קריאת שמע בלילה שלפני הברית ]קרישמע ליינע[

קריאת שמע בלילה שלפני הברית [קרישמע ליינע ]

בלילה שלפני הברית אומרים ק"ש ליד הילד , ובספר ברית אבות הביא מנהג פולין שקוראים "קריאת שמע" "ויהי נועם " עד סופו, ופסוק "המלא הגואל".

הטעם : מפני שפסוקים אלו יועילו לשמור על התינוק , מכיון שבליל שמיני עלול התינוק להינזק מהשטן לפי שקשה לו [לשטן ] מצות מילה שבזכותה ניצולים ישראל מדינה של גיהינום לכן נוהגים לומר ק"ש שמגנת מפני המזיקים .

טעם אחר: כדי שיקבל עליו התינוק עולם מלכות שמי תחילה ואחר כ עולם מצוות, מצות מילה .

טעם אחר: כדי לזמר עריצים ולהכרית כל הקוצים הסובבים את השושנה העליונה .

סמך לדבר:מדכתיב "ואתה את בריתי תשמור" דהיינו שבשעת הברית צריך שמירה מהשטן .

סמך נוסף : כתיב "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות ביד " חרב פיפיות זו סכין של מילה ורוממות אל בגרונם זו קריאת שמע דהיינו קודם חרב פיפיות שהוא מילה צריך רוממות אל בגרונם דהיינו ק"ש וע"כ הכוונה בלילה דכתיב "ירננו על משכבותם " .

מנין עשרה : אין עני שיהיו עשרה ילדים , כיון שקטן ממילא לא מצטרף למנין .

מקורות

ברית מילה קרישמע ליינע כא

שׁ מע ישׂ ראל, יין א הינו ּ , יין אחד

ואומרים בלחש:ב ּ ר וּ ש ׁ ם כ ּ בוֹ ד מלכוּ תוך ֹ לעוֹן לם ועד.

ואהבת את יין א הי בּ כל לבב ו ּ בכל נפ שׁ ו ּ בכל

מאד , והיו ּ הדם ּ ברים האל ּ ה אשׁ ר אנכי מצו ּ ה יּ ו ֹ ם ,

על לבב , ושׁם נּ נתּן ם לבני ודבּ רתּ ב ּ ם , ב ּ ש ׁ ב תּ

בּ בית ו ּ בלכ תּ בדּ ר ו ּ ב שׁ כבּ וּ בקו ּ מ , ו ּ ק שׁ רתּ ם

לאוֹ ת על יד , והיו ּ לטטפת בּ ין עיני , ו ּ כתב ת ּ ם על

מזזוֹ ת בּ ית וּ בשׁם ערי .

המּן לא ה גּ אל אתי מכּן ל רע יברך את הנּ ערים

ויק ּ רא בהם ש ׁ מי ו שׁ ם אבוֹ תי אברהם ויצחק, וידגּ ו

לרב בּ קרבן הארץ .

יברכך יין וישׁ מר . יאר יין פּ ניו אלי ויחנּ ךּ . י א יין פּ ניו אלי ויש ׂ ם ל ש ׁ ל וֹ ם .

הנ ּ ה א ינו ּ ם ו א יישׁן ן שׁ וֹ מר יש ׂ ראל .

לישׁן וּ עת קוּ יתי יין . ק וּ יתי יין לישׁן וּ עת . יין לישׁן וּ עת קוּ יתי.

בּ ש ׁ ם יין א הי ישׂ ראל, מימיני מיכאל, וּ מ מאלי גּ בריאל, וּ מ לּ פני אוֹ ריאל, וּ מאחוֹ רי רפאל, ועל ראשׁ י ש ׁ כינת אל.

מקורות

רגזו ואל תּ חטאו ּ אמרו ּ בלבבכם על מש ׁ כ ּ בכם וד מ ּ וּ סלה .

אדם וֹ ן עוֹ לם א שׁ ר מלך , בּ טרם כּ ל יציר נברא, לעת

נעם שׂ ה בחפצו ֹ כּ ל, אזי מלך שׁ מו ֹ נקרא, ואחרי

כּ כלוֹם ת הכּף ל, לבדּ ו ֹ ימ נו ֹ רא , וה וּ א היה והו ּ א הוה ,

והוּ א יהיה בּ תפארה, והוּ א אחד ואין שׁ ני, להמשׁ יל

לו ֹ להחבּ ירה, בּ לי ראשׁ ית בּ לי תכלית, ולו ֹ העז

והמּן שׂ רה, והוּ א אלי וחי גוֹף אלי, וצוּם ר חבלי בּ עת

צרה, והוּ א נסּ י וּ מנוֹ ס לי, מנת כּ וֹ סי ב ּ יו ֹ ם אקרא ,

ב ּ יד ו ֹ אפקיד רוּ חי, בּ עת אישׁ ן ואעירה, ועם רו ּ חי

גּ ו יּ תי, יין לי ו א אירא.

מקורות