משלוח מנות

משלוח מנות מנין

משלוח מנות נלמד ממגילת אסתר 926 שמרדכי ציוה לעשות את הימים האלו "ימי "שמחה ומשתה ויו טוב ומשלוח מנות איש לרעהו" .927

החייבים במשלוח מנות

החיוב אחד על הגברי ואחד על הנשים , ומ הראוי שאיש ישלח לאיש ואישה לאישה .928 והטעם : גזירה שמא ית לאלמנה ויבאו לידי ספק קידושין 929. ובבאר היטב 930כתב לא ראיתי נזהרים בזה ואפשר דדוקא באלמנה . טעם אחר: לפי שאין זה נאה שיהיה קירוב לבבות בין איש לאשה .931

נשים במשלוח מנות

נשים חייבות במצות משלוח מנות ,932 והטעם : לפישא ה היובאותההנס .933

בעל ששולח עבור אשתו

יש אומרים : שאין הבעל צריך להקנות את המנות לאשתו ודי בכ שנות עבורה ועל ידי כ יוצאת ידי חובת משלוח מנות .934 והטעם : כעין מה שמצאנו בשקלים שאדם שוקל שלו ושל חברו וכן בקרבנות שמקריב קרבן חברו .935

ויש אומרים שלכתחילה טוב שתזכה תחילה במנות וא א לא זכתה קודם ושלחה מהני .936

קטנים

קטן שהגיע לחינוך מחויב אביו לחנכו במצות משלוח מנות .937

זמנו

זמן משלוח מנות ביום הפורים ולא בליל פורים ,938 והטעם : לפי שאם ישלח בלילה יש לחשוש דלמא קאכלי ליה בלילה [שמא יאכל המקבל את המשלוח מנות בלילה] ולא

מקורות

אסתר ט יט . שו"ע תרצה ד. שו"ע תרצה ד. שו"ע שם. שם ט. ערוה"ש תרצו יח. שו"ע תרצה ד. משנ"ב תרצה ס"ק כה. הגשז"א בשלמי מועד פרק סא. הגריש"א הגרנ"ק מים חיים עמוד 75. הגריש"א בספר הלכות פורים עמוד ז. פמג"ד א"א תרצה ד, יעב"ץ בסידורו שער השמים. שו"ע תרצה ד.

יצא ידיחובהמשלוח מנות 939. השולחן בלילה לא יצא ידי חובה .940

אכילה לפני משלוח מנות ושאר מצוות היו

יש אומרים : שראוי שלא לאכול לפני קיום מצות משלוח מנות [ומצוות היו ], והטעם : כשאר מצוות דרבנן שאסור לאכול קודם קיומ ,941 ויש אומרים : שמותר .942

זריזים מקדימים במצות משלוח מנות

יש אומרים : שיש לקיים מצות משלוח מנות מיד אחר תפילת שחרית, והטעם : משום שסוברים שגם במצות משלוח מנות יש דין זריזים מקדימים למצוות [וכן מובא במנהגי החת "ס ובמנהגי מהריי"ו שנהגו כ וכן מובא בספר יבקשו מפיהו שכך נהג הגריש"א[.

משלוח מנות ע"י שליח

יש אומרים : שיש לשלוח את המשלוח מנות על ידי שליח, ולומדים זאת דכתיב 943 "משלוח מנות" .944 טעם אחר: כיון שעל ידי שליח יש בה משום פרסו הנס .945 שליח קטן : וגם לשיטה שצריך שליח אין צריך שליח ככל דיני השליחות וגם קטן מועיל, והטעם :שכיון שהמצוה היא דווקא על ידי שליח ולא על ידי עצמו לא צריך בזה דיני שליחות .946

ויש אומרים : שאם "צ דווקא על ידי שליח ואפשר בנתינה אישית, ודוחים את הלימוד מהפסוק משלוח מנותשדווקא על ידי שליח , שהרי מצאנו בכמה מקומות בתורה לשון משלוח ואין הכוונה ע "י שליח כגון בנח "וישלח ידו ויקחה " 947 וכן 948 "וישלח אברהם את ידו" ומסיים ומ"מ א אפשר יש לקיים על ידי שליח מפני הכבוד .949 ולדינא דעת הגרח"ק בשם החזו"א 950 וכן דעת הגריש"א שאין צריך על ידי שליח ובפרט לטעם של משלוח מנות כדי להרבות אחווה ורעות עדיף שיביא בעצמו 951. ובשלמי מועד 952 הביא בשם הגרישז"א שהוא עצמו העדיף לשלוח ולמסור את המשלוח מנות על ידי שליח ולאחרים הורה שאין להקפיד בכ .

מקורות

פרי מגדים א"א תרצה יג. ערוה"ש תרצה טז. הגרשז"א בהליכות שלמה פרק יט ט, הגרח"ק קונטרס קיצור דיני פורים עמוד מ. הגריש"א הובא בספר בלילה הוא עמוד 18. אסתר ט יט . משנ"ב תרצה ס"ק יח בשם תשובת בני ציון סימן מד. מקור חיים תרצד ג. מקור חיים תרצד ג ד"ה משלוח וד"ה נראה לי, שבט הלוי ח"ג סימן פו. בראשית חט . שם כב י. כה"ח תרצה מא, חזו"א. דיני והנהגות פרק כא אות ח, אוחרות רבינו ח"ג עמוד נג 11. הלכות פורים להגאצ "י עמוד 7. פרק סא.

דיני המשלוח

חייב אדם לשלוח לאדם אחד שתי מנות והכוונה לשתי מנות שונות ולא למנה כפולה, המשלוח מנות צריך שיהיה שתי מנות שראויות לאכילה מידית ולא דבר שיהיה ראוי לאכול כגון עו שאינו מבושל או בגדי ולומדים זאת מדכתיב 953"ומשלוח מנות ", הראוי לאכילה משמע 954, ויש אומרים כיון שהוא שחוט וראוי להתבשל מיד שרי, וא אין לו לשלוח לחברו יחליף ע חברו 955. יוצאים ידי חובה א בשליחת משקה משום ששתיה בכלל אכילה 956 ודווקא משקה חשוב .957

הטעם שתקנו משלוח מנות ב' מנות לאדם אחד

להיכר על שנעשה לה ב' ניסים אחד שניצלו ממות לחיי והשני שהרגו בשונאים .958 טעם אחר: כנגד שתי מתנות שנת אחשורוש לאסתר, 959 אחד בית המן והשני נתינת הטבעת .960

הטעם שתקנו משלוח לאדם אחד ומתנות לאביונים לב' אביוני

לפי שסיבת התקנה היא משום שמחת האדם ע אוהביו ורעיו ולהשכין ביניהם אהבה ואחוה ורעות ולפי שיש הרבה אביוני לכן טוב שיתן מתנה אחת לשתי אביוני כדי שיהיה לכל אחד מתנה, אבל במשלוח מנות שצריך לשלוח לאוהביו ורעיו אולם לא ימצא אדם שיש לו אוהבי ורעים הרבה לכן תקנו שישלח ב' מנות לרעהו הטוב להיות שמח ושש עימו על התשועות .961

נתינה לאיש ואשתו

יש אומרים : שנחשב כשתי אביוני ,962 ויש אומרים : שבעה"ב וכל הסמוכים על שולחנו נחשבים כאחד .963

שיעור המשלוח

אין שיעור למשלוח מנות וכל המרבה לשלוח לריעי הרי זה משובח .964 והטעם : לפי שטעם המשלוח מנות כידי שיהיה לכל אחד דין סיפוקו ודברי המשמחי ומענגי את האדם כדי לשמוח בפורים הלכך כל המרבה הרי זה משובח .965 כוונת המצוה: יש לכוון במשלוח מנות לשם מצוה .966

מקורות

אסתר ט יט. שו"ע תרצה ב, משנ"ב שם ס"ק יט. שו"ע תרצה ד. משנ"ב תרצה ס"ק יט . הגריש"א יבקשהו מפיהו עמוד לג. עיון יעקב מגילה דף ו, א. אסתר ח א-ב. כה"ח תרצה לז, א"ר שם ח. ב"ח תרצה בסוף ד"ה וצריך לשלוח. עיין חי"א. ערוה"ש תרצד ב, הגריש"א מים חיים עמוד 75. שו"ע תרצה ד. לבוש שם ד. משנ"ב תרצה ס"ק ד, יסוד ושורש העבודה שער המפקיד פרק ו.

הטעם בתקנת חכמים במשלוח מנות

ובשפע שיוכלו כל ישראל לשמוח כהוגן ובלב שמח ונהגו לשלוח ג למי שיש לו כדי שלא לבייש את מי שאין לו ששולחי רק לו.

טעם של המנות לוי: 968 בשביל להרבות אחווה ורעות בין ישראל כהפ דברי המן שאמר 969 ישנו ע אחד מפורד ומפוזר בין העמים וכוונתו שפרודי ומפוזרי מחמת המחלוקת.

נפק"מ בין שתי הטעמים

א. כששלח משלוח מנות לחברו, וחברו מיא לקבל את המשלוח כגון שאמר התקבלתי. לטעם של תרומת הדשן משום סעודה, לא יצא ידי חובה , ולטעם של המנות לוי שעיקר התקנה להראות חיבה ורעות ששלח מנות יצא ידי חובה בשליחה בלי קבלה.

ב . א יכולים לקיים מצות משלוח מנות על ידי דברי שאינם נאכלים כגון בגדי וכדומה . לטעם של תרומת הדשן משום סעודה, אין יוצאים ידי חובה על ידי בגדי , ולטעם של המנות לוי משום אחווה, אפשר לצאת ידי חובה בבגדי וכדומה .970

ג. א צריך שידע המקבל מי הנותן

לטעם של התרומת הדשן משום סעודה, לא צריך שידע, ולטעם של המנות לוי משום אחווה, צריך שידע מי המשלח.

ד. גדולי שסמוכים על שולחן אביה הא יוצא ידי חובה השולחן לה מנות לטעם של תרומת הדשן משום סעודה, אין יוצא ידי חובה, ולטעם של המנות לוימשו אחווה, יוצא ידי חובה.

ה . א שלח משלוח מנות לפני פורים לחברו שגר בעיר אחרת, וכוונת המשלח שיגיע המשלוח ביום פורים עצמו, והגיע ביום פורים , הא יוצא ידי חובת משלוח מנות, והספקהא הולכים בתר המקבל שקיבל בפורים , או בתר הנותן והרי שלח קודם פורים . לטעם של התרומת הדשן משום סעודה, יצא ידי חובה שהרי יש לו הרווחה בסעודת פורים , ולטעם של המנות לוי משום אחווה, כלומר שהמשלח מראה אחווה ורעות צריך להראות אחווה ורעות ביום הפורים עצמו ולא מועיל קודם שהרי החיבה היא שיוצא מידו וזה היה קודם הפורים .971

מקורות

סימן קיא. אסתר ט טז יז. אסתר ג ח . באר היטב תרצה ז. שו "ת תורה לשמו סימן קפח.

ו. א שלח כמה דברי שכל דבר בפני עצמו אינו מנה חשובה ורק ע"י צירופ יחד הוי מנה חשובה הא יוצאים ידי חובה בזה .972

לטעם של תרומת הדשן משום סעודה, א"כ בעי דווקא דברי חשובי כא שאין דבר חשוב אלא רק ריבוי מיני לבד לא מהני. ולטעם של המנות לוי משום אחווה, ג בכה"ג יש רעות.

ז. נפק"מ במשלוח מנות לקט

לטעם של תרומת הדשן משום סעודה, שייך ג בקטן , ולטעם של מנות לוימשו אחוה , ורעות לא יצא דאין דר איש לעשות רעות ע קטן .973

ח. נפק"מ בשולחן דבר מועט לעשיר

לטעם של תרומת הדשן משום סעודה ליכא , ולטעם של המנות לוי משום אחוה איכא .974

ט. א אינו יכול לאכול את מה שנשלח לו[מחמת בריאות או מחמת הכשר ] לטעם של תרומת הדשן משום סעודה, לא יצא ידי חובה , ולטעם של המנות לוי משום אחווה, מהני.

יש שכתבו טעם אחר: שתקנו משלוח מנות על שמחה הגדולה שקבלו את התורה מאהבה ודומה לעשיר שנות מתנות ביום שמחת חתונה של צאצאיו .975

הטעם שאין מברכים על מצוות משלוח מנות

יש שתירצו על פי מה שכתב בשו"ת הרשב"א 976 שאין מברכים על מצות צדקה שמא העני לא ירצה לקבל , ה"ה הכי אין מברכים על מצוה שתלויה באחר שמא האחר לא ירצה לקבל המשלוח מנות נמצא ברכתו לבטלה .977

טעם אחר:לפי שהמצוה לתת דווקא לאוהבו ומנין נידע בודאי שהמקבל אוהבו באמת לכן לא תקנו ברכה כדי שלא יהיה ברכתו ברכה לבטלה .978

טעם אחר: לפי שחכמים לא תיקנו ברכה אלא במצוה שהמעשה עצמו מוכיח שלש מצוה הוא עושה, כגון , נטילת לולב, ישיבה בסוכה, אכילת מצה, דא לא לשם מצוה לא היה עושה כ , משא"כ במשלוח מנות בעצם מעשה משלוח המנות אין הוכחה שמחמת מצוה עושה כ , ולכן לא תיקנו בזה ברכה .979

מקורות

תשובות והנהגות או"ח רלו. שו"ת יד סופר סימן כג. ביאור הלכה תרצה בד"ה חייב. כתב סופר סימן קמ. ח"א סימן יח. פמ"ג א"א תרצה א. אורחות חיים בשם שו"ת מור ואוהלות, שו"ת אבן יעקב חגיגה סימן עו. שו"ת ערוגת הבושם או"ח סימן רז.

טעם אחר: יש שמחדשי שמשלוח מנות היא מצוה תמידית בכל השנה ורק בפורים נצטווינו לקיים מצוה זו כדי שנזכור כל השנה, כדרך שאנו קוראים זכור כדי שנזכור כל השנה , וכתב באור זרוע שמצוה שהיא תמידית אין מברכים עליה .980 טעם אחר: לפי שעיקר התקנה היא על ידי שליח ולא על ידי עצמו 981 ולכן נקרא משלוח מנות והגם שיוצא ידי חובה על ידי שליחה בעצמו עיקר התקנה היה ע"י שליח ועל מצוה שע"י שליח לא תקנו לכתחילה ברכה .982

טעם אחר: לפי שטעם משלוח מנות הוא כדי להרבות אחווה ורעות ולכן טוב יותר שיתן מרצונו הטוב ולא על ידי ציווי לכן לא תקנו ברכה .983

טעם אחר: לטעם שסיבת משלוח מנות כדי שיהא לכל אחד ואחד דין מזו לקיום סעודת פורים א"כ נמצא שמשלוח מנות אינו אלא הכשר מצוה ועל הכשר מצוה אין מברכים .984

הטעם שרק בפורים תקנו משלוח מנות ולא בשאר החגים

לפי שבזמן אחשורוש השתחוו לצל רק לפני 985 נמצא שכל יהודי לא אכל אצל השני מחשש שמא הוא מומר ואסור לאכול אצלו שמא לא עשה רק לפני , לכן תקנו שכל אחד יאכל ממאכל חבריו שמוכיח שכולם היו נאמני לקב"ה .986

משלוח מנות בדברי שיש בה קדושת שביעית

יש שמתירים : לקיים מצות משלוח מנות בדברי שיש בה קדושת שביעית , וגם מותר להחזיר למי ששלח לו ואין בזה משום פריעת חוב בפירות שביעית, והטעם שלא הוי כסחורה: משום שחוב שהוא מחמת מצוה ולא חוב כספי הנית להיתבע על ידי אחר אין בו משום סחורה .987

ויש שאוסרי ,988והטעם : דכיון דמשל מפירות שביעית דבר שחובה עליו הרי זה כעושה סחורה בפירות שביעית.

להודיע למקבל: השולחן מנות במאכל ומשקה שיש בה קדושת שביעית יודיע זאת למקבל כדי שינהג בו קדושת שביעית .989

מקורות

שו"ת שרידי אש חלק א סימן סא. עיין משנ"ב תרצה ס"ק יח בשם שו"ת בני ציון סימן מד. משנה דלית מהדורא תנינא. קובץ יסודות וחקירות משלוח מנות. עיון המועדים פורים קושיא ג. כמבואר במגילה יב, א. חת"ס. הגרשז"א בהליכות שלמה מועדים פרק יט י. שבט הלוי ח"ז ס' קפז, שו"ת משנת יוסף. הגרשז"א בהליכות שלמה מועדים פרק יט י, דיני שביעית פרק לב ב.