ברית מילה · פרק 20 מתוך 33 · עמוד 92

מציצה

זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.

בגמר המילה לאחר חתיכת הערלה ולאחר הפריעה על המוהל למצו את מקום המילה כדי שיצא הדם ממקומות הרחוקים .

בחיוב מצות מציצה

מקור הדין למציצה: הובא במדרש שבמצרי משה היה מלך ויהושע פורע ואהרון מוצ ומובא בגמרא מוהל שלא מצ מעבירים אותו מתפקידו.

צורת המציצה: מציצה לדעת רבי מ האחרונים חייבת להיות בפה .

מציצה ע יין בפיו: יש הנוהגים לעשות המציצה כשיש יין בפיו , הטעם : כיון שיש ביין רפואה למכת המילה .

סיבת המציצה

מציצה מדין מצווה: יש אומרים שהיא מגוף המצווה שכך היא הלכה למשה מסיני דכך היא המצווה .

מציצה מדין סכנה: יש אומרים שהמציצה אינה מצווה אלא היא פעולה הכרחית מפני הסכנה כמו חבישה וזילו אבקה .

מדין מצווה ומדי סכנה: המהרי"א אסא כתב מצוות מציצה ניתנה הלכה למשה מסיני מלבד טעם הסכנה, וכתב עוד שמציצה מגוף המצוה ג זולת הסכנה.

מקורות

ברית מילה מציצה צג

ביאורים מציצה מפני הסכנה מה הסכנה

שלא יקרוש הדם בפי האמה שכך היא סכנה לוולד א יקרוש .

טעם אחר: המציצה היא להוציא ד העכור שבלע התינוק בהיותו במעי אימו .

טעם אחר: על ידי החבורה הדם שבבשר הגיד מתחת ונקפה ואפשר שיצבה הגיד והמציצה מצילה את התינוק מצבירת הגיד .

טעם אחר: החשש משום זיהו , מחמת אין נקיות ידיו או סכין של המוהל ויהיה הארס בגיד ועל ידי המציצה יוצא הארס .

טעם אחר: על ידי המציצה לא יפתח מקום החת .

טעם אחר: המציצה מונעת יציאת ד יותר מהצור .

טעם אחר: כאב החיתום מסוכן לתינוק והמציצה מקילה את הכאב על ידי חו שבפה והליחה שמסוגלי להוריד את הכאב והראייה שאדם שנפצעה או נכווה בידו מיד נותנו בפה .

מקורות