זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
מילה אין צריך בעשרה והיכא דאפשר בעשרה עבדינן בעשרה , הטעם דעדין עשרה: כדי לפרסם הדבר, והיכא דלא אפשר עבדינן בפחות מעשרה .
טעם אחר: משום שמדמים תינוק היוצא מבט אימו ליוצא מבית האסורים , שהיוצא מבית האסורים צריך להודות בפני עשרה .
טעם אחר: משום דאיתא בפרקי דר"א דאין שו עדות שנת הקב"ה לישראל בפחות מעשרה, וגם בברית יעידו עשרה על כ שהאב הכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו .
טעם אחר: לפי שהמילה נקראת אות, וצריך לפרסם הניסיו והאות שבו נתנסה אברהם אבינו .
טעם אחר: לפי שבמילה נתרבית השכינה השורה על ישראל בזכות המילה, ולקבלת פניהם נהגו כל ישראל לקיים מצות מילה ברוב ע .
טעם אחר: כנגד עשרה תיבות שנמצא בפסוק "ג את בד ברית שלחתי אסירי מבורך אין מי בו" לפיכך מלים בעשרה .
רמז מהתורה שצריך עשרה בברית
עשרה פעמים כתובה מילה בפרשת מילה שהם כנגד עשרה ניסיונות וכנגד עשרה מאמרות ועשר דברות שבה נברא העולם לומר לנו שבזכות
מקורות
ברית מילה עשרה בברית לג
התורה והמילה העולם עומד שנאמר "א לא בריתי יומם ולילה חוקות שמי וארץ לא שמתי" .
מעלת ברוב ע
א שלקיו הברית לכתחילה דין בעשרה מכל מקום יש שכתבו שמצוה מ המובחר שתהיה המילה ברוב ע , הטעם : משום הקבלת פני שכינה שיש במילה וז"ל ספר עשרה מאמרות , ובמלת את בריתו נתרבית שכינה השורה על ישראל בזכות הברית ולכבודה ניתנה לנו פריעה ולהקבלת פניהם נהגו כל ישראל לקיים המצווה הזאת ברוב ע .
מקורות