הנחת תפילין של ראש

נישוק התפילין קודם הנחת

כשמוציא את התפילין של ראש מהכיס שהיה מונח בו ינשק התפילין .

אופן הנחת

יש אומרים : שאין לאחוז את הקציצה [תפילין של ראש] והרצועה ביד שמאל, אלא יש לאחוז את הקשר ביד ימי והקציצה ביד שמאל וכן יניח .

מקום הנחה תפילין של ראש

מתחילת צמיחת השערות עד סו מקום שמוחו של תינוק רופס, רופס היינו ר כשהוא כב שנה , וכתב המשנ"ב שטוב להניח למעלה קצת משיעור זה. מנין : לומדים זאת בגזירה שווה מקרחה, דכתיב לגבי תפילין "והיו לטוטפות בין עיניכם " וכתיב בקרחה "לא תעשו קרחה בין עיניכם למת" מה להלן בגובה הראש במקום שעושה קרחה שהוא מקום השער ולא בין העינים הכא נמי בראש ולא בין העינים .

רמז לדבר "וקשרתם " ר"ת למפרע מוח ת ינוק ר ופס ש קושר . דורשי רשומות אמרו בדרך רמז "אין מניחים תפילין אלא בשבת" ופירש רע"א בשבת ראשי תיבות ב מקום שער ב מקום ת פוח, ביאור: תפילין של ראש צריך להניח במקום שער, ותפילין של יד במקום התפוח שבזרוע .

מקום הקשר מאחורי הראש

"אמר רב יהודה קשר של תפילין צריך שיהא למעלה", דהיינו בגובה הראש ולא למטה בצוואר , הטעם : כדי שיהיו ישראל למעלה ולא למטה דהיינו למעלה בגובה הראש ולא למטה .

מקורות

תפילין הנחת תפילין של ראש סא

באמצע העור

קשר תפילין צריך שיהיה באמצע העור .

ברכה על תפילין של ראש

לבני ספרד: אין מברכים על תפילין של ראש, והברכה על תפילין של יד עולה ג על של ראש.

המנהג המצוי בבני אשכנז

שמברכים על תפילין של ראש "אשקב"ו על מצוות תפילין " ולאחר שהידק הרצועות לראשו אומר "ברוך ש כבוד וכו'", ומעביר הרצועות על כתפיו משני הצדדים אחת מימי ואחת משמאל.

ויש מבני אשכנז שנהגו כמנהג הגר"א ולא מברכים אלא ברכה אחת.

מנהגי גדולי ישראל ברכה זו

הגר"א בירך רק ברכה אחת, וכן נהג החפץ חיים , וכן נהג החזו"א , וכן בעל הקהילות יעקב , הרב מבריסק, הגריש"א אלישיב, הגר"ח אברמסקי, הגר"ח סרנא, הגר"ח זוננפלד , הגר"ש מסלנט , הגרשז"א .

זמן הברכה

קודם שמהדק בראשו , הטעם : כי ההידוק הוא מצות הקשירה, וצריך שיהיה הברכה אחר שמונחי על הראש ולא כאות שמברכים בעוד בידו שאם כ זה נחשב קודם דקוד .

מקורות

על מצות תפילין בלחש

יש שכתבו שטוב לברך על מצות תפילין בלחש, הטעם : כיון שיש ספק באמירת הברכה לכן יש ג ספק א השומע יענה אמן על ברכה המוטלת בספק ולכן יאמר בלחש כדי שלא יתחייבו השומעים לענות אמן .

הטעם שחוששים לעני עניית אמן ואין חוששים לעני ברכה לבטלה שחמורה יותר

כיון שלהניח על הראש בלא ברכה ג הוי קצת כעין עבירה לכן הכרעה שהוא עצמו טוב שיברך ויאמר אחר כ בשכמל"ו, אבל אחרי שלא עשו כלל מעשה, עדיף שלא יעברו על ספק אמן לבטלה בקו ועשה, ולכן אומרים שיברך בלחש ולא ישמעו הציבור את ברכתו ולא יצטרכו לענות אמן . וא שמע הברכה יענה אמן אחר הברכה .

טעם אחר שמברך בלחש

כמו שמצאנו שבחול המועד יש לברך על תפילין בלחש והוא על פי מה שאמרינן בפסחים לעני "ברוך ש כבוד מלכותו" בק"ש דיש ספק יעקב אמרו משה לא אמרו לכן אומרים בחשאי [בלחש] כמו כ יש לומר כא כיון שיש ב' דעות יש לברך בחשאי .

ויש אומרים : שאפשר לברך בקול ר ולענות אחריו אמן .

"על מצוות"

יש לומר על מצוות בפתח תחת הו', הטעם : לפי שהוא לשון יחיד ובחול הוא לשון רבי , והרי הברכה זו לא נתקנה אלא לתפילין של ראש בלבד .

הטעם שמברכים על מצות תפילין בלשון רבי ולא על תפלה

להשמיענו שאין להפסיק בה כלל .

מקורות

תפילין הנחת תפילין של ראש סג

טעם אחר: רבי קאי על הבתים והפרשיות .

"ברוך ש כבוד מלכותו"

אחר שמברך על תפילין של ראש אומר "ברוך ש כבוד מלכותו לעולם ועד".

הטעם לאמירת ברוך ש כבוד מלכותו...

מקור הדין ממהר"י ב חביב שהיה מברך ב' ברכות והיה נוהג לומר אחריה בשכמל"ו ובזה מתקן א בירך לבטלה על תפילין של ראש והזכיר ש שמי לבטלה [לפי שנחלקו בדבר א צריך לברך על תפילין ב' ברכות או ברכה אחת]. ותמה עליו הב"י שאם סובר שיש לברך ברכה אחת האי הביא עצמו לכדי ספק ברכה לבטלה ויסמו על אמירת בשכמל"ו, וא סובר שיש לברך ב' ברכות מדוע אומר בשכמל"ו.

והשיב על זה בדרכי משה שכיון שהמנהג הוא שמברכים ב' ברכות, ומה שאומר אח"כ בשכמל"ו לרווחא דמילתא.

[המקור לומר בשכמל"ו אחר שאמר ש ה' לבטלה מהירושלמי "מא דנסב תורמוסא ומברך ונפל מיניה מאי א"ר תנחום צריך לומר בשכמל"ו כדי שלא להזכיר ש שמי לבטלה" .[

טעם אחר: משום שהנחת תפילין היא קבלת יחוד ואחדותו של הקב"ה וכמו אמירת פסוק "שמע ישראל" שאנו אומרים לאחריו "ברוך ש כבוד", וכן מצאינו שיעקב אבינו ענה בשכמל"ו כשהשבטי אמרו "שמע ישראל" ג אנו אומרים בשכמל"ו אחרי הנחת תפילין .

[הטעם שבברכת הלל אין אומרים אחר הברכה בשכמל"ו שהרי יש דעות שאין מברכים על הלל בר"ח

כיון שלאחר ברכת הלל אין אפשר לומר בשכמל"ו שאם יאמרו יהיה הפסק בין הברכה לאמירת ההלל, ולכן יש לסמוך על הסוברים שמברכים על ההלל ולכן א לאחר ברכת "יהללו " לא אומרים כ .[

מקורות

"ומחכמת "

אחר הנחת תפילין אומר פסוק "ומחכמת " מקורו בקיצור השל"ה .

הטעם :על פי דרשת חז"ל "ושמ על ראש אל יחסר" אלו תפילין ופירש רש"י "שהם ש משמן טוב שנאמר וראו כל עמי האר כי ש ותניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש" .

"וארשתי "

כשגולל הגלילות על כ ידו אומר שלושת פסוקי "וארשתי " , הטעם :לפי שנאמר בה ג' פעמים "וארשתי " .

זהירות בשעת הנחה

יש ליזהר מאוד במקום הנחת בעיקר בראש שלא ירדו התפילין אפילו מעט מעיקרי השער וישי ליבו בעיקר בק"ש ותפילה ותפילת שמונה עשרה שתיה יהיו במקומם הראוי ולא יצא שכרו בהפסדו.

לבדוק במראה א התפילין מונחים במקומם

יש הנוהגים : להסתכל במראה כדי לבדוק א התפילין מונחים במקומם .

ויש האוסרים : להסתכל במראה א לצורך כ .

מקורות