סדר השמות – מנהג בני אשכנז

ברית מילה סדר השמות קכה

סדר השמות – מנהג בני אשכנז

יש הנוהגים : ובפרט בני אשכנז שלא לקרוא על ש הורי בחייהם , הטעם : כי אינו כבוד שבחייה כבר קוראים עליה כאילו שאינם , ועוד שחוששים שיקרא לבנו בפני אביו ששמו כשמו .

הזכות בשמות

הש של הב הראשון שייך לא והש של הב השני שייך לאב וכן הלאה בסירוגי , הטעם : כיון שהמנהג אצל לומדים התורה שאבי האשה מתחייב ליתן לזוג כמה שני מזונות על שולחנו כדי שחתנו יתמיד בתורה .

טעם אחר: כיון שאשה אחר חתונתה עוזבת את אביה ואמא והרי היא כמנותקת מחברתה וסביבתה וכדי שלא יפסיק הקשר לגמרי ע הוריה ומשפחתה ניתן לה הזכות לקיים יד ושם להוריה על ידי קריאת ש הילד הראשון על שמה .

טעם אחר:משום שהיה לה צער לידה .

מנהג בני ספרד בסדר השמות

מנהג לקרוא א כשהם בחיי . הטעם : שזהו דר כבוד להורי וכמו שנאמר "עטרת זקני בני בני " .

הזכות בשמות: יש מהספרדים שנוהגים לקרוא לב הראשון על ש אבי הבעל והבן השני על ש אבי האשה ג כשהם בחיי .

מקורות

מקור שאב קורא תחילה

מדכתיב אצל יהודה בקריאת ש של הילד הראשון "ויקרא את שמו " בשני "ותקרא" והשלישי "ותקרא שמו" וכתוב שיהודה היה "בכזיב בלדת אותו" ולמה הוסיפה התורה שהיה בכזיב לפי שהש היה לו שייך ליהודה ולכן כתב שהסיבה שהיא קראה את הש ולא הוא לפי שהיה בכזיב .

בסגולה לקרוא בחיי

יש אומרים : שקריאת הש על שמו של אדם בחייו הוא סגולה לאריכות ימי .

קריאה על ש המועד

יש אומרים : שתינוק שהברית שלו בפורים יש לקרוא מרדכי ובתשעה באב יש לקרוא מנחם , ומי שנולד בסוכות יקראוהו שמו ע"ש האושפיזין של אותו יו , ומי שנולד בחנוכה יקראו על ש הנשיאים או מתתיהו , יצחק בר"ה .

ש מפרשת השבוע

יש הנוהגים : לקרוא ש המוזכר בפרשה השבוע שבו נולד התינוק או מהפטרה, והמקור מדברי התרומת הדשן שכתב שיקראו ש מעניינא דזמ בפסח יקראו יצחק למדו מכאן שראוי לקרוא על ש הפרשה או הפטרה שזה מענינא דיומא .

מקורות