תפילין במעגל השנה

תפילין תפילין במעגל השנה קיז

תפילין במעגל השנה

חול המועד

הקדמה: תפילין נקראות אות דכתיב "והיה ל לאות על יד " שהם אות שאנו עבדי של הקב"ה, שבת ויו"ט ג נקראים אות לפי שאנו עובדי כל השבוע ובשבת אנו שובתי ממלאכה לכבודו יתברך , ועל זה נאמר "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם " ולכן אין להניח תפילין בשבת ויו"ט.

נחלקו הפוסקים : לגבי חול המועד הא נאמר בו אות או לא, מכיון שיש בו קיום מצוות מיוחדות, בפסח איסור אכילת חמץ ובסוכות חיוב סוכה וזה האות, ולכן אין להניח תפילין בחול המועד, או שכל האות זה כשיש איסור מלאכה כמו שבת ויו"ט וא כ בחול המועד שאין איסור מלאכה יש חיוב הנחת תפילין .

יש אומרים : שאין להניח תפילין בחול המועד , הטעם : משום שימי חול המועד נקראים אות כמו שבת ויו"ט שאין מניחים בה תפילין מטעם זה, ומה הוא האות בפסח אסור באכילת חמץ ובסוכות חייב לשבת בסוכה ולכן אסור להניח תפילין בחול המועד .

ויש אומרים : שיש להניח תפילין בחול המועד , הטעם : שאין נחשב אות אלא באיסור עשיית מלאכה , וכיון שחול המועד מותר במלאכה מדאורייתא אינם נקראים אות וצריך להניח תפילין .

מקורות

מנהגינו באר ישראל

שאין מניחים תפילין בחול המועד אע"פ שהותר בעשיית מלאכה . הטעם : לפי שימי חול המועד יש בה אות משום קדושת יו"ט שיש בה , טעם אחר: לפי שחששו לדברי הזוהר שהמניח תפלין בחול המועד הוא בכלל מבזה את המועדות.

הטעם שלא מניחים תפילין ועושים תנאי כמו שהביא המשנ"ב א אני חייב אני מניח אות לשם מצוות תפילין וא אני לא חייב איני מניח לשם מצווה

משום שחששו לדברי הזוהר החמורי שכתב שמי שמניח תפילין בחול המועד הוא בכלל מבזה את המועדות שעונשו חמור מאוד וחששו שגם על תנאי יש בזה משום זלזול באות יו"ט,ועוד שמא יהיהאחד מהמו העם שלאידע לעשות את התנאי .

ברכה על תפילין בחול המועד

יש אומרים : שיניחו בלא ברכה ויהרהר הברכה בלבו , הטעם : משום שהברכות אינם מעכבות וספק ברכות להקל .

ברכה בלחש

אין מברכים עליה בקול ר בבית הכנסת כמו שאר ימות השנה , הטעם : משום שיש הנוהגים להניח ויש הנוהגים שאין מניחים או שמניחים ולא מברכים לכן יש לברך בלחש כדי שלא יבואו לידי מחלוקת .

תנאי בהנחתו

המניח בחול המועד יחשוב בדעתו שאם חול המועד זה יו שחייבים להניח תפילין הוא מכון לשם מצווה, וא יו זה לא מחויב בהנחת תפילין , הוא לא מניח לשם מצווה .

מקורות

תפילין תפילין במעגל השנה קיט

חליצת התפילין בחול המועד

יש הנוהגים :לחלוץ אחר קריאת התורה ביום ראשון דחול המועד פסח יש הנוהגים : לחולצ אחר קדושה של שחרית , ויש הנוהגים : וכן מנהג העולם לחלוץ לפני הלל .

הרגיל בחו לארץ להניח תפילין בחול המועד ונמצא בא"י

יש אומרים : שימשיך במנהגו ויניח בצינעא וא נהג בחו"ל לברך יברך א בא"י .

לא תתגודדו

יש אומרים : שאין ראוי בבית כנסת אחד שחלק יניחו תפילין וחלק לא יניחו תפילין משום לא תתגודדו, המתפלל במקום שמניחים תפילין ואין מנהגו כ , יניח בלא ברכה .

הטעם למניחי בחול המועד ואינם חוששים משום בל תוסיף

כיוון שעושה משום ספיקא שמא חול המועד חייב בתפילין אין בו איסור בל תוסיף

נעשה בר מצווה בחול המועד הא יניח תפילין

בתשובות והנהגות מובא שהגרי"ז מבריסק נעשה בר מצווה בחול המועד והניח לו אביו הגר"ח זצ"ל תפילין ביום הבר מצווה.

ליל בתפילין בחול המועד ברשות הרבים

לא יל בה ברשות הרבים רק יניח בבית הכנסת .

תפילין של ר"ת בחול המועד

אין להניח תפילין של ר"ת בחול המועד .

מקורות

פורים

חליצת תפילין

נוהגים לחלוץ התפילין אחרי קריאת המגילה , הטעם : ע"ש הנאמר "ליהודי היתה אורה ושמחה וששו ויקר" ודרשו חז"ל "אורה זו תורה " "ויקר " אלו תפילין , ולכן קוראים את המגילה כשעטורי בתפילין .

למשמש בתפילין בתיבת "ויקר"

יש אומרים : כשמגיע הבעל קורא ל"ויקר" ימשמש בתפילין של יד ושל ראש, ומנשק , הטעם : לפי שהמן גזר עליה שלא יקיימו מצות תפילין ומאחר דאמרינן בגמרא במגילה דקרייתא זו הלילא א"כ כשאומרים פסוק זה אנו מודים להשי"ת שאנו יכולים לקיים מצות תפילין ולכן ראוי למשמש בה כמו שכתב בשו"ע ובמשנ"ב שחייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה שנזכר בה .

תשעה באב

הנחת תפילין

"נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית" , הטעם : לפי שאין יו מר מט"ב ותפילין נקראים "פאר" וכתוב באיכה "השלים משמים ארץ תפארת ישראל" ותפארת זו התפילין .

טעם אחר: לפי שביו זה אנו כאבלים וכמו שאבל ביום הראשון לא מניח תפילין , ג בתשעה באב אין מניחים תפילין לפי שאין יו מר ונמהר ממנו יו קביעת בכיה לדורות .

מקורות

תפילין תפילין במעגל השנה קכא

ומנהג במקצת בני ספרד ללבוש [טלית] ותפילין ג בבוקר .

הנחת תפילין

מתעטפים בטלית ומניחים תפילין בתפילת מנחה במקום שחרית , הטעם : לפי שבזמן מנחה הציתו אש במקדש "ות עונם " לפי ששפך כעסו על עצי ואבני .טעם אחר : כדי להראות נחמה ביום אבלינו. טעם אחר: לפי שקצת פסקה אבלות, ושמחה קצת שנולד ב דוד במוצאי תשעה באב ואין מעולל בעפר קרנו .

קריאת פרשיות של תפילין

כשמניחי תפילין לא יקרא פרשיות "שמע" "והיה" וכו' "קדש" וכו' "והיה" וכו', הטעם : כיון שעכשיו הוא רק כקורא בתורה ותלמוד תורה אסור כל היו . ויש אומרים : שמותר לקרוא פרשת "קדש" והיה כי יביא ", הטעם : משום שהוי מסדר היו .

אבל ביום הראשון בהנחת תפילין

אבל אסור להניח תפילין ביום הראשון , מנין מיחזקאל שאמר לו הקב"ה "פאר חבוש עלי " ואמרינן שהקב"ה ציוה את יחזקאל ביום הראשון להניח תפילין משמע דווקא הוא אבל אחרי לא ינחו תפילין , הטעם : לפי שאבל מעולל באפר ואין נאה לתת פאר תחת אפר ודווקא ביום הראשון כיון שכתוב "ואחריתה כיון מר" לומדים מזה שעיקר מרירות הוא ביום הראשון .

מדרש פליאה – "אין מניחים תפילין אלא בשבת"

ולכאורה הדבר הוא להפך שמניחים תפילין חו משבת

מקורות

ביאור אין מניחים תפילין אלא ביום שאומרים בו בשבת, ביום ראשון אומרים "היו ראשון בשבת", בשני אומרים "היו יו שני בשבת", וכן בשאר ימות השבוע ורק בשבת אין אומרים בשבת אלא "היו יו שבת קודש" וביו זה אין מניחים תפילין .

ביאור אחר: שבת ר"ת "ב מקום שער ב מקום ת פוח" ונשמטו הקוי מהתיבה, והביאור בזה שמקום הנחת תפילין של ראש צריך להיות במקום שיער שבראש ותפילין של יד בזרוע היכן שהבשר תפוח בזרוע .

ביאור אחר: על פי דברי השימושא רבא שאסור להניח תפילין אלא למי שקורא בתורה נביאים כתובים , תורה בספר בראשית, נביאים בספר שמואל, כתובים בספר תהלים וזה כוונת המדרש אין מניחים תפילין אלא בשב"ת ר"ת שמואל בראשית ת הילי .

מקורות