חליצת התפילין

תפילין חליצת התפילין עז

חליצת התפילין

זמן חליצת בתפילה

יש אומרים : שאין לחלוץ התפילין עד שיאמר בה ד' קדושות וגם' קדישין . וכתב המשנ"ב שהוא טעות סופר וצריך לומר ג' קדישין וד' קדושות.

חשבו ד' קדושות: "ברכו", "קדושת יוצר", קדושה שבחזרת הש" וקדושת "ובא לציון ".

ג' קדישין : חצי קדיש קודם ישתבח, חצי קדיש אחר שמו"ע ותחנון , וקדיש של אחר "ובא לציון " .

רמז לדבר מאות שי" שבתפילין

צד אחד שי" ע ג' ראשי כנגד ג' קדישין , וצד שני שי" ע ד' ראשי כנגד ד' קדושות .

ובמקומות שאומרים קדיש יתום אחר "עלינו" יש להקפיד לכתחילה שלא לחלצ קודם שמיעת קדיש זה .

יש הנוהגים לחלוץ : ב"ובא לציון " כשאומר "יה"ר שנשמור חוקי ", הטעם : זכר לבני מערבא שהיו מברכים על חליצת התפילין "לשמור חוקיו" .

מנהג האר"י:האר"י לא היה חול עד אחר "על כ נקווה " , הטעם : לפי שאומרים אז "לראות מהרה בתפאר ת עוז " ותפילין נקראו "פאר".

טעם אחר: לפי שאומרים בתפילת עלינו לשבח "לתקן עולם במלכותך שד"י" ושם זה ישנו במבנה התפילין .

מקורות

חליצת התפילין בסיום התפילה

רבי מקפידים שלא לחלוץ עד אחר סיום התפילה .

ויש שאין משהי עליה יותר מהחיוב לפי שצריכים גוף נקי והכל לפי מה שהוא א אין לו גוף נקי ומתיירא שמא יפיח, יסלק מיד .

קיפול תפילין באמצע קדיש

הנוהגים לקפל את הטלית והתפילין ולהניח בתיק בשעת אמירת קדיש, לא יפה ה עושים , הטעם : לפי שצריך לכוון ב"אמן יהא שמיה רבה" ואסור לעשות א תשמיש קל בשעת ענייתו .

ליזהר שלא להניח הקציצה הפוך

החול תפילין ואין לו זמן לגולל ולהחזירם לתיק מצוי בראש חודש שחולצים לפני מוסף , יזהר שלא יניח הקציצה הפוך דהיינו שצד המעברתא למעלה וגופו של בית למטה אלא יניח ישר ואחר התפילה יגלול ויחזיר לתיק .

ללמוד אחר התפילה ע תפילין

מנהג אנשי מעשה ללמוד אחר התפילה ע תפילין , ויש להיזהר שלא לדבר בה דברי בטלים דמלבד איסור דברי בטלים בא לידי הסח הדעת .

במעלת הלימוד ע תפילין :כל הלומד בתפילין בכל יו מובטח לו שהוא ב עולם הבא .

סמך לדבר:דכתיב "והיה ל לאות על יד ... למען תהיה תורת ה' בפי " .

רמז לדבר:דכתיב "וראו כל עמי האר" ס המנין של סופי תיבות הוא 136 כמנין קו"ל הרומז לקול התורה .

מקורות

תפילין חליצת התפילין עט

חליצה בביתו

יש אומרים : שכשם שצריך להיכנס לבית הכנסת מעוטף בטלית כ צריך לצאת מבית הכנסת ע טלית וכבר השיג המקובל מהר"י אלגאזי' בספרו שלמי ציבור שלא מצא את הזוהר שמזכיר את זה ואולי כוונתו שמטעם שאמרו בזוהר שיכנס מוכתר בטלית ותפילין לבית הכנסת, דאין יאמר אשתחוה אל היכל קדש ביראת ואין לו תפילין בראש וכו' קב"ה אומר א מוראי הא סהיד סהדותא דשיקרא וא כ הוא הדין ביציאתו שצריך להשתחוות ולצאת כעבד שנפטר מרבו שיהיה כעין כניסתו ומכל מקום סיים שאין זה מספיק .

טעם אחר לומדים זאת מדברי הגמרא בסנהדרין על הפסוק "ויר יד המלך " ואמר ר' יוחנן שחל תפילין בפניו ופירש רש"י שמסיר המורא מפניו שהיהלו לפנות לצד אחר מחמת אימת המלכות ולחלו שלא בפניו , על אחת כמה וכמה כשמסלק מורא מלכות שמי מעליו בבית המלך לכן א אפשר טוב להמתין עד שיבוא בה לביתו .

טעם אחר: למדנו דבר זה מדברי חז"ל על הפסוק "חונה מלא ה' סביב ליראיו", תפילין בשמאלו ומזוזה בימינו, וזה לא שייך כשיוצא מביתו לבית הכנסת, כי אז התפילין והמזוזה בשמאלו .

למעשה חליצה בביתו או בבית הכנסת

כשיש באפשרותו לחלוץ בביתו יחלו בביתו, אמנם הממהר לחולצ מחמת שאינו יכול להיזהר בה בקדושה כראוי אינו מגונה ובלבד שיכון דעתו לשמים וכן מי שהוא טרוד טוב שיחלצ בבית הכנסת אחר עלינו מיד .

מקורות

חליצה בימי מיוחדים

חליצה ביום שיש בו קריאת התורה [שני וחמישי ותענית ציבור]

נהגושלא לחלוץ עד שיחזירו את הספר תורה להיכל, הטעם : משום דכתיב "ויעבור מלכם לפניה [היינו ס"ת] וה' בראש " [היינו תפילין של ראש] , ולנוהגי להחזיר את הספר קודם אמירת "אשרי" ו"ובא לציון " לא יחלצו את התפילין עד אחר הקדיש של "ובא לציון " .

בדיניו : מי שהוצרך לחלוץ את התפילין בשעה שהס"ת עדיף מחוץ לארון הקודש יזהר שלא יחלו תפילין של ראש כנגד הס"ת, הטעם : לפי שמגלה ראשון ואין זה דר ארץ אלא יצא מבית הכנסת ושם יחלו או יעמוד מאחורי מחיצה כדי שיוסתר מהספר תורה ובשל יד אין בעיא של גילוי, ושל ראש יכול לחלוץ תחת הטלית גדול .

חליצה בראש חודש

נוהגים לחלוץ התפילין אחר הקדיש שקודם תפילת מוסף .

הטעם : לפי שתפילת מוסף היא במקום הקרבת קרבן מוסף ואנו עושים את ראש ודש כמו יו "ט, לפחות בעת הקרבה ויו"ט אין צריך אות תפילין ח .

טעם אחר במקום שאומרים "כתר": כיון שבתפילת מוסף אומרים קדושת "כתר" אין נכון שיהיו תפילין עליו באותו שעה שגם ה נקראים כתר דתפילי וכיון שתפילה זו אומרים כתר אפילו כשמתפלל בלחש ראוי שלא יהיו עליו .

חולצים אחר קדיש, הטעם : כדי שיהיה אחר ד' קדישין ואלו ה : א. אחר "ישתבח", ב. אחר תפילת שחרית, ג. אחר קריאת התורה, ד. אחר קדושת "ובא לציון " .

מקורות

תפילין חליצת התפילין פא

הנוהגים ללבוש תפילין כל היו ילבשו את התפילין אחרי מוסף ואין צריכים לחזור ולברך א היה דעת לכן בשעת חליצה .

חליצת תפילין כשיש ברית

כתב המג אברהם דאין לחלוץ התפילין עד לאחר המילה, הטעם : לפי שהתפילין ה אות, והברית ג כ אות וראוי שתהיה עליו אות התפילין בשעה שמקיים אות מילה .

טעם אחר: על ש מה שאמרו חז"ל על הפסוק "ליהודי היתה אורה ושמחה וששו ויקר" אורה זו תורה , שמחה זו יו "ט, ששון זה מילה , ויקר אלו תפילין שבראש, הרי שבאות יחד מילה ותפילין .

ומנהג בני אשכנז: שאבי הב מניח תפילין א א המילה נערכת בשעה מאוחרת [ביאור לפי שהמג"א כתב דאין לחלוץ משמע שאם נמצאים עליו, אעפ"כ מנהג בני אשכנז ג א חל להניח שוב[ .

יש אומרים : שיש לחלוץ התפילין קודם המילה , הטעם : כמו שאומרים לעני שבת שאין להניח תפילין משום ששבת עצמו אות ואין צריך אות אחר וא"כ הרי הוא מזלזל באות המילה.

וא יש זמן רב מסיום התפילה עד הברית אין חיוב להשאיר עליו [מלבד בעל הברית שמתעטף בטלית ומניח התפילין ג כשהברית נעשית לאחר הרבה זמן [.

סדר החזרת התפילין לתוך התיק

חליצה של ראש

יחלו תפילין של ראש תחילה, יגלול הרצועות ויניח בתיק, ואחר כל יחלו תפילין של יד .

מקורות

הטעם בסדר הזה: משום דכתיב "והיו לטוטפות בין עיני " ולומדים מזה, כל זמן שבין עיני יהיו שתי וא מוריד של יד נמצא של ראש נשארת יחידי לכן חול של ראש תחילה .

טעם אחר: משום שאין מעבירים על המצוות ולכן אסור לאחר חליצת תפילין של יד בשביל תפילין של ראש לפי שפוגע בזרוע תחילה קודם שיגיע לשל ראש .

טעם אחר: לפי ששלושה סרסורי עבירה ה , העין רואה הלב חומד וכלים המעשה גומרים א כ בשל יד הרוב כי ש הלב והיד ולכן מקום זה צריך שמירה מ החטא יותר מבשל ראש ולכן יקדים לתקן המקום ההוא [בלבישת תחילה] וכן בהסרת יהיו על ידו תמיד .

בעמידה או בישיבה

לבני אשכנז: שמניחים תפילין בעמידה ג חולצים בעמידה , הטעם : על פי סוד המקובלים , טעם אחר: לחלוק כבוד לתפילין .

טעם אחר: לפי שבני ארץ ישראל היו מברכים בשעת החליצה "לשמור חוקיו" וברכת הודאה מברכים במעומד, וא שאנו לא מברכים על החליצה, לכל הפחות חולצים במעומד .

ולבני ספרד: שתפילין של ראש מניחים בעמידה חולצים בעמידה, ותפילין של יד שמניחים בישיבה חולצים בישיבה.

וסימנך : "כאשר יחנו כ יסעו" .

מקורות

תפילין חליצת התפילין פג

חליצה ביד שמאל

יש הנוהגים : כשחולצי התפילין של ראש חולצים ביד שמאל שהיא ביד כהה . הטעם : לפי שמעיקר הדין צריך להניח התפילין כל היו ורק מחמת שחששו לגוף נקי חולצ לאחר התפילה וכדי להראות שקשה עליו החליצה, חול ביד שמאל .

טעם אחר: להראות שקשה עליו החליצה [ולא נקט מהטעם שיכול עוד לקיים המצווה [ .

טעם אחר : כיון שדבר שטעו ברכה צריך להחזיק בימי לכן חולצים בשמאל להשמיע שאין צריך לברך על החליצה כמו שסברו בני מערבא שמברכים על חליצת התפילין .

סדר החליצה

יסיר מהאצבעות את הג' הכריכות שסביב האצבע תחילה . ויעשה זאת במעומד ג לנוהגים להניח תפילין במיושב .

לא יחלו תפילין של יד רק אחר שהכניס את תפילין ש"ר לנרתיק

הטעם : כדי שלא יבוא בטעות להכניס של יד ראשון ועל יד זה יעביר על המצוות בשעת הנחה שיוציא של ראש תחילה ולא של יד, ועוד כיון שמקיים בכל רגע מצוות תפילין א"כ מדוע שיקדים להוריד את תפילין של יד .

לאלהפסיק ג בחליצה בין של ידלשל ראש

יש הנוהגים : שלא להפסיק ג בחליצת התפילין בין חליצת תפילין של יד לחליצת תפילין של ראש אע"פ שאין להחמיר כמו בהנחת תפילין שאין להפסיק א לברכו ולקדושה לקדיש ולאמ , כי לדברי אלו אפשר להפסיק בחליצת התפילין , אבל סת להפסיק בוודאי אין נכון .

מקורות

ברכה על חליצת תפילין

ומה שלא נהגו לברך על חליצת תפילין : לפי שאין אנו סוברים כבני מערבא, שסוברים שיש מצווה להניח רק ביום ולא בלילה וממילא שחול תפילין בלילה מקיים מצוות עשה, ואנו שסוברים שזמן תפילין ואין מורי כ אין מצווה לחלוץ ולכן לא מברכים .

גלילת הרצועות

גלגול הרצועות מצוה לכרוך התפילין ולא להניח בכיס כשאינם כרוכי , הטעם : דאל"כ הוי בזיון תפילין .

ראייה ל דבר: שהרי אפילו טלית מצווה לקפלו כמו שכתב המהרי"ל שהיה קופלו בכל מוצאי שבת כדי להתעסק במצווה מיד וכל שכך תפילין .

ראייה נוספת: מדברי הגמרא בברכות שאומרת שביו גולל כמי ספר וביאר רש"י כשחול בשביל ליכנס לבית הכסא גולל כמי ספר .

צורת קיפול הרצועות

יש הנוהגים : לגלול בין תפילין של יד בין תפילין של ראש בצורת כנפי , הטעם : זכר לנס שנעשה לאלישע בעל הכנפיי שגזרו שלא להניח תפילין ומצאו קסדור אחד שהיה בידו תפילין ואמר לו מה זה ואמר לו שהוא כנפי יונה ונעשה נס ונהיה ככנפי יונה .

יש הנוהגים : לגלול אות רק בצד אחד שלא במקום הקשר, הטעם : משום שהקשר קדוש מהרצועה וכשם שאין לגלגל על גבי הבית כמו כ אין לגלגל על גבי הקשר.

מקורות

תפילין חליצת התפילין פה

יש הנוהגים : שאין גוללים כלל סביב הבית אלא בפני עצמו, הטעם : לפי שיש הסוברים שאסור להניח את הרצועה ג על גבי התיתורא .

יש הנוהגים : שאין לכרוך על גבי המעברתא לפי שהמעברתא יותר קדושה מהרצועה .

גלגול הרצועות

לא יגלגל הבתים אלא יגלגל הרצועות על הבתים , הטעם : כיון שיש בבתי קדושה וא שיש קדושה ברצועות מכל מקום בבתי יש יותר קדושה .

הנחת קשר של ראש תחת הבית

יש אומרים : כשגולל הרצועה של תפילין של ראש יכול להניח את הקשר מתחת לבית ולגלול סביבו את הרצועה על גבי התיתורא.

ויש המקפידים להניח את הקשר של ראש מעל גבי המעברתא, הטעם : כיון שהקשר הוא חלק מש שדי לא נאה שיונח בתחתיתו .

קיפול התפילין על ידי אחר

כשחול התפילין טוב שהוא בעצמו יקפל וינחם בכיס ולא ית לאחר לקפל בעבורו, הטעם : לחיבוב מצווה , דוגמא לזו מצאנו גבי ספר תורה הגולל נוטל שכר כנגד כולם .

במסכת דר ארץ כתב שאם יש לו ב או עבד מניחים לו.

סגולה למקפל תפילין לעצמו

שמצנני לו את אש הגיהנום .

מקורות

לא להשאיר את התפילין לא מקופלי

יזהר לקפל התפילין ולהניח בכיס מיד אחר שחל אות , הטעם :לפי שאין זה כבוד התפילין שיהיו מונחים כ .

הסרת הטלית

אין להסיר את הטלית עד לאחר חליצת התפילין , הטעם : כשם שלבישת הטלית היתה קודם התפילין כ יהיה בהסרתה קודם יסיר התפילין ובאחרונה יסיר את הטלית.

מקורות