ישמח לב תפילין · פרק 22 מתוך 34 · עמוד 71

דיני השייכים בשעת הנחת תפילין וחליצת

זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.

תפילין דיני השייכים בשעת הנחת תפילין וחליצת עא

דיני השייכים בשעת הנחת תפילין וחליצת

"יזהר שלא לברך בגילוי ראש בשעת הנחת תפילין של ראש" .

בזמן הנחת תפילין של יד יזהר שלא ליגע בזרוע מ המרפק ולמעלה

וא נגע אין צריך ליטול ידיו, הטעם : כיון שהדרך לגלות הזרוע בשעת הנחת התפילין לא נקרא מקום המכוסה .

טעם אחר: שכל מה שעושים לצורך מצווה לא נחשב כנוגע במקומות המכוסי .

ראייה לדבר : ממה שמותר לברך בברית בשעה שאוחז המילה .

המחמיר תבוא עליו ברכה

בשו"ת שלמת חיים כתב שאע"פ שאין צריך ליטול ידיו כיון שהנגיעה בכלל המצווה, מכל מקום כתב שהמחמיר ליטול ידיו תבוא עליו הברכה, ומובא שהחזו"א היה נוטל ידיו לאחר שהניח תפילין מחשש שנגע במקומות המכוסי .

ויש אומרים : שצריך נטילה ובפרט א חיכ ידיו בתוך שיער שבראשו .

להוריד את המכסה של תפילין יד, בשעת הברכה

יש הנוהגים : להוריד את הכיסוי שיש על תפילין של יד בשעת הברכה ולהחזירו אחר הנחת תפילין של ראש , והטעם : כדי שיראו את הבית בשעת הברכה .

מקורות

מנהג העולם : ש אין מורידים את הכיסוי לפי שאפשר לראות את הבית מהחור למעלה שיש בכיסוי .

מקורות