בענייני מגילת אסתר

הטעם שבמגילת אסתר לא נזכר ש הש

לפי שנס פורים לא היה נס גלוי כמו יציאת מצרים שש נשתנו לגמרי טבעי בראשית, אלא הכל היה בדרך הטבע, כל מעשה המגילה נמשך י"ב שני , ורק בסיום הי"ב שני ראו שיד ההשגחה סיבבה את כל הדברים , כדי שיצא הנס, לכן שמו מוסתר .787 טעם אחר: לפי שהדת ניתנה ליכתב ג בספרי מדין ופרס והוא בזיון שיכתב שמו של הקב"ה בספריהם .788 יש שכתבו הטעם הנ"ל והוסיפו שחששו שיתכוונו לאלילים שלה .789

טעם אחר: לפי שאין ראוי להזכיר ש הש בנס שנעשה בחו"ל .790 טעם אחר: מפני שעדיין היה לב נוקפם לכתוב את המגילה משום שלו מלכות כדאיתא בגמרא מגילה "שלחה אסתר לחכמים כתבוני לדורות" .791

טעם אחר: שלא יאמרו שמצוה לינשא ע האומות, שהרי ה' יתברך הביא נס על ידי נישואין אסתר ע אחשורוש, ולכן היה קשה לחכמים לכתוב המגילה .792 טעם אחר: על פי הגמרא בר"ה שבטלו לכתוב הש באיגרת כי למחר זה פורע את חובו ונמצא השטר או האיגרת מונח באשפה ומגילת אסתר נקראת איגרת ולא רצו לחלק בין איגרת הדיוט לאיגרת אסתר .793

טעם אחר:דכתיב 794 "ואנכי הסתר אסתיר", ר"ל בספר אסתר אהיה בהסתר ש הויה .795 ואע"פ שלא כתוב במפורש יש רמז לשם בכתוב 796 "היאו כל הנשים י תנו" ראשי התיבות למפרע: י'ה'ו'ה'.

וכן בפסוקי הבאים רמוז ש "הויה"

א. ו במלאתהי מי האלה " ,797 ב" .היאו כל הנשים י תנו" ר"ת למפרע הוי"ה ,798 ג " .המלך יבא ויבא המן " ,799 ד ."לבדו עוותה ושתיהמלכ ה" 800 ה" .יבא המלך ו המן היו " ,801 ו. "ז ה איננו שווה לי " 802 סופי תיבות הוי"ה למפרע, ז. "כי כלתהאליו הרעה" 803 .804

מקורות

תשובות הגאונים שערי תשובה סימן כא, ספר האשכול ח"ב עמוד כ. מרדכי שבת סימן שצו הובא בט"ז שלד א. הראב"ע הובא בספר אוצר דינים ומנהגים חסרון השם במגילה. רמב"ן. ספר מטעמים פורים ט. ספר מטעמים פורים יא בשם ספר נ"ח. עיין ספר האשכול חלק ב סימן ב, בספר אוצר דינים ומנהגים חסרון השם במגילה. דברים לא יח. ספר מטעמים מערכת אות פ פורים י. א ב. א ה. א כ. ו , ה ו . א טז . ה ד. ה יג. ז ז . ליקוטי מהרי"ח סדר מנהג פורים.

במדרש פני אחרי כתוב שכשמוזכר "מלך " סת בפרק ב' פסוק ד', ובפרק ו' פסוק א ', הכוונה לבורא עולם , שהמלך של מטה עושה את רצונו של מלך שלמעלה, וכשמוזכר המלך אחשורוש אין הכוונה למכלו של עולם .805

הטעם שאין המגילה נקראת מגילת מרדכי או מגילת מרדכי ואסתר שהרי בזכות שניה נעשה הנס

כיון שאסתר מסרה נפשה כשנכנסה למלך אשר דתו להמית הנכנסים , וא שגם מרדכי מסר נפשו שלא השתחווה להמן , כיון שלא היה מוכרח לעשות כ והיה יכול להחביא עצמו מראית המן או לבקש רשות מהמלך ללכת לעיר או מדינה אחרת, לפיכך אין זה נחשב כמו המסירות נפש של אסתר, שהיא היתה מוכרחה למסור את נפשה לכן המגילה נקראת על שמה .806

טעם אחר: משום שהיא שלחה לחכמים כתבוני לדורות וכיון שהיא נתעוררה שיקבעוה לדורות לכן נקראת על שמה .807

טעם אחר: כיון שהיא נתנה את העיצה של ג' ימי תענית שעל ידה ניצלו ישראל מ הכליה .808

טעם אחר:לפי שחששו לקנאת הגוים לכן תלו הדבר באסתר המלכה שהיא עשתה זאת ולא ה .809

בכתיבת המגילה

ניקוד

מגילה מנוקדת כשרה, אבל אין עושים כ לכתחילה אלא עושים כסף"ת .810

כתיבת הברכות

אין כותבים לכתחילה הברכות במגילה וא כתב אינה נפסלת .811

טעמי

א אין מי שיודע לקרוא בטעמי על פה מותר לכתוב ג הטעמים במגילה ולברך עליה, והטעם :דלא גרע מניקוד [ומ"מ א אינו יודע הטעמים אפשר לקרוא ג בלי טעמי ] .812

מקורות

עיין מנהג ישראל תורה תרצא ד. ר' יונתן איבשיץ ישועה גדולה אסתר ט ל. ספר עיני העדה שח"א לר' אליהו הכהן. שם. שו"ת מגיד תשובה ח"ה או"ח סימן מ. שו"ע תרצא ט, לבוש שם ב. שו"ע תרצא ט, באר היטב שם י, משנ"ב שם ס"ק כו. משנ"ב תרצא ס"ק כה.

ציורים

יש אומרים שאין לעשות כ לכתחילה, והטעם : משום שלכתחילה צריך לעשות כמו ספר תורה ובס"ת אסור לציר ,813 ויש שכתבו להתיר .814

כתיבת עשרת בני המן

עשרת בני המן צריך לכתוב כשירה 815 ולא כשאר השירות שכותבים חלק על גבי כתב, אלא מניח חלק [חלק כפול מ הכתב 816] בין כתב לכתב, וא לא עשה כ פסולה .817

לא כשאר שירות אריח על גבי לבינה, והטעם : שהוא סימן שלא יהיה לה תקומה למפלתן . לפי ששירה היא כחומה שיש לה בליטות ושיני החומה יכולים להוסיף עליה לחזקה, אבל כשהחומה חלקה ושווה משני צדדים אין יכולים להוסיף עליה ולחזקה .818

עשרת בני המן צריך שיהיו שווים בלי שו בליטה אחד לחבריו דהיינו שצריך להרחיב חלק מהשמות קצת 819. ויהיה תיבת איש בראש הדם ועשרת בסוף הדם .820

צריך לכתוב איש בראש השורה ואת בסופה 821. ויש אומרים שאין קפידא בתיבת איש בראש העמוד אלא בראש השורה .822

עמוד בסוף המגילה [ע חיים ]

יש אומרים :שאין לעשות לה עמוד ככל ס"ת בסופה .823

הטעם : לפי שיש סוברים שמגילת אסתר לא נקראת ספר אלא איגרת והראייה דאין נזהרים שלא ליגע בה ערוך כסף"ת .824

טעם אחר: לפי שנחלקו הא לעשות לה עמוד בראשה או בסופה ע"כ לא נהגו לעשות לה כלל דשב ואל תעשה עדיף .825

טעם אחר: לפי שקוראים בה רק פעם בשנה .826

ויש שנהגו: לעשות ,827 והטעם : כדי שיהיה אפשר לגול בה עמוד של ע לגוללה.

מקורות

א"ר תרצא ס"ק ז. שו"ת זרע אמת ח"א ס' ק. שו"ע תרצא ג. משנ"ב ס"ק יז. שו"ע תרצא ג. לבוש שם ב. הגהות מוהר"א אזולאי תרצא ב. מסכת סופרים פרק יג הלכה ו. שו"ע תרצא ד. הגר"א חת"ס. תרצא ב בשם מהרה"ל. מהרה"ל. ב"ח תרצא א. עיין ערוה"ש תרצא ז. דעת השו"ע הגר"א בביאורו משנ"ב תרצא ס"ק טז.

"חור כרפס" 828

הטעם שאות ח' במילה "חור" גדולה: רמז יש בה כשראה הקב"ה את ישראל מסיבים בסעודות של אחשורוש חתר לה חור אחד בגיהינום [ולזה מרמז הח' הגדולה] לולי רחמיו המרובים היה שורפ בזמן מועט חזר והביא עליה אותה צרה כדי שיחזרו בתשובה .829

"ותכתב אסתר המלכה" 830

הטעם שאות הת' במילה ו"תכתוב" גדולה: משום שאסתר סו כל הניסים 831 ות' הוא סו כל א ב, לכן כתוב בת' גדולה לרמז בזה שהוא סו כתיבת הניסים .832

"ואת ויזתא" 833

הטעם שהו"ו מהמילה ויזתא גדולה: לפי שכתוב בגמרא שיש להאריך בויזתא, יש שאומרים שהכוונה להאריך בכתיבה, ויש שאומרים בקריאה, ונוהגים בשניהם , לסימן שכולם נתלו בזקיפה ושורה אחת זה על גב זה .834

מגילה ע י"א שורות

יש אומרים : שיש לכתוב את המגילה י"א שורות בכל עמוד ,835 והטעם : לפי שעל על ידי כ נכתבים השורות בצורה שעשרת בני המן כתובים בראש העמוד כדברי הגמרא במסכת סופרים 836 שיהיה תיבת איש בראש הדם ועשרת בסוף הדם ואין עשרת בני המן כתובים באותיות גדולות יותר משאר העמודים וכן הרווח שבין המילים הוא כפול מהמילי שבשני הצדדים ובכך ממלאי את כל העמוד.

ובמגילה שאינה של י"א שורות כותבים את בני המן באותיות גדולות, והטעם : לפי שעשרת בני המן אינם אלא עשר שורות וצריך למלאות הדם שלא ישאר חלק בסופו לכן כותב בכתב גדול.

הטעם שמותר לשנות מ הכתב הרגיל א שאין לשנות הכתב אלא על פי המסורת, כיון שהם כתובים בד מיוחד בפני עצמו אין להקפיד בכ .837

מקורות

אסתר א ו . מדרש אגדת אסתר. אסתר ט כט . יומא כט, א. אוצר כל מנהגי ישורון סימן נ פורים ח. אסתר ט ט . מגילה טז, ב, לבוש תרצא ד משנ"ב שם ס"ק יח. הגר"א, חזו"א מסכת ספר תורה פרק ב הלכה ד, הגרשז"א הליכות שלמה פורים פרק יט אורחות הלכה הערה 5. פרק יג הלכה ו . שעה"צ תרצא ס"ק טז בשם נשמת אדם, שערי אפרים שער ו נה.

טעם אחר: דלא דמי לשאר אותיות גדולות שבאו במסורת דהת יש סוד בגדלות האותיות , משא "כ הכא אין הגדלת מפני האות אלא מפני השיטה כיון שאם"א בצורה אחרת כיון שאמרו איש בראש דפא ועשרת בסוף , ממילא הוי כמוסרות על האותיות .838 ויש שכתבו : שאין לכתוב המגילה י"א שורות, והטעם : לפי שאז המגילה תהיה עבה הרבה ויצטרך גיליון גדול כדי לגלול את כולה .839

יש אומרים : שיש לכתוב מגילה ע מ"ח שורות, והטעם : לפי שיש שסוברים שיש למגילה דין של ס"ת למנין השורות .840

יש אומרים : שיש לכתוב מגילהשלמ"ב שורותכנגד מ"ב מסעות, יש אומרים : מגילה של שישי שורות כנגד שישי ריבוא .841 ויש אומרים :ע"ב שורות כנגד ע "ב זקני ישראל .842

"המלך " בתחילת עמוד

יש שנהגו להתחיל כל עמוד בתיבת המלך ,843 והטעם : על פי המדרש דכל מקום שנאמר במגילת אסתר מלך סת משמע קודש וחול .844

קריאה לנשים

אע"פ שמצוה שהזמן גרמא נשים פטורות 845, אפים' הכי ה חייבות בקריאת המגילה, והטעם : שאם ה היו באותו הנס דכתיב 846 "להשמיד להרג ולאבד את כל היהודי מנער ועד זק ט ונשים ביום אחד " .847

טעם אחר: שעיקר הנס נעשה על ידי אשה, דהיינו על ידי אסתר .848 אינם מוציאות את הגברי ידי חובה בקריאת . והטעם : דקי"ל קול באשה ערווה .849 טעם אחר: שחלוק חיוב הנשים בקריאת המגילה מאנשי , שהנשים חייבות רק בשמיעת המגילה ולא בקריאתה המגילה, והגברי חייבים ג בקריאת המגילה, וכיון שאין חיוב שווה אינם יכולות להוציא את הגברי .850

טעם אחר:דהוי כקריאת התורה שאשה אינה מוציאה את האנשים מפני כבוד הציבור .851

מקורות

ערוה"ש תרצא יא. שו"ת בית אפרם או"ח ס' ע ד"ה ואין. שו"ת מהר"ם מרוטנברג ד"פ ס' שנא בשם ר"ת, דמשק אליעזר ס"ק כה בשם הכל בו הלכות פורים סימן מה. כל בו הלכות פורים סימן מה. תשב"ץ סימן קפ. מקור המנהג בספר קול יעקב תרצא לכה"ח. מנהג ישראל תורה תרצא ד. קידושין כט, א. מגילה ב יג. משנ"ב תרפט ס"ק א. לבוש תרפט ב. כל בו הלכות פורים סימן מה בשם בעל עשרת הדיברות. ערוה"ש תרפט ה. משנ "ב תרפט ס "ק ז .

ואע"פ שיודעות לקרוא בעצמם ילכו לשמוע הקריאה בבית הכנסת. והטעם : מפני דברוב ע הדרת מלך 852, א לא שמעון בבית הכנסת יקרא בעבור בבית ומברך , וא אין לה ממי לשמוע תקרא בעצמה ותברך לשמוע מגילה .853

ברכות המגילה לנשים

לכתחילה אשה אחת תברך לכולם [ואין את החשש דזילא ביה מילתא 854 כיון שאינה קוראת את המגילה 855[ .856

נוסח הברכה: מברכת "לשמוע מקרא מגילה" ולא "על מקרא מגילה" .857 והטעם :משום שיש אומרים שלא נצטוו אלא על השמיעה ולא על הקריאה .858

ישיבת הבעל קורא

הבעל קורא יכול לשבת בקריאה לנשים , והטעם : לפי שכל הטעם שהקורא עומד מפני כבוד הציבור ובנשי לא שייך טעם זה .859

ברכת הרב את רבינו

נשים לא מברכות ברכת "הרב את ריבנו" אפילו ה עשרה .860

מקורות

שו"ת משנת הלכות ח"ד ס פב. רמ"א תרפט ב, משנ"ב שם ס"ק ה. עיין שערי ציון תרפט טו . הגריש"א בלילה ההוא עמוד 8. הגריש"א ביבקשו מפיהו פרק ב יב. הגריש"א בגלאט תשסה ע מוד 173. ערוה"ש תרצב ז. הגרשז"א בשלמי מועד פרק נח. הגריש"א בהלכות פורים עמוד 5.