בתי

בתי ה בתי תפילין של יד ושל ראש בלי הפרשיות והרצועות, שבה מכניסי את הפרשיות של התפילין .

צורת עשית

הבתים עשויים מעור מעובד של בהמה כשרה, דין זה נלמד מהפסוק "למען תהיה תורת ה' בפי " ודרשו חז"ל ממי המותר בפי היינו בהמה חיה ועוף הכשרים לאכילה . [עור דגים : אין כותבים על עור דגים מפני שזוהמת עור מרובה ואינה כמעט מפסקת א בתהלי היצור וגנאי הוא לכתוב על דבר מזוה .[

והמנהג לעשות מעור בהמה גסה ולא מעור בהמה דקה, הטעם : לפי שבעור בהמה דקה שהיה ברוב הדורות הקדומים היה מצוי שנעשה בו נקבי הפוסלי אותו .

צבעו : הצד החיצונים של הבית פרט לתחתית, צבוע בצבע שחור , הטעם בשחור: מדין נוי מצווה [בשונה מהרצועות שהלכה למשה מסיני] , ויש אומרים :משום הלכה למשה מסיני .

אור ורוחב וגובה הבתים אין לה שיעור ולכתחילה לא יעשה אות קטנים מאצבע על אצבע ע החיתום , וכן לא יעשה אות לכתחילה בתי שגודל למעלה מ 10 ס"מ ע המעברתא והתיתורא , הטעם : כדי שהתפילין של ראש לא תהיהמונחת למעלה ממקום שמוחו של תינוק רופס וכן התפילין של יד לא תהיה מונחת למטה ממקום הקיבורת .

מקורות

תפילין בתי קה

וכן אין לעשות בתי קטנים משיעור שתי אצבעות שהוא 5 ס"מ ע המעברתא והתיתורא משום שלומדים מהצי שרוחבו היה ב' אצבעות .

ריבוע התפילין

הלכה למשה מסיני שבתי התפילין יהיו בצורת ריבוע דהיינו שיהא ארכו ורחבו שווים בכל מש אורכו .

יש אומרים : שאין צריך להקפיד שיהיה מדויק ע כלי מדידה אלא כל שנראה לעין שהוא מרובע סגי .

בתפילין של ראש ישנם ד' בתי נפרדים צמודים זה לזה שלכל אחד מה מוכנס אחד מארבע פרשיות כל פרשה בבית נפרד, ולכתחילה יש לעשותו מעור אחד ממש , וצריך להקפיד שכל הבתים יהיו שווים בגודל ואפילו בפני . ובתפילי של יד יש בית אחד שבו מכניסי את הקל שנכתב בו כל הדם' פרשיות.

הטעם שיש חמשה בתי ארבע בראש ואחד ביד

לפי שהוא כנגד חמשת החושים שיש באדם , בית אחד בתפילין של יד כנגד חוש המישוש שיש לו ביד, וארבע בתי בתפילין של ראש כנגד ארבעה חושים שבראש חוש הראות, השמע, הריח, והטעם .

חריצי הפרדת הבתים על ידי חריף בתש"ר

ניכר מבחוץ ההפרדה: בתפילין של ראש לא מספיק הפרדה הפנימית, אלא יש להקפיד שיהיה ניכר מבחוץ , על ידי עשיית חריף של האויר שבין בית לבית , ולכתחילה יהיה החרי עד התפר שבתיתורא .

תיתורא

החלק שמתחת לבית ושבולט סביבו נקרא "תיתורא".

תיתורא עליונה החלק העליון של התיתורא הבולט מסביב לבית.

מקורות

תיתורא תחתונה החלק התחתון של התיתורא גודלו כגודל התיתורא העליונה מכסה וסוגר את הפתח.

מעברתא

מעברתא מלשון מעבר .

החלק הבולט מריבוע התיתורא נקרא מעברתא.

לאור המעברתא עוברת תעלה חלולה שדרכה מעבירים את הרצועה ולכן חלק זה נקרא מעברתא [מלשון מעבר].

חתכי המעברתא

בשני צדדים המעברתא יש חתכי בצורה רבע עיגול.

הטעם : כדי שתהיה לתיתורא צורת ריבוע.

במעברתא של יד ימי למעלה יש חת יותר גדול כדי שיהיה מקום להכניס בו את הקשר של יד.

שי" בבתי של ראש

"אמר אביי שי של תפילין הלכה למשה מסיני דהיינו שצריך לעשות צורת אות "שי " בולט משני צידי התפילין של ראש על ידי קימוט העור" .

שי" של ג' ראשי

בדופן הימינית של הבית של ראש [מצד המניח] בולט שי" של שלשה ראשי .

שי" של ד' ראשי

בדופן השמאלית של הבית של ראש [מצד המניח] בולטת שי" של ד' ראשי .

מקורות

תפילין בתי קז

שי" בולט

השי" צריך להיות בולט ולא שוקע, הטעם : שנכלל ממה שאמרו "נוייה מלברך" דהיינו שצריך להיות בולט ולא שוקע .

הטעם שעושים שי" יותר משאר האותיות

רמז לימי שבה מניח האדם תפילין בשנה שהם ש' פעמים חו משבתות שהם נ' ימי וד' או ה' ימי שהם ימי טובים .

ויש שהקשו שהרי אין זה חשבו מדויק א נוריד שבתות וימי טובים חול המועד לפי מנהג א"י, ובישוב הדבר שכתבו מספר של – עגול . טעם אחר: לפי שש הוי"ה בא"ת ב"ש הוא מצפ" עולה לשי של תפילין ועל זה נאמר "כי ש ה ' נקרא עלי " ואמרו חז"ל שהוא שי של תפילין כלומר שלא יהיו נראים בחו רק ה"שיני " שהם גימטרייא של ש ה' . טעם אחר: כדי להשלים ש של "שדי" לפי שברצועות של יד עושים קשר בצורה שליו"ד וברצועות של ראש עושים קשר בצורה של דלת, ושי" בתפילין של ראש .

טעם אחר:לפי שר"ת של "שי " " הוא "ש י'ה נקרא " .

הטעם שאחדמה שי" שלג' ראשי ואחד של ד' ראשי

לפי שהיה לנו ב' סוגי כתבי , כתב של לוחות הברית שהיה שקוע, וכתב ס"ת שכתב משה רבינו שהוא בולט, ולכן השי " בת ד ' ראשי היא כנגד כתב הלוחות שהיה שקוע שכך בין ד' ראשיה ישנם ג' שקעי והשי" בת ג' ראשי היא כנגד כתב ס"ת .

טעם אחר: לפי שעל תפילין נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם " שבסיבת הקב"ה משרה שכינתו בישראל לפי שהם סוד המרכבה וסוד האבות, ולכן יש

מקורות

בה שי" של ג ' ראשי מצד ימי כנגד אברהם יצחק ויעקב, ומצד שמאל של ד' ראשי כנגד ד' חיות נושאים המרכבה .

טעם אחר:שי " של שלשה ראשי כנגד ג' ימי השבוע [שני, וחמישי, מנחה של שבת[ שקוראים בתורה, שניתנה בימי . שי" של ד' ראשי כנגד ד' ימי בשבוע שאין קוראים בתורה [ראשון , שלישי, רביעי, שישי] .

טעם אחר :שי " של ג' ראשי בזכות אברהם יצחק ויעקב, ושי" של ד' ראשי בזכות אימהות שרה רבקה רחל ולאה זכות אבות בימי וזכות אימהות בשמאל .

הכנסת הפרשיות לתוך הבתים וגלילת

גלילת הפרשיות: כדי להכניס את הקל לתפילין של יד, ואת ד' הקלפי של ראש לתוך התפילין גוללים את הקל שעליה כתובים הפרשיות וכורכי אות [יבואר להלן ].

גלילה: מגלגל כל פרשה מסופה [היכן שגמרו לכתוב] עד תחילתה כמו מזוזה שנגללת מ"אחד" כלפי "שמע" ולא להפך , הטעם : כדי שהיה ניתן לקרוא בה מיד ע פתיחתה והיינו מסופה לתחילתה .

מקפלים בצורה מעוגלת כדי שיוכלו להכניס לתוך הבתים .

קשירת הפרשיות והנחת בבתי

"כורכה בקלף קטן ", דהיינו אחר שגוללה לתחילתה עוטפה בחתיכת קל ויש מקפידים לכרוך רק בקלף כשר , הטעם : כיון שעוט בקלף צריך שיהיה רק מהמותר בפי .

מקורות

תפילין בתי קטן

כריכה ע שער בהמה וחיה טהורים

הלכה למשה מסיני שיכרו עליה מלבד הקל שכור את הפרשיות כורכים [בגובה של הקל ] וע שער של בהמה וחיה הטהורי . והמנהג שלוקחים שער זה מעגל .

הטעם שלוקחים שער עגל

כדי שיזכור מעשה העגל ולא יחטא וגם כדי לכפר על מעשה העגל .

קשירת החוט

בסיום כריכת השער לא קושרים בקשר רגיל, אלא מסובבים את כל קצות השערות סביב עצמם מספר פעמים עד שנעשו כרוכות מעליה ואינם נפתחות.

על שער העגל כורכים רצועת קל ועל רצועת הקל כורכים שוב שער עגל, ואת הקצוות כורכים בינם לבין עצמם .

הטעם שכורכי ב' פעמים

לפי שיש אומרים שיכרו השער על גוף הפרשה ואח"כ יכרו הקל למעלה ויש אומרים להפך וכדי שלצאת ידי שתי השיטות עושים ג וגם .

רמז למה שמכסים את התפילין בקלף ובשערות ובגידי

רמז וסימן לתחיית המתים , שעתידים מתי ישראל לחיות ולעמוד במלבושיה בשער ובגדיה והעור מלמעלה כשם שהתפילין מחופי בעור.

וכשם שיש לגוף בשר וגידי ועור ושער ומלבוש ועתיד הקב"ה להקימ בלבושיה כ התפילין יש לה דוגמא לזה, כי גוף הפרשיות הכתובות בפני ה כנגד גוף האדם , והקל שהפרשיות כתובות בו ה כנגד הבשר, והגידי שהם תפורי בה כנגד גידי האדם , והמטלית כנגד לבושי האדם , וזה רמז לכל מי שהוא ירא שמי ומניח תפילין שהוא זוכה לתחיית המתים .

מקורות

סדר הכנסה

לקרוא הפרשה: קודם שיכניס לבית יקרא הפרשה, הטעם : כדי שלא תתחל פרשה בפרשה , "טוב להדר ולומר לשם קדושת תפילין " .

עמידת הפרשיות

שנות את הפרשיות בבית צריכים ליתנ זקופי ועומדים , הטעם : כדרך קריאתה, וכדרך שמעמידים ס"ת בהיכל .

תחילת הפרשיות כלפי מעלה של הבית וסוף הפרשיות לצד הפתח הבתים שאם באים לפתוח ולקרואת יהיו מונחים לפניו כהלכתם , הטעם : דא לא כ יעמדו האותיות הפוכות נגד הקורא .

תפילין של רש"י מימי "קדש לי", בבית השני מימי פרשת "והיה כי יביא " הבית השלישי מימי "פרשת שמע" בית הרביעי מימי פרשת "והיה ע שמוע " .

יציאת השער מחוץ לבית

צריך להוציא את חוט שעימו קושרים הפרשיות מחוץ לבית כדי שיראה קצת ולכן החוט שקושרי עימו את פרשת "והיה א שמוע" ארון יותר ואת קצותיו משחילי דר החור שנמצא בין הבית השלישי לבית הרביעי מימי . מקור הדין : מהזוהר פרשת בא שצריך שיראה השער מחוץ לתפילין .

אור השער

פחות מאור שעורה , הטעם : דפחות מאור זה אינו מקבל טומאה ויתאחזו בו החיצונים .

מקום היציאה

טוב שיצא מפרשת "והיה ע שמוע" בצד הפונה לפרשת "קדש" . הטעם שיוצא בצד הפונה לפרשת "קדש": לפי שנחלקו הפוסקים היכן יש להוציא

מקורות

תפילין בתי קיא

השערות דעת התולעת יעקב שיהיו השערות יוצאות אצל הבית שמונח בו פרשת "קדש", דעת השל"ה שיצא השער מפרשת "והיה א שמוע" וכדי לצאת ידי שיטת התולעת יעקב כתב המשנ"ב טוב שיצא מפרשת "והיה א שמוע" הפונה לפרשת "קדש" וא שאינו צמוד לפרשת קדש כל שהוא לכיונו יוצא בזה לדעת התולעת יעקב .

מספר השערות שמוציא

בזוהר משמע שמספיק שערה אחת , באפיקי מגני , כתב שערה או שני .

תפירת התפילין

במה תופרי : תופרי בגידי בהמה חיה טהורה וטוב לתפור בגידי שור , הטעם : הלכה למשה מסיני . [תפר שלא בגידי או בגידי בהמה טמאה פסול עד שיתיר ויחזור ויתפור .[

מקור הדין לתפור בגיד של שור הוא מהשימושא רבה בשם הגאונים , הטעם : משום ששור בא מ העגל, ובא לכפר על מעשה העגל וטוב לחוש לדבריו .

מנהגינו: לתפור בגיד של שור, ובקול יעקב כתב שהמנהג ליקח הגידי שעל המתני של הבהמה שגם ה לבני , ולהלכה כתב המשנ"ב שלוקחים מהעקב שהם לבני .

נבלות וטריפות של בהמה כשרה, ג כשרות לכן , הטעם : כיון שצריך שיהיה מ המותר בפי והוא ראוי לאכילה אלא שנתנבלה או נטרפה ולכן מותר לעשות ממנו גידי .

מקורות

גיד עו טהור

יש אומרים : שאין לתפור מגיד של עו , הטעם : לפי שאין ידוע מהו גיד, כי מי יכריע איזה מה קרוי גידי ואיזה מה חוטים ואיזה מה וורידי ואנן גידי בעינך ולכן אין לתפור בגידי עופות .

צורת התפירה

בתפירת התיתורא של ראש משתמשים ע חוט הגיד העובר בין הבתים ועושים אותו ארון כדי שיספיק א לתפור את התיתורא, ולכתחילה יש לתפור הכל בחוט אחד .

התפירה

מצמידים את שני חלקי התיתורא זה לזה ותופרי דר חוטים התפירה בחוט בגיד ובמחט , הטעם : כדי שתהינה הפרשיות סגורות בתוך הבתים .

אופן התפירה

לכתחילה יתפור שלש תפירות מכל רוח מעל התיתורא ומתחתיו ויעש באמצע רוחב התיתורא ולא בקצה שלו או מתחת לבית.

מספר התפירות לכתחילה צריך שיהיה בתיתורא ג' תפירות בכל צד שבס הכל יוצא י"ב תפירות כנגד י"ב שבטי ישראל .

כיסוי תפילין של יד במכסה מג

בסיום הכנת תפילין של יד אחרי הצביעה מכסה את הבית במכסה קטן הנשאר עליו תמיד, הטעם במכסה:כדי להג על קרנותיו שלא תשחקנה ותשתפש בזמן שמוריד את שרוול החולצה או המעיל בשעת הנחת . ועושים חור גדול מלמעלה כדי שלא יהיה הבית סתום לגמרי על ידי הכיסוי .

ובכדי שהקשר של יו"ד יגע בבית עושים חת במכסה הקטן הצמוד לבית היד שלו במקום בו ה סמוכים זה לזה.

מקורות

תפילין בתי קיג

סופר מומחה

אין לוקחים תפילין אלא מ המומחי .

ומהו מומחה: שבקי בחסרות ויתרות כגון בכור ע ו' הוציא ע ו', חסרות בחזק חסר ו', יצאי חסר ו' אע"פ שאפשר לבדק גנאי הוא לסותר .

בחירת סופר

כתב המשנ"ב "ויען כי גדול כח המצווה כל כ ולהפ העונש ר"ל לכן יזהר כי א לקנות תפילין מסופר מומחה ויראה שמי ובעל תורה, וכן רצועות יקנה מאיש נאמן וכו'".

עוד מדברי המשנ"ב

"וכל ירא שמי ית אל לבו א על מלבושיו וכליו הוא מהדר שיהיו כתיקונם מכל שכך חפצי שמי שלא יצמצ ויחוס על הכסף אלא יהדר לקנות אות שהם בודאי כשרים א שמחיר רב".

מקורות