סדר המילה למנהג אשכנז

ברית מילה סדר המילה סט

סדר המילה למנהג אשכנז

ב ּ ר וּ הבּ א ב ּ רו ּ הנמ וֹ ל לשׁם מוֹ נה

אשׁ רי תּ בחר וּ תקרב ישׁ כּ ן חצרי נשׂ בּ עה בּ טוּ ב בּ ית קדש

היכל :

שׁ מע י שׂ ראל יין א הינו ּ יין אחד:

יין מלך יין מלך יין ימ לעלם ועד: יין מלך יין מלך יין ימ לעלם ועד:

אנּ א יין הוֹ שׁ יעה נּ א. אנּ א יין הוֹ שׁ יעה נּ א:

אנּ א יין הצליחה נא. אנּ א יין הצליחה נא:

זה הכּף ס ּ א שׁ ל אליּ הו ּ ה נ ּ ביא זכוּ ר לטּ וֹ ב

לישׁן וּ עת קוּ יתי יין: שׂ בּ רתּ י לישׁן וּ עת יין. וּ מצוֹ תי עשׂ יתי: אל יּ הו ּ מלא הבּ רית. הנּ ה שׁ לּ לפני . עמוֹ ד על ימיני וסמכני. שׂ בּ רתּ י לישׁן וּ עת יין. שׂ ש ׂ אנכי על אמרת . כּ מוֹ צא שׁ לל רב. ש ׁ ל וֹ ם רב לאהבי תוֹך רת . ואין למוֹ מכן שׁ ו ֹ ל . א שׁ רי ת ּ בחר וּ תקרב ישׁ כּ ן חצרי . נשׂ בּ עה בּ טוּ ב בּ ית . קדש ׁ היכל :

בּ רוּ אתּ ה יין א הינו ּ מלך העוֹף לם, אש ׁ ר

קדּ שׁ נו ּ בּ מצוֹ תיו, וצוּם נוּ על המּן ילה:

בּ רוּ אתּ ה יין א הינו ּ מלך העוֹף לם, אש ׁ ר

קדּ שׁ נו ּ בּ מצוֹ תיו, וצוּם נו ּ להכניסו ֹ בּ בריתו

שׁ ל אברהם אבינוּ :

בּ רוּ אתּ ה יין א הינו ּ מלך העוֹף לם,

שׁ החינוך ּ וקיּ מנו ּ והגּם יענו ּ לזמן הזּ ה

כ ּ שׁ ם שׁ נּ כנס לבּ רית. כּ ן יכּ נס לתוֹך רה וּ לחפּץ ה

וּ למעשׂ ים טוֹ בים

בּ רוּ אתּ ה יין א הינו ּ מלך העוֹף לם. בּ וֹ רא פּ רי הגּ פן:

בּ רוּ א תּ ה יין א הינו ּ מלך העוֹף לם. אשׁ ר קד ּ ש ׁ ידיד מ ב ּ טן. וח ו ֹ ק ב ּ שׁ ארון ֹ שׂ ם. וצאצאיו חתם בּ אוֹ ת בּ רית קדשׁ . על כּ ן בּ כר זאת . אל חי חלקנוּ צ וּ רנוּ . צו ּ ה (נ"א: ּ צו ּ ה ) להצּ יל ידידו ּ ת שׁ ארנו מ חת. למען בּ ריתו ֹ אשׁ ר שׂ ם בּ בשׂם רנוּ . ב ּ רוּ אתּ ה יין כּ ו ֹ רת

הבּ רית:

ברית מילה סדר המילה עא

א הינו וא הי אבוֹ תינו ּ ק יּ ם את הי ּ לד ה זּ ה לאביו וּ לאמּן וֹ . ויקּ רא שׁ מו ֹ ב ּ יש ׂ ראל [פלוני בן פלוני] ישׂ מח האב בּ יוֹ צא חלציו. ותגל אמּן ו ֹ בּ פרי בטנה ּ . כ ּ כ ּ ת ו ּ ב ישׂ מח אבי ואמּץ ותגל יוֹ לד תּ : ונאמר ואעבוֹ ר עלי וארא מתבּ וֹ ססת בּ דמי .

ואמר ל בּ דמי חיים*. ואמר ל בּ דמי חיים. ונאמר. זכר

לעוֹן לם בּ ריתו ֹ . ד ּ בר צ וּ ה לאלף דּ וֹ ר: אשׁ ר כּ רת את אברהם וּ ש ׁ ב וּ עתו ֹ לישׂן חק: ויּ עמידה ליעקב לחק. לישׂן ראל בּ רית עוֹ לם: ונאמר ויּ מלך אברהם את יצחק בּ נו ֹ ב ּ ן שׁ מוֹ נתן ימים. כּ אש ׁ ר צ וּ ה אתו ֹ א הים: הוֹ דו ּ ליין כּ י טו ֹ ב . כ ּ י לע וֹ לם חסדו : הוֹ ד ו ּ ליין כּ י טו ֹ ב . כ ּ י לע ו ֹ לם חסד וֹ : [פלוני בן פלוני] זה הק ּ טן גּ דוֹ ל יהיה. כּ ש ׁ ם שׁ נּ כנס לבּ רית. כּ ן יכּ נס לתוֹך רה ּ לחפץ ּ ה ו וּ למעשׂ ים טוֹ בים:

מי שׁ בּ ר אבו ֹ תינ ו ּ אברהם יצחק ויעקב מש ׁ ה אהרן ד ּ וד וּ ש ׁ מה ה וּ א יברך את היּ לד הר הנּ מּ ו ֹ ל [פלוני בן פלוני] ב ּ עבוּ ר שׁ נּ כנס לבּ רית וכל ה קּ הלך מברך אוֹ תוֹך . וּ כשם ׁ ם ׁ נ ּ כנס ש לב ּ רית כ ּ ן יכ ּ נס לתוך ֹ רה ּ לחפץ ּ הו וּ למעש ׂ ים טוֹ בים.

עלינ ו לשם ׁ ב ּ ח לאדם ו ֹ ן ה כ ּ ל , לתת גּ דלּ ה ליוֹ צר בּ ראשׁ ית, ש ׁ א עשׂ נו ּ כּ גוֹף יין הארצוֹ ת, ו א שׂ מנו ּ כּ משׁ פּ חו ֹ ת האדמה . שׁ א ש ׂ ם חלקנו ּ כּ הם, וגוֹ רלנו ּ כ ּ כל המו ֹ נם , ש ׁ הם מ שׁ תּ חוים להבל וריק, וּ מתפּ ל ּ לים אל אל א יוֹ שׁ יע. ואנחנו ּ כ ּ וֹ רעים וּ משׁ תּ חוים

מקורות

ֹ דים לפני מלך מלכים ה מ ּ לכיםוּ מו ה ק ּ ד וֹ ש ׁ ב ּ רו ּ ה וּ א, שׁ הו ּ א נוֹ טה שׁ מים ויסד ארץ, וּ מוֹ שׁ ב יקרו ֹ בּ מים ממּ על, וּ ש ׁ כינת ע זּ ו ב ּ גבהי מרוֹם מים. הוּ א א הינוּ , אין עוֹ ד, אמת מלכּם נוּ , אפס זוּ לתוֹך . כ ּ כ ּ תוך ּ ב ב ּ תּ וֹ רתו ֹ וידעת ּ היּ וֹ ם והש ׁ בת אל לבב כ ּ י יין ה ו ּ א הא הים בּ מים ממּ על ועל הארץ מתּ חת אין עוֹ ד.

ועל כּ ן נקוּ ה ל יין א הינוּ , לראוֹ ת מהרה בּ תפארת עזּ , להעביר גּ לּ וּ לים מן הארץ, והאלילים כּ רוֹ ת יכּ רתוּ ן, לתקּן ן עו ֹ לם בּ מלכוּ ת שׁ דּ י, וכל בּ ני בשׂם ר יקראו ּ בשׁם מ , להפנו ֹ ת אלי כ ּ ל רשׁ עין ארץ. יכּ ירום ּ וידעו ּ כ ּ ל יוֹ שׁ בין תבל, כּ י ל תכרע כּ ל בּ ר , תּ בע כּ ל לשׁם וֹ ן. לפני יין א הינו ּ יכרעוּ ויפ ּ ל וּ , ולכבוֹ ד ש ׁ מ יקר יתּ נו ּ , ויק ב ּ ל וּ כ ל ּ ם את על מלכם וּ ת , ותמ עליהם מהרה לעוֹן לם ועד. כּ י המּן לכוּ ת שׁ לּ היא, וּ לעון ֹ למי עדתּ מ בּ כבוֹ ד. כ ּ כ ּ תוּך ב בּ תוֹך רת : יין ימ לעלם ועד. ונאמר והיה יין למלך על כּ ל הארץ בּ יּ וֹ ם ההוּ א יהיה יין אחד וּ שׁ מו ֹ אחד.

ית ג ּ ד ּ ל ויתקדּ ש ׁ שׁ מה ּ רבּ א. אמן בּ עלמא דּ י ברא כרעוּ תה, וימלי מלכוּ תה. בּ חיּ יכוֹן ן וּ ביוֹם מיכוֹ ן ו ּ בח יּ י דכל בּ ית ישׂ ראל, בּ עגלא וּ בזמן קריב, ואמר ו ּ אמן.

יהא ש ׁ מ הּ ר ב ּ א מברך לעלם וּ לעלמי עלמים ּ א .

יתבּ ר וישׁ תּ בּ ח ויתפּ ארץ ויתרוֹ מם ויתנ א ויתהדּ ר ויתעל ּ ה ויתה לּ ל שׁ מה ּ דּ קדש ׁ א, ב ּ רי ה וּ א. לעל ּ א מן כ ּ ל ב ּ רכתא ושׁם ירתא, תּ שׁ בּ חתא ונחמתא, דּ אמירן בּ עלמא, ואמרו ּ אמן.

יהא שׁ למא רבּ א מן שׁ מיּ א, וחיּ ים עלינו ּ ועל כּ ל ישׂ ראל, ואמרו ּ אמן. עוֹ שׂ ה ש ׁ ל וֹ ם בּ מרוֹם מיו, הוּ א יעשׂ ה שׁ לו ֹ ם עלינ ו ּ ועל כּ ל ישׂ ראל, ואמרו ּ אמן.