סעודת שלו זכר

ברית מילה סעודת שלו זכר יג

סעודת שלו זכר

נהגו לעשות סעודה ומשתה בליל שבת לאחר שנולד זכר נכנסים אצל התינוק לטעום ש .

הטעם לסעודה זו: הודאה על שנושע הולד ונמלט ממעי אמו . טעם אחר: מעין ביקור אבלים אצל התינוק, על פי הגמרא בנדה שבשעה שנולד בא מלא וסוטרו על פיו ומשכח כל התורה שלמד במעי אמו ולכן נכנסים אצל התינוק לנחמו מפני שהוא אבל על ששכח את התורה שלמד במעי אמו .

טעם אחר: כדי להזכיר לולד את השבועה שנשבע בלידתו "תהי צדיק ואל תהי רשע" .

הטעם שסעודה זו נקבעה בליל שבת

מפני שאז הכל מצויים בבתיהם .

טעם אחר : על פי דברי חז"ל שהשבת משלימה ומכשירה את התינוק למילה .

טעם אחר: משום שהתינוק שהוא נקי מחטא חשוב כצדיק, והוא מעין המנהג שבא אורח הגוף לעיר, ובפרט כשהוא מפורסם לאיש צדיק הולכים אליו שבת לקבל פניו , וע "כ הולכים אליו בשבת הראשונה לקבל פניוב . טעם אחר: על פי המדרש רבי לוי אמר משל למלך שגזר ואמר כל אכסנאי שיש כא לא יראה פני עד שיראה פני המטרינה תחילה כ אמר הקב"ה לא תביא קרבן עד שתעבור עליו שבת שאין ז' בלי שבת ואין מילה בלא שבת .

מקורות

טעם אחר: כיון שנהגו שמי שמל את בנו או מכניס בנו או בתוך לחופה משלי ע כל שונאיו [כדברי הגמרא שבא זכר לעולם בא שלו לעולם ] וקורא אות לאכול ולשמוח עמו כדי שיברכוהו ולא יקללוהו . טעם אחר: להראות שיש לה"ערל זכר" חלק בשבת, ביאור על פי מה שביארו שסעודה זו נקראת "שלו זכר" ולא "סעודת זכר", דבא לרמז על מה שאמרו בגמרא בא זכר לעולם בא "שלו " לעולם , והוא כי סעודת שלו זכר בליל שבת באה להראות שאם על פי שאין לנכרי חלק בשבת, וכמו שאומרים בתפילת שחרית בשבת "ובמנוחתו לא ישכנו ערלים ", מכל מקום "ערל זכר " זה הננו שלו משום שאינו ערל במהותו. ומשום זה עושים הסעודה דווקא בשבת ונקראת "שלו זכר" שאנו "שלו " ע זכר זה .

"שלו זכור" או "ישוע הב "

ישוע הב : בלשון חז"ל נקראת סעודה זו "ישוע הב " על ש שהולד נושע ונמלט ממעי אמו .

שלו זכר: יש הקוראים לזה שלו זכר , הטעם : כיון שבאים לקבל פני הזכר הנולד, טעם אחר:על פי מה שאמרו חז"ל כיון שבא זכר לעולם בא שלו לעולם .

טעם אחר: זכר מלשון זכירה, לפי שמתאספים בשל התורה שנשכחה ממנו, כדאמרינן בא מלא וסטרו בצאתו לאויר העולם ושוכח תלמודו . טעם אחר: כיון שהשבת נקראת בשם "שלו " והכוונה היא לסעודה שנערכת בשבת לרגל לידת הזכר .

טעם אחר: לפי שאותיות זכר ז' כר דהינו ז' דורונות שולחן הקב"ה למי שנולד לו ב זכר מילה, פדיון הב , מלמדו תורה צוה לנו, מלמדו ספר, מחנכו בתפילין , מלמדו אומנות, משיאו אשה .

מקורות

ברית מילה סעודת שלו זכר טו

הכרזה לציבור בבית הכנסת

נוהגים להכריז בבית הכנסת שאבי הב עור סעודת שלו זכר [או שתולים מודעות[ , ולא מזמינים במפורש, הטעם : לפי שיש אומרים שאין מזמינים במפורש לשלום זכר משום שהוי סעודת מצוה שאם הזמינהו חייב להגיע .

מקום השלום זכר

עיקר המנהג: הוא לעשות את הסעודה בבית הר הנימול כשהוא נמצא בביתו כלשון הרמ"א "נכנסים אצל התינוק לטעום ש ".

בזמנינו: רבי עורכים את השלום זכר בבית הכנסת ולפי הטעם שסעודה זו היא כסעודת הודאה אפשר לעורכה ג שלא בפני התינוק .

זמן הסעודה

המנהג לעשות סעודת שלו זכר לאחר סעודת ליל שבת, ואין עורכים ש סעודה בפת אלא אוכלים מיני תרגימא, יין , פירות, ומיני קטניות ויש שמביאים ג מיני מתיקה .

אכילת ארבעס [עדשים ]

נהגו לאכול בסעדות שלו זכר [עדשים ] , הטעם :על פי הדרישה שבאים לנחם את התינוק על התורה ששכח, ועדשים ה מאכל אבלים .

ובזמנינו המנהג: לאכול מי קטניות הנקראות ארבעס [חומוס], הטעם : כיון שהם ג כ עגולים כעדשים .

טעם אחר לאכילת ארבעס : הוא על משקל לשון הכתוב "הרבה ארבה את זרע " .

מקורות

טעם אחר: על פי הגמרא "עדשה אין לה פה", וכן התינוק אין לו "פה" שהוא בגימטריא "מילה", שעדיין לא נימול, משום זה נהגו לאכול ארבעס או עדשים בשלום זכר .

קריאת ק"ש לתינוק

כשהתינוק בבית יש שנהגו לקרוא פרשת שמע אצל התינוק , ובאורחות רבינו כתב שמר הסטייפלר זצוק"ל היה אומר פרשת "שמע" בשלום זכר ג א התינוק לא היה בבית.

שחרית של שבת

עליה לאבי הב : האב עולה לתורה והוא חיוב .

מי שבר ליולדת ולתינוק

נהגו שאבי הב עושה מי שבר ליולדת ולתינוק ונודב צדקה בעבור .

מקורות