ברית מילה · פרק 25 מתוך 33 · עמוד 102

ברכת המזון נוסח אשכנז

זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.

שׁ יר ה מ ּ על וֹ ת ב ּ שׁ וּ ב יין את־שׁ יבת ציּץ וֹ ן היינו ּ כּ חלמים. אז ימּ לא שׂ חוֹ ק פּ ינו ּ וּ לשׁם וֹ ננו ּ רנּ ה אז יאמרו ּ בגּ וֹ ים הגדּ יל יין לעשׂ וֹ ת עם־אלּ ה. הגדּ יל יין לעשׂ ו ֹ ת עמ ּ נ וּ היינ ו ּ שׂ מחים. שׁ וּ בה יין את־שׁ ביתנו ּ כּ אפיקים בּ נּ גב. הזּ רעים בּ דמעה ב ּ ר נ ּ ה יקצר וּ . הלוֹ יל ו ּ בכה נ ש ׂ א מ ש ׁ ־ה זּ רע בּ א־יבא ברנּ ה נשׂ א אלמ ּ תיו:

על נהר ו ֹ ת ב ּ בל שׁ ם ישׁ בנו ּ גּ ם־בּ כינו ּ ב ּ זכרנו ּ את־ציּ וֹ ן. על־ערבים בּ תוֹך כה ּ ת ּ לינ ו ּ כ ּ נ ּ ר וֹ תינוּ . כ ּ י שׁ ם שׁ אלו ּ נ ו ּ שׁ וֹ בינו ּ ד ּ ברי־ש ׁ יר ותוֹ ללינו ּ שׂ מחה שׁ ירום לנ ו ּ מ יר ציּץ וֹ ן. אין נש ׁ יר את־שׁ יר־יי על אדמת נכר. אם־אשׁ כּ ח יר וּ שׁ לים תּ שׁ כּ ח ימיני. תּ דבּ ק־לשׁ וֹ ני לחכּם י אם־ א אזכּ רכי אם־ א אעלה את־יר וּ שׁ לים על ראש ׁ שׂ מחתי. זכר יין לבני אדון ֹ ם את יוֹ ם ירוּם שׁ לים האמרים ערוך ּ ערוך ּ עד היס וֹ ד ב ּ הּ . בּ ת־בּ בל ה דו ּ דה א שׁ רי שׁ יּ שׁ ל ּ ם ־ל את־גּ מוּ ל שׁ ג ּ מלך ת ּ לנוּ . אשׁ רי שׁ יּ אחז ונפּ ץ את־עללי אל־הסּ לע:

זימון לברית מילה

המזמן:ר ב ּ וֹ תי, נברך

המסובים: יהי ש ׁ ם יין מברך מעתּ ה ועד עוֹ לם:

המזמן: יהי ש ׁ ם יין מברך מעתּ ה ועד עוֹ לם

נ וֹ דה ל שׁ מ ב ּ תוֹך אמו ּ ני, ב ּ ר ו ּ כים אתּ ם ליין:

ב ּ ר שׁ ו ּ ת אל אים ונ ו ֹ רא , מ שׂ גּ ב לעתּ וֹ ת ב ּ צּ רה, אל נאזר בּ גבוּ רה, אדּם יר ב ּ מ ּ רוֹ ם יין: נודה.

ב ּ ר שׁ וּ ת התּ ו ֹ רה הקּ דוֹ שׁ ה, טהוֹ רה היא וגם פּ רוּ שׁ ה, צוּ ה לנוּ מ ו ֹ ר שׁ ה, משׁ ה עבד יין: נודה.

ב ּ ר שׁ וּ ת הכּף הנים והלויּ ים, אקרא לא הי העברי ּ ים , אה וֹ דנּ ו ּ ב ּ כל אין ּ ים ,

ברית מילה ברכת המזון קג

אברכה את יין: נודה.

ב ּ ר שׁ וּ ת מרנן ורבּ נן ורבּ וֹ תי, אפתּ חה בּ שׁ יר פּ י וּ שׂ פתי, ותאמרנה עצמוֹ תי, ב ּ ר ו ּ הב ּ א ב ּ שׁ ם יין: נודה.

המזמן:ב ּ רשׁ וּ ת מרנן ורבּ נן ורבּ וֹ תי, נברך א הינו ּ ש ׁ אכלנ ו ּ מ לּ וֹ : המסובים:ב ּ ר וּ א הינו ּ שׁ אכלנוּ מ לּ ו ֹ ו ּ בט וּ בו ֹ חיינוּ :

המזמן:ב ּ ר וּ א הינו ּ שׁ אכלנוּ מ לּ ו ֹ ו ּ בט וּ בו ֹ חיינוּ :

ב ּ ר ו ּ ך ה וּ א וּ בר וּ ך ש ׁ מ וֹ

ב ּ ר וּ אתּ ה יין א הינו ּ מלך העם וֹ לם, הזּ ן את העוֹף לם

כּ לּ וֹ ב ּ טו ּ ב וֹ ב ּ חן ב ּ חסד וּ ברחמים, הו ּ א נ וֹ תן לחם לכל

ב ּ שׂ ר, כּ י לעון ֹ לם חסדּ וֹ : וּ בטו ּ ב ו ֹ ה גּ דוֹ ל תּ מיד א

חסר לנו ּ ואל יחסר לנו ּ מזוֹ ן לעון ֹ לם ועד , ב ּ עב ו ּ ר

שׁ מו ֹ הג ּ ד וֹ ל, כּ י הוּ א אל זן וּ מפרנס לכּן ל וּ מטיב לכן ּ ל

וּ מכין מזוֹ ן לכל בּ ריּ וֹ תיו אשׁ ר ב ּ רא: כּ אמוּ ר, פּ וֹ תח

את יד וּ משׂ בּ יע לכל חי רצוֹ ן: בּ רו ּ א תּ ה יין, הז ּ ן

את ה כּ ל:

נוֹ דה לּ יין א הינו ּ על שׁ הנחלת ּ לאבוֹ תינו ּ ארץ

חמדּ ה טוֹ בה וּ רחבה, ועל שׁ הוֹ צאתנו ּ יין א הינו

מארץ מצרים, וּ פדיתנו ּ מבּ ית עבדים , ועל ב ּ רית

שׁ חתמת ּ ב ּ ב שׂ רנוּ , ועל תּ וֹ רת שׁ לּ מּ דת ּ נ וּ , ועל ח קּ י

שׁ הו ֹ דע תּ נוּ , ועל חיּ ים, חן וחסד שׁ חו ֹ ננ תּ נוּ , ועל

אכילת מזוֹ ן שׁ את ּ ה זן וּ מפרנס או ֹ תנ ו ּ תּ מיד, בּ כל יוֹ ם

וּ בכל עת וּ בכל שׁ עה

ועל ה נ ּ ס ּ ים ועל הפך ּ רקן ועל ה גּ בו ּ ר וֹ ת ועל התּ שׁ וּ עו ֹ ת ועל הנ ּ פלא וֹ ת ועל הנּ חמוץ ֹ ת ועל ה מ ּ לחמם וֹ ת שׁ עשׂ ית לאבו ֹ תינ ו ּ ב ּ יּ מים ההם בּ זּ מן הזּ ה:

בּ ימי מת ּ תיה ו ּ בן יוֹ חנן כּ הן גּ דו ֹ ל חש ׁ מ וֹ נאים וּ בניו, כּ שׁ עמדה מלכו ּ ת יון הרש ׁ עה על עמ ּ יש ׂ ראל להשׁם כּ יחם תּ וֹ רת ו ּ להעבירם מח ק ּ י רצוֹ נ , ואתּ ה בּ רחמים הרבּ ים עמדת ּ להם בּ עת צרתם, רבת ּ את ריבם, דּ נתּן את דּ ינם, נקמת ּ את נקמתם, מסרת ּ גב ּ ו ֹ רים ב ּ יד ח לּ שׁ ים ורבּ ים בּ יד מעטּ ים וּ טמאים בּ יד טהוֹ רים ו ּ ר שׁ עים בּ יד צדּ יקים וזדים בּ יד עוֹ סקי תוֹך רת , ו ּ ל עשׂ ית ש ׁ ם גּ דוֹ ל וקדוֹ ש ׁ ב ּ עו ֹ למ , ו ּ לעמ ּ ישׂ ראל עשׂ ית תּ שׁ וּ עה גדוֹ לה וּ פרקן כּ היּ ו ֹ ם ה זּ ה. ואחר כּ ן בּ או ּ בני לדביר בּ ית וּ פנ ּ ו ּ את היכל וטהרו את מקד ּ שׁ והדליקו ּ נרו ֹ ת ב ּ חצר וֹ ת קדשׁ , וקבעו ּ שׁ מו ֹ נתן ימי חנן כ ּ ה א לּ ו להוֹ דוֹ ת וּ להלן ּ ל לשם ׁ מ הגּ דוֹ ל:

בּ ימי מרדּ כי ואסת ּ ר ב ּ שׁ וּ שׁ ן הבּ ירה, כּ שׁ עמד עליהם המן הרשׁ ע, ב ּ קּ ש ׁ להשׁם מיד להרג ו ּ לאב ּ ד את כ ּ ל ה יּ הוּ דים מנּ ער ועד זקן טף ונשׁ ים בּ יוֹ ם אחד, ב ּ שׁ שׁ ה עשׂ ר לחדש ׁ שׁ נים עש ׂ ר ה וּ א חדש ׁ אדר, וּ ש ׁ ללם לבוֹ ז, ואתּ ה בּ רחמים הרבּ ים הפרת ּ את עצתו ֹ וקלקלת ּ את מח שׁ בתּ ו ֹ והשׁ בו ֹ ת לּ וֹ גמ ו ּ ל ו ֹ בראשׁ וֹ ותל וּ א וֹ תוך ֹ ואת בּ ניו על העץ:

ועל ה כּ ל יין א הינו ּ אנחנו ּ מ וֹ דים ל וּ מברכים

א וֹ ת , יתבּ ר שׁ מ בּ פי כּ ל חי תּ מיד לעוֹן לם ועד,

כּ כּ תוך ּ ב : ואכלת ּ ו ש ׂ בע ת ּ וּ ברכת ּ את יין א הי על

הארץ הט ּ בה אשׁ ר נתן ל : בּ רוּ אתּ ה יין, על הארץ

ועל המּן זוֹ ן:

רחם נא יין א הינו ּ על יש ׂ ראל ע מּ , ועל ירוּם שׁ לים

ברית מילה ברכת המזון קה

עיר , ועל ציּץ וֹ ן משׁ כּ ן כ ּ ב וֹ ד , ועל מלכוּ ת בּ ית ד ּ וד

מ שׁ יח , ועל הבּ ית הג ּ ד וֹ ל והק ּ ד וֹ ש ׁ שׁ נ ּ קרא שׁ מ

עליו. א הינוּ , אבינו ּ , רענן ו ּ זוּ ננו ּ פּ רנסנו ּ וכלכ ּ לנ ו

והרויחנו ּ והרוחץ לנו ּ יין א הינו ּ מהרה מכּן ל צרו ֹ תינ וּ ,

ונא אל תּ צריכנו ּ יין א הינו ּ א לידי מ תּ נתן ב ּ שׂ ר ודם

ו א לידי הלואתם כּ י אם ליד המן ּ לאה , ה פ ּ תוּך חה,

ה קּ דוֹ ש ׁ ה והרחבה , ש ׁ א נב וֹ ש ׁ ו א נ כּ לם לעוֹן לם

ועד:

רצה והחליצנו ּ יין א הינו ּ ב ּ מצוֹ תי וּ במצות יוֹ ם ה ביעי ה בּ ת הגּ דוֹ ל והקּ דוֹ ש ׁ ה זּ ה, כּ י יוֹ ם זה גּ דוֹ ל וקדוֹ ש ׁ הוּ א לפני לשם ׁ ב ּ ת ב ּ ו ֹ ולנו ּ ח ב ּ ו בּ אהבה כּ מצות רצו ֹ נ , וּ ברצוֹן נ הניח לנו ּ יין א הינם ו ּ שׁ א תהא צרה ויגו ֹ ן ואנחה ב ּ יו ֹ ם מנ וּ חתנוּ , והראנו ּ יין א הינם וּ ב ּ נחמת ציּץ וֹ ן עיר וּ בבנין ירוּם שׁ לים עיר קדשׁ , כ ּ י את ּ ה הוּ א ב ּ על הישׁ וּ עוֹ ת ו ּ בעל הנ ּ חמץ וֹ ת:

א הינו וא הי אבוֹ תינוּ , יעלה ויבא ויגּן יע ויראה וירצה וי מע ויפּ קד ויזּ כר זכרוֹן ננו ּ וּ פקדוֹ ננו ּ וזכר וֹ ן אבוֹ תינו ּ וזכר וֹ ן משׁ יח בּ ן דּ וד עבדּ וזכרו ֹ ן יר וּ שׁ לים עיר קדשׁ וזכרוֹ ן כּ ל עמּ בּ ית ישׂ ראל לפני לפליטה, לטו ֹ בה , לחן וּ לחסד וּ לרחמים, לחיּ ים וּ לשם ׁ ל וֹ ם, בּ יוֹ ם

בראש חודש: רא ש ׁ החדש ׁ הזּ ה: בפסח: חג המן ּ צּ וֹ ת הזּ ה: בשבועות: חג ה בוּ עוֹ ת הזּ ה: בסוכות :חג הס ּ כ ּ וֹ ת הזּ ה: בשמיני עצרת: חג שׁ מיני עצרת הזּ ה: בראש השנה: הזּ כ ּ רוֹ ן הזּ ה:

זכרנו יין א הינו ּ ב ּ וֹ לט ו ֹ בה וּ פקדנו ּ בו ֹ לברכה וה וֹ שׁ יענו ּ בוֹ לח י ּ ים ט ו ֹ בים , וּ בדבר ישׁ ו ּ עה ורחמים ח וּ ס וחנּ נו ּ ורחם עלינו ּ והוֹ שׁ יענו ּ כּ י אלי עינינוּ , כ ּ י אל מלך ח נ ּ וּ ן ורחו ּ ם א תּ ה:

וּ בנה ירוּם שׁ לים עיר הקּ דש ׁ בּ מהרה בימינוּ . ב ּ רוּ

א תּ ה יין, בּ וֹ נה ברחמיו ירוּם שׁ לים. אמן

ב ּ ר וּ אתּ ה יין א הינו ּ מלך העוֹף לם, האל אבינו ּ

מלכּם נו ּ אדּם ירנו ּ ב ּ ו ֹ ראנ ו ּ גּ וֹ אלנו ּ יוֹ צרנו ּ , קד וֹ ש ׁ נ וּ קד וֹ ש

יעקב, רוֹ ענו ּ רו ֹ עה ישׂ ראל, המּן ל הטּ וֹ ב והמן ּ טיב

לכּן ל, שׁ ב ּ כל יוֹ ם ויו ֹ ם הוּ א הטיב, הוּ א מטיב, הוּ א

יטיב לנוּ , הו ּ א גמלנ ו ּ , ה וּ א גוֹף מלנוּ , הו ּ א יגמלנ ו ּ לעד,

לחן וּ לחסד וּ לרחמים וּ לרוח, הצּף לה והצלחה, בּ רכה

וישׁ וּ עה, נחמה, פ רנסה וכלכּ לה, ורחמים וחיּ ים

ושׁם לוֹ ם וכל טו ֹ ב , וּ מכּן ל טו ּ ב לע וֹ לם אל יחסּ רנוּ :

הרחמן ה וּ א ימ עלינו ּ לעוֹן לם ועד : הרחמן הוּ א

יתבּ ר בּ מים וּ בארץ: הרחמן הוּ א ישׁ ת ּ ב ּ ח לד ו ֹ ר

דּ וֹ רים, ויתפּ ארץ בּ נו ּ לעד ו ּ לנצח נצחים , ויתה ד ּ ר ב ּ נ ו

לעד וּ לעון ֹ למי ע וֹ למים: הרחמן הוּ א יפרנסנו ּ בּ כבו ֹ ד :

הרחמן הוּ א ישׁ בּ ר על ּ נ ו ּ מעל צוּ ארנו ּ וה וּ א יוֹ ליכנו

קוֹ ממיּ וּ ת לארצנוּ : הרחמן הוּ א יש ׁ לח לנ ו ּ ב ּ רכה

מרב ּ ה ב ּ ב ּ ית ה ז ּ ה ועל שׁ לחן זה שׁ אכלנו ּ עליו:

הרחמן הו ּ א יש ׁ לח לנ ו ּ את אליּ הו ּ הנּ ביא זכוּ ר לטּ ו ֹ ב

ויבן ר לנו ּ ב ּ שׂ וֹ רוֹ ת טו ֹ ב וֹ ת, ישׁ וּ עוֹ ת ונחמוֹ ת:

הרחמן ה וּ א יברך את (אבי מוֹ רי) ב ּ על ה ב ּ ית ה זּ ה

ברית מילה ברכת המזון קז

ואת (אמּן י מוֹ רתי) ב ּ עלת ה ב ּ ית הזּ ה, אוֹ תם ואת בּ יתם

ואת זרעם ואת כּ ל אשׁ ר להם, אוֹ תי (ואת אשׁ תּ י /

אישׁ י ואת זרעים( ואת כּ ל אשׁ ר לי, אוֹ תנו ּ ואת כּ ל אש ׁ ר

לנוּ , כּ מו ֹ שׁ נּ תבּ רכו ּ אב ו ֹ תינ ו ּ אברהם יצחק ויעקב,

ב ּ כּ ל, מכּן ל, כּ ל, כּ ן יברך או ֹ תנ ו ּ כּ לּ נו ּ יחד בּ ברכה

שׁ למה, ונאמר אמן:

בּ מּ רוֹ ם ילמ ּ ד ו ּ עליהם ועלינו ּ זכוּ ת שׁ תּ הא למשך ׁ מרת

שׁ לוֹ ם, ונ א ברכה מאת יין וּ צדקה מא הי ישׁ ענוּ ,

ונמצא חן ושׂם כל טוֹ ב בּ עיני א הים ואדם

הרחמן ה וּ א יברך אבי היּ לד ואמּץ וֹ , ויזכּ ו ּ לגדּ לו ֹ וּ לחנּך כו ֹ וּ לחכּם מוֹ , מיּ וֹ ם ה מיני והלאה ירצה דמוֹ , ויהי יין א היו עמּ וֹ :

הרחמן הוּ א יברך בּ על בּ רית המּן ילה, אשׁ ר שׂ ש ׂ לעשׂ ו ֹ ת צדק בּ גילה, וישׁ לּ ם פּ עלון ֹ וּ משׂ כּ רתּ ו ֹ כ ּ פ וּ לה, ויתּן נהו ּ למעלה למעלה:

הרחמן הוּ א יברך ר הנּ מּ ו ֹ ל ל שׁ מונה, ויהיו ּ ידיו ולבּ ו ֹ לאל אמוּ נה, ויזכּ ה לראוֹ ת פּ ני ה כינה, שׁ ש ׁ פּ עמים בּ נה:

הרחמן הוּ א יברך המּן ל בּ שׂ ר הערלה, ו ּ פרע וּ מצץ דּ מי המּן ילה, איש ׁ היּ רא ור הלּך בב ירצה עבוֹ דתו ֹ פסו ּ לה . אם שׁ לשם ׁ אלּ ה א

יעש ׂ ה ל הּ :

הרחמן ה וּ א ישׁ לח לנו ּ משׁ יחוֹ ה וֹ ל תּ מים, בּ זכוּ ת חתן למּ ו ּ ל וֹ ת דּ מים, לב ר בּ שׂ ורוֹ ת טוֹ בוֹ ת ונחוּ מים, לעם אחד מפז ּ ר וּ מפרד

בּ ין העמּ ים:

הרחמן ה וּ א ישׁ לח לנו ּ כהן צדק אשׁ ר לקּ ח לעין ם, עד הו ּ כן כּ סאו ֹ כּ מש ׁ ויה ם, ויּ לט פּ ניו בּ אדּם רתּ ו ֹ ויּ ג ם, בּ ריתי היתה אתּ ו ֹ החיּ ים וה לוֹ ם:

בשבת : הרחמן הוּ א ינחילנו ּ יוֹ ם שׁ כ ּ לּ ו ֹ שׁ ב ּ ת ו ּ מנ וּ חה לחיּ י העוֹף למים: בראש חודש: הרחמן הוּ א יחדּ שׁ עלינ ו ּ את החדש ׁ הזּ ה לטוֹ בה ולברכה: ביום טוב: הרחמן הוּ א ינחילנו ּ יוֹ ם שׁ כ ּ לּ וֹ ט וֹ ב:

בראש השנה: הרחמן הוּ א יחדּ ש ׁ עלינוּ את ה נה הזּ את לטוֹ בה ולברכה: בסוכות : הרחמן הוּ א יקים לנו ּ את ס כ ּ ת ד ּ וד ה ּ וֹ פלת:נ

הרחמן ה וּ א יזכ ּ נ ו ּ לימוֹ ת המּן שׁ יח וּ לחיּ י העוֹף לם

ה ב ּ א : מג דּ יל (בחג ומועד: מגד ּ וֹ ל) ישׁ וּ עוֹ ת מלכּם ו ֹ וע שׂ ה

חסד למ שׁ יחו ֹ לדוד וּ לזרעוֹ עד ע וֹ לם: עשׂ ה שׁ לוֹ ם

ב ּ מרוֹם מיו הו ּ א יעשׂ ה שׁ לו ֹ ם עלינו ּ ועל כּ ל יש ׂ ראל

ואמרו ּ אמן:

יראו את יין קדשׁ יו כּ י אין מחסוֹ ר ליראיו: כּ פירים

רשׁ ו ּ ורעבו ּ ודרשׁ י יין א יחסרו ּ כל טוֹ ב: הו ֹ ד ו ּ ליין כ ּ י

ט וֹ ב כּ י לעון ֹ לם חסדּ וֹ : פּ וֹ תח את יד וּ מש ׂ ב ּ יע לכל

חי רצוֹ ן: בּ רוּ הגּ בר אשׁ ר יבטח בּ יין והיה יין מבטחוֹ :

נער הייתי גּ ם זקנתּ י ו א ראיתי צדּ יק נעזב וזרעו

מב קּ ש ׁ לחם: יין עז לעמּ ו ֹ יתּ ן יין יברך את עמּ ו

ב לוֹ ם:

המזמן: בּ רוּ אתּ ה יין א הינו ּ מלך העוֹף לם, ב ּ וֹ רא פּ רי הגּ פן: