סדר התפילות

"על הניסים "

מוסיפים על הניסים בכל תפילות של פורים [ובברכת המזון ] .435

תחילת זמן אמירתו

בני הפרזים מליל י"ד אע"פ שלא קראו מגילה ולא בט"ו, ובני כרכי אומרים רק בט"ו ולא בין "ד .436

מקומה בתפילה: בשמו"ע היא בברכת מודים אחר "קוינו ל ", ובברכת המזון בברכת הודאה "נודה ל " קודם שיאמר "ועל הכל " .437

הטעם שעל הניסים נתקן לאומרו בברכת מודים

כיון שכל עיקר על הניסים להודאה נתקן , לכן מקומו בברכת הודאה .438

הטעם שאומרים על הניסים לפני "ועל כולם " ולא בברכת "רצה" ע יעלה ויבוא

לפי שיעלה ויבוא היא תפילה ולכן אומרים אותו בין התפילות, משא"כ על הניסים היא הודיה ולכן אומרים אותה בברכת הודיה .439

אמירת על הניסים בע"פ

המתפלל בעל פה יזהרבתפילה ראשונה של פורים לשנן קודם התפילה נוסח על הניסים , והטעם : לפי שאין אומרים אותו אלא לפרקים אין רגיל בו כ"כ, או שיתפלל תפילה ראשונה מתוך הסידור 440. ובא"א 441 כתב דמהני א לעבור בהרהור קודם התפילה.

הכרזת על הניסים

יש שנהגו: שהגבאי מכריז על הניסים לפני שמו"ע ,442

הכרזה רק בתפילת מעריב: ומכריזים בתפילת ערבית ולא בשחרית ,443 והטעם : משום שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה, ובתפילת ערבית רשאי להכריז, והטעם : משום שאינו

מקורות

שו"ע תרצג ב. שו"ע תרצג ב. שו"ע תרפב א. רש"י שבת כד, א. ערהו"ש תרפב א, שערי הלכה סימן גא. משנ"ב ק ס"ק א. מבוטשאטש מהדו"ת אות ק. אבודרהם תפילת פורים, משנ"ב רלו ס"ק ז. שעה"צ רלו ס"ק ד.

חייב לסמוך גאולה לתפילה מעיקר הדין , והטעם שהכרזה לא הוי הפסק, דהוי צורך תפילה .444

יש שנוהגים שאין החזן מכריז 445 ובשמו"ע הש" יגביה קולו קצת .446 והטעם :ע "פ מה שכתב המג "א דאפשר שרק ר"ח שהוא דאורייתא וגם א לא אמרו מחזירים אותו לכן מכריזים , משא"כ חנוכה ופורים שאם לא אמר אין מחזירים אותו אפשר שאין מכריזים .447

טעם אחר: לפי שחוששים לסוברים שהוי הפסק, ומ"מ שמגיע הש" לעל הניסים יגביה קולו להזכיר לציבור .448

הגבהת קולו בשעת התפילה

יש שכתבו כשאחד מתפלל שמו"ע מותר להגביה קולו בתפילתו להזכיר לציבור שלא ישכחו על הניסים 449, וא עשה כ אין לאחרים לעשות כ לפי שזה מבלבל את הציבור.

הטעם שאינו נחשב שעובר על הדין של תפילה בלחש בתפילתו: כיון שעל הניסים אינו נחשב מגוף התפילה ואין דינו כתפילה ולכן מותר לומר בקול .450

יש שכתבו שאין להזכיר בקול בשעת התפילה, והטעם : לפי שאין זה דר ארץ לתפילה ,451 וכן מובא בשם הגרשז"א 452 שדבר מבוזה לעשות כ כשעומד לפני מלך .

הכאה בידו על גבי שולחן : יש שנהגו שלפני שמו"ע אחד מכה בידו על גבי השולחן לעורר את הציבור שיזכרו.

"ועל הניסים ": במשנ"ב מובא לומר ועל הניסים ע ו' החיבור, והטעם שאומרים ע ו' החיבור: 453 לפי שהוא המשך לברכת הודאה שהתחיל בה סדר הברכה היא שהולך ומונה כל מה שצריך להודות ולהלל ובפורים מוסיף עוד דבר שצריך להודות .454

"על הניסים ": ובהרבה סידורי מובא על הניסים בלי ו '.

בסידור יעב" 455 כתב שבשמו"ע אין צריך לומר ועל הניסים ע ו' לפי שקאי על ועל ניסן והטוב כי לא כלום הפסיק העני ובברכת המזון צריך לומר ע ו' לפי שהולך על נודה ל ועל אכילת מזו

מקורות

שו"ע רלו ב. וכן נהגו בית מדרשו של הגריש"א. כה"ח רלו יז. כה"ח רלו ס"ק טו יז . כה"ח שם. שו"ת באר משה ח"ד סימן ו. שו"ת ארץ צבי ח"א סימן כד. אורחות רבינו ח"ג עמוד רז אות ט בשם החזו"א לענין ותן טל ומטר. בהליכות שלמה פרק ח הערה 20. משנ"ב תרפב ס"ק א. ערוה"ש תרפב א. על הניסים.

הטעם שאין מסיימים בעל הניסים כחנוכה "וקבעו"

לפי שקבעו שייך לומר רק על תקנת חכמים ולא על תקנת נביאים ומה שתקנו למעלה , ולכן חנוכה שהיא תקנת חכמים כמבואר ברמב" 456 שחכמים שבאותו הדור התקינו שמונה ימי חנוכה, שייך לומר "וקבעו". משא"כ פורים שהיא תקנת נביאים וכדכתב הרמב" 457 "והדברים ידועים שהיא תקנת הנביאים ", ובפרט שהוא דבר שלא יתבטל כמ"ש "שקיבלו למעלה מה שקיבלו למטה", על כגון זה לא שייך לומר "וקבעו". טעם אחר: לפי שמצוות פורים רבי ה ואין אפשר לסיים בה "וקבעו פורים בשמחה והודאה" שהרי יש בה עוד מצוות כקריאת המגילה, מתנות לאביונים , משלוח מנות ולפרט כל זאת בחתימה לא ניתן לפרט.

טעם אחר:לפי שהדברים שנתחייבו בה בפורים כתובים ועומדים במגילת אסתר שניתנה ליכתב, ועל דבר שכתוב וחתום אין מ הראוי להזכיר בתפילת הודיה, משא"כ חנוכה שלא ניתנה ליכתב, וגם במשנה אינה מוזכרת, לכן קבעו חכמים בתפילת על הניסים להודיע שנקבע בזמן קדמון על ידי חכמים שבאותו הדור .458

בדיני על הניסים

שכח ולא אמר

נזכר לפני "ברוך אתה ה' של ברכת הטוב שמן : אפילו נזכר בין אתה לה' אומר על הניסים וימשיך אח"כ ועל כולם .459

נזכר לאחר שאמר ה', אין לומר "למדני חוקי " ,460 והטעם : לפי שהלכה היא שאם לא אמר על הניסים אינו חוזר, ממילא הוי הפסק באמצע הברכה א יחזור ויאמר .461 נזכר אחר שאמר שסיים ברכת הטוב שמן לפני שסיים תפילתו

שמגיע ל"יהיו לרצון " יאמר "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימי הה בזמן הזה..." וממשיך "בימי מרדכי ואסתר וכו', " .462 נזכר לאחר שסיים תפילתו, אינו חוזר .463

והטעם : לפי שקי"ל כל יו שאין בו קרבן מוסף א לא אמר מעין המאורע אין מחזירים אותו ,464 והטעם : משום שהוי תקנה דרבנן ולא דאורייתא 465 וא חוזר הוי ברכה לבטלה.

מקורות

פרק ג הלכות חנוכה הלכה ג. הלכות מגילה וחנוכה פרק א הלכה א. שו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן מב. שו"ע תרפב א. שעה"צ קפח יח . חיד"א שו"ת יוסף אומץ סימן ח. א"ר, משנ"ב תרפב ס"ק ד. טור תרפב א. ערוה"ש תרצ ג ד. ערוה"ש שם ד.

שכח על הניסים וחשב שצריך לחזור ונזכר שטעה בדין דאין צריך לחזור, הדין שמפסיק מיד אפילו הוא באמצע הברכה .466

טעה ולא אמר "בימי מרדכי" אלא אמר רק "על הניסים "

א לא אמר עדיין "ברוך אתה ה'" אומר במקום "בימי מרדכי ואסתר". טעה ואמר "בימי מתתיהו" ולא "בימי מרדכי"

נזכר באמצע אין זה הפסק אלא מפסיק ומתחיל "בימי מרדכי". טעהואמר על הניסים בברכתרצהקוד ותחזנה

חוזר לאומרו שוב במקומו לאחר סיום מודים .467

ב כר שאמר בליל ט"ו וט"ו ביום על הניסים אינו חוזר, והטעם : כיון שבמוקפי היו הוא עיקר פורים .468

לדלג 'על הניסים '

אין לדלג על הניסים בשביל להספיק אמירת קדושה בציבור, כשם שאין לומר שלו רב במקום שי שלו לשם כ .469

מנחה קצרה בפורים

הרגילים להתפלל כל ימות השנה מנחה קצרה בפורים יש להמנע מכן . והטעם :ע "פ התוספות 470 שכתב דאמירת על הניסים על ידי השליח ציבור הוי פרסומי ניסא דתפילה .471

תפילת מעריב

מתפללים מעריב כחול ומוסיפים בתפילה אחרי מודים "על הניסים ", אחרי שמו"ע אומר החזן קדיש של ע תתקבל .472

קדיש של

הטעם שאומרים קדיש של : אע"פ שבשחרית ובמוצ"ש אין אומרים קדיש של עד אחר "ואתה קדוש", הכא שאני דקריאת המגילה הוי כהפסק בין תפילה לקדיש .473

מקורות

שו"ת מכתם לדוד כב הובא בשערי תשובה תרפב ד"ה אמר. שו"ת חיים שאל ח"א סימן עה ס"ק ג. ערוה"ש תרצג ד. שו "ת פרי השדה ג קטן. שבת כד, א ד"ה מהו. מועדים וזמנים הוספות חלק ו סימן צד. משנ"ב תרצג ס"ק א. משנ"ב תרצג ס"ק א.

סדר תפילה אחר קריאת המגילה

אחר קריאת המגילה, אומרים "הרב את ריבנו", ו"שושנת יעקב" "ואתה קדוש" .474 פורים שחל במוצ"ש: מתחילים "ויהי נועם ", "ואתה קדוש", "קדיש" "ועלינו", ומבדילי אחר קריאת המגילה ,475 והטעם : לפי שמאחרים לצאת מ השבת .476

אמירת "ואתה קדוש" אחרי קריאת המגילה

נוהגים לומר "ואתה קדוש" לאחר קריאת המגילה בלילה .477

הטעם שאומרים "ואתה קדוש" לפי שפסוק זה נמצא במזמור למנצח על אילת השחר 478 שאמרה אסתר בבואה לפני המלך .479

טעם אחר: ע"ש שאמרו בבראשית רבה 480 על כל שבח ושבח שישראל משבחים לקב"ה, הוא משרה שכינתו עליה ומה טעם 481 "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל" ומאחר וקריאת המגילה היא שבח והלל כדאמרינן 482 קרייתה היא הלילא, לכן אומרים "ואתה קדוש" .483

טעם אחר:לפי שצריך לומר קדיש בתרא אחר התפילה ואין אומרים קדיש אחר כתובים , ע"כ אומרים "ואתה קדוש" .484

טעם אחר: לפי שבפורים הדר קבלוה את התורה מאהבה וע"כ אומרים ואתה קדוש שבסופו אומרים "ברוך אלוהינו שבראנו.. ונתן לנו תורת אמת" .485 טעם אחר: מפני שבפורים היה גאולתנו מיד אויבינו לכן תקנו לומר ובא לציון גואל כדי להזכיר גאולה לפניו .486

הטעם שאין מתחילים ב"ובא לציון ": לפי שאין עיקר גאולה בלילה .487

תפילת שחרית

שחרית משכימים לבית הכנסת 488, והוא אחד מה' ימי שמשכימים להתפלל. וסימנך "וישכם אברהם בבוקר " 489א ' ט ' ב אב, ב' בריאת העולם ראש השנה, ר' צומא רבה כלומר יו "כ, ה' הושענא רבא, מ' מגילת דהיינו פורים .490

מקורות

שו"ע תרצג א. שו"ע תרצג א. משנ"ב שם ס"ק ג. שו"ע תרצג א. תהילים כב. מנהגים. פר' מח פיס' ו . תהלים כב ד. בערכין י, ב. כתר שם טוב סימן תרכג. אוצר מנהגי ישורון פורים ה. אגרת הלכות, מטעמים החדש פורים כד. שערי טעמי המצוות ענין חנוכה ופורים שמן. רוקח אות רלט. משנ"ב תרצג ס"ק ו. בראשית יט כז . א"ר תרסד ג, מטה משה תתקנח.

יש שכתבו בסדר אחר: אברהם א' הושענא רבא, ב' תשעה באב, ר ' יו כיפור, ה ' ראש השנה מ' פורים .491

הטעם שמשכימים

כיון שמוטל על האדם להתעסק ביום זה במצוות רבות, משלוח מנות, מתנות לאביונים , סעודת פורים , וגם מתעכבי ביום זה בבית הכנסת בקריאת המגילה לכן משכימים כדי שישאר בידו זמן לקיים כל מצוות היו .492

טעם אחר: על פי הפסוק 493 "לבקרי אצמית כל רשעים ארץ " רשעים ארץ זה המן ולכן משכימים בבוקר .494

חליצת תפילין

אין לחלוץ התפילין עד אחר קריאת המגילה ,495 והטעם : ע"ש הנאמר 496 "ליהודי היתה אורה ושמחה וששו ויקר" ודרשו חז"ל 497 "אורה זו תורה" "ויקר" אלו תפילין , ולכן קוראים את המגילה כשעטורי בתפילין .498

חזרת הש" אמירת קרוב

קרוב מלשון מקריב ,499 ויש מכנים קרובות 500 מלשון שמקרבי אות אל התפילה ומה שקוראים קרוב הוא טעות שהתחל צ ב ת .501

יש שנהגו לומר פיוטי בחזרת הש" בסוף כל ברכה וברכה, ופיוטים אלו נקראים קרוב 502. ויש שכתבו לאומרו אחר חזרת הש" .503

ויש שנהגו שלא לומר .504

הטעם שפיוט של פורים נקרא בשם קרוב

לפי שהוא ר"ת של 505 "קול רינה וישועה באהלי צדיקים " .506

הטעם שלא תקנו קרוב" לברכת "את צמח דוד", לפי שיש אומרים שקרוב" זה חיבר ר "א הקליר ומצאנו בכמה מקומות שנטה אחר שיטת הירושלמי שברכת ולירושלים עיר ואת צמח דוד ברכה אחת ה .507

מקורות

מטה משה שם, נוהג כצאן יוסף פורים ח. מחצית השקל תרצג ב. תהילים קא ח. מטה משה פורים תתקנח. מג "א תרצג ג. אסתר ח טז. מגילה טז, ב. מטה משה תתרב, מנהגים הובא במג"א, משנ"ב תרצג ס"ק ו. מטה משה נט. א"ר נג כד. ספר התשבי אות ק. מהרי"ל הלכות פורים, לבוש תרצג ב. שו"ת פרי השדה ח"ב לה. מעשה רב השלם סימן רמז. תהילים קיח טו. מטעמים החדש פורים כב. סידור תפלה ישרה.

הלל

אין אומרים הלל בפורים ,508 והטעם :לפי שאין אומרים הלל על ניסים שהיו בחו "ל, וא"ת והרי על יציאת מצרים אומרים הלל א שהיתה בחוצה לארץ , הת כדתניא עד שלא נכנסו לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה, משנכנסו לארץ אומרים רק על ניסים שהיו באר ישראל .509

טעם אחר: לפי שבנס פורים נגאלו ממות לחיי א עדיין נשארו משועבדי לאחשורוש, וא"כ אין יאמרו "הללו עבדי ה'", דמשמע עבדי ה' ולא עבדי מלך אחר, ועדיין ה עבדי אחשורוש 510. דהינו שלא היתה גאולה שלימה שלא נגאלו אלא מגזרת המיתה .511

טעם אחר: קריאתה היא הליליא, היינו שקריאת המגילה היא כמו שירה והיא במקום קריאת הלל שאינואלא שיר ושבח על הנס, ה "נ קריאת המגילה חשובה כאמירת שיר ושבח, מפני שמפרסמי הנס לשבח לשם יתברך שהצילנו .512

[ונפק"מ בין התירוצים א לא קרא מגילה הא יאמר הלל לפי טעם הראשון כיון שאכתי עבדי אחשורוש אנ אין לומר הלל, ולפי טעם השני שיוצאים ידי חובה במגילה כשאינו קורא יאמר הלל , ולדינא יאמר בלי ברכה 513.[

קריאת התורה

לאחר שמו"ע מוציאים ספר תורה וקוראים בו בפרשת 514 "ויבא עמלק וילח ע ישראל ברפידי ", והטעם : לפי שהוא מעין המאורע, שהרי המן הוא מזרע עמלק .515

ואע"פ שיש בו רק ט ' פסוקי וקיימא ל 516 דאין פוחתים מי' פסוקי כיון דסליק ענינא שאני .517

הטעם שאין משלימים הקריאה לעשרה: מפני שאמר הקב"ה הוא עמלק גר להיות שמי וכסאי חסרים כ פרשיותיו יהיו חסרים .518

בני ספרד נהגו לחזור הפסוק האחרון , והטעם : כדי להשלים עשרה פסוקי , והטעם : כיון שאין פוחתים מעשרה פסוקי .519

מקורות

שו"ע תרצג ג. ערכין י, ב. ערכין שם, רש"י שם , משנ"ב תרצג ס"ק ג. רש "י מגילה יד, ב ד"ה להחזירן. ערכין י, ב, אבודרהם תפילת פורים, לבוש תרצג ג. שע"ת תרצג ד"ה אין

קוראים. שמות יז ח. שו"ע לבוש תרצג ד. שו"ע רצב א. לבוש תרצד ד , משנ "ב

שם ס"ק י. מטה משה אות תתח. שו"ע תרצג ד, וכן"כ כה"ח אות כז דלא כרמ"א.

הפטרה

הטעם שאין מפטירים שחרית: מפני ביטול מלאכה, אע"פ שהמנהג לא לעשות מלאכה .520

החזרת הס"ת לארון הקודש

מנהג בני אשכנז להחזיר ספר התורה לארון הקודש ולאחר מכן לקרוא מגילה, והטעם :לפי שאדם שמחזיק ספר התורה בידו ג חייב לכוון לצאת ידי שמיעת מגילה כדאיתא בסימן תרצד יד וא יאחז הספר בידו יהא לבו על הס"ת .521

בני ספרד נהגו שמניחים הס"ת על התיבה בשעת קריאת המגילה ואחר הקריאה מחזירים לארון ונראה שהטעם לפי שהטעם שנהגו להחזיר ספר התורה הוא מפני המחזיק שקשה לו לכוון כשהספר בידו, ואצל הספרדים שאין אוחזים הספר ביד אלא מניחים אותו על התיבה לא שייך טעם זה.

טעם אחר:לפי שדרשינ 522 "ליהודי היתה אורה" אורה זו תורה ולכן צריך לישא עינו בתיבה לראות בס"ת כשאומר "ליהודי היתה אורה " .523

כוונה בקריאה

יש לכל אדם להיזהר לשמוע בפורים קריאה זו בציבור ואצ"ל למי שלא שמע קריאת פרשת זכור בשבת בציבור שמחויב לחזור ולשמוע קריאת פרשה זו בפורים ,524 והטעם : כיון שמצוה בקריאת הפרשה מדאורייתא ואע"פ שכבר יצא בשבת זכור כיון שיו זה הוא זכר גדול לנס וזכרו מחית עמלק יש להשתדל בקריאת הפרשה יותר מפעם אחרת .525

ברכת שהחיינו

בני אשכנז מברכים שהחיינו ג ביום 526, והטעם : כיון שעיקר המצוה ביום .527 בני ספרד אין מברכים שהחיינו ביום ,528 והטעם : לפי שבירכו כבר בלילה .529

הכונה בברכה

יכון בברכת שהחיינו על משלוח מנות וסעודת פורים , והטעם : לפי שהם מצוות דרבנן וראוי לברך עליה שהחיינו שהם מזמן לזמן קאתי .530

מקורות

נועם מגדים. באור הלכה תרצג ד"ה מוצאין . מגילה טז, ב. יפן"ל ח"ב אות ט. שערי אפרים שער ח פז. פתחי שערים שם פז. משנ"ב תרצב ס"ק א. ערוה"ש תרפז ב. וכן הוא דעת הגר"א מעשה רב. רמב"ם, ערוה"ש תרצב ב. קיצור השל"ה מסכת מגילה.

הטעם שבסוכות יכול לברך שהחיינו א לפני החג בשעת עשית הסוכה וא"כ שיועיל שהחיינו של הלילה כמו קודם הרגל ויש לומר מגילה שאני שעיקר הנס היה ביום ולכן ג קבעו מצות משלוח מנות ומשתה רק ביום .531

קריאת המגילה: לאחר קריאת התורה קוראים מגילת אסתר.

זמנה לאחר קריאת התורה

הטעם שמגילת אסתר נקראת אחר קריאת התורה, ושאר מגילות [שהש"ר, רות, וקהלת] נקראות קודם קריאת התורה, א שקיימא ל שתדיר [קריאת התורה] ושאינו תדיר [קריאת המגילה[ תדיר קודם , הנ"מ בדבר של חובה, אבל בדבר של רשות לא אמרינן , וכיון שקריאת מגילת אסתר חובה היא קוראים אותה אחר קריאת התורה משא"כ שאר המגילות שאינם חובה .532

טעם אחר: היכן שהמגילה היא מענין של קריאת היו קוראים אחר קריאת התורה, כמו מפטיר שהוא מענין היו שתקנהו במקום קריאת התורה [כשגזרו שלא לקרוא בתורה] משא"כ כשעני המגילה אינו מענין פרשת היו רק עני בפני עצמו קוראים קודם קריאת התורה, להורות שהוא עני בפני עצמו וע"כ מגילת אסתר שהיא מענינא דיומא קוראים אחר קריאת התורה, משא"כ שאר המגילות .533

טעם אחר: י ש לבאר על פי מה דמבואר באו"ח 534 שאין לברך על שאר מגילות לא מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים [וכן מנהג ספרד] ועל כ א יקראו את המגילות אחר קריאת התורה יהיה בזה ביזוי לכתובים לפי שיברכו על התורה, ולא יברכו על הכתובים ויאמרו אינם החשובהלבר עליהומשו כ קוראים קודם קריאת התורה, קודם שיברכו על התורה, ועל הנביאים , ואח"כ קריאת התורה, משא"כ מגילת אסתר שחייבים לברך עליה ג' ברכות כמו שכתוב בגמ' במגילה 535שפיר קוראים אחר קריאת התורה .536 בדיני שמיעת הקריאה: איחר לבית הכנסת ומצא מנין שמתחילים לקרוא מגילה ולא בירך ברכות התורה ולא ימצא עוד מנין , דינו שישמע מגילה ורק אחר כ יאמר ברכות התורה והטעם : לפי שעדיף שמיעת מגילה בציבור ממה שיברך ברכות התורה ויצטרך לקרוא המגילה ביחידות .537

למשמש בתפילין בתיבת "ויקר": יש שכתבו כשמגיע הבעל קורא ל"ויקר" ימשמש בתפילין של יד ושל ראש, ומנשק .538 והטעם : לפי שהמן גזר עליה שלא יקיימו מצות תפילין ומאחר דאמרינן בגמרא במגילה 539 דקרייתא זו הלילא א"כ כשאומרים פסוק זה

מקורות

ערוה"ש תרצב ב. עיין שאגת אריה סימן כב. וילקט יוסף מונקשט שנה י תרסח סימן ה. סימן תל סח . כח, ובאו"ח תרצב א. שם. הגרשז"א שלמי מועד פרק נח. מועד לכל חי סימן לא ס"ק פה. יד,א.

אנומודי להשי"תשאנו יכולים לקיים מצות תפילין ולכן ראוי למשמש בה כמו שכתב בשו"ע 540 ובמשנ"ב ש דחייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה שנזכר בה .541

בסדר התפילה

נפילת אפים

אין נופלים על פניהם בפורים , והטעם : לפי שהוא חג כדכתיב 542 "ימי משתה ושמחה" .543

"למנצח" 544

אין אומרים מזמור "למנצח" .545 והטעם : לפי שנאמר בו "יענך ה ' ביום צרה", ואין להזכיר צרה בפורים .546

"אל ארץ אפים "

אין אומרים "אל ארץ אפים " כשחל ביום ב' או ה', והטעם : לפי שלמנצח ואא"א שווים ה ,547 ועוד שאא"א הוא תחינה ואין אומרים תחנון בפורים לפי שהוא נקרא יו"ט .548

שיר של יו

שיר של יו של פורים הוא מזמור כ"ב שבתהילים "למנצח על אילת השחר" ואין אומרים שיר של יו הקבוע באותו יו מימות השבוע ,549 והטעם : לפי שבמזמור זה כתוב מפלה לעובדי כוכבי ,550 טעם אחר: לפי שמדבר מענין אסתר, דאמרינן 551 למה נמשלה אסתר לאילה מהילה רחמה צר א וחביבה על בעלה בכל שעה א אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה וכו', וגם יש בו רמז לשם המן שנאמר 552 "הצילה מחרב נפשי מיד כ לב י חידתי" ר"תהמ מכין .553

אמירת היו יו פלוני: יש שכתבו שראוי שקודם שיאמר למנצח יאמר "היו יו פלוני בשבת " אע"פ שאין אומרים את השיר של יו הקבוע לאותו יו מימות השבוע, והטעם : ע "פ דברי הרמב" על התורה בפרשת יתרו על הפסוק 554 "זכור את יו השבת לקדשו" שכתב שיש מצוה מ התורה לזכור בכל יו את השבת ולהיות מונה אחד בשבת, שני

מקורות

כח א. ספר איש העדה הערות וביאורים עמוד כא. אסתר ט כב. תוס ' מגילה ד , א בד"ה פסק, שו"ע תרצג ג. תהילים כ. שו"ע תרצג ג. תוס' מגילה ד , א בד "ה שאף. משנ"ב תרצג ס"ק ב. לבוש תרצג ג. תוס' מגילה ד, א ד"ה שאף, הגר"א מעשה רב הלכות פורים פרק רנ. תוס' מגילה שם. יומא כט, א. שם כא. אבודרהם תפילת פורים. שמות כ ח .

בשבת וא"כ ראוי מה"ט למנות בכל יו את אותו היו וליחס אותו לשבת [וה"ה בחנוכה ור"ח למנהג הגר"א שאומרים רק שיר של חנוכה ור"ח[.

"שבו היו הלוי " אומרים : בפורים וחנוכה יאמר רק "היו יו פלוני בשבת " ולא יאמר "שבו היו הלוי אומרים בבית המקדש", והטעם : דשמא אין זה השיר שהלוי היו אומרים בבית המקדש ביום זה .555

מילה בפורים

כשיש מילה בפורים מלים קודם קריאת המגילה ,556 והטעם : משום שזמנה קבוע והיא תדירה לקריאת המגילה .557

רמז לדבר דכתיב 558 "ליהודי היתה אורה ושמחה וששו " ששון מרמז על המילה.

הפרי חדש כתב דיקדי קריאת המגילה וכן משמע בביאור הגר"א .559

קריאת ש הילד בשם מרדכי

יש שכתבו שמן הראוי כשמלי ילד בפורים לקרות שמו מרדכי 560. ויש שכתבו שאין להקפיד בכ ואפשר לקרוא כל ש שרוצים .561

מקורות

שלמי תודה פורים כד ו. שו"ע תרצג ד. שו"ע תרצג ד בשם מהרי"ל במנהגים. אסתר ח ט . משנ"ב תרצג ס"ק יב. שו"ת תשב"ץ ח"ג ענין ח, מהר"ל. הגריש"א ביבקשהו מפיהו פרק ב סא.