מקום הנחת תפילין של יד

"מקום הנחת של יד בזרוע שמאל בבשר התפוח שבעצם שבין הקובד"ו [מרפק] ובית השחי" , ומנין מדכתיב "ל לאות" ולומדים מזה ל לאות ולא לאחרים , כלומר במקום שידוע ל ואין אחרי רואים אותו, והיינו עד גובה הבשר, שעד ש דר בני אדם לגלות זרעו ואחרי רואים .

טעם אחר: שלומדים מתפילי של ראש, מה תפילין של ראש מניח במקום הנמו למקום הגבוה, ג תפילין של יד יניח ממקום הנמו עד המקום הגבוה .

טעם אחר: לפי שהנחת תפילין של יד צריכה להיות כנגד הלב וחצי העצם התחתון מכוון כנגד הלב ממש .

צורת הנחה

בשו"ע כתב יניח של ראש קודם שיכרו הרצועה סביב הזרוע, הטעם שלא יכרו סביב הזרוע:לשיטת המחבר שאינו מברך אלא ברכה אחת לכן יש למעט כמה שאפשר והכריכה סביב הזרוע אינה מעיקר הדין וטוב לאחרה כמה שיותר, וגם לשיטת הרמ"א שברכת להניח נאמרת ג על של ראש, צריך למעט כמה שאפשר בין הנחה תפילין של ראש לשל יד .

ומיהו נהגו לגלגל עד קשרי אצבעותיו, הטעם שלא הוי הפסק

לפי שצריך את הגלגולים לחיזוק הקשירה ולכן לא נחשב להפסק .

נהגו לכרוך שבע כריכות , הטעם בשבע כריכות על היד

כנגד שבע תיבות שבפסוק "פותח את יד " .

מקורות

תפילין מקום הנחת תפילין של יד נז

טעם אחר: שבע כריכות ה לזכור את היצר הרע שיש לו ז' שמות ועל ידי שנאמי כי ה' פותח את ידו ומשביע לכל חי רצו באותו כח האמונה יוכל להתגבר על היצר הרע .

כריכת הרצועות שלוש רווח וארבע

יש הנוהגים : שלא כורכים כל הרצועות ביד צמודים זה לזה אלא אחר ג' רצועות משאירים רווח ואחרי הרווח כורכים את הדם' הנותרים הטעם : כדי לעשות היכר למה שכתב בפרי ע חיים שער התפילין לעשות ג' הכריכות על הקיבורת וד' על הזרוע וכן כתב הבאר היטב כז טו בשם האר"י, טעם אחר: לפי שגם' הרצועות רומז לחומש במדבר שנחלק לשלוש חלקי וארבע רצועות הנותרים כנגד ארבע חומשי תורה .

ויש הנוהגים : לכרוך תחילה ארבע רווח ואחר כ עוד שלוש כריכות סמוכות זה לזה .

כריכות כלפי פני או חו

מנהג הספרדים :כלפי חו , הטעם : שכך הקשר של יו"ד נשאר צמוד ואדוק לבית חזק יותר, ומנהג האשכנזים : כלפי פני , הטעם :כדי שקשר ההידוק הוא ג "כ כנגד וסמוך ללב ועודעל פי הכלל "שכל פניות שאתה פונה לא יהיה אלא לימי " כיון שהקשירה נעשית משמאל לימי .

כריכות על אצבעותיו

אחר שהניח תפילין של ראש כור הרצועות על האצבעות , הטעם שכור רק אחרי תפילין של ראש: כיון שאינו מעיקר דין מצוות קשירה והרי זה הפסק.

מקורות

הטעם על פי סוד: לפי שהכריכות ה דוגמת טבעת הקידושין ותפילין של ראש בבחינת החת וא אין חת קידושין מנין .

צורת הכריכות על האצבעות

עושה ברצועה של יד ג ' כריכות, יש הנוהגים : לכרוך ב' בפרק בתחתו ואחד בפרק העליון , ויש הנוהגים : ב' בפרק התחתון ואחד בפרק האמצעי .

הטיה לכיוון הלב

מקור הדין "ושמת את דברי אלה על לבבכ וקשרתם " שתהא שימה כנגד הלב ר' חייא ורב אחא בריה דרב אויא מכוין ומנחם ליה להדי ליביה.

טה את תפילין של יד , כדי שמתי שיזקו למטה יהיה כנגד הלב,מ הטעם : כדי לקיים הפסוק "והיו הדברים האלה... על לבבכ " .

קשר של יו"ד

המנהג הנכו שהקשר של יו"ד יהא לצד הלב דהיינו כלפי הגוף ולא כלפי חו והתפילין עליו לצד חו .

יש ליזהר: שלא תזוז היו"ד של קשר מהתפילה .

יש להיזהר: שלא תזוז יו"ד מהקשר ג כשהם מונחים בתוך כיס .

כריכה על הרצועה

מנהג הספרדים : קודם הז' כריכות לכרוך הרצועה סביב הקשר, הטעם : כדי שלא יזוז היו"ד של הקשר.

ויש שלא נהגו כ , הטעם : לפי שקדושת הקשר גדולה מקדושת הרצועה .

מקורות

תפילין מקום הנחת תפילין של יד נט

כריכה על התיתורא

יש אומרים : שאין לכרוך את הרצועה על התיתורא, הטעם : לפי שמקישים תפילין של יד לתפילין של ראש, מה של ראש תלוי א של יד תלוי , ועוד שאין ברצועה קדושה כל כ כמו של התיתורא .

ויש אומרים : שיש מצווה לכרוך על התיתורא, הטעם :כדי לחזקה שלא תזוז ממקומה וגם שיהיה היו"ד קשורה ע התפילה .

כמה כריכות

יש הנוהגים : לכרוך ב' כריכות על התיתורא, הטעם : בכדי שיהיה כמי שי ע הרצועה המהדקת את התפילה על היד .

מנהג הכריכות על הקיבורת

יש הנוהגים : לעשות ג' כריכות בקיבורת וכוכרי אותה כתבנית "שי" " , הטעם : כדי להשלים על היד ש "שדי".

מקורות