עניני לידת בת

ברית מילה עניני לידת בת קכז

עניני לידת בת

"ארבעים יו קודם יצירת הוולד מכריזים בשמים בת פלוני לפלוני" הרי שכבר ארבעים יו קודם יודעים א זה ב או בת.

ברכת שהחיינו בהולדת בת

מקור לברכת שהחיינו: מדברי המשנ"ב [ברכה זו לא מוזכרת לא בגמרא ולא בשו"ע[ שכתב וז"ל "מ"מ נראה לי פשוט דבפע הראשונה שרואה אותה [בתוך שנולדה] מברך ברכת שהחיינו דמי גרע מהרואה את חברו לאחר שלושים יו ושמח בראייתו דמבר שהחיינו" .

ויש שלא נהגו לברך : ברכת שהחיינו בלידת הבת , ויש אומרים :שאין מברך אלא א"כ היה תאב מאוד לבת , הטעם : לפי שאין שמחה כל כ . טעם אחר: לפי שאינו מוזכר בפוסקים וכן מוכח קצת בשו"ע מדכתב "ילדה אשתו זכר" .

טעם אחר:משום שלא דומה לרואה את חבריו לאחר ל ' יו ושמח בו שמברך , דדוקא הת שהרואה מכירו ומתוך כ שמח בראייתו תיקנו לברך ברכת שהחיינו משא"כ בלידת הבת הרי רוב בני אדם הרואים את תינוק ב יומו או ג כמה ימי אחרי הלידה עדיין אין מכירים אותו ובקל אפשר להחליפו בתינוק אחר ולא יבחינו כלל וא כ עיקר השמחה היא רק בזה שאומרים לה שהיא בית ומנל ששייך ברכה ג על ראייה ראשונה כזו כמו שלא מברכים על אדם שלא ראה מעולם א שהוא שמח בו בראיתוו

מקורות

וכל שכך בזה שעיקר שמחתו היא על עצם הלידה . והוסיף וא שיש לו שמחה על הולדת נקבה מכל מקום אין שמחתו קובעת אלא חז"ל ה הקובעי וה לא תיקנו ברכת שהחיינו על לידת הבת .

לצאת ידי כל השיטות

כיוון שחוששים לספק ברכות, לכן לא יברך שהחיינו על הולדת הבת, ועל כל פני מ הראוי שילבש בגד חדש או שיאכל פרי חדש ויברך שהחיינו ויכון ג על הולדת הבת .

זמן הברכה

לכתחילה יברך כל זמן שעוסק בראייתו הראשונה ובדיעבד יכול לברך כל זמן שעדיין תוקף השמחה בלבו .

ויש אומרים : שאם לא בירך מיד מברך כל שלושים יו כשנהנה ושמח בראייתה .

הטעם שבלידת ב מברכים "שהחיינו" ובלידת בת אין מברכים שהחיינו

לפי שבלידת ב זכר יש לאב ולא תועלת, חדא דהוה ליה חוטרא לידה ומרא לקבורה [מקל לתמיכה ומעדר לקבורה, דהיינו ב שישמש אות לעת זקנה ויתעסק בקבורה[, ועוד שיש לאב ולא תועלת בו מפני שהוא יורש אות , וברכת "הטוב והמטיב" שייכת רק על הולדת ב לפי שבבת לא שייך הטעם שהוה חוטרא לידה לפי שלאחר שנישאת והיא ברשות בעלה אינה יכולה כל כ לעזור להוריה מה שאין כ בב , וכן טעמו השני שייך רק בב ולא בבת שאינה יורשת.

מקורות

ברית מילה עניני לידת בת קכט

הטעם שאין מברכים ברכת "הטוב והמטיב"

לפי שהאשה אינה מצווה בפריה ורביה ולעולם טוב לה בזכר, ובלידת בת אין זה טובה אלא לעצמו וברכת הטוב והמטיב נתקנה רק שיש לפחות שני שנהנים .

טעם אחר: משום שאין בשמועה שמחה שלמה כי בני עדיפי .

ברכת האב והא

יש אומרים : כשהא רואה את בתה בפעם הראשונה מברכת ברכת "שהחיינו" .

ויש אומרים : שרק האב מברך ואין הא מברכת, מנהג בני ספרד: שלא מברכים ברכת "שהחיינו" על הולדת הבת .

הטעם שיש מקילים בברכות אלו

כתב הרמ"א כיון שהיא אינה חובה אלא רשות וכתב המשנ"ב ברכת שהחיינו שהיא רשות, ואינה מוזכרת בפוסקים [א ברכת הטוב והמיטיב שמבואר בגמרא ובשו"ע אסור לבטלו[.

לידת בת "בת תחילה סימן לבני "

הטעם :דמרביא לאחהא ,ביאור שמגדלת את אחי שלה שיבואו אחריה . הטעם שמגדלת את אחיה : לפי שרוב בני דומים לאחי הא לכן הבת מתאמצת ודואגת לגדל באופן הטוב כדי שהבנים שלה יגדלון ויצליחו כמות .

טעם אחר:משום שלא שלטא בה עינא בישא [עין הרע] הואיל דאית לה בת מעיקרא לא לימרו איניש כמה בני אתילידו ליה להאי [ביאור כיון שיש לו בת תחילה לא ישאלו אנשי כמה בני יש לו לאדם ותשלוט בו עין הרע[ .

מקורות

ביאור המהרש"א: הכוונה לעני בכורה דהיינו כשנולדה בת תחילה לא יהיה בכור האחים נוטל פי שני וא כ יתרבה חלק האחים , אבל כשיש ב תחילה הוא ממעט חלק שאר כל האחים ומתקנאי בו .

טעם אחר: בת תחילה סימן לבני דהיינו שיבואו אחריה בני זכרי .

בת עדיפא מב

בגמרא מובא שבת עדיפא מב , "אמר רב חסדא ולדידי בנת עדיפא לי מבני".

ביאור התוס' כיון שבנותיו היו גדולות והיו נשואות לגדולי הדור אבל בניו הקטנים לא ידע א יצליחו .

ביאור אחר: בנותיו עדיפות לו כיון שחתניו היו תלמידיו, ותלמידי חשובי כבני .

ביאור אחר: שב א לא נולד בחכמה ובתבונה מה יכול האב לעשות בו, אבל בת יוכל להשיאה לתלמיד חכם .

טעם אחר: לפי שנשים החכמות כאשר יתבוננו על הבריות שבעולם ימצאו שרבות נשים גידלו את ילדיה , ועל פי רוב בנותיה יצאו טובות יותר מהבני , וגם חתניה ה ישרים , ובני בנותיה צדיקים , ולכן צריך האדם ליתן הודאה בפיו לבורא עולם וישמח בחלקו היות וכל איש ואיש לא ידע מה ילד יו . ויש שהוסיפו שאילו בני עליה מועטים ה , מה שאין כ בנות לא צריך ללמד תורה כי א מלאכת הנשים ומידות טובות .

נוסח הברכה ללידת בת

החזו"א היה מברך למי שנולדה לו בת "שיגדלה לתורה לחופה ולמעשים טובים " [במקום לבעל תורה כנהוג, בירך לתורה] ואמר שבזמנינו מברכים כ ג ללידת בת, משום שהיו צריכים ללמד ג לבת תורה משום שהדור פרו .

מקורות