זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
ברית מילה ליל שמירה – "ווא נאכט" יז
ליל שמירה – "ווא נאכט"
הלילה שלפני הברית נקרא "ליל שמירה" – "ווא נאכט", יש הנוהגים להתאסף בבית היולדת לאמירת תהילים ותפילה.
הטעם לשמירת היולדת בליל שמיני
הטעם : משום שבליל שמיני עלול התינוק להינזק מהשטן לפי שקשה לו [לשטן ] מצות מילה שבזכותה ניצולים ישראל מדינה של גיהנום לכן נוהגים ללמוד בלילה שקודם לברית .
טעם אחר: משום דכתיב "ואתה את בריתי תשמור" ולומדים מזה שבשעת הברית צריכים שמירה מהשטן .
טעם אחר: לפי שגזרה המלכות שלא למול והיו מתאספים בלילה שלפני הברית כדי שלא יכירו האויבים וגם אחר הגזירה לא בטל המנהג .
טעם לסעודה בלילה הזה
כדי להרבות בכבוד המצוה העומדת להתקיים מחר .
סמך לדבר: ממדרש תנחומא "וביו השמיני ימול בשר ערלתו" בא וראה כמה מחבבין ישראל את המצוות שהם מוציאים יציאות הרבה כדי לחבב את המצוה א"ל הקב"ה א אני מוסיף לכן שמחה שנאמר "ויספו עניים בה' שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו" מכאן נהגו אור שמיני שעושים שמחה ומשתה .
מקורות
ברית יצחק
לילה שלפני הברית נקרא בפי עדות המזרח "ברית יצחק"
ובכמה מקומות נהגו להיות ערי כל הלילה ולעסוק בדברי תורה אצל התינוק, המנהג להביא עשרה לבית התינוק לקרוא סדר הלימוד .
נהגו לעשות סעודה אחר הלימוד
הטעם לסעודה: כדי להרבות בכבוד המצוה העומדת להתקיים מחר .
הטעם שנקרא ברית יצחק ולא ברית אברהם שהוא ראש לנימולים
לפי שיצחק היה הראשון שהיה בחיוב מילה ביום השמיני וא כ בליל שמיני היה ברית יצחק א באברהם כתוב "בעצם היו הזה נמול אברהם " ופירש רש"י שמל בו ביום שנצטווה ולכן בלילה לא חל עליו ש ערלה ורק ביצחק נתחדש מצב כזה .
מקורות