קריאת ש

ברית מילה קריאת ש קטו

קריאת ש

כתבו חכמים הקבלה כל השמות שבעולם אינם במקרה כמו שחושבים הבריות שאביו קורא לו כ במקרה בלי שו טעם , אלא הכל בהסכמה מאתו יתברך , שגלוי לפניו מה עני האיש הזה ופעולתו, כ מזדמ בפה אביו לקוראו בשם .

קריאת ש

כתב האר"י שהקב"ה מזמן בפי אביו לקרוא לבנו בשם שיקרא .

בחירת הש

לעולם יבדוק [יברר הש ] אדם בשמות לקרוא לבנו ש שיהיה ראוי להיות צדיק כי לפעמים הש גורם טוב או גורם רע .

סמך לדבר: ממשה שקרא להושע ב נו יהושע "י ה יושיע מעצת מרגלים ", הרי שהש מסייע לאדם .

ש האדם קובע מזלו של אדם

ש האדם קובע ג את מזלו של האדם , ולכן מוסיפים לחולה ש אחר ולכן יש לקרוא לכל אחד בשמו היהודי המקורי ששמו ומזלו נקבעו כפי מה שמכני אותו , ועיין ברמב" "שהשב בתשובה משנה שמו לומר שהוא איש אחר כי הש משנה תכונתו של אדם ולכן פרעה שינה ש המילדות לשפרה ופועה לשנות תכונותיה ", ולכן יש להקפיד לקרוא על ש צדיק.

מקורות

בספר מגיד מישרים מובא שהש גורם לטוב או לרע מי שנקרא אברהם נוטה לעשיית חסד ומי שנקרא יוסף או שהוא גיבור בעריות או שהוא ז ומפרנס לאחרים כמו יוסף הצדיק .

אין אדם מתעורר משנתו אלא בקריאת שמו

מובא בספרי שאדם יש א קוראים בשמו מיד מתעורר , הטעם : לפי שהש הוא חלק מהנפש של האדם שנמצאת עליו ג בשעה שיש .

קריאת ש על אדם חשוב

מקור למנהג זה: מבנימי כתוב בפסוק "וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו" וביאר רש"י שאלו יוסף לבנימין יש ל בני אמר לו יש לי עשרה מה שמן אמר לה כולם על ש אחי [יוסף ] כי סבור היה בנימין שאחיו מת.

עוד מצאנו בר"א ברבי שמעון שבא לבית המדרש והביאו לפניו שיתי מיני דמא [שישי דוגמאות של סוגי דמי ] וטיהר את כולם ילדו כולם זכרי וקראו על שמו .

עוד מצאנו בר' נתן הבבלי, פעם אחת הלכתי לכרכי הי ובאת אשה לפני שמלה בנה ראשון ומתן, שני ומתן, ובנה השלישי הביאתו לפני [לשאול א למולו[ ראיתיו שהוא אדון , אמרתי לה המתיני לו עד שיבלע בו דמו, המתינה לו עד שנבלע בו דמו, ומלה אותו וחיה, והיו קוראים אותו "נתן הבבלי" על שמי, הגמרא ש מספרת שהיו ב' מעשי כאלו .

וכן מצאנו בבני ישראל במדבר, שהיו כמה אלפים בישראל שנקרא שמן אהרן , וביאר התנא ש שאלמלי אהרן לא היו באים אנשי אלו לעולם שהיה עושה שלו בין איש לאשתו, והיו יולדי בני וקראו לה אהרן על שמו .

מנהגו של היעב" בקריאה על ש רבותיו: החכם צבי קרא לבנו רבי יעקב עמדין ע"ש רבו של אביו רבי יעקב אבי הרבים רבי העשיל.

מקורות

ברית מילה קריאת ש קיז

מנהג ישראל לקרוא בניהם על ש אבותיהם שמתו

מקור למנהג: מדברי הגמרא "אסיקו ליה חנן על שמיה", מכאן המקור ליתן ש לב שנולד אחר מיתת אביו על ש אביו .

הטעם שאנו קוראים ע "ש אבותינו

ר ' יוסי אומר הראשונים על ידי שהיו מכירים את יחוסיהם היו מוציאים שמן לשם המאורע אבל אנו שאין אנו מכירים את יחוסינו אנו מוציאים לשם אבותינו, רשב"ג אומר הראשונים שהיו משתמשים ברוח הקודש היו מוציאים לשם המאורע אבל אנו שאין אנו משתמשים ברוח הקודש אנו מוציאים לשם אבותינו .

ביאור: שהיו מכירים יחוסיהם שהיו בחיי לפניה שראו זה את זה עד נח קראו על ש המאורע, א אחר כ שנתמעטו השני ואין אדם מכיר יחוס אבותיו שכבר מתוך ע"כ קראו ש בניהם בשם אבות שלא ישכחו .

טעם אחר: לפי שאסור לקרוא לבנו אחר רשעים דכתיב "ש רשעים ירקב" לכן נהגו לקרוא על ש זקנו כי כל איש אביו צדיק .

מעלת הקריאה על ש אבותיו או רבותיו

יש אומרים : בקריאה על ש אביו יש עני סגולי שתהיינה לילד כל המידות הטובות שהיו באבותיו .

טעם אחר: על ידי קריאת הש עושה נחת רוח למתים וגורם תועלת לנשמה שנשאר זכרה בעולם , יש שכתבו: שעל ידי קריאת הש נעתק נפשו של המת במי שקרוי על שמו .

מקורות

טעם אחר: שמקיים בזה מצוות כיבוד אב וא במותם .

טעם אחר: זכר וכבוד [לאבותיו] ולצדיקי שלא ישכחו האבות , ועוד שקריאה על שמן מסוגל להזכיר זכות צדקתך שיהיה הב הנולד מוצלח ביראת שמי ובכל ענינו וילך בדרכיהם , וגם א ידע שנקרא על שמות אולי יעורר את עצמו פעמים להתבייש מלצאת חו לגדר כ"כ ויזכור להתדבק במעשי אבותיו או רבותיו הקודמים .

לקרוא ש אחד

יש הנוהגים : לקרוא לילד או לילדה רק ש אחד, הטעם : לפי שבדרך כלל נוהגים לקרוא לילד בשם אחד מטעמים נוחות ונמצא הש השני נשכח ויכול לבוא לבעיות ההלכתיות כגון בכתיבת כתובה וכתיבת הגט וכדו' .

ויש שלא הקפידו בדבר .

קריאה בשני השמות

יש אומרים : שכיון שש האדם נקבע לפי מה שקראו אותו, ולפי זה מי שנקרא בשעת קריאת הש ב' שמות ואחר כ נקרא רק בשם אחד, אין לו אלא ש אחד, וא רצונו לקרוא שני שמות יש לדקדק לקרוא לו אחר כ בשני שמות , בספר שמות באר כתב בשם הגרח"ק וזה לא שמענו.

נתינת ש אחד מתוך שני השמות

יש אומרים : כשיש לאדם ב' שמות ונותנים לאדם רק ש אחד אין זה כלל ש של הראשון לפי שב' השמות הוא ש אחד ארון .

מקורות

ברית מילה קריאת ש קיט

לצרף שני שמות של ב ' אנשי

יש אומרים : שאין לצרף ב' שמות של ב' אנשי יחד ולתת אות לילד אחד , ויש שלא הקפידו בדבר .

כינוי ש או קיצור ש לילד

יש שהקפידו: שלא לקרוא לילד בקיצור הש או בכינוי כל שהוא, אלא בשמו הנקרא לו בקריאת הש , הטעם : לפי שלפני שנולד האדם נקרא שמו בעולם העליון בשם זה והניחו בלב ההורים לקרוא לו כ ונמצא כשמשני שמו המקורי ממה שנקרא בקריאת הש מחסרים ממנו את הקשר שלו לשורש .

ויש אומרים : שאפשר לקצר שמו של אדם לכתחילה כגון יוסף ליוסי ,ראיה לדבר: שהנה אליהו הנביא נקרא בכל נביא שמואל אליהו ובתרי עשר כתוב "הנה אנכי שולחן לכן את אליה הנביא .." .

לקרוא ש דומה לשם הנפטר

יש אומרים : שגם ש הדומה לשם הנפטר נקרא על ש המת, ומצאינו כדבר הזה שהיה אחד ש אביו "מאיר" וחמיו "אורי" וקראו "שניאור" כלומר שני אור מאיר הוא אור ואורי זה אור .

שמות על ש חיות

ישנם שמות שנקראו על ש חיות כמו "אריה" "צבי" "דב" "צביה" "אילה" וכדומה , הטעם : מובא מחכמי אשכנז שקבלו שמי שיש לו ש חיה ינצל מחולאי ולכן קראו בשמות חיות.

מקורות

שמות של מלאכי

המנהג הוא לקרוא בשמות מלאכי או שמות הקודש שהם בשבחי הקל כגון "צוריאל" וכן בשמות מלאכי "גבריאל" "מיכאל" .

ש שיש בו ש הש

יש הנוהגים :קצר ש שיש בו ש של השי "ת כגון "אליעזר " לליזר , "יהודה "ל יודל, "יהושע" שיע, הטעם : משום שיש בו שמות של ה' יתברך ונזהרים מלהזכירו בכדי .

לקרוא על ש אדם חי

יש הנוהגים : ובפרט בני אשכנז שלא לקרוא על ש אדם , הורי וכדו' בעוד חיים , סמך לדבר: מהפסוק "תחת אבותי יהיו בני " היינו כאשר אבותי אינם עוד בחיי רק אז תקראו בשמות .

ומנהג חלק מבני ספרד לקרוא א בחייהם .

לקרוא ש ע"ש אדם שסבל יסורי או אדם שמת בקיצור ימיו

יש הנוהגים : שאין קוראים ש על אדם שסבל יסורי או אדם שמת בקיצור ימי , דין זה מצאנו בספר י של שלמה בשם ישעיה שכתב שאם שישעיהו הנביא היה נקרא ישעיהו אין העולם רגילים לקרות על ש הנביא משום דריעמזליה שנהרג אלא קראו אותו ישעיה עלש ישעיהשנמצא בדברי הימים .

כמה נקרא קיצור ימי

יש אומרים : שאדם שנפטר לאחר גיל חמישי אינו נקרא צעיר , ובשם הגריש"אמובא שצעיר נקרא אדם שנפטר לפני גיל שישי . ויש אומרים : שצעיר זה עד גיל ארבעים .

מקורות

ברית מילה קריאת ש קכא

ויש אומרים : שעל הורי אין קפידא בכ וא א נפטרו צעירי אפשר לקרוא בשמות .

צדיק שנפטר בקיצור ימיו

יש אומרים : שצדיק שנפטר בקיצור ימי ושני מותר לקרוא על שמו, הטעם : לפי שקיצור ימי אצלו אינו קללה אלא שתמו שנותיו כי השלים הכל ולכן קוראים על ש "שמואל הנביא" ו"שלמה המלך " א שחיו נ"ב שני .

צעיר שנהרג בצעירותו בחורבן יהדות אירופה

יש אומרים : שאדם שנהרג בצעירותו בחורבן יהדות אירופה לא צריך להקפיד בכ ואין ריעותא בשם הנפטר, הטעם : לפי שזה היה גזירה על כל הציבור ולא על היחיד .

עצה לדבר : כשרוצים לקרוא על מי שנפטר צעיר או חי ביסורי שיקראוהו על ש הנפטר הצעיר ויכוונו לשם צדיק מפורסם בעל אותו הש .

קריאת ש של נקבה אחר הזכר

יש הנוהגים :שלא לקרוא לנקבה אחר זכר שנפטר, הטעם : על פי הקבלה, טעם אחר: לפי שזכר יש לו מעלה יותר מנקבה כי הזכר מקיים מצווה עשה שהזמן גרמא משא"כ האשה וא קוראים ש הזכר בשם הנקבה שמתה ודאי יש לה עלייה ומעלים בקודש משא"כ א קוראים נקבה על ש זכר המת ח"ו ירידה יש לו .

קריאת ש על ש החמות [ש משפחה]

מצאנו כמה אנשי שנקראו על ש חמות .

המהרש"א רבי שמואל אידליש חת עצמו בשם זה על ש חמתו "אידיל" שתמכה בו ובישיבה.

מקורות

וכן האחים הגאונים רבי לייב חנהליש בעל חידושי מהרל"ח [נפטר בשנת שנ"ו[ קרוי על ש חמותו חנה שתמכה בו ובישיבה שלו. וכן אחיו רבי יעקב תמרליש קרוי על ש חמתו תמר .

ליתן ש שהיה מקובל בדורות הקודמים

יש אומרים : שאין ליתן ש לילד שמתבייש שקוראים בו כגון ש של נשים שהיו בדורות הקודמים , וא רוצים לקרוא בשם זה יוסיפו עוד ש ויקראוהו בשם הנוסף , ויש אומרים : שזה הטעם שלא נותנים שמות של תנאי ואמוראים וכן שמות נשים שהיו בזמן התנאי .

לקרוא על ש שהיה לפני זמן אברהם אבינו

יש אומרים : שאין לקרוא ש אדם אלא מאברהם אבינו ואילך , והנקרא בשם שקד לאברהם אבינו אינו נכלל במי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצריו . ויש שהקשו שמצאנו שלא חששו לזה, מצאנו ש מהללאל שהיה ני של שת, ובמשנה באבות מצאנו תנא "עקביא ב מהללאל", יש שהקשו מאלישע הנביא שזה שמו של בני יו ב יפת ב נח .

לקרוא על ש גרים

יש אומרים : שאין לקרוא ש אחר גרים כמו "אונקלוס", "יתרו" וכדו' , ויש שלא הקפידו בכ .

הטעם שקוראים ש רות אע"פ שהיתה גיורת: לפי שש זה ניתן לה אחר שהתגירה "קודם שנתגירה נקראת גילית ולאחר שנתגירה נקראת רות".

לקרוא לשני בני בשם אחד

לא יקרא לשני בניו בשם אחד, הטעם : משום עין הרע .

מקורות

ברית מילה קריאת ש קכג

לקרוא על ש עצמו

אין אדם קורא בנו בשם של עצמו , הטעם : משום פגיעה בכבוד האב לפי שאם יהיו לאב זה עוד בני אחרי , אסור לה לקרוא לזה בשמו, כיון שהוא כשם אביה .

[בעל הנתיבות יעקב היה שמו רבי יעקב ונקרא כשם אביו שגם הוא נקרא יעקב,הטעם לכן לפי שאביו היה שקוע בלימודו, ובעת הברית כאשר הגיעו ל "ויקרא שמו בישראל" חשב אבי הב ששואלים אותו לשמו וענה יעקב וכן נשאר הש .[

לקרוא שמות של רשעים

יש אומרים : שאין לקרוא לבנו ש שלאד רשע שנאמר "ושם רשעים ירקב", ואמר ר' אלעזר רקביבות תעלה שמות דלא מסקינ בשמייהו , ביאור:לא יקרא אדם לבנו ש אדם רשע , ופירש ר"ח שאין אדם שנקרא בשם כזה מצליח .

ויש אומרים : שהקפדה דווקא שהש עצמו מורה על זה שהיה רשע כגון דואג דדרשינן דואג שהיה הקב"ה דואג שמה יצא לתרבות רעה .

ש המשותף לרבי

יש אומרים : שדי זה נאמר רק בשם שלא מצאנו באיש אחר חו מאד רשע אבל ש המשותף לרבי שנקראים כ , אין לחוש .

ש ישמעאל

הטעם שלא הקפידו שלא לקרוא בשם זה ומצאנו כמה גדולי תורה שנקראו בשם זה לפי שישמעאל היה צדיק בעת שנולד כמו שנאמר "באשר

מקורות

הואש " צדיק באותה עת ולכן א שקלקל אחר כ לא אכפת ל , ורק עשיו שהיה רשע מתחילתו שכבר בבטן אמו היה פונה לעבודה זרה לכן לא קוראים בשמו .

צוואת ר' יהודה החסיד על הש יהודה

בצוואת ר ' יהודה החסיד כתב "לא יקרא איש מזרעו את בנו יהודה ולא שמואל".

הטעם שאין העולם נזהרים בזה: לפי שיש דברי מצוואת ר' יהודה החסיד שמקובל שהוא רק לזרעו .

מקורות