הכאת המן

בשעת קריאת המגילה כשמזכירים את המן נוהגים ל"הכותו" ע"י הקשה בשולחן או לרקוע ברגלים .758

כתב במדרש אליהו כשאומרים ארור המן או מזכירים שמו ושם אשתו ומכין , עושה הקב"ה שירגישו ההכאות כדי שיקבלו צער גדול יע שכל הבאים לעולם כאילו בימיהם נעשה הנס לפי שאם נעשה עצתו לא היו באים לעולם , לכן כל הבאים לעולם צרכי לצערו ולכן עושה הקב"ה שירגיש ההכאות בהזכרת שמו .759

כעין זה נכתב בספר אסופות כת"י: פעם אחת שאל ההגמון מרגנשבורג את רבי יהודה החסיד, למה את דופקים על הכתלים כשאתם מזכירים את המן . אמר לו, כל כ דפיקות שאנו דופקים כ השדים דופקים לו בגיהינום . אמר לו מנא ל . אמר לו בא וארא . הלך עמו והראהו בפתח גיהינום , וראהו שהכוהו, פתח הגמון ואמר, אילו הייתי אצלכם הייתי מסייע לכן להכותו.

טעם אחר:דכתיב 760 "מחה תמחה את זכר עמלק" וכן כתוב 761"תמחה את זכר עמלק " ומחה מלשון הכאה, ועל ידי שמכין אנו מוחים את המן שהוא מזרע עמלק .762 טעם אחר: מכין בשביל התינוקות שלא יודעים לומר ש רשעים ירקב כי חייבים אנו לומר כ כשמזכירים רשע כדאיתא בירושלמי 763 כי הוי מטי להמן בפורים אמר ארור המן וארורי בניו לקיים מה שנאמר 764 "ש רשעים ירקב" .765 טעם אחר: כתב החת"ס ונראה לי הטעם להרעיש ולבלבל אוז השומעים , שלא ישמעו ש זה המן חוי האגגי. ובשו"ת מילי דאבות הוסיף לבאר מרבו החת"ס. דהקשה שמעולם לא זכה עמלק שיזכר שמו כ"כ פעמים רק ע"י קריאת המגילה... וא"כ לא נמחה שמו וכו', ולכן אנו מרעישי ומקשקשי לומר, אני איני רוצה לשמוע ש זה כלל אבל מה נעשה ההכרח עלי. והכל הוא להראות שאין אנחנו רוצים לשמוע ש זה .766 טעם אחר: דכתיב במגילה נ"ד פעמים המן , ובא רמוז "מחה תמחה" שנ"ד פעמים תמחה אותו כמנין מחה ע הכולל .767

טעם אחר: לפי שראו חכמים אור הגלות וחששו שמא יקום מלך מאומות העולם וירצה לגזור גזרות רעות כגזירת המן לכן הנהיגו זה הפרסום בשמחה ובהפלגה [ברחובות ובשווקי [ למען ישמעו הגוים קול רעש גדול ודברי משונים וישאלו על מה ראו ככה

מקורות

שו"ע תרצ סעיף יז. מדרש אליהו מבעל שבט המוסר מגילת אסתר עמוד פא. שמות יז יד. במדבר כד י. שו"ע תרצ יז. מגילה פרק ד הלכה ד. משלי י ז . ספר המנהגים לרבינו איזיק טירנא בהגה"ת המנהגים פורים אות נה. החת"ס בהג' על השו"ע סי' תרצ כ. אגרת הלכות טעמים למנהגי פורים, מטעמים פורים ו.

ומה הגיע אליה ויגידו לה עני המן ויקחו מוסר, וזהו כוונת הראב"ע אשר שר בשיר שיסד, "שומע דבר ב המדתא, תיפול עליה אימתה" .768

סמך לדבר: דכתיב 769 "והיה א ב הכות הרשע" סופי תיבות "והיה א ב " המן .770 וכתיב בסמי "הכות הרשע" .771

במנהג להכות: במשנ "ב 772 הביא שהמהרי"ל לא היה מקפיד להכות [וכן נהג הגריש"א 773[, ומביא שהגאו יעב" כותב על אביו החכם צבי שהיה מכה ורוקע ברגלו וטופח בנעלו כשהוזכר המן , והבן איש חי 774 כתב שהיה מכה ברגליו רק בהמן הראשון והאחרון , ובשו"ת מהרי" שיק 775 כתב שרק קטנים נהגו להכות בהמן ולא הגדולים ,

שתיקת הבעל קורא בשעת ההכאה

כשמכי צריך החזן לשתוק כדי שישמעו כולם קריאתו .776

יחיד הקורא

אין צריך להכות בשעת אמירת המן .777

בדיני הקריאה

לא שמע מהחזן אין ישלימה

כיון שלכתחילה צריך לקרוא ממגילה שכתובה על קל , והשומע שאין לו מגילה כשרה אלא חומש ולא שמע מילה אחת מ הבעל קורא מה יעשה.

הדין שיכול להשלים מהחומש את המילה שלא שמע ויוצא בדיעבד 778, והוא הדין א החסיר את הפסוק הראשון או אחרון יכול להשלים מהחומש ולא אומרים שפסוק זה יותר חמור משאר המגילה .779

חיסר אות אחת: א לא שמע אות צריך לחזור 780, וא יכול להשלים כלעייל ישלים , וצריך לחזור למקום שהחסיר ולקרוא מש , ולא ישלים במקום אחר מפני שהקורא שלא כסדר לא יוצא ידי חובה, וא גמר המגילה והסיח דעת חוזר לקרוא את המגילה ולעניי

מקורות

מחזיק ברכה להחיד"א קונטרס אחרון סימן תרצ. דברים כה, ב. מטה משה, מנהגי מהרי"ל, לבוש תרצ יז. יעב"ץ דיני קריאת המגילה יד. תרצ ס"ק נט. איש על העדה עמוד כ. שנה א פרשת תצוה. יו"ד סימן רטז. א"ר תרצ טז, משנ"ב ס"ק ס. הגריש"א ביבקשו מפיהו פרק ב לט . משנ"ב תרצ ס. הגריש"א הלכות פורים להגאצ"י עמוד 6. משנ"ב תרצ ס"ק מח .

חזרה על הברכה תלוי , א חיסר מילה שמשנה את משמעות המילה מברך וא לא משנה את המשמעות אינו מברך .

הסיח דעתו בשעת הקריאה: א הסיח לגמרי עד שלא שמע את הבעל קורא לא יצא ידי חובה וצריך לחזור, וא שומע את הקריאה רק שאינו מרוכז במגילה עצמה אלא עיניו משוטטות יצא ידי חובה .781

דיבור באמצע המגילה

לכתחילה אין להפסיק בדיבור באמצע המגילה, והטעם : כיון שבירך על המגילה אין לו להפסיק בינתיים עד לאחר כל המצוה 782 ודי זה ג על הבעל קורא וגם על השומע, בדיעבד א הבעל קורא דיבר יצא ידי חובה, וא השומע דיבר לא יצא ידי חובה, מכיוון שלא שמע את קריאת המגילה בזמן הדיבור. ,783

וכן אין להפסיק בדיבור בין סו הקריאה לסוף הברכה .784

א סח בין הקריאה לברכה, בין הבעל קורא בין השומע הפסידו את הברכה 785. כלומר רק את ברכת על מקרא מגילה .786

מקורות

הגריש"א הלכות פורים להגאצ"י עמוד 6. משנ"ב תרצ ס"ק כ. שו"ע תרצב ב, משנ"ב שם ס"ק ט . משנ "ב שם. משנ"ב תרצב ס"ק ט. הגריש"א אשרי האיש פרק מג אות כח.