מחלוקת רש"י ור"ת לעני תפילין

בסדר פרשיות של תפילין של ראש יד הבדל בסידור הפרשיות בתפילין בין שיטת רש"י לשיטת ר"ת בסדר מקום הפרשיות ובתפילי של ראש סדר הנחת בבתי .

שורש מחלוקת הוא בפירוש דברי הגמרא ת"ר כיצד סדר קדש לי והיה כי יביא מימי , שמע והיה א שמוע משמאל והתניא איפכא אמר אביי, ל"ק כא מימינו שלקורא, כא מימינו של מניח , והקורא קורא כסדר , אמר רב חננאל אמר רב החליף פרשיותיה – פסולות.

רש"י מפרש "שמע" "והיה ע שמוע" משמאל שנותנו מצד שמאלו של המניח [כשמונח על ראשון והוא צד ימי למי שעובד וקורא מולו] כסדר כתיבת בתורה "קדש" "והיה כי יביא " "שמע" "והיה ע שמוע".

ור"ת מפרש שסדר משמאל המניח הוא דהיינו "קדש" "והיה כי יביא " "והיה ע שמוע" "שמע" .

סדר הנחת הפרשיות בתפילין של ראש לשיטת רש"י ור"ת

תפילין של רש"י: סדר הנחת הפרשיות בבתי [מימי לשמאל הקורא] "קדש לי", "והיה כי יביא ", "שמע", "והיה א שמוע".

תפילין של ר"ת: "קדש לי", "ויהיה כי יביא ", "והיה א שמע", "שמע" [בשונה מרש"י שפרשת "שמע" קודמת ל"והיה א שמוע"[.

סימן לשיטת רש"י ור"ת

שיטת ר "ת הויות כהדדי דהיינו "והיה א שמוע" ו"והיה כי יביא " ביחד. ושיני משום מבחוץ :כלומר הש' של "קדש" ו "שמע" מבחוץ אצל הש' של תפילין דהיינו קדש ראשון ושמע אחרון .

מקורות

תפילין מחלוקת רש"י ור"ת לעני תפילין קכז

וכיון שמבואר בגמרא שאם החליף סדר הפרשיות שלא כדי פסולות לפי זה תפילין של רש"י פסולות לפי ר"ת ותפילין של ר"ת פסולות לשיטת רש"י.

סדר כתיבת פרשיות אלו בתפילין של יד

כיון שהכתיבה צריכה להיות כסדר הכתובה בתורה כדברי המכילתא כתב שלא כסדר פסולות ג לר"ת יש לכתוב את הפרשיות של התפילין לפי הסדר שכתוב בתורה .

סדר הכתיבה לרש"י : "קדש לי", "והיה כי יביא ", "שמע", "והיה א שמוע". תפילין של ר"ת : כותבים "קדש לי", "והיה כי יביא ", משאירים עמוד ריק לפרשת "והיה א שמוע" ומדלגים עליו וכותב פרשת "שמע" בסוף הקל , וחוזר לעמוד הריק וכותב את פרשת "והיה א שמוע" .

הבדל בין רש "י לר "ת לגבי פרשה פתוחה וסתומה

לעני פרשת "והיה כי יביא " תפילין של רש"י השורה אחרונה של פרשת "והיה כי יביא " מסתימת בתוך השורה ולאחריה רווח כשיער עד סו השורה כיון שפרשה שלאחריה היא פרשת "שמע" והיא פרשה פתוחה. ולשיטת ר"ת השורה אחרונה של "והיה כי יביא " מסתיימת ברווח שהוא פחות מכשיעור כיון שהפרשה שלאחריה "והיה ע שמוע" היא פרשה סתומה.

הבדל בשורה אחרונה של פרשת "והיה ע שמוע "

בתפילין של רש"י: השורה האחרונה מסתיימת בסוף השורה. בתפילין של ר"ת: השורה האחרונה מסתיימת בתוך השורה ולאחריה יש רווח כשיעור עד סו השורה, הטעם : כיון שהפרשה שלאחריה "שמע" היא פרשה פתוחה.

מקום יציאת שיער העגל לרש "י ור"ת

מכיון שאת קצות השער העגל הכרו סביב פרשת "והיה א שמוע" יש להשחיל בחור שבימי הבית בו נמצאת פרשת "והיה א שמוע".

מקורות

בתפילין של רש"י פרשת "והיה ע שמוע" נמצאת בבית הרביעי מימי ולכן את קצות השער של עגל משחילי בחור שבין הבית הרביעי להבית השלישי.

בתפילין של ר"ת: פרשת "והיה א שמוע" נמצאת בבית השלישי מימי ולכן את קצות השיער עגל משחילי בחור שבין הבית השלישי לבית השני.

הבחנה מבחוץ

ניתן להבחין לפי שיער העגל הנראה בתפילין של ראש מבחוץ הא ה תפילין של רש"י או ר"ת.

בתפילין של רש"י: שיער העגל נראה בין הבית הרביעי לבין הבית השלישי מימי .

בתפילין של ר"ת : שיער העגל נראה בין הבית השלישי לבית השני מימי [באמצע הבתים של ראש[.

גודל התפילין

תפילין של ר"ת יהיו קטנים יותר מתפילי של רש"י , הטעם : משום הכר .

במנהג להניח של רש"י ור"ת

לפי שנחלקו בזה גאוני עולם ותפילין של אלו פסולי לאלו ואמרו חכמים מקום יש בראש להניח בו שני תפילין וכן בזרוע לכן יש הרוצי לנוהג במידת חסידות ויראת אלהים נוהגים לעשות ב' זוגות לצאת ידי חובת שתי השיטות .

וכן כתב השו"ע ירא שמי יצא ידי שניה ובסעי ד כתב השו"ע לא יעשה כ אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות, הטעם : לפי שהעולם נוהגים כרש"י נראה כיוהרא [גאווה] מי שחושש להחמיר על עצמו בזה א אינו מוחזק על עצמו ג בשאר דברי שמוחזק ומפורסם בחסידות.

טעם אחר: לפי ששלחו מכתב מארץ ישראל שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל הנביא ומצאו ש תפילין ישנים מאוד והיו כסדר רש"י משמע שהלכה כמותו .

מקורות

תפילין מחלוקת רש"י ור"ת לעני תפילין קכט

הנחת אחר החתונה

ישנם קהילות חסידים שנהגו להניח תפלין של רבינו ת רק אחרי החתונה .

צורת הנחת יחד או בנפרד

ג בקרבן הנוהגים להניח תפלין של רבינו ת ישנם מנהגי שונים אין לקיים זאת הלכה למעשה יש הנוהגים להניח שני זוגות ביחד ויש הנוהגים להניח בזה אחר זה

להניח ב' תפילין יחד

בגמרא כתוב "מקום יש בראש להניח בו שתי תפילין " ועל פי זה כתב בטור ובשו"ע "ירא שמי יצא ידי שניה ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניה ... כי מקום יש בראש להניח שתי תפילין וכן בזרוע".

צורת הנחה ב' יחד

יניח ב' זוגות תפילין ביחד ממש יברך ויהדק את הכריכות של שני הזוגות בבת אחת, וכן בתפילין של ראש, הטעם : כדי שיהיה הנחת שתיה סמוכה לברכה . תפילין של ראש:יניח של רש"י למטה לצד הפנים , ושל ר"ת למעלה בגובה הראש . הטעם : לפי שיש לחוש שמא אין מקום בראש להניח ב' תפלין ולכן יניח תפילין של ראש כשיטת רש"י למטה בתחילת צמיחת השערות שש מקום הנחת תפילין ודאי .

תפילין של יד:של רש"י לצד הכת ושל ר "ת לצד היד ושניה על הקיבורת . רצועות: רצועות של רבינו ת יהיו מונחות מתחת הרצועות של רש"י שלא יתגלו רק רצועות של תפילין של רש"י .

הטעם שלא הוי חציצה: כיון שאין להקפיד על החציצה אלא בתפילין עצמם ולא ברצועות וא במקום תפילין עצמו אין הרצועה חוצצת משום שהוי מי במינו ומיהו נכון להחמיר בזה .

מקורות

כוונה בהנחת

יכון בהנחת שבאותו שהם על פי הלכה אני יוצא ידי חובתי והשאר ה כרצועות בעלמא .

כוונה כשמניח תפילין של ר"ת בפני עצמם

המניח ת פילי של ר"תאחרי תפילין שלרש"ייכו שעושה כ משום ספק, שאם הלכה כר"ת אז מכיון לקיים בזה מצוות תפילין , וא אין הלכה כר"ת הרי זה מעשה בעלמא ולא יכוי להדיא שבא לקיים מצות תפילין לפי שבכוונה הזו הוא קרוב לעבור על לאו דבל תגרע וגם א א מניח בסתמא לא מהני וצריך לכוין כ במפורש .

מתי יכון כוונה זו

יש אומרים :לכוין זאת מידי פעם

הטעם שאין חשש לאיסור בל תוסיף כשמניח ב' תפילין

משום שלא נקרא בל תוסיף אלא כשעושה חמשה בתי ולא כשמניח ב' תפילין , טעם אחר: שאחד מה פסול ועוד שכל אחד עומד בפני עצמו .

זמן הנחת תפילין של ר"ת

לנוהגים להניח תפילין של רבינו ת לא ביחד ע תפילין של רש"י מתי יניח תפילין של רבינו ת .

"יניח של רש"י ויברך עליה ויהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפילה ואחר התפילה יניח של רבינו ת בלא ברכה ויקרא בה שמע והיה ע שמוע" . יש הנוהגים : להניח תפילין של רש"י בברכה ונמצאי עליו בשעת ק"ש ושמו"ע ולאחר מכן חולצים תפילין של רש"י ומניחים תפילין של ר"ת.

מקורות

תפילין מחלוקת רש"י ור"ת לעני תפילין קלא

הטעם שנוהגים כ [ולא מניחים יחד של רש"י ור"ת] לפי שאין יודעים לכוין המקום ולהניח ב' יחד , ובערוה"ש כתב ואפשר רק בתפילין קטנות מאוד [שייך להניח שתי יחד] אבל תפילין שלנו אין אפשר להניח יחד ולכן מניח של רש"י תחילה וכו '.

הטעם שתפילין של רש"י נמצאים עליו בק"ש ותפילה

כיון שרוב הציבור נוהג כרש"י לא יפרוש מ הציבור בשעת ק"ש ותפילה דהוי ליה אגודות אגודות , טעם אחר: לפי שעיקר הלכה כרש"י , ואחר התפילה מניחים ר"ת בלא ברכה.

להניח תפילין באמצע חזרת הש"

יש הנוהגים : להניח תפילין של ר"ת בשעת חזרת הש" . הפמ"ג כתב למחות על אות המניחים תפילין בשעת חזרת הש" , הטעם : כיון שעיקר התפילין ה תפילין של רש"י ואין לחלצ קודם קדושת "ובא לציון ". טעם אחר: לפי שצריך לכוין לשמוע חזרת הש" ועיקר חומרת היסח הדעת בתפילה שייך בתפילין של רש"י ולא בתפילין של ר"ת, ועל ידי שמניח תפילין של ר"ת הוא טרוד בדעתו ואינו מכוין .

טעם אחר : לפי שאין לגרום הפסק לכתחילה בין תפילין של יד לתפילין של ראש א בתפילין של ר"ת על ידי עניית אמן וכשמניח בחזרת הש" יבוא להפסיק ביניהם .

טעם אחר: לפי שמפסיד עניית "ברוך הוא וברוך שמו" שאסור לאומרו בין הנחת תפילין של יד לתפילין של רא"ש א בתפילין של ר"ת .

הנחת תפילין לפני חזרת הש"

יש הנוהגים : להניח לפני שמתחיל השליח ציבור בחזרת הש" שלפי הטעם שצריך לומר קדושת "ובא לציון " ע תפילין אדרבה יש לענות קדושה ג א תפילין של ר"ת וגם שומע כעונה ונחשב כהתפלל ע תפילין .

מקורות

הנחת תפילין אחרי קדושה

יש הנוהגים : להוריד את תפילין של יד לאחר קדושה ולהניח אז של רבינו ת . הטעם :כדי שיתפללו כל הדם' עולמות ג בתפילין של ר "ת ביאור העני עד הקדיש שלאחר תפילת י "ח הוא מעולם האצילות, מ"אשרי " עד "תהלה לדוד " הוא מעולם הבריאה, ומשם עד "קווה אל ה'" הוא מעולם יצירה ומשם ועד "עלינו" הוא מעולם העשיה .

הנחת תפילין אחר התפילה

יש הנוהגים : להחליף לתפילין של רבינו ת אחר עלינו או אחר קדיש יתום במקומות שנהגו לאומרו אחר עלינו, הטעם : על פי דברי הרמ"א שכתב "יש מי שכתב על צד הקבלה שלא לחלוץ עד שאמר בה שלוש קדושת וארבע קדישין ".

הנחת תפילין של רבינו ת לפני תפילין של רש"י

יש אומרים : שיכול ללבוש לפני התפילה תפילין של רבינו ת ויחלום ויניח את תפילין של רש"י בלא ברכה , אבל רבי מהפוסקי כתבו שאין ראוי לנוהג כ , ויש אומרים : שמי שרוצה לקיים דבר זה יניח בביתו קודם הליכתו לבית הכנסת וכשיגיע לבית הכנסת יחליף וילבש תפילין של רש"י ויתפלל עימהם ולענין ברכה לא יברך על תפילין של ר"ת אלא יברך על תפילין של רש"י .

הנחת תפילין בתפילת מנחה

יש הנוהגים :להניח בתפילת מנחה בלא ברכה .

הנחת תפילין של ר"ת בר"ח

בר"ח שמוריד התפילין קודם תפילת מוסף מתי יניח תפילין של ר"ת. יש אומרים : שיניח אחר מוסף , או שיסירו תפילין של רש"י קודם "ובא לציון " ויניחו של רבינו ת בעת אמירת "ובא לציון " .

מקורות

תפילין מחלוקת רש"י ור"ת לעני תפילין קלג

ימי האבל

יש אומרים : שאין להניח תפילין של ר"ת כל שבעת ימי האבל , ויש אומרים : שאבל יניח שניה .

קריאת פרשיות של תפילין

יקרא פרשת "שמע" "והיה ע שמוע" , הטעם :בכדי שלא יהא כמעיד עדות שקר בעצמו בתחילה כשקורא קריאת שמע בלא תפילין של ר"ת שמא הלכה כמות .

פרשת "ויאמר"

יש אומרים : שיש לקרוא א פרשת "ויאמר" לפי שחוששים לשיטות שהם התפילין האמיתיות ויש להזכיר בה יציאת מצרים .

כל הדם' פרשיות

יש אומרים : שיקרא כל הדם' פרשיות ומנהג יפה הוא .

ב ' כיסי

לא יניח שני הזוגות בכיס אחד אלא יעשה ב' כיסי וסימן לכל כיס שלא ית של רש"י בשל ר"ת , הטעם : כיון שזוג אחד הוא פסול והוי כמו חול ואסור להניחו בכיס של תפילין . נעשה בתחילה להניח בו ש ניה מותר .

הטעם שהגר"א לא הניח תפילין של ר"ת

בספר מעשה רב מובא שהגר"ח מוולוז'י שאל את הגאון מדוע אינו מניח תפילין של ר"ת .

והשיב לו משום שאם יחשוש לכל השיטות יצטרך להניח ס"ד זוגות תפילין .

מקורות

מעלת המניח תפלין של ר"ת

השגת חכמת התורה: תפילין של רבינו ת מסוגלים מאוד להשגת חכמת התורה .

שיחת חולי

יש אומרים : שבתפילין של רבינו ת מותר לדבר שיחת חולי , הטעם : משום שהם כל כ קדושים עד שאין דבר טמא נתפס בה .

לימוד תורה ע תפילין של רבינו ת

על פי הסוד יש מעלה גדולה בלימוד התורה כשתפילי של רבינו ת עליו אחד המרבה ואחד הממעיט .

האי התחילה מחלוקת רש"י ור"ת מחלוקת רש"י ור"ת או מחלקות קדומה

רש"י ור"ת נחלקו במחלוקת קדומה הראב"ד בפירוש לספר היצירה הביא שבירושלמי קדשים מביא שהויות באמצע [כר"ת], ובמכילתא סו פרשת בא כתב סדר הפרשיות כרש"י.

ראייה לשיטת רש"י ממציאת תפילין בקבר יחזקאל שהיו כרש"י

במרדכי מובא ששלחוכתב מארץ ישראלשנפלה בימה שעל קבר יחזקאל הנביא ומצאו בה תפילין ישנים מאוד שכתובים כסדר של רש"י, הרי שעוד מימות הנביאים היה לה כבר תפילין של רש"י ומשמע שהלכה כמותו . ויש שדחו שהסיבה שמצאו אות כיון שהיו פסולי וגנזום ש ומוכח א כ כשיטת רבינו ת .

יש שדחו טענה זו שאם היו פסולי לא היו צריכים לגונז , אלא היה מספיק להחליף הפרשיות בבתי .

מקורות

תפילין מחלוקת רש"י ור"ת לעני תפילין קלה

בפסקי התוס' כתבו בנהרדעא ובירושלים מצאו ב' זוגות תפילין אחת כרש"י ואחת כר"ת.

שאלת שו"ת מ השמים

בשו"ת שאלות מ השמים לר' יעקב מקורביל מובא ששאל בשאלת חלום הלכה כמו מי כרש"י או כר"ת, והשיבו לו אלו ואלו דברי אלוקי חיים וכמחלוקת למטה כ מחלוקת למעלה הקב"ה אומר הוויות באמצע [כר"ת ] וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדר של רש"י.

שיטת השימושא רבא: מימי המניח מסודרים "קדש" "והיה כי יביא " "שמע" והיה א שמוע" .

בשאלה האי התחילה מחלוקת רש"י ור"ת

יש שכתבו שאבדה המסורת על ידי גזרה שלא להניח תפילין . לפי שהיו תקופות שגזרו על ישראל שלא להניח תפילין וממילא לא נשאר תפילין ואבדה לה המסורת. ומחלוקת רש"י ור"ת היתה איזה מה התפילין הנכונות ולא באו לחדש שיטה חדשה בסדר הנחה .

[יש שהקשו שקשה לומר שאבד לה התפילין עד שלא נשאר לה לבדוק אפילו תפילין אחד לראות האי כתבו ולהחזירם המסורת .[

מקורות לכן שהיו תקופות שלא הניחו תפילין

הב"י הביא בשם הכל בו שכתב שיש מקומות שלא היו נותנים אפר מקלה בראש חתנים מפני שאין העם מוחזקי כלל בהנחת תפילין וא"כ לא יהיה אפר תחת פאר.

מקור נוסף שהיו נמנעים מלהניח תפילין : המאירי כתב לפי שתפילין צריכים גוף נקי וצריך להיזהר שלא יישן בה ושלא יסיח דעתו מה ובתלמוד המערב הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניח אלא בימי ידועים בשנה והיה

מקורות

בה מי שלא היה מניח אלא אחר שבאו עליו יסורי ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היסורים ... וקצת חכמים נוהגים להניח בימי שבין ר"ה ליו הכפורים אחר התשובה והטבילה והוידויין .

מקור נוסף : מובא שנשאלו הגאונים א מי שמניח תפילין "יש בו משום יוהרא " גאווה ומדובר ש באדם שאינו שומר שאר המצוות ורוצה לקיים רק מצות תפילין ויש חשש שיחטיא את הרואים שעובר על שאר איסורי התורה ומניח תפילין שיאמרו שבודאי אין בזה איסור.

מקור נוסף : מהגמרא בשבת תני דבי אליהו מעשה בתלמיד אחד ששנה הרבה וכו' ומתן בחצי ימיו והיתה אשתו נוטלת תפיליו ומחזרת בבתי כנסיות... כתיב בתורה כי הוא חיים ואור ימי ... מפני מה מת בחצי ימיו, ומבאר המהרש"א מדוע נטלה תפיליו דווקא, לפי שגם תלמידי חכמים לא היו כולם נזהרים במצות תפילין ולכן נטלה את התפילין להראות שהוא היה מחסידי אנשי מעשה שמדקדקי במצוות.

מקור נוסף : מהגמרא בשבת שאומרת כל מצוה שלא מסרו ישראל עצמם עליה למיתה בשעת גזרת המלכות, כגון תפילין עדיין היא מרופה ביד , וכתב ש הרשב"א "דמועטי שבישראל מניחים תפילין ".

הסיבות שלא הניחו תפילין

יש אומרים : שהסיבה שלא הניחו תפילין לא משום שמד ולא משום שזלזלו במצות אלא משום שלא ידעו א הלכה כרש"י או כר"ת לגבי סדר הנחת תפילין .

יש אומרים : שהסיבה שלא הניחו לפי שלא היה מצוי הרבה תפילין באר ישראל .

ביאור אחר משה רבנו לימד ליחידים סגולה ג תפילין ר"ת

יש שביארו: שמשה רבינו ע"ה הורה להמון בני ישראל אין שצריך לעשות תפילין וליחידי לימד את טעם הנסתר וממנו ידעו ביחוד ומי שירצה להיות מ המהדרים לא יספיק לו תפילין אחד אלא יעשה עוד זוג ובזה יכון אל דבר הנעל [נסתר].

מקורות

תפילין מחלוקת רש"י ור"ת לעני תפילין קלז

ואחרי שגלינו מארצנו לארבע רוחות העולם מי שרצה לכתוב תפילין ראה את התפילין שקדמוהו ומי שמצא תפילין דהויות אהדדי כר"ת יעשה כמהו ופירש הסוגיא כ , והמופלאי בחכמה הניחו שתי זוגות תפילין , ונחלקו איזה חובה ואיזה למצווה מ המובחר וכל אחד חשב שהתפילין כמנהג מקומו ה לחיוב .

גדולי ישראל בהנחת תפילין של ר"ת

החפץ חיים הניח פעם אחת תפילין של רבינו ת באומרו בעולם הבא כשאפגוש את ר"ת ויאמר לי מדוע לא הניח את התפילין שלי, ולכן הניח פעם אחת . ר' איסר זלמן מלצר זצ"להיה מניח תפילין של ר "ת בכל יו . ר' שמעון שקאפ זצ"ל בערוב ימיו הניח וזה היה כאשר למדו בני הישיבה גיטין ונתעכב רבינו בהבנת דברי ר"ת כמה שבועות ולבסוף מצא מהלך נפלא ושמח שמחה גדולה והתבטא שהוא מקווה שיגיע לעולם הבא יראו לו את ר"ת אומר שיעור וחוששני שר"ת יראה אותי ויאמר מיהו האדם הזה שהוא קרקפתא שלא מנחם תפילין ומאז החליט שיניח ג תפילין של ר"ת . הגאון ר' משה פינשטין זצ"ל היה רגיל להניח , הגר"י קמינצקי זצ"ל היה מניח תפילין של ר"ת , הגריי"קהניח בכל יו לאחר התפילה ולא אמר עימהם ק "ש .

הגרשז"א שהגיע אליו תפילין של ר"ת מירושת אביו התחיל להניח בכל יו בביתו והשיב לשאול שאין חיוב להדר בזה שהרי הלשון בפוסקים הוא שיהא מוחזק ומפורסם בחסידות, א לא קרא בה ק"ש אלא אמר עימהם פרקי תהילים .

הגרש"ז ברוידא זצ"ל הניח תפילין של ר"ת בסוף שנותיו אחה"צ והיה שוהה פרק זמן כמחצית השעה והיה אומר אז ק"ש ועוסק בתורה .

מקורות

הגריש"אהיה מניח תפילין של ר"ת אחרי התפילה והיה אומר ג ' פרשיות של קריאת שמע , וכן נהג הגר"ש דבליצקי זצ"ל הגר"ד בהר" זצ"ל התחיל להניח בגיל שישי .

הטעם שלא חוששים לשיטה נוספת של רבינו ת

רש"י ור"ת נחלקו ג באופן הנחת פרשיות התפילין לדעת רש"י ה עומדים בתוך הבתים כמנהג העולם ולדעת רבינו ת ה שוכבות , השאלה מדוע לא חוששים לשיטה זו של ר"ת לעשות עוד תפילין שוכבות

לפי שכל הפוסקים דחו את דברי ר"ת ואנו הולכים כמו שיטת רוב הפוסקים .

טעם אחר: שגם לר"ת דין זה לא פוסל את התפילין בדיעבד מה שאין כ סדר הנחת מעכב אליבא דר"ת .

מקורות