עמידה בברכות ובמילה

עמידה בפני המביא את התינוק

נוהגים לעמוד בפני מי שמביא את התינוק לברית , הטעם : לפי שעוסק במצווה וחביבה מצוה בשעתה וכמו שמחמת חיבוב מצוה היו ישראל עומדים לקראת מביאים הביכורים , מאותו טעם יש לעמוד מפני נושאים התינוק לברית מילה .

ברכה בעמידה

"וצריך לברך במעומד" , הטעם : כדילפינן מ"לכן לכן " מעומר דכתיב במילה "ימול לכן כל זכר" ובעומר כתיב "וספרתם לכן ממחרת השבת" ונאמר לגבי העומר "מהחל חרמש בקמה" ודורשים חז"ל אל תקרא בקמה אלא בקומה .

טעם אחר: מפני כבוד המצוה הגדולה שהיא כהקבלת פני שכינה להכניס נפש מישראל תחת כנפי השכינה ופשיטא שצריך לעמוד .

טעם אחר: מפני כבודו של אליהו הנביא שבא לברית .

טעם אחר: מפני כבוד הציבור .

טעם אחר: כדי שישמעו כל העומדים ש הברכה ויענו אמן .

טעם אחר: כיון שהתינוק הנימול נחשב כקרבן לכן האב והמוהל כשמברכים צריכים לעמוד כמו שכתב בשו"ע שהמוהל ככה המקריב וכהן

מקורות

ברית מילה עמידה בברכות ובמילה לה

העובד מיושב באזהרה מדכתיב "לעמוד לשרת", והאב ג צריך לעמוד כדאמר בספרי על הפסוק "תשמרו" שיהיו כהנים לוי וישראלים עומדים עליה מכאן למדו ותקנו מעמדות .

טעם אחר: מפני השראת השכינה שיש בברית לכן צריכים להיות במעומד כמו שאומרים בברכת הלבנה "תני דבי ר' ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל להקביל פני אביה שבשמים פעם אחת בחודש דיין אמר אביי הלכך נימרינהו במעומד" .

הטעם שמוהל בעמידה

לפי שאין יכול למול יפה במיושב כמו בעומד לפיכך נהגו לעמוד .

עמידת הציבור בברית

המרדכי בפרק ר"א הביא ראייה שעומדים בברית, מרבים מאיר שכתוב שהיה עומד בשעה שהיו מלים את התינוק, והביא ראייה מדכתיב "ויעמדו כל העם בברית" וכן ראיה מדכתב בפרק ר"א "המלך אומר על המילה והעומדים ש אומרים כשם שנכנס לברית" הרי שהיו עומדים . הגר"א כתב שאין חיוב לעמוד, והוא רק לחומרא בעלמא.

עמידת אבי הב ליד המוהל

אבי הב עומד ליד המוהל, הטעם : כדי להודיע שהוא שלוחו כדאמרינן במסכת תענית "אפשר קרבנו של אדם קרבן והוא אינו עומד על גביו", לפיכך התקינו נביאים הראשונים שיהיה מעמד בירושלים להודיע שהם שלוחי של ישראל וה"ה הכא .

הסנדק: הסנדק יושב לפי שאין יכול לעמוד כשעוסק המוהל ע התינוק .

מקורות