", והטעם : לפי שאם יאמר שניה הוי תרתי שסתרי .1074

על הניסים בברכת מעין שלוש

אין מזכירים על הניסים בברכת מעין שלוש 1075

הטעם שאין מזכירים "על הניסים " בברכת "מעין שלוש": לפי ש"על הניסים " ראוי להזכירו בברכת הודאה, בתפילה ב"מודים " ובברכת המזון ב"נודה ל ", ובברכת "מעין שלוש" שאין בה ברכת הודאה אין לומר ואע"פ שאומרים נודה ל על האר מ"מ אין להפסיק ש לפי שצריך לסמוך מעין החתימה לחתימה, ולכן אין מזכירים בברכה זו .1076 טעם אחר: כיון שלא הוזכר בתורה .1077

טעם אחר: לפי שאנו רואים בלשון חז"ל שתקנו בברכת מעין שלוש לשון של תפילה ובקשה כעין המאורע כעין הודאה בברכת המזון , כגון בשבת "ורצה והחליצנו ביום השבת" וביו "ט "ושמחנו ", או בר "ח ור"ה "וזכרנו לטובה וכו'", ובחנוכה ובפורים אין יאמרו כעין המאורע "ותעשהעמנו ניסים בימי אלו ", וזה א "א משום שאין מתפללים על מעשה ניסים ע"כ לא תיקנו להזכיר על הניסים בברכת מעין שלוש .1078 טעם אחר: אפשר לבאר על פי התוס' 1079 שכתב ביאור ספק הגמרא הא להזכיר חנוכה בברכת המזון , דבתפילה פשיטא לגמרא דצ"ל כיון שבציבור היא ואיכא פרסומי ניסא, אבל בברכת המזון שהיא בבית ליכא פרסומי ניסא כולי האי ע"כ, ומדיוק לשונו "כולי האי" משמע שמעט פרסומי ניסא יש ג בברכת המזון ומשום"ה הצריכו לומר בה על הניסים וא"כ אפשר לומר דזה דווקא בסעודת פת שמסובים בה הרבה אנשי או בני הבית , אבל בפת הבאה בכיסנין או בפירות שאין דר לאכול אלא יחידי, אין בזה כלל פרסומי ניסא ומשום"ה לא תקנו לומר על הניסים .1080

בדיני על הניסים בברכת מעין שלוש

הזכיר על הניסים בברכת מעין שלוש אינו נחשב להפסק ואינו חוזר .1081 הטעם : דלא גרע ממה דקימ"ל בסימן קח יב דא ארע שהזכיר מאורע של שאר ימי בתפילה דלא הוי

מקורות

משנ"ב שם. משנ"ב תרצה ס"ק טו. משנ"ב תרפב ס"ק ב. לבוש רה. מחצית השקל סימן רח יח. נימוקי או"ח מונקאטש סימן תרפב. בשבת כד, א בד"ה מהו להזכיר. נימוקי או"ח תרפב. הגר"ח קניבסקי אישי ישראל עמוד רנה.

הפסק. ועוד דיש דעות שסוברים שאם"צ להזכיר על הניסים במעי שלוש, אבל מודים דטוב להזכיר .1082

"מגדול"

בברכת המזון אומרים בהרחמ "מגדול" כמו בר"ח,והטעם : ע"פ הזוהר החדש שהשווה חנוכה ופורים לר"ח לעני זה 1083. טעם אחר: כתב הב איש חי דיש לומר מגדול בשביל אותה הארה המתגלת ביום ההוא שהיא תמידית כל היו כולו .1084

מקורות

או"ח תרפב בשם יפה לב. שו"ת משנה שכיר ח"ב סימן רצ. בא"ח פ' חוקת שנה א אות יט, שו"ת משנה שכיר או"ח ס רז.