זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
ארבעת מצוות היו :
א . קריאת מגילה.
ב . מתנות לאביונים .
ג. סעודת פורים .
ד. משלוח מנות איש לרעהו.
קריאת המגילה
כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים להתבטל לימות המשיח חו ממגילת אסתר והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכתו של תורה שבע"פ שאינם בטלות לעולם .562
כתבה
מגילת אסתר נכתבה על ידי מרדכי ואסתר ומאה ועשרים אנשי כנסת הגדולה שבניה היו הנביאים חגי זכריה מלאכי חבריה .563
זמן הקריאה
חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום 564 והטעם שקוראים ביום ובלילה: זכר לנס שהיו צועקים ביום צרת לילה ויו , ואסמכהו 565 אקרא דתהילי למנצח על אילת השחר 566 דכתיב 567 "אלוהים אקרא יומם ולילה ולא דומיה לי" וכיון שהיתה צעקת בצרת יומם ולילה, תקנו ג את הזכרת הנס, דהיינו קריאת המגילה ביום ובלילה .568
קריאה בט"ו ובין"ד
כרכי המוקפים חומה מימות יהושע ב נו אפילו שאינם מוקפים עכשיו קוראים בט"ו 569, כפרי ועיירות גדולות וכרכי שאינם מוקפים חומה מימות יהושע ב נו קוראים בין"ד .570
מקורות
רמב"ם הלכות מגילה פרק ב הלכה יח. בב"ב טו, א רש"י שם ד"ה אנשי. שו "ע תרפז א, משנ"ב שם ס"ק ב. מגילה ד , א. תהילים כב. שם ג. ט"ז תרפז א. שו "ע תרפח א. שם ג.
חלוקה לפרזי ומוקפי
הטעם שימי הפורים חלוקי בימיהם
לפי שבזמן מרדכי ואסתר היהודי שבכל המקומות נלחמו ביום י"ג ונחו בין"ד ועשו אותו משתה ושמחה, ובשושן הבירה ניתן לה להלחם ג ביום י "ד ולא עשו יו "ט עד ט"ו, וכיון שבאותו זמן נחלקו לשני ימי , כשקבע מרדכי ואסתר בהסכמת כנסת ישראל לקבוע פורים לדורות חלקו אותו ג"כ לב' ימי .571
הטעם שקבעו לפי כרכי המוקפים מימות יהושע ולא תלו את הכבוד בשושן שבו אירע הנס, לפי שאם"י היתה חרבה ויהיה לפ"ז עיירות המוקפות חומה בחו"ל חשובות יותר מא"י, וע"כ לכבודה של ארץ ישראל תקנו שכל עיר שהיא מוקפת חומה מימות יהושע ב נו יקראו בט"ו .572
הטעם דתלו הדבר ביהושע ולא במשה, לפי שתחילת מפלת של עמלק היתה ע"י יהושע ,573 טעם אחר: לפי שיהושע הוא זה שהכניס את בני ישראל לא"י .574
טעם אחר מדוע ימי הפורים חלוקי בימיהם
לפי שלא רצו מרדכי ואסתר שיהיה יו אחד שבו כל כלל ישראל אוכלים ושמחים ומתבטלים מתורה ומצוות לכן קבעהו לפורים באופן של יו של זה אינו יו של זה נמצא שכאלה שמחים ומשתכרים אלו עוסקים בתורה .575
בחו לארץ
פורים בחו"ל אין קוראים המגילה ב' ימי ככל יו"ט של גליות. והטעם שלא קוראים בשתי הימים מגילה מספק, מפני שאינה מ תורה אלא מדברי קבלה וה אמרו לעשות יו אחד וה אמרו חשבו המולדות.
טעם אחר: דכתיב 576 "ולא יעבור", וכיון שעיר שדינה לקרות ביום י"ד אין לה לקרוא בט"ו וכל שכך הקוראים בט"ו אין לה לקרוא בט"ז משום לא יעבור.
טעם אחר: דין "ל ממה נפ ש הוא יוצא ידיחובתו, א היו י"דכבר יצא, וא י"גיצא, כיון שקראה עד כא .577
מקורות
משנ"ב תרפח ס"ק א. כל בו הלכות פורים סימן מה, משנ"ב תרפח ס"ק א. א "ר תרפח א בשם הכל בו הלכות פורים סימן מה. ברכי יוסף סב. חת"ס תוך"מ פרשת תצווה דף פא, ב ד"ה לך, דרשות ח"א דף רה טור ג. אסתר ט כז. אבודרהם תפילת פורים בשם בעל משמרת המועדות.
החייבים בקריאה זו
הכל חייבים לשמוע מגילה, אנשי , נשים , וט .578 והטעם : שכולם היו באותו גזרה להשמיד להרוג ולאבד .579
נשים 580
אע"פ שמצוה שהזמן גרמא נשים פטורות 581, אפים' הכי ה חייבות בקריאת המגילה, והטעם : שאם ה היו באותו הנס דכתיב 582"ט ונשים יו אחד " 583 טעם אחר: שעיקר הנס נעשה על ידי אשה, דהיינו על ידי אסתר .584
קטנים וקטנות
ומנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה ,585 והטעם : כדי לחנכם במצוות פרסומי ניסא .586 טעם אחר: משום שמחה .587
גיל קטנים :במשנ "ב 588 כתב ובלבד שלא יביאו קטנים ביותר שמבלבלי דעת השומעים , ובסימן תרפט 589 כתב והוא מגיל חינוך .
קטנות: כיון שגם נשים חייבות בשמיעת המגילה פשוט שגם קטנות יש בה משום מצות חינוך כיון שבגדולת תתחייבנה .590
זמן הקריאה
של לילה זמנה כל הלילה, 591 דהיינו מצאת הכוכבים ועד עלות השחר 592. ושל יו זמנה כל היו מהנ החמה 593 עד השקיעה .594
הטעם שלא תקנו חכמים את זמנה עד חצות, כמו בקריאת שמע שזמנה עד חצות, בכדי להרחיק את האדם מ העבירה. לפי שמצוה זו חביבה על כל אדם ולא חוששים שישכח האדם לשמוע מגילה .595
טעם אחר: שאני מגילה דעיקר מצוותה ביום .596
טעם אחר: דהחמירו רק בדין דאורייתא ולא בדין דרבנן ומגילה דרבנן היא .597
מקורות
שו"ע תרפט א. לבוש תרפט א. דיני קריאה לנשים יבאר בהמשך. קידושין כט , א. מגילה ב, א. משנ"ב תרפט ס"ק א. לבוש תרפט ב. שו"ע תרפט ו. משנ "ב תרפט ס"ק טז. לקט יושר הלכות פורים כו. משנ"ב תרפט ס"ק יז בשם מג"א. ס"ק ג. משנ"ב תרפט ס"ק ג. שו"ע תרפז א. משנ"ב תרפז ס"ק ג. שו"ע תרפז א. משנ"ב שם ס"ק ה. הרא"ם בסמ"ג כד ע"ב. ע"פ מג"א ריש סימן תרפז. אליה רבא תרפח יט .
הטעם שקוראים מגילה אחר שחרית א שדינה כל היו , מפני שזריזים מקדימים למצוות .598
בדיני הקריאה
מבטלים תלמוד תורה בשביל לשמוע מגילה, ואין שו מצוה שדוחה למקרא מגילה, אלא מת מצוה ורק א אפשר לקרוא את המגילה לאחר הקבורה .599
נטילת ידי לפני שנוגע במגילה
טוב להחמיר לא לגעת במגילה א לא נטל ידיו, [וא נטל למעריב ולא הסיח דעתו אין"צ ליטול[ והטעם : דחישינ שמא נגע במקומות המטונפות .600
קריאה בציבור
לכתחילה יש לקרוא בציבור של עשרה ,601 והטעם : משום פירסומי ניסא, וא אין עשרה ישתדל לקב מנין .
הקורא בפני עשרה שכבר יצאו ידי מגילה א הוא נחשב כפירסומי ניסא בעשרה .602 להוציא ידי חובה: כמו בכל המצוות שאחד שמחוייב במצוה יכול להוציא אחרי ידי חובה ג במגילה יכול להוציא ידי חובה אחרי ולצאת ידי חובה.
אכילה לפני הקריאה
אכילה: אסור לאכול לפני קריאת המגילה בלילה וביו ואפילו טעימה בעלמא אין להקל אלא לצורך גדול ,603 והטעם : שמא יחטפנו שינה ויבטל מקריאתה וכמו שאוסרי מטעם זה לאכול לפני ק"ש של ערבית .604
טעם אחר: משום דמגילה יש בה משום פירסומא ניסא וגם איסור אכילה הוא מהילכות פירסומא ניסא 605, ועוד דחששו שטעימא בעלמא תגרו להפסד הקריאה ברבי .606
שינה לפני הקריאה
אסור לישון קודם קריאת המגילה אפילו דעתו לישון רק מעט, הטעם : שמא יחטפנו שינה ויבטל מקריאתה. .607
מקורות
לבוש תרפח ח . שו"ע תרפז ב. שו"ע קמז ב, ובמשנ"ב שם ס"ק נח. שו"ע תרצ יח . הגריש"א בגלאט תשסז. רמ"א תרצב ד משנ"ב שם ס"ק טו. משנ"ב שם. חשוקי חמד מגילה עמוד רמד. שבות יצחק ח"ב עמוד שיא. ט"ז תרצב ג, משנ"ב תרצב ס"ק טו.
ברכות המגילה 608
מברך שלוש ברכות א. על מקרא מגילה, ב. שעשה ניסים לאבותינו. ג. שהחיינו. ומברך אותה ג ביום .609
א. על מקרא מגילה: כשאר מצוות דרבנן .
הטעם שלא מברכים "לשמוע מגילה"
נוסח הברכה "על מקרא מגילה", בשונה מתקיעת שופר שמברכים לשמוע קול שופר, לפי שהמצוה היא לקרוא מגילה, ולכן א קרא ולא השמיע לאזנו יצא משא"כ בשופר המצוה היא השמיעה .610
טעם אחר: דלשמוע משמע הבנה כמו שמצאנו 611 "כי שומע יוסף " והכוונה הבנה ,612 ויש הרבה אנשי שלא מבינים .613
"וצוונו":א שקריאת המגילה אינה אלא מדרבנן , מברך עליה "וצוונו", כמש"כ בגמ' 614 והיכן צוונו, רב אדא אמר מ"לא תסור", רב נחמן אמר, מ"שאל אבי ויגד " .615
ב. שעשה ניסים לאבותינו.
ג . שהחיינו ומברך אותה ג ביום ,616
הטעם שמברך שהחיינו ג ביום : כיון שעיקר מצות קריאת המגילה היא ביום .617
כוונה בברכת שהחיינו: ויכוון לצאת ידי חובה בברכת "שהחיינו" ג על משלוח מנות, וסעודת פורים .618
וסימנך מנ"ח "מקרא מגילה," "נ יסי " שעשה ניסים , "שהח יינו" .619
לכוון לצאת ידי חובה בברכות
הקורא צריך לכוון להוציא ידי חובה את הציבור בברכות ובקריאה. כמו כ על הציבור לכוון לצאת ידי חובת הקריאה .620
מקורות
שו"ע תרצב א. משנ"ב תרצב ס"ק ב. אבודרהם תפילת פורים. בראשית מב כג. עיין רש"י שם ד"ה והם. אבודרהם שם. שבת כג, א. שבלי הלקט קפד. משנ"ב תרצב ס"ק ב. באר היטב תרצ ב. משנ"ב תרצב ס"ק א, של"ה מגילה נר מצווה ד"ה כשמברכים. מגילה כא, ב. נוהג כצאן יוסף.
עמידה בברכות
בברכת המגילה וברכת שעשה ניסים הבעל קורא והציבור עומדים ,621 ברכת שהחינו: בברכת שהחיינו יכולים לשבת .622 הטעם שעומדים בברכות, ככל מצוה שאין בה הנאה שמברכים במעומד 623, וברכת שהחיינו יכולים לשבת .624
הטעם שגם השומעים צריכים לעמוד: כיון שיוצאים על ידי שמיעה משום דשומע כעונה צריכים ג כ לעמוד .625
עמידה בברכת "הרב את ריבנו": יש לעמוד באמירתה וגם בשמיעת הברכה .626
אמירת "ברוך הוא וברוך שמו" בברכות
אין אומרים "ברוך הוא וברוך שמו" בברכות המגילה,
והטעם : משום דבמקום שאין רשאי להפסיק אסור לאומרו, וק"ו בברכות שיוצאים ידי חובה כגון , ברכת שופר ומגילה, שלא יפסיק לענות ברוך הוא וברוך שמו מפני ההפסק בברכה, לפי שברו הוא וברוך שמו לא מצאנו בגמ' .627
ברכות שלאחריה
אחר המגילה בלילה אומר "הרב את ריבנו " "אשר הניא" "שושנת יעקב".
"הרב את רבינו"
פותח בברוך אע"פ שהיא סמוכה לברכות המגילה וקי"ל דברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך , לפי שברכה זו לא נתקנה על קריאת המגילה אלא הוי כברכת הודאה על הנס שסמכו לאחר המגילה .628
טעם אחר: לפי שיש בה הרבה ענייני נחשבת כברכה ארוכה לכן פותחת בברוך .629
ששה לשונות שב"הרב את ריבנו"
כתב אבודרהם שתקנו בברכה זו ששה לשונות , כנגד ששה מישראל שנלחמו ע 630 עמלק, "הרב את ריבנו" יהושע את עמלק 631" ,הדם את דינינו" אהוד ב גרא ב הימני שהרגם את עגלו מלך מואב והיו עימו עמו ועמלק 632" ,והנוק את נקמתינו" גדעו
מקורות
שו"ע תרצ א משנ"ב שם ס"ק א, שעה"צ תרצ ס"ק א. הגריש"א בגלאט תשסז. א"ר תרצ א. הגריש"א בגלאט תשסז. שעה"צ תרצ א בשם מחה"ש. הגריש"א ביבקשו מפיהו פרק ב טז גלאט תשסז, וכן כתב בא"ח הלכות פורים ס ד. ערוה"ש תרצב א, דגול מרבבה סימן קכד. ר"ן מגילה יב, א ד"ה ברוך, הובא בב"י תרצב א, ערוה"ש תרצב ג. עורה"ש תרצב ד. תפילת פורים. שמות יז יג. שופטים ג יג.
שנאמר "ועמלק ובני קד " 633" ,והנפרע לנו מצרינו" ע"י שאול שנלחם בעמלק ,634 "המשלם גמול לכל אויבי נפשינו" ע"י דוד בצקלג שנאמר "והעמלקי פשטו אל נגב ואל צקלג" 635, החתימה "הנפרע לעמו ישראל מכל צריה " כנגדמרדכי ואסתר, "האל המושיע", שיהיה על ידי מלך המשיח לעתיד לבוא.
בספר מי חיים [משאש] מבאר את חמשת הלשונות שבברכה זו [ללא החתימה]: "הרב את ריבנו" מושתי שהיתה עושה מלאכה בבנות ישראל בשבת, כמבואר בגמ' 636" ,הדם את דינינו" מהמן , "והנוק את נקמותינו" מזרש אשתו ויועציו שיעצו לו לעשות את העם , "והנפרע לנו מצרינו" מבניו שנתלו על העם , "והמשל גמול לכל אויבי נפשינו" ה שאר האומות שהרגו בה ישראל וחותם "הנפרע לעמו ישראל מכל צריה [בכל דור ודור] האל המושיע" לעתיד לבוא .637
"ברוך אתה... האל המושיע", הטעם שמוסיפים בחתימה "האל המושיע", לפי שבמזמור אילת השחר שאמרה אסתר הזכירה ש האל בתפילתה 638 "אלי אלי למה עזבתני" להראות שהנס על ידה היה בשם אל חסד אל כל היו 639 שאם שנגזרה הגזרה ונכתב ונחתם בבי"ד של מעלה להרוג ולאבד נהפך הוא וכו' ואין זה אלא במדת חסד אל .640
"הנפרע לעמו ישראל מכל צריה , האל המושיע" ואע"פ שקימ"ל שאין מסיימים בשתי 641 הני שני ששווי אהדדי, שאין תשועה שלמה מ האויבים אלא בשתי , שנפרע לנו מאויבינו, גדולה מזו שהושיענו מיד ולא נחסר ממנו איש כדכתיב 642"ואיש לא עמד בפניה " .643
יחיד לא יאמר "הרב את ריבנו" ,644 והטעם : דכיון שאין הברכה שייכת למגילה, אלא היא ברכה הודאה משום פרסומי ניסא, ולא נתקנה אלא בציבור שיש בו פרסו הנס ולא ביחיד .645
יחיד שקורא בפני עשרה שכבר יצאו י"ח אינו מברך לאחריה כלל 646. וביו אומרים רק ברכת "הרב את רבנו".
מקורות
שופטים ו לג. ש"א טו. ש"א ל א. מגילה יב, ב. חאו"ח כללי שב. תהילים כב ב. תהילים נב ג. ב"ח תרצב א. ברכות מט, א. אסתר ט ב. ב"י תרצ. שו"ע תרצב א. ערוה"ש תרצב ה. הגרשז"א בהליכות שלמה פרק יט ו.
"אשר הניא"
בלילה אומרים "אשר הניא" 647, וגם יחיד אומר אותה 648 וביו אין אומרים כ ,649 והטעם : לפי שכבר אמר פיוטי 650 וא למנהגינו שלא אומרים פיוטי לא שינו המנהג .651 ויש שנהגו לאומרה , והטעם : כיון שלא אומרים היו פיוטי .652
"שושנת יעקב"
צריך שיאמר ארור המן , ברוך מרדכי, ארורה זרש ברוכה אסתר, ארורים כל העכו" ברוכים כל ישראל, וגם חרבונה זכור לטוב .653
הטעם שמזכירים את יעקב ולא שאר אבות, לפי שיעקב התפלל על מפלת המן , כדכתיב 654 "הצילני נאיד אחי מיד עשיו" ר "ת המן מ .655
"ארור המן " בירושלמי יש גירסא ארור המן ובניו, והטעם שאין אנו אומרים כ :לפי שבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק 656 ולכן השמיטו את בניו .657 "וגם חרבונה זכור לטוב", והטעם :לפי שעל ידו ניתלה המן 658 ואע"ג שלפי המדרש חרבונה זה אליהו שנתגלה בדמות של חרבונה, אעפ"כ מזכירים את חרבונה, כיון שנתגלה בדמות חרבונה מזכירים אותו לטוב .659 טעם אחר: משום שנאמר 660 "זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב" .661
קריאת המגילה
עמידה
הקורא את המגילה לכתחילה יעמוד בברכות ובקריאה, הטעם : מפני כבוד הציבור .662 ובקריאה אפשר לשבת ,663 הטעם : לפי שאינה אלא סיפור דברי בעלמא לזכרון הנס, ואין בקריאתה משום אימה, או יראה , או קדושה .664
ויש הנוהגים לעמוד,כדי לעורר הכוונה לשמוע כל התיבות, כיון שקריאה זו היא לעיכובא.
מקורות
שו"ע תרצב א. פמ"ג תרצב מז א. שו"ע שם. משנ"ב תרצב ס"ק ז. הגרח "ק באגרת הפורים פ"ג הערה לח. הגריש"א בפסקי שמועות עמוד קיא. שו"ע תרצ טז. בראשית לב יד. קורבן עני הובא בטעמי המנהגים קונטרס אחרון יב. גיטין נז, ב. אמרי אמת ליקוטים גיטין נז, ב. לבוש תרצ טז. ערוה"ש תרצ כב. משלי י ז . אבודרהם תפילת פורים. שו"ע תרצ א. שו"ע תרצ ג, בשעה"צ ס"ק א. לבוש תרצ א.
טעם אחר:ע "פ קבלה, "שגור מעלה ועילוי יותר וכמו"כ הוא גומל לנפשו שפע והארה כדרך כל המצוות " .665
טעם אחר: משום פרסומי ניסא, וכן מנהג כשאדם שומע ניצחון והצלה לאוהביו או לעירו הוא קורא את האיגרת בעמידה וכל העם בעמידה .666
עמידה ליד הבעל קורא
נהגו בשעת קריאת המגילה ששני אנשי עומדים ליד הבעל קורא אחד לימי הקורא, והשני לשמאלו, .667
צורת הקריאה
טעמי המגילה: נוהגים לקרוא את קריאת המגילה בשונה מקריאת התורה ונקראת במנגינת הנקראת לב שמח .668
לבישת טלית בקריאת המגילה בלילה
יש שנהגו שהבעל קורא מתעטף בטלית ג בקריאת המגילה בלילה .669 והטעם : משום כבוד הציבור, וכן הנהיג הגריש"א בבית מדרשו .670
לצאת ידי חובה בקריאת הבעל קורא
נהגו שלא לקרוא כל אחד בעצמו, אלא אחד קורא ומוציא את השאר ידי חובה והטעם : דקי"ל שומע כעונה, טעם אחר: משום שיש יותר פרסומי ניסא כשאחד קורא והשאר שותקים ושומעי .671 טעם אחר: משום דברוב ע הדרת מלך .672
השומע צריך מגילה כשרה
כתבו הפוסקים , היות ומצוי רעש בקריאת המגילה הנובע מהכאת המן , רצוי שתהיה ביד השומע מגילה כשרה ויקרא מתוכה ע הש" ויקרא בלחש שלא ישמעו חבריו 673. א יקפיד שיהיה שומע לאזנו.
מקורות
ספר טור ברקת סימן תרצ כ. בספר מנהג טוב מתקופת בעלי התוספות אות יג כ. מקור חיים סימן תרצב, כה"ח תרצב אות א. חת"ס או"ח חלק ו תשובה פו. דרכי חיים ושלום אות תתמה. מובא יבקשו מפיהו פרק ב,יז. לבוש תרפט ב. באר היטב תרפט, ו בשם מג"א. משנ"ב תרפט ס"ק יט.
קריאה מתוך הכתב
הקורא צריך לקרוא מתוך הכתב, לפיכך קראה על פה לא יצא ידי חובה ,674 והטעם : לפי שאסתר מ הכתובים היא לפי שברוח הקודש נכתבה ודברי שבכתב אין אתה רשאי לאומרם בע"פ.
טעם אחר: דילפינן זכירה זכירה כתיב הכא 675 "נזכרים ונעשים ", וכתיב הת 676 "זכור את אשר עשה ל עמלק" מה להלן זכירה בקריאה בפה ומתוך ספר כדכתיב הת 677 "כתוב זאת זכרון בספר", א כא זכירה בפה מתוך ספר .678
צריך לקרוא כל המגילה
והטעם : כדי לזכור כל תוקף דברי הנס גלגוליו וסיבותיו שכך כתבה אסתר 679 "ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי כל תוקף לקיים " .680
הפסקה במגילה
אין להפסיק בקריאת המגילה, והטעם : מפני שנקראת איגרת 681 ודרך לקרוא איגרת בלי הפסקה .682
הפסקה בין פסוק לפסוק
הבעל קורא לא יפסיק בין פסוק לפסוק אלא כדי נשימה, ובין פרק לפרק ינוח איזה רגעים , והטעם : מפני שצריך לקרותה כאיגרת 683. ומ"מ לא נמנעים משום כ מלהכות המן .684
פתיחת המגילה כאיגרת
לפני שיברך יפשוט המגילה כולה כאיגרת דהינו שפושטה כולה ואינו מניחה כרוכה אלא כופל ד על ד ,685 הטעם שפושט לפני הברכה: כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לקריאה .686
הטעם שפושט כאיגרת: להראות הנס ,687 טעם אחר: לפי שנקראת 688 איגרת 689, ולכן צריך שיהיה לפניו בימה או כסא שתנוח עליו המגילה שלא תהיה נגררת באר .690
מקורות
שו"ע תרצ ג ז. אסתר ט , כח . דברים כה, יז. שמות יז, יד. לבוש תרצ ג. אסתר ט כט. לבוש תרצ ג. עיין אסתר ט כט. לבוש תרצ ה. משנ"ב תרצ ס"ק נב, ובערוה"ש שם כא. ועי' שעה"צ ס"ק נז. שו"ע תרצ יז. משנ"ב תרצ ס"ק נו. שו"ע תרצ יז. עיין אסתר ט כט. לבוש תרצ יז. שו"ע תרצ יז, ומשנ"ב תרצ ס"ק נו .
רק בעל הקורא פושט כאיגרת, ושאר הציבור ג מי שאוחז במגילה כשירה, אין צריך לפשוט כאיגרת .691
הטעם : דא יפשטו יראה כאילו כל אחד קורא את המגילה בפני עצמו, ואין כא פרסומי ניסא .692
טעם אחר:לפי שהטעם שפושטי את המגילה הוא משום פרסומי ניסא וזה לא שייך ביחיד .693
ויש שנהגו שגם השומע יפשוט המגילה כאיגרת .694
בשעת הקריאה אין לגלול את מה שכבר קראו מהמגילה אלא יש להשאיר את החלק שקראו מקופל כאיגרת .695
גלילה בסיום הקריאה לפני הברכה
וכשגומר הקריאה חוזר וגוללה ואחר כ מברך ברכה אחרונה ,696 והטעם : משום כבודה, דגנאי הוא למגילה להשאירה פתוחה שלא לצורך .697
טעם אחר: שחוששים שיאמרו שברכות המגילה כתובים במגילה .698 והטעם שלא נחשב הפסק בין הקריאה לברכה, לפי שברכת "הרב את ריבנו" לא נתקנה על המגילה אלא הוי ברכת הודיה לקב"ה .699
מנהגי שבקריאה
הגבהת הקול
כשאומר "בלילה ההוא נדדה שנת המלך " 700 מגביה קולו .701
הטעם : כי מש מתחיל הנס .702
טעם אחר: לפי שדרשו חז"ל 703 "המלך " מלכו של עולם .704
עשרת בני המן
קוראים את עשרת בני המן 705 בנשימה אחת... ולכתחילה נהגו לומר בנשימה אחת מתחילת חמש מאות איש ואת .706
מקורות
משנ"ב תרצ ס"ק נה בשם מהרי"ל. פרי מגדים א"א תרצ יח. ב"ח תרצ ח. שעה"צ תרצ נ בשם הפרמ"ג. הגריש"א ביבקשו מפיהו ב, לב. שו"ע תרצ יז. משנ"ב שם ס"ק נז . א"א בוטשאטש תרצב א. ערוה"ש תרצ כב. אסתר ו, א. ד "מ תרצ ג , ומג"א שם יז . משנ"ב תרצ ס"ק כב. מגילה טו, ב. ספר מטעמים פורים טו בשם ילקוט דוד. אסתר פרק ט פסוקים ו. שו"ע תרצ טו.
והט ע : להגיד שכולם נהרגו וניתלו כאחד ויצאו נשמותיהן כאחד, 707דהיינו , אע "פ שכולם ניתלו זה אחר זה, מ"מ עפ"י ההשגחה יצאה רוח של כולם בבת אחת .708 טעם אחר: משום שעשרת בני המן היו שרי חמישי על אות חמש מאות איש .709 בדיניו: א אין באפשרותו לקרוא הכל בנשימה אחת טוב יותר שיתחיל מ ואת פרשנדתא והטעם : כי זהו דינא דגמרא, אבל מחמש מאות איש הוא מנהג בעלמא .710 להיזהר לקרוא ואת מתוך המגילה: צריך להיזהר ולקרוא תיבות "ואת" הנזכרים בעשרת בני המן , מתוך המגילה, כי יש טועים מחמת שממהרי לקרוא עשרת בני המן בנשימה אחת וקוראים בעל פה כל "ואת", לכן צריך לשי לב על זה .711 ולכן יש הנוהגים להראות באצבע על כל "ואת" בעשרת בני המן כדי שלא יטעה ונמצא כקורא שלא לפיהסדר וכקורא על פה , ואע "פ שבדיעבד קרא מיעוט על פה יצא מ"מ לכתחילה עדיף לקרוא תוך הכתב .712
עצה טובה: א קשה להעביר את העיניים לקרוא את הש ומצד שני של המגילה את ואת , שיקפל את המגילה ויקרב את השמות שבצד ימי לתיבות ואת שבצד שמאל ואז קל יותר לקרוא הכל בפני ובנשימה אחת כיון שמונחי שניה זה על זה .713
קריאת הציבור עשרת בני המן
נוהגים שהציבור מקדים לקרוא את הפסוקים ז, ט בפרק ט' של עשרת בני המן , ולאחריו הבעל קורא , והטעם : משום שזה הוי עיקר הישועה .714
טעם אחר: אע"פ שהבעל קורא מוציא ידי חובת הקריאה, אינו יכול להוציא ידי חובה את הדין של נשימה אחת, שדינ של עשרת בני המן ליקרא בנשימה אחת .715 טעם אחר: כיון שהבעל קורא , קורא בנשימה אחת אין הציבור שומע כל מילה בצורה טובה וברורה .716
טעם אחר: לפי שהיה מנהג שהיו מכין באמירת עשרת בני המן , ומחמת ההכאות הציבור לא היו יכולים לשמוע את הבעל קורא, ולכן תיקנו שהציבור יקרא אות תחילה ובשעת קריאת הבעל קורא מכין את עשרת בני המן .717
מקורות
שו"ע שם, כל בו הלכות פורים סימן מה, לבוש שם טו. ערוה"ש תרצ כא. ט"ז תרצ ט בשם הרוקח. משנ"ב תרצ ס"ק נד. כה"ח תרצ אות צ. תשובות והנהגות או"ח סימן קעד. הגר"א גניחובסקי זצ"ל הובא בעלון מים חים גליון 256. ערוה"ש תרצ כג. שו"ת צפנת פענח ח"ג בהשמטות. יסוד ושורש עבודה שער יב פרק חמישי. קצוה"ש בהוספה שבסוף ח"ג מהדורא תשלט.
יחיד הקורא
יש אומרים : שגם יחיד צריך לומר עשרת בני המן בנשימה אחת .718 ויש אומרים : שאין צריך .719
חזרה בקריאה
ישנם מילי שנסתפקו אין לקורא ולכן חוזרים וקוראים אות שוב,יש שנהגו : לחזור ב' פעמים על הפסוק כולו ולא רק על המילה ,720 ויש שנהגו : לחזור ולקרוא רק אות מילי ,721 והטעם : משום דהוי טירחא דציבורא שלא לצורך .
ואלו ה הפסוקים א. 722 "ואיש לא עמד בפניה " ובפעם השניה קוראים "לפניה ", ב . 723, "להשמיד להרוג ולאבד" ובפעם השניה לקרוא "ולהרוג".
להאריך בו' של ויזתא
צריך להאריך ב ו של ויזתא: לפי שכתוב בגמרא שיש להאריך בויזתא, יש שאומרים שהכוונה להאריך בכתיבה, ויש שאומרים בקריאה, ונוהגים בשניהם , לסימן שכולם נתלו בזקיפה ושורה אחת זה על גב זה 724.דהיינו אע"פ שכולם ניתלו זה אחר זה מ"מ על פי השגחה יצאה רוח של כולם בבת אחת .725 טעם אחר: כדי שלא יחטוף ו' של ויזתא .726
נענוע המגילה
כשאומר את "האיגרת הזאת" 727 ינענע המגילה בתיבת "האיגרת" .728
פסוקי שהציבור קורא
נוהגים לומר ד' פסוקי של גאולה בקול ר ולאחריו חוזר הבעל קורא 729 ואלו ה :" . אאיש יהודי היה בשושן וכו'" ,730 ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך " וכו', ,731 ג . "ליהודי היתה אורה ושמחה " וכו' ,732 ד . "כי מרדכי היהודי" 733 .734 והטעם : כדי לעורר את הילדים שלא ישנו ויתנו ליב אל הקריאה, ומקרי אות הפסוקים כדי לחנכם .735 יש שכתבו: בדומה
מקורות
הגריש"א ביבקשו מפיהו פרק ב לב. הגרח"ק פסקי תשובות תרצ טו הערה 10 להגראצ"י ישראלזון עמוד 6. מנהגי החת"ס סימן ט אות ג. אורחות רבינו ח"ג עמוד מב בשם בעל הקהילות יעקב וכן העיד הגראי"ל שטיינמן בשם הג"ר שמחה זעליג ריגר אב"ד בריסק. אסתר ח יא. אסתר ט ב. מגילה טז, ב, לבוש תרצא ד, משנ"ב שםס "ק יח . ערוה"ש תרצ כא. משנ"ב תרצא ס"ק יט . אסתר ט כו . מג"א תרצ יז, משנ"ב שם ס"ק נב. רמ"א תרצ יז. ב ה. ח טו . ח טז . י ג. שו"ע תרצ טז. משנ"ב תרפט ס"ק טז בשם הלבוש שם ג.
לעורר הלבבות שאם יש מהציבור אשר יתנמנם יעורר אותו בשעת הקריאה .736 טעם אחר: להרבות שמחה לילדים ולכל .737
הטעם שבחרו פסוקי אלו, לפי שפסוקים אלו נאמרו כלפי מרדכי, ומשום כבודו אומרים זאת ושעניין הנס היה על ידו .738 טעם אחר: כדי שישאלו התינוקות לאביהם ויאמרו מה זאת בראות שינוי כזה, ומתוך כ אתה בא לספר לה גבורתו של הקב"ה ולמען ישמעו וילמדו ליראה את ה' כל הימים .739
בדיניו: הבעל קורא חוזר וקורא הפסוקים שאמרו הציבור, והטעם : לפי שהציבור לא יצאו ידי חובה שהרי קראו ע "פ .740 עוד בדיניו: כשאומר הפסוקים הנ"ל ואינו קורא ממגילה כשרה ,יכוון לא לצאת ידי חובת הקריאה אלא משמיעת הבעל קורא בלבד .741
קריאה בניגון איכה
נהגו לקרוא כמה פסוקי במנגינת איכה .742 א . "וכלים מכלי שונים " .743 ב . "אשר הגלה מירושלים " .744 ג. "והעיר שוש נבוכה" .745 ד. "אבל גדול ליהודי " .746 ה . "וכאשר אבדתי אבדתי" .747 ו. "כי איככה אוכל וראיתי" .748
פסוקי שנהגו להרים הקול ולהמשיך הניגון
"להיות כל איש שורר בביתו" 749 "והנערה אשר תיטב בעיני המלך " 750 "ויאהב המלך את אסתר " 751"רווח והצלה יעמוד ליהודי " 752 "קח את הלבוש" .753 [ויש שנהגו לנגן בפסוקי "י בוא המלך ו המן היו " 754שהוא ר "ת הוי "ה , וכן "י בוא המלך ו המן אל " 755, שהוא ר"ת יהו"א, וכן "כי כלתהאליו הרעה" שהוא ס"ת הוי"ה 756.[
שמיעה דר טלפון
השומע את המגילהדר טלפון או דר רמקול , לא יצא ידי חובה לפי שאין שומע קול אדם אלא קול של מכונה .757
מקורות
אבודרהם תפילת פורים בשם בעל משמרת המועדות. מטה משה תתרג. אבודרהם תפלת פורים. תניא הלכות פורים בשם שבלי הלקט. משנ"ב תרצ ס"ק נח. הגרש ז"א בהליכות שלמה פרק יט ד. מנהגי פרנקפורט פורים א ומנהגים החת"ס על חלק מהפסוקים. א ז . ב ו . ג טו . ג כד. ד טז . ח ו . א כב. ב ד. ב יז . ד יד. א"ר תרצ יט. ה ד. שם ח . א"ר שם. הגרשז"א בשלמי מועד פרק נח, מנחת שלמה קמא ט.