סעודת מצוה

ברית מילה סעודת מצוה צה

סעודת מצוה

אמר רב שמעון ב גמליאל כל מצווה שקיבלוה ישראל עליה בשמחה כגון מילה דכתיב "שש אנכי על אמרת " עדיין עושים אותה בשמחה ופירש רש"י בשמחה שעושים משתה.

נוהגים לעשות סעודה ביום המילה .

מקור לסעודה: מפרקי דר"א ר' ישמעאל אומר כשנולד יצחק וכו' הגישו למילה וכו' ועשה שמחה ומשתה מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה ביום שזכה למול את בנו שנאמר "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק".

וכן מצינו במדרש תנחומא אמר רשב"י בא וראה שאין חביב לפני האדם יותר מבנו והוא מלך אותו.. אמר רב חנינא ולא עוד אלא שהוא מוציא הוצאות ועושהכל היו של שמחה מה שלא נצטווה וכו ' ולא עוד אלא שאדם הולך וממשכ עצמו ומשמח אותו יו .

רמז לדבר:במדרש על הפסוק "ויעשה אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק " ודרשו את המילה הגמל דהיינו שביו ה' וגם' בגימטרייה ח' שנימול בו יצחק ועשה אביו משתה לכבוד מילתו .

וכן משמע מהגמרא בכתובות דסבר רב פפא לברך "שהשמחה במעונו" בברית אין לאו דאיכא צערא לינוקא .

מקורות

וכן משמע מדוד המלך שכתב בספר התהילים "אספו לי חסדיו כורתי בריתי עלי זבח" ורבותינו אמרו זו סעודת מילה, ומפרשי "עלי זבח" זב ח', ד המילה שהוא זב לשמונה .

טעם לסעודת הברית

לפי שהמילה היא כמו קרבן שאדם מקריב פרי ביטנו לכבוד השי"ת לקיים מצוותו, וכשם שבקרב כתיב "ואכלו אות אשר כופר בה " דהיינו שאכילת קרבן מכפרת, כ המנהג שעושים סעודה ביום המילה ומתאספי הכל ובאים לשם .

טעם אחר: אבי הב מגדיל בשמחה ומשתה, משום חביבות המצווה וכבוד המילה, ועוד אמרו טעם שמתו השמחה יבקשו כולם על הא שתבריא, ועל הנער שיגדל לתורה ולחופה ולמעשים טובים .

רמז לסעודה מהמילה מילה

מילה ר"ת משתה יעשה לכל הקרואים .

רמז נוסף : מהפסוק "וכל קרבן מנחת במלח תמלח" תמלח ר "ת מ שתה תעשה ל יו ח' .

מניין בסעודה: נוהגים לעשות סעודה זו במניין , ונקראת סעודת מצווה , ובספר הברית כתב שלא מצא מקור לדין זה

עניים לסעודה

וצריך לקרוא לעניים לסעודה , הטעם : כדי שלא ליתן מקום למקטרג .

טעם אחר: לפי שבה השמחה גדולה יותר ושלימה .

מקורות

ברית מילה סעודת מצוה צז

חיוב סעודה זו

יש אומרים שהוא מ התורה , ומוכח מהדרשה לעיל "ביום הגמל אותו" , ויש אומרים : שאינו אלא מדרבנן , והפסוק אסמכתא בעלמא.

אכילת מזונות

א הזמינהו לסעודת הברית אין צריך לאכול דווקא פת ויוצא א א אוכל מזונות או דבר אחר .

סעודה ביום המילה

לכתחילה צריך לעשות את הסעודה ביום המילה, וא אין אפשר יעשנה בלילה ובדיעבד יכול לעשותה למחר או ביום אחר.

סעודה בפת ובשר ויין

סעודה בפת: סעודה זו עושים על הפת דווקא .

ויש אומרים : שבעינן ג בשר בסעודה שאם לא כ אינו מקיים סעודת מצווה, כדאמרינן "דאין שמחה אלא בבשר ויין " ,

רמז לדבר: מלשון הפסוק "כורתי בריתי עלי זבח" שבסעודת ברית צריך לאכול בשר דווקא .

ויש אומרים : דבשר בהמה לאו דווקא, ויוצאים א בבשר עו , ובדגי , הטעם : שיש בזה קצת שמחה וחשיבות , ומ"מ כל המרבה הרי זה משובח .

מקורות

זכר לחורבן הבית

צריך לעשות זכר לחורבן הבית בשעת הסעודה והיינו שלא ית כל התבשילים הראויים לסעודה אלא מחסר מעט ומניח מקום פנוי בלא קערה מ הקערות הראויות לתת ש .

הכנת צרכי סעודה בעצמו

יש שכתבו דאמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו לעני הכנת צרכי סעודה מילה.

זמר במילה

נהגו לזמר זמירות ולדרוש מענינו של יו לכבוד המקום ולכבוד הקרואים , ונהגו לשורר "יו ליבשה".

הטעם שאומרים פזמון זה בברית: לפי שבזכות המילה נקרע הי כדכתיב בילקוט כיון שירדו ישראל על הי נקרע לה י סו והיה גבריאל מקיפ ומשמר ואמר למי שלפניה היזהרו בישראל שהם זהירי בברית מילה.

זימון

נוהגים לכבד את המוהל או את הסנדק בברכת הזימון א שיש ש כהנים א לא שיש ש תלמיד חכם דהוא קודם לה .

"נודה לשמן "

לפני ברכת המזון נוהגים לומר "נודה לשמן " ואין אומרים "שהשמחה במעונו" משום דאיכא צערא דינוקא ואין השמחה שלימה .

"הרחמן "

אחר שאומרים ב"עיני אלהים ואדם " אומרים הרחמן המיוחד למילה "הרחמן הוא יברך את אבי הילד " .

מקורות