חיוב הנחת תפילין

תפילין חיוב הנחת תפילין כט

חיוב הנחת תפילין

במצות הנחת תפילין חייבים אנשי בלבד מגיל י"ג ויו אחד, נשים פטורות ממצות תפילין , הטעם : משום שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא לפי ששבת ויו"ט [ולרמב" ג לילה] לאו זמן תפילין , וקי "ל שכל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות.

טעם אחר: לומדים זאת מדכתיב "למען תהיה תורת ה' בפי " ולומדים מזה שרק מי שחייב בתלמוד תורה חייב בתפילין ונשים פטורות מתלמוד תורה .

טעם אחר: הוקש תלמוד תורה לתפילין בפרשת שמע "והיו לטוטפות בין עינכ ולמדת אות " ותפילין נשים פטורות מדכתיב "ולמדת את את בניכ " בניכ ולא בנותיכ .

קטנים

קטן פטור מהתפילי , הטעם : לפי שסת קטן אינו יודע לשמור על גופו נקי, ומהו גוף נקי שיזהר שלא יישן בה ושלא להפיח , ושלא יכנס עימהם לבית הכסא .

יש אומרים : שקטן היודע לשמור על גוף נקי חייב בתפילין .

חיוב קניית תפילין לבנו

קטן היודע לשמור תפילין בטהרה שלא יישן ושלא יפיח בה ושלא ליכנס בה לבית הכסא , חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו ויש אומרים דהאי קטן דוקא שהוא ב י"ג שני ויו אחד וכן נהגו, ואין לשנות .

מקורות

קניית תפילין ממעות מעשר

יש אומרים : שאין האב יכול לקנות את התפילין לבנו ממעות מעשר, הטעם :כיון שמחויב בכ וכן דבר שבחובה אין קונים אותו ממעשר .

חיוב הנחת תפילין במשך היו

מנין שחייבים להניח תפילין בכל יו

ממה שנאמר פטור לגבי שבת ויו"ט מכלל דשאר הימים חובה להניח.

רמז לדבר: מדכתיב "והיה ל לאות על יד ... ושמרתם את החוקה הזאת למועדה מימי ימימה למועדה" מלא ו' לומר ל כי ששה ימי בשבוע חייב בתפילין , ויש ששה ימי מועד שאין בה תפילין וה פסח, עצרת, ר"ה, יו"כ, סוכות, ושמיני עצרת .

הנחת תפילין כל היו

חיוב תפילין : מעיקר הדין חיובו במשך כל היו , הטעם שאין נוהגים כ : לפי שקשה לשמור על גוף נקי כל היו , כמו כ אין אפשר להישמר שלא להסיח הדעת מהתפילי ולכן תקנו שיניחו רק בזמן התפילה .

טעם אחר: לפי שאם יניחוהו כל היו ינהגו כ ג הרמאי ויבואו לרמות הבריות ויכול לבוא על ידי זה חילול הש .

[מובא בספר אדרת אליהו שכמה אברכי מנקיי הדעת שבירושלים התאגדו יחד וקיבלו על עצמם להניח תפילין במשך כל היו , והיו כמה שהתנגדו למנהג

מקורות

תפילין חיוב הנחת תפילין לא

זה, החליטו לשאול את הגאון ר' שמואל מסלנט זצ"ל וענה אינני מבין למה המערערים לא באים לשאול א אפשר להסתובב בלי להיות מעוטר בתפילין כל היו [.

שעת תפילה

צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה , והכוונה לכל הפחות בשעת ק"ש ותפילה , הטעם : לפי שכל הקורא ק"ש בלי תפילין הרי הוא כאילו מעיד עדות שקר בעצמו , לפי שאומר "וקשרתם אות לאות על ידכם " ואינו קושר עוד אמרו "כאילו הקריב עולה בלי מנחה ובלי נסכים " .

[בשעה שאומר שניים מקרא ואחד תרגום בפרשת "קדש" "והיה כי יביא " שאומר ש "וקשרתם אות לאות על יד " אין צריך להיות עליו התפילין ולא הוי כעדות שקר, הטעם : כיון שאומר זאת רק דר קריאה .[

תפילין בתפילת מנחה

יש הנוהגים : להניח תפילין בכל יו פעם שניה בתפילת מנחה .

יש אומרים : שאין להניח במנחה במקום שנהגו שלא להניח, הטעם : משום יוהרא ודווקא במקום שלא נהגו .

מנחה של ערב שבת ויו"ט

מנחה של ערב שבתב וכן של ערב יו "ט המנהג הוא שלא להניח תפילין , , הטעם : לפי שיש כבר הארת שבת .

מקורות

מנחה של תענית

יש הנוהגים : להניח תפילין במנחה ביום תענית , הטעם : כדי להשלים חסרון ברכות שהרי לא בר ברכת המזון כלל שלא אכל ולא שתה ובברכת התפילין משלי חסרונו .

תענית עשרה בטבת שחל בערב שבת

א הנוהגים להניח תפילין במנחה בתענית אין מניחים במנחה של עשרה בטבת שחל ביום שישי , הטעם : מפני כבוד השבת .

מקורות