מנהגי וכיבודי בברית

ברית מילה מנהגי וכיבודי בברית מז

מנהגי וכיבודי בברית

טלית בשעת הכיבודים

המנהג הוא שכל מי שיש לו כיבוד של מצוה מתעטף בטלית, הטעם : לכבוד המצווה .

רמז לדבר:מדברי הפייטן "ומ בט לשמן המה נימולי ועל כנפי כסות יעשו גדילים " , רמז נוסף :מדברי הפיטן "הכר נא למי החותמת ולמי הפתילי ".

טעם אחר: לפי שמילה שקולה כנגד תרי"ג מצוות וכן מצות ציצית שקולה כנגד תרי"ג מצוות וסמוכות זו לזו בתורה כתיב "ואת מצותו הפר" ואמרו חז"ל "כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר " זה המפר ברית בשר .

אלו ה המתעטפי

קוואטר, המניח על הכיסא, הנוטל מהכיסא, אבי הב , הסנדק, הנוטל מעל הסנדק, הסנדק מעומד, והמבר .

לבישת תפילין בשעת הברית

כתב המג אברהם דאין לחלוץ התפילין עד לאחר המילה, הטעם : לפי שהתפילין ה אות, והברית ג"כ אות וראוי שתהיה עלינו אות התפילין בשעה שמקיים אות המילה.

טעם אחר: על ש מה שאמרו חז"ל על הפסוק "ליהודי היתה אורה ושמחה וששו ויקר" אורה זו תורה, שמחה זו יו"ט, ששון זה מילה, ויקר אלו תפילין שבראש, הרי שבאות יחד מילה ותפילין .

מקורות

ומנהג בני אשכנז שאבי הב מניח תפילין א א המילה נערכת בשעה מאוחרת [ביאור לפי שהמג"א כתב דאין לחלוץ משמע שאם נמצאים עליו, אעפ"כ מנהג בני אשכנז ג א חל להניח שוב[ .

יש שכתבו שיש לחלוץ התפילין קודם המילה , הטעם : כמו שאומרים לעני שבת שאין להניח תפלין משום דשבת עצמו אות ואין צריך אות אחר והרי הוא מזלזל באות המילה.

קוואטר

מנהג לכבד זוג איש ואשה להביא את התינוק למקום הברית, האשה מביאה עד פתח בית הכנסת ומוסרת את התינוק לבעלה, ובעלה מביאו למקום הברית ולא תכנס למקום הברית משום פריצות שתל אשה בין אנשי .

טעם המנהג שהקוואטר מביא את התינוק לברית

משום שעל פי רוב אין אפשר לאביו להכניסו בעצמו כי לא יוכל לקבל את הילד מיד אשתו שהיא טמאה, ומיד אחרת אין נכון משום קירבת עריות לכן נהגו למנות קוואטר .

טעם שנקרא בשם קוואטר

יש שכתבו קוואטר מלשון קטורת על פי הגמרא מהו לשון קטורת דבר ש קוטר ועולה ופירש רש"י קוטר שמתמר ועולה כמקל וכיון שנתבאר שהמילה כקטורת לכן נקרא זה שמקריב את התינוק למילה שמקרבו להקטרתו ועל פי שינוי הלשנות נתחל בין קוטר בחד וא"ו לקוואטר בשני ווי" .

מקורות

ברית מילה מנהגי וכיבודי בברית מט

טעם אחר: מלשון "טיער" בלע"ז פתח,ביאור שמלאכתו היא בפתח שמעביר התינוק מיד ליד בפתח .

קוואטר סגולה לילדים

מקובל לכבד קוואטר לזוג שטר נפקדו כסגולה להיפקד, שבזכות שהם משתתפים במצות הבאת התינוק לברית מילה יזכו בזרע של קיימא .

מקור למנהג סגולה זאת

כשנשאל הגרשז"א מה המקור , השיב שבגמרא ובראשוני לא מובא עני זה , וראה מנהג זה בירושלים .

בגדי שבת

יש הנוהגים : שהקוואטרי לובשים בגדי שבת .

קוואטר לאחר ברית המילה

לאחר המילה מוציא הקוואטר את התינוק עד לפתח מקום עמידת הנשים ושם מעביר התינוק לידי אשתו ומחזירתו ליולדת.

אשה מעוברת

יש הנוהגים : שלא לכבד אשה מעוברת בקוואטר [ובלא הוכר עוברה יש להקל ,[ הטעם : משום שיש בזה סכנה לולד וא שאינו ידוע שורש ויסוד לזה מכל מקום כיון שהוא דבר שמחזיקי אותו לסכנה ראוי לחוש לזה .

טעם אחר: שלא תשמע צעקת הנימול ותפיל .

טעם אחר: משום עין הרע ומאן דלא קפיד אין איסור בדבר .

מקורות

חייקה

נהגו לכבד כמה אנשי להוליך התינוק עד לכיסא של אליהו , הטעם :לפי שכל ההולכים לברית מילה ה כמקבלים פני שכינה הבאה להופיע מאורה על כל המטפלי במצוה ויש לה ג כ תוספת נשמה יתירה, ואפשר שלכך מכבדי לכמה משתתפים להחזיק את הילד, כי השכינה באה להופיע מאורה על כל המטפלי .

טעם אחר: משום חיבוב מצוה כדי שכל אוהביו יזכו במצווה זו, להיות שות במצוה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו . כדוגמת הכהנים שהיו עומדים שורות שורות וכל אחד מגיש לחבירו בזיכי הדם הנזרק כדי שכולם יזכו במצוה להגיש ד על המזבח ומילה נחשבת כקרבן . וכתב הגרשז "א שענין החייקה הוא דווקא באופן שכל אחד מקרב במקצת את התינוק לכסא של אליהו, שאם אינו מקרבו אל הכיסא אין בזה שו כיבוד אלא עיכוב המילה .

כיסא של אליהו

מכבדי לאחד להניח על כיסא של אליהו , ושיהיה ראש התינוק נגד ימי המוהל.

בדיני כיסא של אליהו

ראוי לעשות כיסא מיוחד לכבוד אליהו הנביא, כיסא של אליהו צריך להיות נאה , אין ראוי לשבת על כיסא שנתייחד לכיסא של אליהו וא הוא כיסא רגיל אין לשבת עליו עד אחר הברית . ראוי להעמיד הכיסא לימי המוהל כמו שאומרים בברית "עמוד על ימיני" .

מקורות

ברית מילה מנהגי וכיבודי בברית נא

הטעם שנקרא כיסא של אליהו

משום כבודו של אליהו כדתניא בבריתא דר"א על פסוק "קנא קנאתי לה' צבאות כי עזבו ברית בני ישראל" אמר לו הקב"ה בשיטי אתה מקנא לי על גילוי עריות, שנאמר "פנחס ב אלעזר הכהן השיב את חמתי", וכאן אתה מקנא לי על עסקי הברית [מפני שגזרו בימיו על המילה], אמר לו הקב"ה חיים אני אכרות עמ ברית שלו וברית כהונה ולא עוד אלא שאין שראל עושים בריתי עד שאתה רואה בעיני ומכאן המקור לכיסא של אליהו .

במנהגי כיסא של אליהו

יש הנוהגים : להניח שני כיסאות אחד לסנדק ואחד לאליהו .

יש הנוהגים :להניח רק כיסא אחד והסנדק יושב על כיסא של אליהו, הטעם : מפני חשיבותו של כיסא של אליהו יושב עליו הסנדק בשעת המילה .

ויש הנוהגים : לעשות כיסא של אליהו רחב שיש לו מקום לשני אנשי .

מקום הנחתו

יש אומרים : שיש להעמיד הכיסא בצפון בית הכנסת, הטעם :דומיא דקרבן עולה ששחיטתה בצפון , ויש אומרים : שיש להניחו במזרח בית הכנסת לפני ארון הקודש פניהם למערב, המנהג ברוב קהילות אשכנז: להעמיד הכסאות בקר מזרחית צפונית אחוריהם לצפון ופניה למזרח .

הזמנה בפה

צריך להזמין את אליהו בפה [זה הכיסא של אליהו וכו'] , וא אינו אומרו אינו בא לשם .

מקורות

[ברוקח כתב שאליהו ממונה על הרבה ויש לו הרבה שלוחי , שהרי בשבת כשנימולי בהרבה מקומות האי יהיה בכא ובכא , א יש תחומים למעלה מעשרה טפחים , אלא שיש לו שלוחי תחתיו[.

סנדק

ונוהגים להדר אחר מצוה זו להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו .

מקור לסנדק

אומר ר' אבא בשם רבי אליעזר אלמלא מקרא כתוב אין אפשר לאומרו שהקב"ה נעשה סנדק לאברהם אבינו ע"ה .

מקור מהתורה

מהפסוק "ג בני מכיר ב מנשה יולדו על ברכי יוסף " ובתרגו יונתן ב"ע כתב "או בני מכיר בר מנשה כד איתילידו גזירינו יוסף " ופירש המפרש של תרגום יונתן שמל אות על ברכי הסנדק דהיינו יוסף היה הסנדק וזו הכוונה שעל ברכי יוסף היו נימולי מכאן רמז לסנדק מהתורה .

מקור אחר: דאמרינן במדרש שוחר טוב על מזמור "החזק מג וצינה... כל עצמותי תאמרנה" אמר לי הקב"ה מה אתה עושה, אמר ליה אני משבח בכל אברי, בראשי אני קודה בתפלה, בשערות ראשי אני מקיים לא תקיפו פאת ראשכם וכו', על בירכי אני נעשה סנדיקניס בילדי הנימולי עליה היינו שתופס התינוק הנימול על ירכיו כשמלי אותו .

מעלת הסנדק

צריך לחפש אחר יהודי טוב לעשותו בעל ברית [סנדק]

מקורות

ברית מילה מנהגי וכיבודי בברית נג

הטעם : כדי שיבוא טהור ויטפל ע טהור .

טעם אחר: כדי שיבוא אליהו וישב לידו שאם הסנדק אינו הגוף כמו עשיר בנכסיו וענין במעשיו סורו טמא יקראו לו ולא ישב אצלו אליהו מלא הברית .

טעם אחר: לפי שזה מועיל לנפש הילד להמשיך עליו קדושה ולב טהור ורוח נכון .

סנדק דומה למקטיר קטורת, הטעם :על פי המדרש ר' אבהו אמר בשעה שמל רה אבינו אב את כל ילידי ביתו , העמיד גבעה של ערלות , וזרחה עליה השמש והתליעו, והריח ריח לפני המקום כקטורת סמי .

מנהגי הסנדק

יש נוהגים לכבד בסנדקאות בב הראשון את אבי האשה ובב השני את אבי האב .

ישיבת הסנדק

הסנדק יושב ליד כיסא של אליהו [ויש הנוהגים שיושב על כסא של אליהו ], וחייב לשבת מפני שצריך להחזיק את התינוק על גבי רגליו ובעמידה לא תעלה המילה יפה, ורגלים הסנדק נדמו למזבח כאילו מקריב קטורת לשמים .

הנחה על הסנדק

נוהגים שאבי הב הוא המניח את התינוק על גבי הסנדק .

מקורות

הטעם שהסנדק מושיט את ידיו כדי לקבל התינוק

דאל"כ אין מדמה רבינו פר את הסנדק למקטיר קטורת, הרי הכהן עשה מעשה והסנדק אינו עושה מעשה כלל, אלא ודאי שהסנדק צריך לקבל תחילה את הילד בידו, ואחר כ יניחהו הוא בעצמו על ברכיו הדומות למזבח .

הטעם שאין רגילים לתת סנדק אחד לב' אחי

משום דאיתא ביומא כה שהקטיר קטורת פעם אחת שוב לא שנה עוד לעולם , מפני שהקטורת היתה מעשירה את מקטירה, דכתיב "ישימו קטורה " וסמיך ליה "בר ה' חילוף " לפיכך בכל פעם היו מעשירים כה אחר, הכא נמי לא שנא .

טעם הגר"א

הגר"א דוחה סברא זו דא כ לעולם לא יהא אדם סנדק ב' פעמים כקטורת ולא מצאנו כ שהרי לאדם אחר יכול להיעשות סנדק, ועוד שלא מצאנו סנדק שהתעשר.

וכתב הטעם שאין עושים ב' פעמים סנדק על פי צואת ר' יהודה החסיד שכתב לא יעשה חבירו סנדק לשני בניו אלא א כ מת האחד . טעם אחר: כיון שמצווה זו שכיחא, ועוד שדומה לקטורת דעלמא, רצו להראות חיבוב מצווה ולהודיע שהיא כקטורת לכן נהגו שאדם אחד לא יהיה סנדק לשני בני של איש אחד לדמות כנדמה לקטורת אבל אינה כקטורת שלא ישנה בה אדם לעולם ויכול להיות סנדק לכמה תינוקות מאנשי אחרי .

טעם אחר: על פי המבואר בגמרא אמר ר' אבא בר זבדא הנותן מתנותיו

מקורות

ברית מילה מנהגי וכיבודי בברית נה

לכה אחד מביא רעב לעולם ומבואר שגם אדם בשלום ראוי שלא ליתן לאדם אחד .

הטעם שלא מצאנו סנדק שהתעשר

שמא החטא גר דאילו לא היה סנדק היה מתייסר ביסורי ועכשיו שזכה במצווה ונתעשר לקחו לו עושרו במקום קבלת היסורים .

טעם אחר: מה שכתוב שסנדקאות סגולה לעשירות, אין הכוונה עשירות דווקא לממו אלא עשירות רוחנית כלומר הסתפקות במה שיש בידו כמו שאמרו במסכת אבות "איזהו עשיר השמח בחלקו " .

טעם אחר: הסגולה היא כשהוא סנדק במילה ואוחז הילד ג כ בשעת הברכה ושותה מהיין דומיא דנסכי .

טעם אחר: מה שכתוב שסנדק זוכה לעשירות הוא רק כשמשל הסנדק את הסעודה .

נתינת [הסנדק] דורו לתינוק

"ונותן דורו לנמול" , הטעם : כמו שכתוב שהקב"ה נתן לאברהם אבינו את ארץ ישראל כשמל אותו .

ברכות המילה

בשעת הברכה המתכבד בעמידה לברכות עומד כנגד ארון הקודש, והמבר עומד אל מול פניו של המחזיק התינוק .

מקורות