צורת הכתיבה

תפילין צורת הכתיבה צא

צורת הכתיבה

יכתוב אותיות טובים ותמימות ולא שבורות ובמתו ובכוונה גדולה ולא ימהר אדם בכתיבתה כדי להרוויח ממון הרבה [כי אותו רווח יל לאבוד ודיראו ויפסיד נשמתו וכו' כי הוא מחטיא את הרבים [ וכל מי שכותב תפילין טובים וכשרי כפי יכולתו שכרו כפול ומכופל וניצול מדינה של גיהנם .

קולמוס הכתיבה

נוהגים לכתוב תפילין בקולמוס העשוי מנוצה , הטעם שלוקחים נוצה ולא קנה: לפי שהקנה משתפש מהר ויצטרך פעמים רבות לסדרו מחדש כדי שיוכל להמשיך לכתוב [ויש שנהגו: לכתבו בקנה .]

מנהגו של הבני יונה: הבני יונה כתב שבזמנו הקנין היו חלשים והיה קשה לכתוב עימהם לכן הוא כתב ס"ת בעזרת קולמוס מברזל , והיו נהגו: רוב הסופרים לכתוב בקולמוס העשוי משאר מתכות ומאבני ללא תערובת מתכת [ויש דעות בזה בפוסקים האחרונים [.

קול מוסף נאה

הידור מצווה לעשות את הקולמוס נאה שנאמר "זה אלי ואנוהו" ודרשו חז"ל "וכתוב בקולמוס נאה".

בדיקת הקולמוס

קודם שיתחיל לכתוב ינסה את הקולמוס, שלא יהיה עליו יותר מדאי דיו , ויתקלקל הכתב .

מקורות

סוגי הכתבים

כתב בית יוסף

ובו כותבים בני אשכנז, הטעם שנקרא בשם כתב הבית יוסף : לפי שמר רבי יוסף קארו ביארו בהרחבה בספרו בית יוסף .

כתב האר "י

וכן כותבים בקהילות החסידים [השינויים באותיות א, ו, ח, ע, צ, , ש ויש אומרים שגם אות ט .[

כתב וועליש

ובו נהגו לכתוב הספרדים , וכן כותבים התימנים .

סדר כתיבת הפרשיות

פרשיות התפילין צריכים להיכתב כסדר שכתובים בתורה ["קדש" "והיה כי יביא " "שמע" "והיה ע שמוע"[ .

הטעם :מדכתיב "והיו הדברים " ודרשו חז"ל בהוית יהיו דהיינו שיכתבו כסדר כתיבת בתורה .

ולשיטת ר"ת סדר הכתיבה "קדש לי", "והיה כי יביא ", "והיה א שמוע", "ושמע" [חולק על רש"י שסובר ש"שמע" קודם ל"והיה א שמוע"]. [עיין ער תפילין ר "ת[.

וא הפרשה המאוחרת נכתבה לפני הקודמת לה והונחו בתפילין כסדר התפילין פסולות.

מקורות

תפילין צורת הכתיבה צג

פרשה פתוחה או סתומה

פרשה פתוחה: ביאור הפרשה שלפניה מסתיימת בתוך השורה והוא מתחיל לכתוב משורה החדשה, פרשות "קדש לי", "והיה כי יביא " "שמע" נקראות פרשות פתוחות .

פרשה סתומה: ביאור שהפרשה החדשה מתחלת בתוך השורה ע סו הפרשה הקודמת, פרשת "והיה ע שמוע" נקראת פרשה סתומה .

מספר המילים והאותיות שבתפילין

בכל ארבעת הפרשיות שבתפילין יחדיו יש ארבע מאות ושלוש מילי , אל חמש מאות ותשעים וארבע אותיות.

כתיבה בדיו

הלכה למשה מסיני לכתוב תפילין בדיו שחור למעוטי שאר מיני צבעים כגון האדום והירוק שאם כתב אפילו אות אחת בשאר הצבעי פסול .

ממה עשוי הדיו

דיו עושים מעפצי קנקנתום וגומא, עפצים : עפ צומח על ע הנקרא אלו התולע ויש מי שטועה בו שאינו מ המותר בפי מאחר שנגרם כתוצאה מהטלת צרעות ושאר חרקים את זחליה בענפי העם ודבר זה אינו נכון מאחר שעפ הואתגובה של העם להג על עצמו אין בו כלל הפרשה מדבר טמא.

קנקנתום : נקרא קרקע ירוקה ויש שקוראים אותו מי נחושת והוא הנקרא היו גפרת הנחושת.

גומא : נקרא "גומי ערבי" הוא שר היוצא מגזע ע השיטה.

מקורות

בסיס הצבע של הדיו אינו שחור אלא בגוו החום ורק מעירוב הקנקנתו והעפצי נוצר הצבע השחור ולכן בסת" ישנים שדהו, צבע הכתב חוזר לבסיסו החום .

כתב העומד להימחק: א עלפישלומדי מסוטה שצריך שיהיהכתב שיכול להימחק , מכל מקום אין נוהגים בו עכשיו , הטעם : לפי שדיו העשוי מעש עצי ושמני מתקלקל ונמחק בנקל .

סדר הקדימות בכתיבה הפרשיות

קדימת פרשיות של יד או של ראש

לכתחילה יש להקדים כתיבת פרשיות של תפילין של יד לפרשיות של תפילין של ראש .

הטעם : משום דתפילי של יד מוקדם בפסוק "וקשרתם לאות על יד .. והיו לטוטפות בין עינ " .

ויש אומרים : שיכתוב של ראש תחילה , הטעם : כיון שתפילין של ראש קדושתו יותר משל יד כיון שיש בה שי" ודלי"ת לכן יכתבהו ראשון .

צורת הכתב

תפילין נכתבות בכתב אשורי , הטעם שנקרא כתב זה כתב אשורית:לפי שהוא מאושר בכתב , עזרא תיקן לכתוב בכתב זה, ויש הקוראים לו כתב סת" דהיינו סת " ר"ת ס פריתורה ת פילי ומ זוזות.

לשם קדושת תפילין

בתחילת הכתיבה יאמר בפיו "אני כותב לשם קדושת תפילין " , מהו תחילה, תחילת כל הפרשיות .

מקורות

תפילין צורת הכתיבה צה

הטעם באמירה: לפי שאם תהיה אות אחת שלא נכתבה לשם קדושת תפילין התפילין פסולות , ולכתחילה טוב שיאמר לפני כל פרשה שגם כל האזכרות שבו לשם קדושת ה' .

יש אומרים : שיש לחשוב לשם קדושת תפילין במשך כל הכתיבה .

ויש אומרים : שכל שאמר בתחילה לשם קדושת תפילין בזה הורה על מחשבה לשמה בכל הכתיבה ואין חשש א יהיה טרוד במחשבות זרות בשעת הכתיבה .

כתיבת אזכרה [ש ה']

בכל פעם שכותב אזכרה צריך לומר שכותב לשם קדושת הש , ויש אומרים : שמהני בדיעבד שמחשב שכותב אזכרות לשמן , הטעם : כיון שהוציא בתחילת הכתיבה בפיו מהני .

כתיבה מתוך הכתב

מעיקר הדין א אין הפרשיות שגורות בפיו של הסופר צריך שיכתוב מתוך הכתב , הטעם : כדי שלא יטעה .

מצווה מ המובחר לומר בפיו מתוך הכתב א מי ששגור על לשונו , הטעם : כדי שתהא קדושת הבל קריאת כל תיבה ותיבה היוצא מפי הקורא נמשכת על האותיות.

כתיבה ברצף

לכתחילה יזהר לכתוב כל הפרשיות של יד ושל ראש ברציפות ולא יפסיק ביניהם בשו דיבור כלל ,

יש שביארו שאין זה מעיקר הדין אלא ממידת חסידות, ורק לסופר הזריז ואומ בכוחו יפה וידיעתו בהלכות סת" רחבה ויראתו שלימה, אבל מי שאין לו דברי

מקורות

אלו יש לחשוש שעל ידי הכתיבה הרצופה יתעיי ויקלקל יותר מאשר יתקן , לכן טוב שיפסיק בין הכתיבה כדי שינוח ויכתוב כהלכה .

השערי תשובה העתיק את מקור הדברים וכתב שצריך לכתוב כל הפרשיות או של ראש או של יד ברציפות .

כתיבת האותיות כסדר

בתפילין [ומזוזות] צריך לכתוב את הפרשיות כסדר ומנין מדכתיב "והיו הדברים האלה" ודורשים חז"ל "בהווית יהיו" דהיינו שלא להקדים כתיבת פרשה אחת לפני חברתה שלא כסדר שמופעי בתורה "קדש" "והיה כי יביא " "שמע" "והיה א שמוע" .

אותיות חסרות או יתירות

צריך לדקדק באותיות חסרות או יתירות, יתירות כגון בכור ע ו' הוציא ע ו', חסרות בחזק חסר ו', יצאי חסר ו.'

הטעם : משום שאם חיסר או יתר אות אחת ואפילו קוצו של יו"ד התפילין פסולות ונמצא המניחים אות מברכים ברכה לבטלה בכל יו וגם שרוי בכל יו בלי תפילין ונמצא עונש הסופר מרובה ,ועוד שיש בו עו גזל .

כתיבה תמה

"ויכתוב כתיבה תמה אפילו קוצו של יו"ד " דהוא עוק שמאל של יו"ד .

תגים שבכתב אשורית

"מתויג כהלכתו" באותיות שעטנ"ז ג" .

שלושה תגים : ביאור בכתב אשורית מוסיפים שלשה תגים דהיינו קווים דקי על שבעה אותיות שסימנן "שעטנז ג ", הטעם : לפי שאותיות אלו מרכיבות את

מקורות

תפילין צורת הכתיבה צז

שמותיהם של שלושת המקטרגים "שט " "עז" ו"ג " והתגים עליה ה כחרב וכחנית להינצל מה .

תג אחד דק משמאל: יש ששה אותיות שיש בה תג אחד דק משמאל ואלו ה ב, ד, ה, ח, י, ק, וסימנך "בדק חיה".

האותיות שאין בה בכלל תגים א, ו, כ, ל, מ, ס, פ, ר, ת וסימנך "מלאכת סופר".

כתיבה גסה: לכתחילה יכתוב כתיבה גסה קצת, הטעם : כדי שלא ימחק הכתב מהר .

וכן מצווה ליפות מבחוץ ומבפני .

שמע ישראל ... "אחד " ד' גדולה

צריך לכתוב ד' של אחד גדולה משאר הדלתי שבכתב .

כתיבה ביד ימי

על הסופר לכתוב ביד ימי ומנין מדכתיב "וקשרתם ... וכתבתם " ולומדים מזה מה כתיבה בימי א קשירה בימי וא כתב בשמאל התפילין פסולות [כותב בשתי ידיו יכתוב לכתחילה בימי א בדיעבד א כתב בשמאל כשר] , ואיטר יד כותב בשמאל כי היא הימים שלו .

הקפת גויל

מהו גויל: גויל הוא הרווח בין אות לאות בד' רוחותיה, [ויש מבארים שלא יהיה ביניהם חור בקלף [ מכיון שצריך שלא תדבק שו אות בחברתה לכן כל אות מוקפת גויל, וגם האות הראשונה בשיטה [בשורה] .

מקורות

תפילין של יד ושל ראש

של יד יכתוב בקלף אחד

לתפילין של יד לוקחים רצועת קל אחת צרה וארוכה שעליה נכתבים ד' פרשיות.

הטעם : מדכתיב "וקשרתם לאות על יד " משמע אות אחד כלומר בית אחד וכשם שהוא אות אחד מבחוץ דהיינו הבית כ צריך להיות אות אחד מבפנים דהיינו קל אחד .

צורת הכתיבה

כל אחת מהפרשיות נכתבות בעמוד [טור] נפרד זה ליד זה כמו ספר תורה ולא כמזוזה בעמוד אחד זה למטה מזה .

ושל ראש כל פרשה יכתוב בקלף אחר

לתפילין של ראש לוקחים ד' רצועות קל צרות וארוכות שעליה כותבים ד' פרשיות דהיינו כל פרשה מד' פרשיות של ראש נכתבת על רצועת קל נפרדת. הטעם : כיון שיש בו ד' בתי צריך לכתוב ד' פרשיות בד' קלפי .

הטעם שפרשיות של יד נכתבות בקלף אחד ובבית אחד בשונה משל ראש

לפי שבראש יש ד' חושים חוש הראיה העין , חוש השמע שהם האוזניים , חוש הריח שהוא החוט , חוש הטעם שהוא הפה, ובשל יד יש בו רק חוש אחד שהוא חוש המישוש שהוא תלוי ביד ולכן נכתב בקלף אחד .

טעם אחר: לפי שבתפילין של יד נאמר "והיו לאות על יד " דמשמע אות אחד כלומר בית אחד וכשם שהוא אות אחד מבחוץ כ יש להיות לכתחילה אות

מקורות

תפילין צורת הכתיבה צט

א' מבפנים שתהיה על קל אחד אבל בתפלי של ראש שיש בו ד' בתי צריך שיהיה הפרשיות כתובות בד' קלפי ואילו בשל ראש נאמר "לטוטפות" בלשון רבי .

טעם אחר: לרמז על האחד יתברך שמו בעולמו שעל ידי זה יעמדו ויעידו עליו ישראל גוי אחד באר והתפילין של יד יעידו עלינו שכל המניח שהוא בר ישראל וחייב בכל מצוות ה' יתברך .

תפילין של יד נכתבים בד' עמודי כל פרשה בעמוד אחר כמו ספר תורה .

רווח בין עמוד לעמוד

כדי שכל פרשה תהיה ניכרת בפני עצמה משאיר רווח בין עמוד לעמוד רווח בשיעור ב' אותיות.

מספר השורות

פרשיות של יד נכתבות בז' שורות , לרמוז על כ שכל השביעיות ה חביבות לה' יתברך שבזכות ברא הקב"ה את עולמו כגון שבת שמיטה ויובלות .

טעם אחר: ז' שיטין [שורות] לרמוז שהקב"ה מושל בז' רקיעים .

פרשיות של תפילין של ראש נכתבות בארבע שורות .

ברמזי פרשיות של יד ושל ראש

פרשיות שבתפילין כנגד חמשה חומשי תורה, ד' פרשיות של ראש הכתובות כל פרשה על קל נפרד ה כנגד ארבע חומשי בראשית שמות ויקרא במדבר, ופרשיותשל יד הכתובות על רצועת קל אחת ה כמו משנה תורה [דברי ] שכולל כל הספרים שמקוד .

מקורות

בדיקה והגהת הפרשיות

בגמר הכתיבה יש להעביר את הפרשיות להגהה לפחות על ידי שני בני אדם , הטעם בב' אנשי : לפי שאין לסמוך על הגהה ובדיקה של אדם אחד בלבד לפי שאין אפשר להיות נקי מטעויות ופירודי ושינוי אותיות בפחות משני בני אדם כי החושים אינם שווים ואפשר שיראה זה מה שלא ראה זה .

המנהג היו : לבדוק חסרות ויתרות בעזרת מחשב וכשרות האותיות על ידי אדם ומהדרי בסיום התיקונים להעביר הגהת מחשב נוספת.

מקורות